תרבות פולקלוריסטית של דימויים וסטריאוטיפים של עולים בעיני ותיקים ושל ותיקים בעיני עולים

תקציר העבודה:

מאז התחדשה העלייה לארץ ישראל, ברבע האחרון של הי"ט, התפתחה בארץ (כמו בארצות הגירה אחרות), מה שניתן לכנות תרבות פולקלוריסטית של דימויים וסטריאוטיפים של עולים בעיני ותיקים ושל ותיקים בעיני עולים. איכותם החיובית או השלילית של הסטריאוטיפים הייתה פרי מידת הקרבה או הזרות בין הקולטים והנקלטים וכן של המתחים והחיכוכים שהתפתחו ביניהם על רקע תרבותי-אידיאולוגי, פוליטי או כלכלי. מטבעות-לשון כגון 'בועזים', 'יחפנים', 'ספקולנטים', 'פרנקים', 'יקים', באו לייצג, כביכול, מכלול תכונות של קבוצות חברתיות מסוימות בעיני זולתן.
ברבות השנים הפכו דימויים אלה חלק ממערכת התקשורת בין הקבוצות השונות, שבמרבית המקרים לא ראו בכינויים אלה פסול עקרוני, למרות אופיים העוקצני והקנטרני.
עולים בכל שנות היובל האחרון לא חמקו גם הם ממגמות התיוג השלילי. בצד ההתלהבות הכנה מעצם העלייה ההמונית ומהנתונים הסטטיסטיים שפורסמו לעתים תכופות, החלו להישמע כבר בשלבים מוקדמים הרהורים והסתייגויות מאיכות החומר האנושי שהגיע לארץ עם פתיחת שעריה.
הביטויים הראשונים היו בבחינת מסורת בעל פה, שקשה לשחזרה. במקביל, אם כי ברמה מתוחכמת יותר, באו מגמות אלה לידי ביטוי בוויכוח ציבורי על הסכנות הנשקפות למורשה היישובית נוכח גלי העלייה. דומה, כי מגמות התיוג השלילי, אך שראשיתו הייתה שנים רבות טרם הקמת המדינה, הגיעו אז, ואף היום, לממדים ניכרים, הן בקרב המנגנון הקולט והן בקרב האוכלוסייה הוותיקה בכלל. כבר בראשית המפגש עם העלייה ההמונית החלו הרינונים אודות "נחשלות", "פרימיטיביות" "לבנטיניות" ו"נצלנות" של עולים'. עצמתו של תיוג זה, הן במפגש הבין-אישי והן בביטויים פומביים. המתחים הם מאפיין נפוץ במפגש בין קבוצות הטרוגניות ואלו לא פסחו על יהודים מקבוצות שונות במהלך יובל השנים האחרונות. (שטאל, 1979).
הסטריאוטיפים שנוצרו ממפגש זה הם שקבעו וקיבעו את מערכת היחסים לאורך יובל השנים האחרונות בין האוכלוסייה הקולטת לבין האוכלוסייה הנקלטת, בין ותיקים לחדשים, בין דתיים לחילוניים, בין ימין לשמאל ובין ערבים ליהודים. המיתוס-האתוס של "כור-היתוך" כל-יכול וכל מרפא, בו האמינו תמיד, כי בישראל עתידה להיווצר חברה פלורליסטית וסובלנית, שבה יהיה מקום לשונות ולאחרות. חברה שכזאת מחייבת קיומם של זהות ואתוס קולקטיבי משותפים לכל מרכיביה השונים של המדינה ואזרחיה, נשאר לרוב רק כמשאלת לב. תוכניות ההתערבות לשיפור היחסים בין קבוצות חברתיות בישראל לא פתרו את הבעיה לחלוטין. תוכניות אשר פעלו לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים, תוכניות למידה שיתופיות (אינטגרציה) שבהן תלמידים משתי קבוצות פועלים יחד למימוש משימות משותפות, תרמו לשיפור מה ביחסים. הבסיס למתחים בין דתיים לחילוניים הוא בשוני אידיאולוגי הפערים אינם ניתנים כמעט לגישור ותמורות אפשריות רק ברמת המאקרו (שינוי תפיסתי וערכי). יתר על כן מתחוללת בימים אלה "מלחמת תרבות" על נפשה וזהותה של החברה הישראלית, אשר פרצה במלוא עוזה במערכות הבחירות של מאי 1996 ומאי 1999 בהן התנהלה כמלחמת תרבויות לכל דבר, והבליטה את הקבוצות הנלחמות זו בזו, בקיטוב ברור של קבוצות אתנו-פוליטיות, כמעט קסטות.

המטרה
1. במאמר זה התרכזתי בעיקר בבחינת התיאוריות בתחום הפסיכולוגיה החברתית, הנוגעות למושגים "סטריאוטיפים" "עמדות" תוך התמקדות בהצגת הבעיה, ליבונה והתפתחותה.
2. יישום המושגים הנ"ל ע"י הקשרם לעימות הבין עדתי בין קבוצתי מאז הקמת מדינת ישראל.
3. הערכה רפלקטיבית מזווית ראיה אישית את החומר הנלמד בקורס וספרות אקדמית נוספת.

תוכן העניינים:
מבוא
תולדות היחסים הבין-עדתיים בישראל
תיאוריית הסטריאוטיפים בהקשר לנושא
א. כללי
ב. דימוי סטריאוטיפי
ג. הגדרת סטריאוטיפ
ד. האלמנטים השליליים שבסטריאוטיפים
ה. הסכנה שבסטריאוטיפים
ו. סטריאוטיפים אתנוצנטריות וגזענות
תיאוריית הזהות האישית-חברתית
"איום סימבולי" ו"גזענות סימבולית"
תיאוריית העמדות בהקשר לנושא
א. מהן עמדות?
ב. מרכיבי העמדות
ג. קריטריונים להבחנת עמדות
ד. היווצרות עמדות חברתיות
ה. היווצרות עמדות שליליות - מודלים תיאורטיים
ו. היווצרות עמדות כלפי השונה
תהליך רפלקטיבי
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

איזנשטט. (1984). הערות לבעיה העדתית בישראל, מגמות, כ"ח.
אמיר, י. (תשכ"ט). מגע אישי בין-עדתי כגורם בהפחתת דעות קדומות. מגמות, ט"ז.
אמיר, י., ריץ', י. ובן-ארי, ר. (1978). "בעיות באינטגרציה חברית בחטיבות הביניים". עיונים בחינוך.
ארונסון. (1977). היצור האנושי - שיפור יחסי אנוש, תל אביב.
בן-ארי, ר. ואמיר, י. (1988). עימותים בין-קבוצתיים בישראל: הערכת מצב ונתיבי שינוי. פסיכולוגיה, א.
בן דורי, ר. והנדלס, י. (1992). סקר דעת קהל: עמדות הציבור כלפי עולי ברית המועצות - נתוחי נתונים. כלכלה ועבודה, 9.
בן זאב. (1991). דעות קדומות, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
בנטואיץ, י. (1960). החינוך במדינת ישראל. ת"א, יהושע צ'ציק.
בנימיני, ק. (1980 ). "דימוי הערבי בעיני נוער ישראלי" עיונים בחנוך, 27.
בן ששון, ח.ה. (1969). תולדות ישראל בימי הביניים. תל אביב, דביר.
גרהם מרטין. (2000) פסיכולוגיה חברתית. תדפיס של אוניברסיטת ברמינגהם.
דהן-כלב, ה. (1992). עדתיות כמשאב פוליטי.
דיסקין, א. (1993). הבחירות לכנסת ה13-. מכון י-ם לחקר ישראל.
הייגנס ופרסונס. (1983). צוטט ע"י שיינין, מ. (1992). "עמדות כלפי חריגות של תלמידים ומורים בבתי ספר יסודיים". עבודת דוקטורט. החוג לחינוך. אוניברסיטת חיפה.
הרצוג, ח. (1984). עדתיות פוליטית, דימוי מול מציאות. יד טבנקין.
טור-כספא, מ. (1996). "דעות קדומות של ישראלים כלפי עולים מרוסיה ואתיופיה", בר אילן.
יוכטמן-יער, א. ופישלזון, ג. (1970). "אי-שוויון בחלוקת ההכנסות". רבעון לכלכלה, 17.
ינאי, נ., אהרונסון ש. (1982). "בחירות 1981, היבטים מבניים והתנהגותיים והשלכותיהם". מדינה ממשל ויחב"ל, 20-19.
כהן, א. (1990). סיפור הנפש. חלק ב'. הוצאת אח. ק. ביאליק.
כץ. (1989). סטראוטיפים ודעות קדומות, סקירה חודשית, 8.
לשם א. (1993). האוכלוסייה הישראלית ויחסה לעולי שנות ה90-. בטחון סוציאלי, 40.
מחאמיד. (1983 ). "אוטו סטריאוטיפים והטרוסטריאוטיפים של יהודים וערבים" חוות דעת 16.
סבירסקי, ש. (1981). "לא נחשלים אלא מנוחשלים". חיפה, מחברות למחקר ולביקורת.
סמוחה, ס. ופרס, י. (1974). "פער עדתי בישראל". מגמות, כ'.
ספורטה-ערד, נ. (1993). "שינוי עמדות בעקבות מפגשים בין דתיים לחילוניים", בר אילן.
פרס, י. (1968). זהות עדתית ויחסים בין-עדתיים. (חיבור לקבלת תואר דוקטור). ירושלים, האוניברסיטה העברית.
פרס, י. (1976). יחסי עדות בישראל. תל-אביב: ספריית הפועלים ואוניברסיטת תל-אביב.
פרס ושמר. (1984). הגורם העדתי בבחירות לכנסת העשירית, מגמות, כ"ח.
קרייטלר, ה. ושלומית (1987). שינוי התנהגות - כיצד. המפעל. ירושלים.
רים, י. (תשכ"ט). סטריאוטיפים לאומיים אצל ילדים. מגמות, ט"ז.
שוורצולד, י. וינון, י. (1978). סימטריה ואסימטריה בתפיסה בן עדתית. מגמות, כד.
שוורצולד, י. ואמיר, י. (1984). יחסים בין עדתיים באספקלריית הזמן. מגמות, כ"ח.
שורצולד, י. וינון, י. (תשל"ח). סימטרייה ואסימטרייה בתפיסה בינעדתית בישראל. מגמות, כ"ד(1).
שורצולד, י. (1980). הדימוי הסטריאוטיפי של הישראלי בעיני תלמידי חטיבות הביניים, מגמות, כה.
שוורצולד, י. טור-כספא, מ. (1997). "הקשרו של האיום המוכלל לדעות קדומות של עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה". מגמות, לח(4).
שטאל, א. (1976). מיזוג תרבותי בישראל. תל אביב, עם עובד.
שטאל, א. (1979). מתחים בינעדתיים בעם ישראל, תל אביב, עם עובד.
שמיר, מ., אריאן, א. (1982). "הצבעה עדתית בבחירות 1981". מדינה ממשל ויחב"ל, 20-15.
Allport, G.W. (1954). The nature of prejudice. Cambridge, MA: Addison-Wesley.
Brislin, R.W. (1986). A culture general assimilator. International Journal of Intercultura Relations, Festinger, L.A. (1957). A theory of cognitive dissonance, Stanford, Stanford University Press.
Camjpbell. (1967). "Stereotypes and the perception" of group differences American Psychologist, 22.
Halper, T., Shokeid, M. Weingrod, A. "Communities, Schools and Integration Some Evidence from Israel", In: Amir, Y., Sharan, S. Ben-Ari, R. (eds.). Ibid (in press).
Munson, S.M. (1987). Regular education teacher modification for ainstreamed mildly handicapped students, The Journal of Special Education, 20(4).
Peled, T. Bar-Gal, D. (1983). Intervention activities in Arab-Jewish relations: Conceptualization, classification and evaluation. Jerusalem: The Israel Institute for Applied Social Research.
Peres, Y. (1971). "Ethnic Relations in Israel". American Journal of Sociology, 76.
Peres. Y. (1982). Horizontal Integration and Vertical Differentiation among Jewish Ethnicities in Israel, (unpublished manuscript).
Tajfel. (1978). "Intergroup behaviour: Group Perspectives" in "Introducing Social Psychology", Pengwin, Hormondsworth.
Triandis, H.C. (1975). Culture training, cognitive complexity. And interpersonal attitudes. In R. Brislin, S. Bochner W. Lonner (Eds.), Cross-cultural perspectives on learning. Beverly Hills, CA: Sage and Wiley/Halstead.

תגים:

גלי · עלייה · קליטה · עימות · עדתי · קבוצה · השתייכות · קטגוריה · גזענות · אתנוצנטריות · זהות · חברתית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תרבות פולקלוריסטית של דימויים וסטריאוטיפים של עולים בעיני ותיקים ושל ותיקים בעיני עולים", סמינריון אודות "תרבות פולקלוריסטית של דימויים וסטריאוטיפים של עולים בעיני ותיקים ושל ותיקים בעיני עולים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.