שחיקה במקצועות הטיפוליים

תקציר העבודה:

שחיקה היא מושג שהפך בשנים האחרונות שגור ביותר בפי העוסקים בפסיכולוגיה הארגונית או הקלינית. המושג מבטא שינויים התנהגותיים, הכרתיים ופיזיים, המתגלים אצל אנשי מקצוע, במיוחד אצל אנשי מקצוע המעניקים שירות לזולת, בעקבות מגע ממושך ומאומץ עם מקבלי השירות. (פרידמן, 1991)
רבינוביץ (1994) בעבודתה מציינת שהמושג שחיקה הוגדר לראשונה ע"י פרוידנברגר (Freudenberger, 1974) כ"מצב של עייפות, התרוקנות הכוחות הפיזיים והנפשיים, מצב של התבלות כתוצאה משאיפה מוגזמת להשיג ציפיות בלתי ריאליות אשר הוצבו ע"י האדם עצמו או באמצעות הערכים של החברה". זהו ביטוי לתגובה של העובדים במרכזי הבריאות לבעיות הנגרמות להם כתוצאה מעומס יתר בעבודה וממגע ממושך עם מטופלים.
פרידמן (1991) מביא במאמרו את ההגדרה של פרוידנברגר (1974), שמתאר את העובד השחוק כנוקשה, עקשן ובלתי גמיש, שאפילו לחץ קל בעבודתו גורם לו תחושת עומס רב מדי. עם זאת, למרות תחושותיו הקשות, ממשיך העובד השחוק לדבוק בעבודתו ולעסוק במקצועו, לפעמים תוך השקעת זמן ומשאבים רבים מהעבר.
רבינוביץ (1994) מביאה את המרכיבים העיקריים לשחיקה בהגדרתו של ( ,Freudenberger 1974) המרכיבים הם: תחושת כישלון, תשישות, תחושה של בליה נפשית או סחיטה גופנית. כל אלה נובעים מעומס-יתר על מקורות האנרגיה האישית או על העוצמה הנפשית של איש המקצוע.
היא מצטטת את (Freudenberger, 1974) האומר "העובד השחוק מבלה מספר גדל והולך של שעות בעבודתו, אבל מצליח להגשים את שאיפותיו ומאוויו פחות ופחות. העובד נמצא במקום העבודה כאילו אין לו לאן ללכת".
בנוסף, רבינוביץ (1994) מביאה את חסידי האסכולה השניה, שבראשה עומדת Maslach (1976).
היא סבורה ששחיקה קשורה לסביבת העבודה. היא הגיעה למסקנה, ששחיקה נגרמת לעובדים במקצועות עזרה שונים עקב מגע קרוב עם אנשים, במיוחד עם המגע על בסיס מתמשך ודורש מעורבות נפשית חזקה. היא הגדירה את המושג שחיקה כ"אובדן העניין בבני האדם שאתם עובדים, בתגובה ללחץ הקשור בעבודה".
ממחקרי עולה כי עובדים העוסקים במתן סיוע בכלל וסיוע רפואי ונפשי בפרט, חשופים לרמה גבוהה של שחיקה במהלך עבודתם. ניתן להסביר זאת שבתחומי עיסוק אלה ברמות התעסוקה השונות חשופים העובדים לאירועים שאין להם שליטה בהם ומנסים לסייע לבני אנוש בסיטואציות קשות מבחינה נפשית, גופנית וחברתית. (גיסנהולץ, ( 1991
גיסנהולץ (1991) מביא את מחקרם של 1980) Bay & Pin), שהתמקדו סביב שאלת השחיקה בקרב העוסקים בתחומי הטיפול בקשישים: רופאים, אחיות ומטפלים. לדעתם העובדים מתמודדים בתחום רגיש זה בסיטואציות ש"הלקוח" מצפה מהם לתוצאות חיוביות במהלך הטיפול, בעוד שהמצב האובייקטיבי הפיזי והחברתי מותיר את המטפל כבלתי אובייקטיבי וכבעל יכולת מצומצמת להועיל למטופל.

מקורות:

גיסנהלץ, י. (1991). שחיקת עובדים במוסדות לקשישים - סוגיות מנהל. גרנטולוגיה, 54, 50-41.
גלעד, ש. (1990). לחץ ושחיקה בעבודה אצל מנהלות מסקטור הציבורי בישראל. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
מלאך, פ.א. (1984). שחיקה במקצועות השירות.
פרידמן, י. (1985). השחיקה הנפשית של המורה בישראל (בחינוך המיוחד). ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
פרידמן, י. (1991). השחיקה בהוראה: המושג ורכיביו היחודיים. מגמות, ל"ד(2). 261-248.
רבינוביץ, ה. (1994). גישות חינוכיות וטיפוליות של מורים בחינוך המיוחד כמנבאות שחיקה נפשית. חיפה: אוניברסיטת חיפה.

תגים:

עומס · עבודה · עייפות · תשישות · כישלון · נותני · שירותים · מוטיבציה · דכאון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שחיקה במקצועות הטיפוליים", סמינריון אודות "שחיקה במקצועות הטיפוליים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.