עמדות מורים כלפי שילוב ילדים מחוננים עם ילדים לקויי למידה בכיתתם הרגילה

תקציר העבודה:

נושא הסמינריון עמדות הורים כלפי שילוב הילד החריג בכיתה הרגילה, מקפל בתוכו שלושה נושאים עיקריים לדיון ברקע הספרותי:
o שילוב הילד החריג בכיתה רגילה.
o יחסי הורים - בית ספר ומעורבותם.
o עמדות ושינוי עמדות ובכלל זה עמדות כלפי השונה.

א. שילוב הילד החריג בכיתה רגילה
מאז נחקק חוק החינוך המיוחד (1988) החלה לתפוס תאוצה מגמת שילוב ילדי החינוך המיוחד בתוך בתי-הספר הרגילים. בייחוד בולט הדבר כשמדובר בילדים לקויי-למידה (ל"ל). השילוב העלה כמה בעיות קשות ובתוכן הבעיה החברתית.
קרבה אקולוגית היא תנאי הכרחי לקיום אינטראקציה חברתית ואולם היא איננה מספיקה להבטחת פתיחות חברתית. לעתים התוצאה הפוכה: עצם הקרבה הפיסית מביאה לדחייה ולהסתגרות סוציומטרית (פרשטמן וחן, 1993). הקרבה הפיסית בין החריגים לשאינם חריגים הביאה להתעלמות, לרגשות פחד, רתיעה ורחמים של ילדי החינוך הרגיל כלפי הילד החריג (רייטר, 1992).
על-פי התפיסה המערכתית ניתן להסביר את התנהגותו של הילד לא רק כתוצאה של גורמים תוך-אישיותיים, אלא גם כתוצאה של לחצים סביבתיים המאלצים אותו לפעול בצורה חריגה. על-פי התפיסה הפרסונלית יש לפתח תודעה ציבורית נרחבת לקבלת השונה כסובייקט בעל אישיות ייחודית (מיכאל, 1991). בחוזר המנכ"ל 1992 נקבע כי הצלחת פרויקט השילוב תלויה בשיתוף פעולה בין כל הגורמים המטפלים בילד. חוקרים רבים הצביעו על הקשרים הקיימים בין דימוי עצמי ובין הישגים אקדמיים והסתגלות חברתית (שרן ושרן, 1984; קדרון, 1989; גרשום ואליוט, בתוך הבר, 1990).
ההנחה היא ששילוב מוצלח יתאפשר רק אם יתקיים על בסיס דימוי עצמי תקין ככל האפשר של ילדי החינוך המיוחד והתקבלותם כבני-אדם שלמים בחברה הסובבת אותם.
1. מטרות השילוב
בחוזר מנכ"ל (1999) נקבעו מטרות תוכנית השילוב ובין היתר נקבע להבטיח תמיכה טיפולית לתלמידים עם לקויות קשות הלומדים במסגרות החינוך הרגיל - בכיתות מקדמות ובכיתות רגילות.
1. לאפשר למסגרות החינוך הרגיל
בתלמידים עם לקויות שונות המסוגלים להמשיך בלימודיהם במסגרת הכיתה הרגילה ולהשתלב בה מבחינה לימודית וחברתית עם תמיכה מתאימה, ובכך למנוע את הפנייתם אל ועדות ההשמה ואל מסגרות החינוך המיוחד.
2. לעודד ראייה מערכתית יישובית (או אזורית) של דרכי הטיפול בתלמידים עם צרכים מיוחדים הלומדים במסגרות החינוך הרגיל, תוך תיאום בין התוכניות השונות המופעלות במערכת החינוך לטפול באוכלוסייה זו.
3. לטפח את שיתוף הפעולה ואת יחסי הגומלין בין מערכת החינוך הרגיל לבין מערכת החינוך המיוחד לקידום תלמידים עם צרכים מיוחדים.
4. לעודד יוזמות לשילוב הדרגתי או חלקי של תלמידים עם לקויות קשות הלומדים במסגרות החינוך המיוחד.
5. להביא בהדרגה להקצאה מאוזנת של המשאבים הנכללים בסל השילוב בין מוסדות החינוך הרגיל, על פי קריטריונים אחידים.
6. לאפשר גמישות מרבית בניצול משאבי סל השילוב, בהתאם לצרכים המשתנים של אוכלוסיית התלמידים בכל מסגרת חינוכית ובכל רשות מקומית (חוזר מנכ"ל, 1999).


תוכן העניינים:
סקירת ספרות
א. שילוב הילד החריג בכיתה רגילה
ב. מעורבות ההורים בתהליך הלמידה וציפיותיהם מביה"ס
ג. "עמדות" ויצירתן
סיכום סקירת ספרות
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבישר, ג. (1999). מנהל בית הספר כסוכן שינוי בתהליך שילוב הילד החריג בכיתה הרגילה. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה". אוניברסיטת חיפה, הפקולטה לחינוך, החוג לחינוך.
אור, א. (1992). השפעתה של תכנית התערבות נתונה על עמדות מורים לשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות בגיל הרך. עבודת תיזה. אוניברסיטת חיפה, החוג לחינוך.
אידלשטיין, מ. (1989). "זכות ההורים - חובתם (מקומם של ההורים בחינוך) חץ: חובת צעקה! רבעון להגות ולחנוך (89 ,19-14 :3)
אשרת, צ. (1995). "הורים מול מנהל בית ספר". הד החינוך פברואר (13-12, 1995).
בילר, מ. (1986). הבדלים בין המינים לגבי עמדות כלפי אחריות חברתית, חריגים ונכונות להתנדב בקהילה. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. ר"ג. אוניברסיטת בר-אילן.
בן דורי, ר. והנדלס, י. (1992). סקר דעת קהל: עמדות הציבור כלפי עולי ברית מועצות - נתוחי נתונים. כלכלה ועבודה, 9, 52-48.
בנימיני, ק. טטר, מ. (1992). "בחירת בית-ספר על-ידי הור'ם" עיונים בחינוך: כתב עת למחקר בחינוך (1992, 208-193 ;58-57).
בנימיני,ק. טטר, מ. (1994). "יוקרת בית-הספר בעיני הורים". מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות ל"ו (1994, 66-49).
ברנדס, ע. ונשר, פ. (1996). שווים ולא נפרדים - תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. פרק 8 בתוך, ע. ברנדס (עורך) הקפיצה השלישית: שינויים ורפורמות במערכת החינוך בשנות התשעים, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, עמ' 146 - 127.
גבריאלי, י. (1997). ההורה כשותף וכלקוח. הד הגן, ס"א(ד), 388-382.
דובדבני, א. (1985). הקשר בין ידע של סטודנטים לעבודה סוציאלית ועמדותיהם כלפי נכים התפתחותיים. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. ר"ג. אוניברסיטת בר-אילן.
הוזמי, ב. (1992). מגע ועמדות כלפי נכים בקרב חונכי פר"ח. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. ר"ג. אוניברסיטת בר-אילן.
הייגנס ופרסונס. (1983). צוטט "י שיינין, מ. (1992). "עמדות כלפי חריגו של תלמידים ומורים בבתי ספר יסודיים". עבודת דוקטורט. החוג לחינוך. אוניברסיטת חיפה.
הימן, ס. (1984). אווירה משפחתית, דימוי עצמי וחרדה במשפחות עם ילד לקוי למידה בהשוואה למשפחות רגילות. עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך.
וקסמן, י. (1995). הזדהות וערות במעורבות הורים. ירושלים: האוניברסיטה העברית, בית-הספר לחינוך, 135.
זיו, ר. (1984). שנויים בעמדות ובדעות קדומות של תלמידי תיכון ביחס לערבים ובנושא הסכסוך הישראלי-ערבי בהשפעת למידה אינטנסיבית של טקסטים ספרותיים. עבודת מ.א. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, בית-הספר לחינוך.
חן, מ., שולמן, ש. והד, ש. (1990). שילוב תלמידים חריגים בחינוך הרגיל. בתוך י. דנילוב (עורכת), תכנון מדיניות החינוך - ניירות עמדה והחלטות ועדת הקבע של המזכירות-הפדגוגית, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, עמ' 83-107.
טייכטל, נ. (1996). "ילד או כרטיס ביקור" (ציפיות הורים). הורים וילדים, 27-26: 97.
כפירי, ר. (1995). "איך להרגיע הורים זועמים? צרור עצות למנהל הנבוך" הד החינוך מאי (17, 1995).
כץ, ע. (1995). מעורבות האם בשעורי הבית של הילד: בדיקת השינוי במעורבות לאורך זמן ובדיקת המתח של האם ושל הילד בזמן הכנת בשעורים. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך, החוג ליעוץ חינוכי, 77.
כץ, א. (2002). בדיקת ההבדלים בתפיסת השילוב בין אנשי חינוך והוראה (מורים), לבין אנשי מינהל (מנהלים ומפקחים) לאור הפעלת מרכזי תמיכה ישוביים ואזוריים (מתי"א). עבודה לקראת קבלת תואר דוקטור בחינוךEOTVCOS LORAND UNIVERSITY, FACULTY OF ART Ph.D. SCHOOL OF EDUCATION , בהנחיית פרופ' בבושיק איסטוון.
לוי, נ. (1997). השפעת סדנא ל"מעורבות הורים בביה"ס" על עמדות הורים ביחס למעורבות וגילויי מעורבות בפועל. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, בית-הספר לחינוך, 110.
לויאן, ז. (1996). לקויי למידה בכיתה המשלבת והתנהגותם החברתית בפעילות גופנית, שתופית ותחרותית. עבודת תיזה. אוניברסיטת חיפה.
לייזר, י. (1996). תפיסת המסוגלות האישית והיעילות של שיטות הוראה והתערבות הנדרשות כדי לענות על צרכי תלמידים חריגים ע"י מורים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד. אוניברסיטת צפון אילינוי ארה"ב, המחלקה לחינוך מיוחד.
לייזר, י. (1999). האתגר בשילוב: בחירת אסטרטגיית הוראה על ידי מורים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, כרך 14, מס' 2, 29-17. הוצאת אחוה.
ליפשיץ, ח. (1994). שילוב הילד החריג בכיתה הרגילה, בימת האינטגרציה, ביטאון המכון לקידום האינטגרציה, אוני' בר-אילן, #36, עמ' 2-4.
מרגלית, ט. (1993). מעורבות הורים בבית הספר מנקודת מבטם של התלמידים: מחקר התפתחותי. חיפה: אוניברסיטת חיפה, בית-הספר לחינוך, עמ' 121.
מזרחי, מ. (1989). "מעורבות הורים" חץ: חובת צעקה! רבעון להגות ולחנוך (1989, 21-20: 3).
נוי, ב. (1992). "עקרונות יסוד בתהליך שיתוף הורים בבית הספר". עיונים בחינוך: כתב עת למחקר בחינוך (1992) , 218-209 : 58-57.
נוי, ב. (1994). "הורים עליך בית-הספר: לקראת הסדרת יחסים בין הורים ומורים באמצעות אמנה" היעוץ החינוכי 4, 13-34.
נוי, ב. (1995). הורים ומורים כשותפים במעשה החינוכי. ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט.
נוי, ב. (1997). "בית הספר, בית ההורים והיחסים ביניהם". עלון ליועצים חינוכיים, גיליון מס' 8 , מפ"ט עמל.
סגינר, ר. (1980). ציפיות חינוכיות, התנהגויות תומכות, הישגים של הורים, והישגים בלימודים של ילדיהם. חיפה: אוניברסיטת חיפה, החוג לפסיכולוגיה, עמ' 35.
סגינר, ר. (1995). הורים: השותף השלישי לתהליכים בית-ספריים, בתוך: פלום, ח.: מתבגרים בישראל: היבטים אישיים, משפחתיים וחברתיים. אבן יהודה: רכס, 100-83.
פיגין, י. (1985). עמדות הורים כלפי שילוב ילדים חריגים במסגרות חינוך רגילות: השוואה בין הורים לילדים בעלי לקויי התפתחות והורים לילדים בעלי התפתחות תקינה. עבודת מ.א אוניברסיטת חיפה.
פסטרנק, ר. (1989). המשפחה החד הורית בישראל, תל-אביב: ספרית הפועלים בע"מ.
פרידמן, י., בנדס-יעקב, א. (1990). קונפליקט ומשבר. ירושלים. מכון סאלד.
קליימן, ש. (1996). "הורים כשותפים פעילים לטיפול בילדים" נתיבי קשר (1996, 37-34: 5).
קובובי, ד. (1970). הוראה טיפולית - טפוח בריאות הנפש באמצאות תכני הוראה. בית-הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, ירושלים.
קס, א. (1995). "תוכנית מערכתית לשיפור הדימוי העצמי של תלמידים לקויי-למידה המשולבים בבית-ספר רגיל", מעוף ומעשה, חוברת מס' 2 מכללת אחווה.
קרייטלר, ה. וקרייטלר, ש. (1987). שינוי התנהגות - כיצד. המפעל. ירושלים.
שיינין, מ. (1992). "עמדות כלפי חריגו של תלמידים ומורים בבתי ספר יסודיים". עבודת דוקטורט. החוג לחינוך. אוניברסיטת חיפה.
רון, כ. (1991). סקירת הספר "המערכת המשפחתית והמערכת הבית-ספרית" (מאמר בקרת). מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות ל"ד (1991, 152-149).
רונן, ח. (1997). הכללתם של ילדים חריגים בחינוך הרגיל, סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 12(2), עמ' 21-30.
רייטר, ש. (1989). שילוב ילדים חריגים בבתי ספר רגילים - אתגר לשנות ה-90, סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, גליון מס' 6, עמ' 25-38.
רש, נ. (1987). "שאיפת הורים ותפיסת שאיפות הורים כגורמים המשפיעים על תהליך רכישת ההשכלה" מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות ל': 92-84.
שגיא, א. (1984). "ציפיות, שאיפות ומעורבות של אבות בטיפול בילד בתוך המשפחה השלמה" מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות כ"ח: 113-108.
שור, י. (1990). "מה מקומם את ההורים? (קונפליקט ומשבר, הורים אל מול מימסד החינוך)", הד החינוך ספטמבר (32-31, 1990).
שכטמן, צ. (1991). שינוי עמדות של מורים בחינוך הרגיל כלפי שילוב החריג במסגרות רגילות - ממצאים אמפיריים ותכנית התערבות, דפים, 13, עמ' 59-54.
שלזינגר, א. (1991). תיוג חברתי ושינוי עמדות במפגש בין תלמידים דתיים לתלמידים לא דתיים. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. ר"ג. אוניברסיטת בר-אילן.
Seginer, R. (1985). Family learning environment: The subjective view of adolescent males and females. Journal of Youth and Adolescence, 14, 121-131.

תגים:

מנת · משכל · משרד · החינוך · שונות · תלמידים · אבחון · דידקטי · אינטראקציה · מחוננות · מצוינות · גאונות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עמדות מורים כלפי שילוב ילדים מחוננים עם ילדים לקויי למידה בכיתתם הרגילה", סמינריון אודות "עמדות מורים כלפי שילוב ילדים מחוננים עם ילדים לקויי למידה בכיתתם הרגילה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.