הקשר בין הסביבה הפיזית של ההוראה לבין שחיקת מורים.

תקציר העבודה:

בבסיס עבודה זו ניצבת שאלת מחקר המבקשת לבחון באם כניסתם של מורים להוראה במבנה פיזי חדש ומותאם לצורכי ההוראה משפיעה על שחיקת המורים המלמדים בו?
מהידוע הוא שציבור המורים מגלה בשלב זה או אחר של עבודתו החינוכית נטייה לירידה בעוצמת המוטיבציה שלו בהוראה. הדברים יכולים לבוא לידי ביטוי באדישות, "ראש קטן", חוסר מעוף, לבצע רק מה שמוטל עליהם, היעדרויות מעבודה וכיו"ב.
מסקירת ספרות עולה כי הסיבות העיקריות לשחיקה קשורות להיבטים אישיים כגון: סנטימנטליות, אידיאליזם, מסירות ואובססיה מצד אחד ולגורמים הקשורים במקום העבודה מצד שני כמו; כיתות גדולות, חוסר ציוד וחוסר בסיוע, מעט הזדמנויות לקידום, חוסר תמיכה מצד מורים ו\או הנהלה וכיוצא בזה (שמחון, 2000).
חקר נושא השחיקה מעלה ששיפור פיזי (כגון: סביבה מטופחת, חדרי כיתות מטופחים, מבנה נאה) בתנאי עבודתו של המורה עשוי להפחית במידה ניכרת את שחיקתו של המורה בעבודתו החינוכית או כפי שפיינס (1984) סוברת כי "סביבת עבודה נוחה קשורה לרמות שחיקה נמוכות, בעוד שלחצי סביבה, כגון רעש ומבנה לא נוח קשורים לרמות שחיקה גבוהות" (שם, עמ' 63).
או כפי שעולה ממחקר חדש של מאיר ולכטרמן (2000) כי "הלימת הסביבה הפיזית תורמת לרווחה, שביעות רצון, התמדה והצלחה בכיוון החיובי, בולמת ומונעת שחיקה, חרדה ותלונות פסיכוסומטיות בכיוון השלילי.
צפוי כי התאמה זו תבוא לידי ביטוי במשתנים בעלי משמעות חיובית כמו שביעות רצון, התמדה והצלחה מצד אחד שיהיו גבוהים יותר, ובמשתנים בעלי משמעות שלילית כמו שחיקה, חרדה ותלונות פסיכוסומטיות, שיהיו נמוכים יותר(ממצאים דומים לזה של מאיר ולכטרמן (2000) התקבלו במחקרים של קפלן (;(1992
; Meir, Melamed & ;(1995) Meir, Melamed & Dinur ;(1986) Meir & Melamed
1999).) Meir, Melamed & Samson ;(1990) Abu-Freha

בבית ספרנו נבנה בנין אשכולות פיס. מבנה זה תוכנן מתוך מחשבה לשיפור התנאים של התלמיד ושל המורה בלימודי מדעים ואומנויות. הבניין מאובזר במרבית השכלולים הקיימים היום בתחום אדריכלות המבנה ומשופע בתנאים שמאפשרים למורה ולתלמיד להשתמש באביזרי לימוד מהטובים שיש כמו; חדרי לימוד ממוזגים, ריהוט נאה, מעבדות משוכללות, מחשבים, טלוויזיות, מקרן (ברקו), מכשירים, מבחנות ועוד. אין ספק שרבים מעובדי ההוראה שמבקרים בבניין זה יכולים רק לקנא בעובדי ההוראה העובדים במקום. עקב הדרישה הרבה לעבוד בבניין זה הוקצו למורי המדעים מספר שעות עבודה בתחום אשכולות הפיס.
לאור האמור לעיל, חיוני היה לבדוק באם השיפור בתנאי עבודתם של המורים, שעובדים בבניין, אכן עשוי לתרום לירידה בשחיקה ואם כן, מן הראוי לבחון שיפורים דומים גם במקומות אחרים על מנת להפחית או לבלום את שחיקתו של המורה בעבודתו החינוכית.

שאלות המחקר
1. האם שינוי פיזי בתנאי ההוראה עשוי להשפיע על שחיקת המורה?
2. באילו תחומים השפיע השינוי הפיזי (בניין אשכולות פיס) על השחיקה? רגשית, מוטיבציה, היחס לעבודה, איכות ההוראה, הקשר לתלמידים וכיו"ב).
3. האם המורים היו מודעים לשינוי שחל בעקבות העבודה באשכולות הפיס?
4.מהו מקומו של השינוי הפיזי בסדר העדיפויות של המורים? כלומר, מה המורים מעדיפים שיפור במבנה הפיזי או שיפורים באמצעי הוראה אחרים של ההוראה?

מטרות המחקר
1.לבחון באם שינויים ארגוניים כגון סביבת ההוראה משפיעה (על איכות חיי העבודה של המורה) - שחיקת המורה. באמצעות מחקר משווה עם מורים העובדים באגף הישן של בית הספר.
2.בהנחה שהתשובה תהיה חיובית, לבחון באם ניתן להשתמש בממצאי מחקרי (השפעת שינוי פיזי על תופעת השחיקה), גם בתחומים אחרים בביה"ס?
שיטות המחקר
במחקר זה מצאתי לנכון להשתמש בשתי פרדיגמות מחקר - האיכותי והכמותי ולו רק על מנת לתת תיקוף לממצאי מחקרי.
כמותי- שאלונים סגורים: במחקר זה אשתמש בשאלון סקר למדידת השחיקה בעבודה, לפי שאלון פיינס (1984) שישמש כמחקר השוואתי בין 20 מורי האגף החדש לבין 20 מורי האגף הישן. ראה דוגמה לשאלון בנספח א' לעבודה זו.
איכותי - ראיונות: יושם דגש ל-20 ראיונות עומק אתנוגרפיים פתוחים, ע"פ מדגם מייצג של 10 מורים מהאגף החדש (פיס אשכולות). 10 מורים מהבניין הישן (החטיבה) שהשתתפו במחקר הכמותי.
ראה שאלון בנספח א'.
השחיקה בעבודה, לפי שאלון פיינס (1984) ראה דוגמה לשאלון בנספח א' לעבודה זו.

תוכן עניינים:
1. תקציר
2. מבוא
3. סקירת ספרות
א. שחיקה מהי
ב. הממד המבני של סביבת העבודה
4. מערך המחקר ומתודולוגיה
5. ממצאים
6. דיון
7. ביביליוגרפיה
נספחים

מקורות:

אדמי, ח. ושירום, א. (1990). "הערכת השפעתה של הכנה חיסונית להתמודדות עם לחצים בשדה הקליני על תלמידות סיעוד". עיונים בחינוך, חוב' 54/53 , עמ' 165 - 185, אוניברסיטת חיפה.
אשרת, צ. (1999). "לחץ ושחיקה אצל גננות", עיונים ומחקר בהכשרת מורים, חוב' מס' 6, מכללת גורדון לחינוך חיפה.
בר-גיל, ד. (1984). "לחצים בעבודה במקצועות שירותי אנוש". מגמות כ"ח: 582-575.
גביש, ב. ופרידמן, י. (2000), "פערים בתפיסת התפקיד של המורים והקשרם לחוויית הלחץ בהוראה", עיונים במנהל וארגון החינוך, חוב' 24, הוצ' אוניברסיטת חיפה.
מאיר א.י. ולכטרמן, ב. (2000). הקשר בין הלימת הסביבה הפיזית והלימת העיסוק לבין משתני רווחה. עבודת גמר לתואר שני, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.
מיוחס, ר. (1985). גורמים אישיותיים וסביבתיים בשחיקת המורה , עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, החוג לחינוך, אוניברסיטת חיפה.
מלמד, ש. וקושניר, ת. (1992), "השחיקה בעבודה והסיכון למחלות לב", המפעל, 377, עמ' 26-27.
עציון, ד. (1990), שחיקה בתפקידי ניהול - גורמים והשלכות , בתוך: גלוברזון, א. גלין, א. רוטנשטיין, א. "משאבי אנוש ויחסי עבודה בישראל - אופקים חדשים", הוצ' רמות, אוניברסיטת תל - אביב.
פיינס-מלאך, א. (1984), שחיקה נפשית: מהותה ודרכי ההתמודדות עמה, תל-אביב, צ'ריקובר.
פרידמן, י. (1991). "התנהגות תלמידים המשרה לחץ: היבט פסיכולוגי-חברתי של שחיקת המורה". עיונים במינהל ובארגון בחינוך. (17): 174-155.
פרידמן, י. (1992). התנהגות תלמידים השוחקת את המורה. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
פרידמן, י. (1992א'). "השחיקה בהוראה: המושג ורכיביו היחודיים". מגמות ל"ד: 261-248.
פרידמן, י. (1992ב'). "מה שוחק את המורים?" הד החינוך יולי-אוגוסט: 7-4.
פרידמן, י. ובארי א.פ. (1992). הדימוי המקצועי של המורה ושחיקתו. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
פרידמן, י. ולוטן, א. (1993). לחץ ושחיקה בהוראה: גורמים ודרכי מניעה. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
פרידמן, י. (1995). להיות מנהל בית ספר: הלחץ, השחיקה וההתמודדות, פרסום מס' /711א' ירושלים, מכון הנרייטה סאלד.
פרידמן, י. (1999). השחיקה של מנהל בית הספר, פרסום מס' 740, ירושלים, מכון הנרייטה סאלד.
פרידמן, י. (1999). שחיקת המורה: המושג ומדידתו, פרסום מס' 746, ירושלים, מכון הנרייטה סאלד.
צבר בן יהושע, נ. (1990), המחקר האיכותי, גבעתיים, מסדה.
צבר בן יהושע, נ. (1995), המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה, גבעתיים, מודן הוצאה לאור בע"מ.
קינן, ג. (1997), התמודדות עם מצבי לחץ, ראש העין, פרולוג מוציאים לאור בע"מ.
קפלן, ש. (1992). רווחה פסיכולוגית כפונקציה של הלימת עיסוק, הלימה תוך מקצועית, הלימת פנאי והלימת כישורים בקרב אחיות מוסמכות. עבודת גמר לתואר שני, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.
שירום, א. (1994). שחיקת מורים במערכת החינוך: סקירת ספרות והצעה להתמודדות מערכתית. אוניברסיטת ת"א: המכון למחקר עסקים בישראל, הפקולטה לניהול.
שמחון, א. (2000), משתנים המנבאים שחיקת מורים בחטיבת הביניים בישראל, מקרא ועיון, גיליון מס' 78, עמ' 17 - 23.
Bogdan, R.C. and Biklen, S.K. (1982). Qualitative research for education, an introduction to theory and methods. MA, Boston, Allyn and Bacon, Inc.
Cherniss, C, (1980). Professional burnout in human service Organizations. N.Y.: Praeger Pub. servises", Social work, 24(5) spt. Pp. 375-379.
Dunham, J. (1984). Stress in Teaching. London: Croom Helm.
Edelwich, J. & Brodesky, A. (1980). Burnout: stages of disillusionment in the helpign professionals. New York: Human Science press.
Farber, B.A. (1991). Crisis in Education. San Francisco: Jossey-Bass.
Fletcher, B.S. and ROY L. Payne. (1980). "Stress and work: A Review and Theoretical Frame work, I". Personnal Review VOL 9 (1) winter: 19-27.
Frendenberger, J.J. (1974). "Staff burnout syndrom". Journal of Social Issues. 30(1), 159-165.
Hendrickson, B., Teacher burnout, how to recognize it, what to do about it. Learning, 1979, 7, 36 - 39
Holland, J.L. (1985). Making vocational choices: A theory of vocational personalities and work environments. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.
Holland, J.L., & Gottfredson, G.D. (1990, August). An annotated bibliography for Holland's theory of vocational personalities and work environments.
Kyriacou, C. (1981). "Social Support and occupational stress among Schoolteachers". Educationa studies V7 (1) 56-60.
Kyriacou, C. (1987). "The Stress and Burnout: an international review". Educational Research V29 (2) JUNE: 146-151.
Lazarus, R.S. (1981). "The stress and coping paradigm". In C. Eisdorfer, D. Cohen, A. Kleinman and P. Maxim (Eds.), Theoretical bases for Psychopathology, (pp. 31-57). New York: Spectrum.
Maslach, C. and Jackson, S. (1981). "The measurement of experienced burnout". Joural of Occupational Behavior. 2, 99-113.
Perlman, B. and Hartman, E.A. (1982). "Burnout: from summary and future research". Human Relations, 35, 283-305.
Shinn, M. and Morch, H. (1983). A tripartite model of coping with burnout. In M.A. Farber (Ed.), Stree and burnout (pp. 227-247). New-York: Pergamon.
Shirom, A. (1989). "Burnout in work Organizations" In C.L. Cooper and L. Robertson (Eds.), International Review of Industrial and Organizational Psychology, N.Y.: Wiley, pp. 25-48.
Spokan, A.R. (1985). Grewiew of research on person-environment congruence in Hollans's theory of careers. Journal of Vocational Behavior, 26, 306-343.
Stake, R.E. and Easley, J. (Eds.) (1978). Case studies in science education. University of Illinois, Urbana: Center for Insructional and Curriclum Evalution.

תגים:

שחיקה · בית · ספר · מורה · מורים · חינוך · מחקר · איכותי · למידה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר בין הסביבה הפיזית של ההוראה לבין שחיקת מורים.", סמינריון אודות "הקשר בין הסביבה הפיזית של ההוראה לבין שחיקת מורים." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.