מלחמה ואסטרטגיה - הנשק הגרעיני במדיניות הביטחון הישראלית

תקציר העבודה:

הנושא שבו אדון נוגע לעניין מדיניות הגרעין של מדינת ישראל. על פי מדיניות הגרעין כפי שהוצגה בעבר ומוצגת גם כיום (הצהרתו של רה"מ לשעבר לוי אשכול ב-1968 ותשובתו של השר ח. רמון בכנסת להצעה לסדר של ח"כ מחו'ל מתאריך - 3.2.2000) לפיהן "מדינת ישראל לא תהיה הראשונה שתכניס נשק גרעיני למזרח התיכון". סביר היה להניח שאין נשק כזה בידי ישראל. לעומת זאת לאור אירועים אחרים כמו הצהרות עמומות של ראשי ממשלה: "לא נהיה הראשונים... אך איננו מבטיחים שנהיה השניים..."(יצחק רבין 1974), פרשת וענונו בInternet 2) 1986 -), פרסומים (לשם ג. 2000, ירחון ג'יינס נובמבר 1994), נתוני "פדרציית המדענים האמריקנית - .Internet 1) F.A.S) ועוד, אני סבור שבכל זאת מצוי כיום נשק גרעיני בידי מדינת ישראל.

לכן, אתייחס למצב שאכן קיים נשק כזה בפועל ושאלת המחקר: באלו תנאים יכולה ממשלת ישראל לוותר על מדיניות נשק הגרעין?
במסגרת הדיון אעסוק באיומים ובאתגרים האסטרטגיים שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניהם בשנים הקרובות וגם בכאלה שהם חדשים יחסית. איומים ואתגרים מהבחינה הצבאית, בהרחבת מעגל המדינות המאיימות, ובמרכזן- אירן ועיראק (מדינות המעגל השני), וכן בדגש המושם באזור על התחמשות בטילים ובאמצעי לחימה לא קונבנציונליים, שבמרכזם- נשק גרעיני.
כן תועלה גם בעיית ההתעצמות הערבית- מוסלמית, בעיקר בנשק איכותי, אתגר המאיים לכרסם בעליונותה הצבאית המסורתית של ישראל מזה שני עשורים.
את העבודה אחלק לארבעה פרקים:
בפרק הראשון אסביר בקצרה מהם כלי נשק קונבנציונליים ונשק גרעיני על מנת שהקורא יקבל מושג ממשי להבדלי תוצאות הפעלתם.
בפרק השני אענה על שאלת המחקר בהרחבה בהתייחסות לשלש התשובות האפשריות למדיניות הגרעין. אסקור אחת לאחת באופן אובייקטיבי עד כמה שניתן את התנאים מתי וכיצד אם בכלל יכולה מדינת ישראל להתפרק מנשקה הגרעיני.
לאחר כל תשובה אביא את הביקורת עליה.
בפרק השלישי אסביר מהי דילמת הביטחון באופן כללי ולאחריה אעסוק בדילמת הביטחון הגרעינית של ישראל (הנובעת משלשת האפשרויות) מנקודת מבט של מדינאים ישראליים ומאמרים.
הפרק הרביעי יסכם את העבודה בקצרה ובו אביא מסקנות והבעת דעה אישית באיזו
מדיניות על מדינת ישראל לנקוט על מנת לדאוג לאינטרסים החיוניים לה.

תוכן העניינים:
מבוא.
1. נשק קונבנציונלי ונשק גרעיני.
1.1. נשק קונבנציונלי.
1.2. נשק גרעיני.
1.3. הנשק הקונבנציונלי מול הנשק הגרעיני
2. באילו תנאים יכולה ממשלת ישראל לוותר על מדיניות נשק הגרעין שברשותה?
2.1. על ממשלת ישראל לוותר ללא תנאי על נשק הגרעין.
2.2. ממשלת ישראל יכולה בתנאים מסויימים לוותר על נשק הגרעין.
2.3. אסור לממשלת ישראל לוותר בשום תנאי על נשק הגרעין.
3. דילמת הביטחון.
3.1 ניתוח כללי.
3.1 דילמת הביטחון של ישראל.
4. סיכום.
5. נספחים.
נספח 1 - טווח נזקי הפצצה הגרעינית.
נספח 2 - הוצאות הגנה של מדינות המזה"ת ב-1998
נספח 3 - הוצאות הגנה באחוזים כחלק מהתל"ג של מדינות המזה"ת ב-1998
נספח 4 - הוצאות הגנה לנפש של מדינות המזה"ת ב-1998
נספח 5 - מאזן הכוחות הקונבנציונליים של מדינות המזה"ת ב-1999
נספח 6 - התפלגות חיילי סדיר ומילואים במזה"ת ב-1999
6. ביבליוגרפיה.

מקורות:

אהרונסון ש. 1996, קווים לדיון מדעי בסוגייה הגרעינית, ישראל לקראת שנת האלפיים: חברה, פוליטיקה ותרבות, עמ' 255-280, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
בן-ישי ר. 2000, "השביתה האיטלקית של מופז", ידיעות אחרונות, המוסף לשבת 11.8.2000, עמ' 12.
דבר 1994, ישראל וארבע מדינות ערב החליטו להקים ארגון לשיתוף פעולה ים-תיכוני, 14.10.94 עמוד 6.
הרכבי י. 1998, מלחמה ואיסטרטגיה, צה"ל- הוצאת "מערכות", משרד הביטחון, תל אביב.
ואן-ארליך פ. 1987, אקולוגיה של מלחמה גרעינית: אוכלוסייה משאבים סביבה, אנושות בצל האטום, עמ' 93, בעריכת א. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
כהן א. 1987, העידן הגרעיני, אנושות בצל האטום, עמ' 15, בעריכת א. כהן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
כהן א. ולי ס. 1987, מוסר מלחמה צודקת ומדיניות גרעינית, אנושות בצל האטום, עמ' 109, בעריכת א. כהן, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
לברן א. 1994, הנוף האיסטרטגי של ישראל לסוף שנות התשעים, נתיב- כתב עת למחשבה מדינית חברה ותרבות, ג' 6, עמ' 23, נובמבר 1994
לשם ג. 2000, "הכור: מבט מלמעלה", ידיעות אחרונות, 18.8.2000, עמ' 3.
מושגי יסוד ביחב"ל 1980, הגות קלאסית ומחקר מודרני, יח' 1, עמ' 33-41, האוניברסיטה הפתוחה, רמת אביב, תל אביב.
סגל א. 1998, מלחמה ואיסטרטגיה ביטחון לאומי ובינלאומי במפנה המאה- מקראה, האוניברסיטה הפתוחה, רמת אביב תל- אביב.
עברון י. 1987, הדילמה הגרעינית של ישראל, יד טבנקין- מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
פלד מ. 1993 ,ואנונו והפצצה-מאת משתתפי הכנס הבינלאומי "דמוקרטיה זכויות אדם ומרדכי ואנונו" בראשות פרופ' ג'וזף רוטבלט, עמ' 187 הוצאת הוועד הישראלי למען מרדכי ואנונו ולמען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי, ביולוגי וכימי 1998.
פלדמן ש. 1983, הרתעה גרעינית לישראל, המרכז למחקרים איסטרטגיים, אוניברסיטת תל-אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
קלינברג ר. 1986, מירוץ החימוש הגרעיני: נשק גרעיני, בין מלחמה לשלום עמ' 175-182, מעלות ואגף ת"ל במשרד החינוך והתרבות.
רוטבלט ג'. 1995, ואנונו והפצצה-מאת משתתפי הכנס הבינלאומי "דמוקרטיה זכויות אדם ומרדכי ואנונו" בראשות פרופ' ג'וזף רוטבלט, עמ' 177 הוצאת הוועד הישראלי למען מרדכי ואנונו ולמען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי, ביולוגי וכימי 1998.
שטיגליץ מ. 1995, ישראל והמצוקה הגרעינית, נתיב- כתב עת למחשבה מדינית חברה ותרבות, ג' 43, עמ' 46-53, מרץ 1995.
שטיינברג ג'. 1997, מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים, איסטרטגיה של נשק לא-קונבנציונאלי, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
Beres L. R. 1996, Preserving The Third Temple Commonwealth Israel's Nuclear Strategy, Department of War Studies King's College, London.
Brom S. Shapir Y. 1999, The Middle East Military Balance 1999-2000, Jaffe Center for Strategic Studies, Tel Aviv University.
Evron Y. 1994, Israel's Nuclear Dilemma, Tel Aviv University.
www.idsa-india.org/an-mar00-6.html, Israel's Nuclear Policy: A Cost-Benefit Analysis, Sharad Joshi, International Relations.
Steinberg G. 1994, Israeli Arms Control Policy: Cautions Realism, The Journal of Strategic Studies, Vol. 17, No. 2 (June 1994), pp. 1-16, Published by Frank Cass, London.
The Military Balance 1999-2000, p. 301, Oxford University Press, The International Institute for Strategic Studies 1999, London.

תגים:

נשק · גרעין · אטום · אטומי · קונבנציונלי · קונבנציונאלי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מלחמה ואסטרטגיה - הנשק הגרעיני במדיניות הביטחון הישראלית", סמינריון אודות "מלחמה ואסטרטגיה - הנשק הגרעיני במדיניות הביטחון הישראלית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.