דמותה של רות המואביה

תקציר העבודה:

עיקרון חשוב, מרכזי ויסודי בעולם העתיק - הוא עיקרון השארות (הקרבה). עיקרון השארות הוא זה שמנחה את החברה וגורם ומפעיל תפקידים שונים בתוכה.
מתוקף היות עיקרון השארות כה בסיסי, אנו תופסים את החברה בעולם העתיק כחברה משפחתית, שמטרותיה ועניינה הוא לדאוג לגורל המשפחה המצומצמת, המורחבת או השבט בכלל (שטיינזלץ, 1983).
אם נסתכל במבט שטחי וגבוה על המתרחש בתנ"ך, משתקף לפנינו נתון חשוב - הגבר\האב, בתקופה המקראית, היה המחליט העליון, בעל הסמכות והעצמה, בעוד האם הייתה פאסיבית, מוכנעת, מוצנעת ולעתים אף מסתורית. אך בקריאה שניה, חודרנית ומעמיקה, נגלה כי יש נשים\אמהות שגורלות נחרצו בגללן, וההיסטוריה שונתה בזכותן - ושתיים כאלו הן נעמי ורות שבמגילת רות.
ברנר (1988) בספרה מתארת בהרחבה את התבנית של "אם הגיבור" המקראי, והתמקדותה העיקרית היא על מגילת רות. לדעתה, בסיפור זה נמצא שינוי מרענן בגישה הסטריאוטיפית של התנהגות חברתית נשית. האם לעתיד - רות - מוצגת כאישה פתה "חיובית", המשתמשת באמצעים מיניים בלתי מקובלים כדי להשיג את המטרה הלגיטימית של המשכיות הגזע - למצוא אב מתאים לבן המיוחל.

תוכן העניינים:
מבוא
מגילת רות
רות ומעגל הדמויות סביבה
א. רות הדמות
ב. על מעגלי הקשרים בין הדמויות ומניעי פעולותיהן
"סצנת הגורן" - משמעותה
א. סצנת הגורן
ב. משמעות סצנת הגורן
סיכום
מקורות

מקורות:

ברנר ע, (1988), "אשר היא טובה לך משבעה בנים", אהבת רות, תל-אביב: הוצאת הקבוץ המאוחד, עמודים 25-24, 78-76.
ויינפלד מ, (1976) "רות, מגילת רות", בתוך אנציקלופדיה מקראית, ז', ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ו, עמודים 339-338.
זקוביץ י, (1994). "מגמת המגילה", בתוך אנציקלופדית עולם התנ"ך - כרך רות, עורך מ. הרן, תל אביב: דודזון עתי מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמוד 73.
זקוביץ י, (1994), "ופרשת כנפך על אמתך כי גואל אתה", בתוך אנציקלופדית עולם התנ"ך - כרך רות, עורך מ. הרן, תל-אביב: דודזון עתי מוציאים לאור בע"מ, עמוד 96.
זקוביץ י, (1979), "בין תמונת הגורן במגילת רות למעשה בנות לוט", שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, ג' (תשל"ט), עמודים 31-30.
כהן ג, ח, (1980), עיון ז' - מגילת רות ומשמעותה, עיונים בחמש המגילות, הוצאת "יחדיו" (תש"מ), עמודים 39-36.
קליין, י, (1994) "הפגישה בין רות ובועז בגורן", בתוך אנציקלופדית עולם התנ"ך - כרך רות, עורך מ. הרן, תל-אביב: דודזון עתי מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמוד 93.
אילן, מ' (תשנ"ג). מגילת רות. לתלמידים ולמורים לחטיבה העליונה בבית הספר הכללי. משרד החינוך והתרבות האגף לתוכניות לימודים, ירושלים.
גוייטין, א"מ (התשנ"ה). רות המואביה השבה משדה מואב. שמעתין ל"ב עמ' 71-67.
גוייטין, ש"ד (תשל"ז). אמנות הסיפור המקראי. ירושלים: הסוכנות היהודית.
גרסיאל, מ' (תשל"ז). "המבנה הספרותי, התפתחות העלילה ומגמת המספר במגילת רות. בתוך חובב, מ' (1979), הגות במקרא (עמ' 70) כרך ג, לזכר סגן ישי רון, החברה לחקר המקרא, והוצאת ס' דון.
קריב, א' (תשל"ו). חסד ושכרו - על מגילת רות, בתוך ספרו: מסוד חכמים, בנתיבי אגדות חז"ל, עמ' 243-248, ירושלים.
שטיינזלץ, ע' (1983), ניצוץ שמצא דרכו, בתוך ספרו: נשים במקרא, עמ' 58-64, תל-אביב: משרד הביטחון.
שמש, י. (2002), "קריאה במגילת רות מן הזווית הפמיניסטית", דף שבועי, מספר 445 שבועות-פרשת נשא, תשס"ב אוניברסיטת בר-אילן המחלקה לתנ"ך והמכון לחקר האישה ביהדות.
Beattle D.J. (1977). The Book of Ruth, Department of Semitic Studies. The Queens' University of Belfast Sheffield.
Bernstein M.J., "Two multivalent readings in the Ruth Narrative", JsoT, 50 (1991), pp. 15-26.

תגים:

שארות · משפחה · אישה · סיפור · מקראי · מעמד · האישה · פמיניזם · נשים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דמותה של רות המואביה", סמינריון אודות "דמותה של רות המואביה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.