היחס שבין דת ומדינה במוסד האפיפיורות

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
תקופת ההתהוות
האפיפיור כיורשו של פטרוס
"מתנת קונסטנטינוס"
קרל הגדול ואוטו הראשון
תקופת הצמיחה
תנועות הרפורמציה
האינווסטיטורה
התכתיב האפיפיורי
תקופת הסחרור האינפלציוני ושקיעת האפיפיורות
סיכום
ביבליוגרפיה
הערת מערכת: הביבליוגרפיה כוללת את הרצאות הכיתה.

עבודה זו, תעסוק ביחסים שבין דת ומדינה בימי הביניים בכלל, ובמוסד האפיפיורות בפרט. על מנת
להבין את השינויים שחלו ביחסים שבין דת ומדינה בימי הביניים עלינו להבין בראש ובראשונה את
נקודת המבט הנוצרית תיאולוגית לנושא. לאחר הבנת הבסיס לתפיסת הפוליטיקה בנצרות נבחן את
השינויים השונים שחלו במהלך ההיסטוריה במעמד האפיפיור. לנושא ישנם שני מישורי פעולה:
מישור תיאולוגי- בו פילוסופים נוצרים דנים בשאלה התיאולוגית מי ראוי לשלוט ע"פ ראייתו של
המשיח? מישור נוסף הוא המישור המעשי- הפעולות בשטח על מנת להחיל את עליונות הכנסייה
בחיי היום יום של אירופה כולה (דתית וחילונית). במבוא, אסקור בקצרה את נקודת המבט
התיאולוגית, מהי השקפתם של מעצבי הנצרות, כפי שרואים אותה ראשי הכנסייה. בהמשך העבודה
אסקור את האירועים המרכזיים שהשפיעו על תחום זה בימי הביניים וכן אנסה לעמוד על החשיבות
שמיחסים החוקרים השונים לאירועים השונים או התהליכים שחלו, על עיצוב מוסד האפיפיורות.
מעצב הנצרות המרכזי הוא פאולוס ובין השאר הוא מעצב גם את דעת הנצרות לגבי הפוליטיקה.
פאולוס רואה בשליטים את רצון האל עלי אדמות לפיו, תנו לכל אדם את המגיע לו: מס לשליטים,
מכס למוכסים וכבוד למי שמגיע לו. פאולוס מנסה לעצב עולם נוצרי, בעולם שהנצרות היא מיעוט.
הוא לא רוצה להתנגש עם קהל היעד שלו הרומאים ולכן הוא מראה כי הנצרות הולכת עם הקיסר.
יש כאן ניסיון לתת פיתרון לדת מתפתחת, שלא רוצה להצטייר כמתנגדת לשלטון. פאולוס לא
מתייחס לכל האמרה של ישו, רק למילים "תנו לקיסר את אשר לקיסר1". האל הוא כל יכול, הוא
מינה את הקיסר לשלוט עלינו, לכן עלינו לכבד אותו, כיוון שזה מעשי האל. ע"פ האוונגליון של מתי
"תנו לקיסר את אשר לקיסר ואת אשר לאלוהים, לאלוהים2". ישנם דברים של אלוהים ויש דברים
שהם של הקיסר אבל יש להם מקור אלוהי. הנצרות בברית החדשה מקבלת רעיון של הפרדה בין
שני תחומים: הדת מצד אחד והמדינה מאידך. אך עדיין, לשני המקורות האלה יש להם מקור
משותף. ממקור אחד יצאו שני דברים ושתי הרשויות, הדתית והחילונית משרתות גורם אחד והוא
האל.

בעבודה זו אבחן את השינויים ביחס של האפיפיורים השונים לפוליטיקה במהלך התקופות השונות
וכן אדון בסוגיות השונות הנלוות ליחס כזה או אחר. אסקור את האירועים ההיסטוריים
המשמעותיים לענייננו ע"פ התקופות השונות. למען הסדר בעבודה אחלק את הסקירה של
המאורעות ההיסטוריים ע"פ החלוקה בה משתמש סאות'רן במאמרו: תקופת ההתהוות (-700
1050), תקופת הצמיחה (1300 - 1050), הסחרור האינפלציוני- שקיעת האפיפיורות (1520). - 1300
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. האוונגליון ע"פ לוקס כ, כה
2. מתי פרק ב' פסוקים טו-כב

מקורות:

ריצ'ארד סאות'רן, "כנסיה וחברה", "חלוקת התקופה", בתוך: גאולה וכוח, עורך: אביעד קליינברג (תל-אביב: ספרי תל-אביב, 1999), עמ' 14-39 (המקור האנגלי: Richard Southern, Western Society and the Church [Harmondsworth: Penguimn, 1970], pp. 15-52)
אוזמנט, "המסורות הכנסייתיות- פוליטיות". בתוך: גאולה וכוח, עורך: אביעד קליינברג (תל-אביב: ספרי תל-אביב, 1999)
סבין ג'ורג' ה', תולדות תורת המדינה - פרקים 12,14,16, ת"א, 1971.
קליינברג אביעד, הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה, אוניברסיטה משודרת 1995.
לה גוף, ז'ק, ימי הביניים בשיאם, ת"א, דביר, 1993.

תגים:

נצרות · תיאולוגיה · אפיפיור · אפיפיורות · ביניים · ימי · כנסייה · קיסר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היחס שבין דת ומדינה במוסד האפיפיורות", סמינריון אודות "היחס שבין דת ומדינה במוסד האפיפיורות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.