דיון בשלוש סוגיות בתקשורת המונים

תקציר העבודה:

הסוגיות בהן תעסוק העבודה:
* תקשורת אלטרנטיבית
* תקשורת המונים, טרור ודמוקרטיה
* תקשורת המונים, דמוקרטיה וזהות לאומית
ביבליוגרפיה

עבודה זו מורכבת משלושה חלקים:
חלקה הראשון עוסק בסוגייה של תקשורת אלטרנטיבית - לפי התפיסה המרקסיסטית
התיאורטית, נקודת המוצא לקיומה של תקשורת אלטרנטיבית היא שאמצעי התקשורת הממוסדים
אינם מאפשרים ביטוי הולם לקבוצות מיעוט משום שהזרם המרכזי מניע ומכוון את פעילות
התקשורת. סדר היום התקשורתי המצומצם יוצג לפי סדר העדיפויות של האליטות כאשר הזרם
המרכזי לצורותיו מתעלם במכוון מצרכים ומביטויים של קבוצות מיעוט ונמנע מלתת להם ביטוי
בכלי התקשורת בהם הוא משתמש (Curran, 1991). בהקשר זה, האינטרנט הוא כלי התקשורת
המרכזי בו ניתן להעביר דעות המנוגדות לזרם המרכזי בזכות מאפייניה הייחודיים של הרשת
ובעיקר נגישותה הקלה לכל אדם ויכולת הבחירה של הצרכן, שהופכים אותה לבמה נוחה לביטוי
בעידן הממוחשב. בסוגיה זו אבחן את פעילותו של אתר ישראלי בשפה הרוסית www.dknet.co.il
ועד כמה ניתן לראות בו תקשורת אלטרנטיבית.
חלקה השני של העבודה עוסק בתקשורת המונים, טרור ודמוקרטיה - אדון בסיקור אירועי טרור
ואקשר זאת ל"התרופפותה" של הדמוקרטיה בישראל. ניתן לומר שישראל מפתחת אופי של מדינות
טוטליטריות- שם המידע, הדיון והוויכוח אינם לגיטימיים והפנייה היא לאחדות. הסכנה היא
שבדומה למדינות אלו, ישראל תקיים פרלמנט למראית עין, אולם בפועל לא תהיה דמוקרטית
(לביא, 29.1.03). ביטוי מוחשי לזה ניתן לראות בשיעור ההצבעה הנמוך ביותר בבחירות האחרונות
בהיסטוריה של הבחירות לכנסת1 - ממצא מדאיג משום שהשתתפות היא אחד מסממניה
המהותיים ביותר של הדמוקרטיה (סיני, 29.1.03). ניתן להסביר זאת ע"י מציאות של שגרת פיגועים
שהובילה לאפטיות ציבורית כך שכל אדם מסתגר בתוך עצמו וכתוצאה גם חלה הסתגרות
לאומית(כרמית, 7/2002). ובמקביל, ההתרחשויות באמריקה מזכירות את אלו של ישראל - בשלב
זה אתייחס לאופן הסיקור של התקשורת האמריקאית את פיגועי ספטמבר ואשווה אותו לאופן
הסיקור של התקשורת הישראלית.
חלקה השלישי של העבודה עוסק בתקשורת המונים, דמוקרטיה וזהות לאומית -
1991) Serberny Mohammadi) מתארת את גישת האימפריאליזם התרבותי, שלפיה קיים מצב
קיצוני שבו יש זרימת תכנים חד כיוונית מהמערב למדינות המתפתחות שגורמת לתלות כלכלית-
טכנולוגית ולהרס המרקם החברתי של מדינות העולם השלישי. הבעייתיות נובעת מכך שהתכנים
האמריקניים שולטים בשוק הבינלאומי וסביבם נבנית מעין תרבות אוניברסלית עם מסרים שלא
רצויים לחלק מהממשלות ובכלל זה מדינות ערב. השליטה הזו של האמריקניים היא מבחינת
האמריקניים עניין עסקי בלבד, אך מבחינת המדינות הנשלטות זהו איום על התרבות המקומית ועל
ערוצי הטלוויזיה המקומיים (צוקרמן, 1999). אך עם זאת, אתאר מחקרים שמפריכים איום זה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. ניתן לראות 2 תופעות מחאה בבחירות 2003: אנשים שלא הצביעו משום שמאסו במערכת הפוליטית בהנחה ששום דבר
לא ישתנה ממילא, ואנשים שתמכו במפלגת שינוי.

מקורות:

אדוני, ח. ונוסק, ה. (1997). 'אני', 'ישראלי' ו'אזרח העולם': הטלוויזיה בכבלים והשלכותיה על קשרים חברתיים. בתוך ד. כספי (עורך), תקשורת ודמוקרטיה בישראל (עע" 115-97).
בנא, ג. (2.2.03). אלפים השתתפו בהפגנת התנועה האיסלמית נגד מתקפה בעיראק. הארץ, 10א.
בראל, צ. (11/2002). גיבורים מקומיים. העין השביעית, 41, 47-48.
גוטמן, נ.22.10.01. פחות חופשית, יותר פטריוטית, הארץ, 4ב.
כרמית, ג. (7/2002). סוגרים את השמים. העין השביעית, 39, 11-10.
לביא, י. (29.1.03). העם רוצה מכות. הארץ, 18א.
נגבי, מ. (1995). חופש העיתונות בישראל: ערכים בראי המשפט. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל.
נוסק, ה. (1994). שואה ותקומה בסיקור אירועי טרור בולטים בעיתונות הישראלית, 1978-1968.
סיני, ר. (29.1.03). מאוכזבים מהפוליטיקאים ועייפים ממערכות בחירות תכופות, מאות אלפים נותרו בבית. הארץ, 8א.
פיסק , ג. (1995). טלוויזיה : פוליסמיות ופופולריות . בתוך כספי , ד. (עורך), תקשורת המונים : זרמים ואסכולות מחקר-מקראה (עע' 173-190) תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
פלד, י. (1997). דין וחשבון הועדה להרחבה וארגון מחדש של מערך השידורים לציבור בישראל. עע' 3-13.
צוקרמן, א. (1999). טלוויזיה גלובלית. ת"א: משרד הביטחון- ההוצאה לאור.
צרפתי, א. (1998). עיתונות בשירות המשיח. קשר, 24, 16-27.
קרניאל, י. (1997). חופש הביטוי באינטרנט. דברים אחדים, 2, 165-185.
Atton, C. (2001). Approaching Alternative Media: Theory and Methodology.
Washington D.C: ICA pre-conference "Our Media, Not Theirs". May, 2001.
. Carey, J.W.(2002). American journalism on, before, and after September 11.16
In B. Zalizer S. Allan (eds.), Journalism after September 11 (pp. 71-90).London and New York: Routledge.
Curran, J. (1991). Rethinking the media as a public sphere. In P. Dahlgren, C. Sparks (Eds.) , Communication and citizenship ( pp. 27-57 ). London: Sage.
Downing, J. (2001). The Seattle IMC and the Socialist Anarchist Tradition. Washington D.C: ICA pre-conference "Our Media, Not Theirs". May, 2001.
Gans, H.J. (1998). What can journalists actually do for American democracy?Press/Politics, 3(4), 6-12.
Halavais, A. (2000). National borders on the World Wide Web. New Media Society, 2(1), 7-28.
Hallin, D.C. (1994). We Keep America on the Top of the World: Television, Journalism and the Public Sphere.London N.Y.: Routledge.
Ke, S. (2000). The Emergence, Transformation and Disintegration of Alternative Radio in Taiwan: From Underground Radio to Community Radio.Journal of Communication Inquiry, 24, 412-429.
Lemish, D., Barzel, I. (2000). 'Four mothers': the womb in the public sphere.
European Journal of Communication, 15(2), 147-169.
McQuail, D. (1987). Mass Communication Theory. London: Sage.
Picard, R. (1993. (Media Portrayals of Terrorism)_ pp. 10-23). lowa: lowa State University Press.
Serberny-Mohoammadi, A. (1991). The global and the local in the international communication. In G. Curran, M. Gurevitch (Eds.), Mass media and society (pp: 118-138). London: Edward Arnold.
Spark, A. (1996). Wrestling with America :Media, national images and the global village. Journal of Popular Culture, 29, 83-93.

תגים:

אלטרנטיבית · דמוקרטיה · המונים · זהות · טרור · לאומית · תקשורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דיון בשלוש סוגיות בתקשורת המונים", סמינריון אודות "דיון בשלוש סוגיות בתקשורת המונים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.