עליה לרגל - הר הזיתים

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא

העליה לרגל הנוצרית
שורשיה ומהותה של העליה לרגל הנוצרית
העליה לרגל בתקופה הצלבנית
מניעים

הר הזיתים
תיאור גיאוגרפי
המסורות הנוצריות שנתקשרו להר הזיתים

האתרים הקדושים לעולי הרגל הנוצרים בהר הזיתים
כללי
המבנים בפסגת ההר
הכנסיות במורד המזרחי של הר הזיתים
הכנסיות בגת שמנא ובעמק יהושפט

המסורות הקשורות באתרים על הר הזיתים
כללי
המסורות הקשורות בישו
המסורות הקשורות במרים אם ישו
המסורות הקשורות בקדושים

הר הזיתים ואחרית הימים
רקע כללי
מקרותיו וביטויי של המיתוס האסכטולוגי של הר הזיתים

סיכום

ביבליוגרפיה

מבוא
העליה לרגל היא תופעה אוניברסלית ורחבה, הקיימת בדתות רבות ושונות. היא מושתתת על האמונה בייחודם של מקומות מסוימים, שקדושה שורה עליהם ונודעת להם קרבת-יתר לשמים ולבורא עולם. התופעה רווחת מאד בעולם הנוצרי ובייחוד בנצרות הקתולית, שבמפתה משובצים מקומות קדושים לרוב, מהם מקומיים, מהם אזוריים ומהם ארציים. ואולם, בין מקומות העליה לרגל הנוצריים, רבים ככל שיהיו, נודע לארץ הקודש ולאתריה מעמד מיוחס במיוחד, בהיותם קשורים קשר ישיר לסיפור המונח ביסוד האמונה, מעין עדים למאורעות הנשגבים שאירעו בהם.1
בין האתרים הקדושים נודעת חשיבות העליה לרגל להר-הזיתים, אליו נקשרו אמונות ומסורות רבות עוד מימי קדם. ספק אם נמצא הר נוסף בארץ ישראל, שמסורות כה רבות נקשרו אליו. מהן מסורות מיוחדות לאחת משלוש הדתות שארץ ישראל קדושה להן - היהדות, הנצרות והאיסלאם - ומהן משותפות לשלושתן; מהן קשורות להר הזיתים כולו, מהן - לאתר מסוים על פניו.
תופעת העליה לרגל הנוצרית בכלל ולהר הזיתים בפרט, החלה להתרחש כבר במאה הרביעית ותוך דור אחד החלה עליה לרגל נמרצת למקומות הקדושים ולאתרים הקדושים שבהם. מנהג זה, שהושתת אז, הלך וגבר ברבות השנים.
נקודת המוצא של עבודה זו היא כי הר הזיתים הוא יחידה היסטורית וגיאוגרפית מוגדרת ומיוחדת, וכי למסורות הקשורות בו יש ייחוד משלהן. אנו נתאר להלן את האתרים השונים שעל ההר ואת המסורות הקשורות בהם.
נביא את שורשיה של העליה לרגל הנוצרית לארץ הקודש בכלל ולהר הזיתים בפרט.
נסקור מבחינה היסטורית תולדות המסעות מראשיתן ועד לתקופה הצלבנית.
---------------------------------------------------------------------------------
1. טרנר (דימוי ועליה לרגל, עמ' 34 18,-17) הגדיר את העליה לרגל לארץ הקודש כעליה לגל פרוטוטיפית, משום שייסדו אותה המייסד ההיסטורי של הדת ותלמידיו. היא מבטאת באופן דרמטי את האורתודוקסיה של האמונה ונשארת נאמנה לפרדיגמות היסודיות שלה.

מקורות:

אבי-יונה מ. (עורך), ספר ירושלים, ירושלים תשט"ז, עמ' 25-.
איש-שלום מ. קברי אבות, ירושלים תש"ח.
אנציקלופדיה מקראית, כרך ה', עמ' 506, הר הזיתים זהה להר המשחה.
בן-יוסף ס. "גיאוגרפיה של הר הזיתים", שם, עמ' 19-13.
לימור, א. "מסורות נוצריות של הר הזיתים בתקופה הביזאנטית והערבית", עבודת גמר לקבלת התואר מוסמך אוניברסיטה, האוניברסיטה העברית, ירושלים 1978.
לימור, א. "קבר דוד בהר ציון: למקורותיה של מסורת", ד' יעקבי וי' צלפריר (עורכים), יהודים, שומרונים, נוצרים בארץ ישראל הביזאנטית, ירושלים 1988.
לימור, א. מסעות ארץ הקודש - עולי רגל נוצרים בשלהי העת העתיקה, הוצאת יד יצחק בן צבי. ירושלים, 1998.
לימור, א. "העליה לרגל בתקופה הביזאנטית", ש' ספראי, י' צפריר ומ' שטרן (עורכים). ספר ירושלים: התקופה הרומית הביזאנטית, ירושלים (בדפוס).
יערי א. אגרות ארץ ישראל, רמת גן 1971, עמ' 68.
ברסלבי י. מדריך ירושלים מן הגניזה הקהירית, שם, עמ' 74.
אשתורי הפרחי (כפתור ופרח, ירושלים תרנ"ז, עמ' ע"ו).
הורוביץ י"ז, ירושלים בספרותנו, ירושלים 1964, עמ' 141.
שילר א. הר הזיתים, ירושלים, 1977, עמ' 12-9;
Arce A. "Culte Islamique au tombeau de la Vierge", Atti del Congresso Assunzionistico Orientale, Gerusalemme 1951, p. 187.
Bagatti, op. Cit., p. 14; Bagatti B. The Churches from the Circumcision in Palestine, Jerusalem 1971, pp. 63-64.
Bibliotheca Hagiographica Graeca.
Bihain E. "L'Epitre de Cyrille de Jerusalem a Constance sur la vision de la croix", Byzantion, 43 (1972), pp. 264-296.
Breviarium, CCSL 175, p. 112; Theodosius, CCSL 175, p. 111.
Eusebe de Cesaree, Histoire Ecclesiastique, Sources Chretinnes n. 31, Paris 1952, Lib. II,1,5, (p. 50); Lib. II, 23 (pp. 85-90); Lib. III,5,2, (p. 102).
Garitte, op. Cit., p. 65; (Armenian Description, PEFQ 1896, p. 349). (Epiphanius Monachus, ZDPV 87 1971).
Hennecke Schneemelcher, op.cit. pp. 353-364; James, op.cit. pp. 274-281.
Hennecke E. W. Schneemelcher. New Testament Apocrypha, Philadelphia 1963, vol. I, p. 250.
Jugie M. "La Mort et l'Assumption de la Sainte Vierge dans la tradition des cinq premiers siecles", Echos d'Orient 25 (1926), pp. 5-20; 129-143; 281-307.
Lagrange M.J. ROC 2 (1907), pp. 414-428; idem, ROC 3 (1908), pp. 1-9; Vincent H. RB 4 (1907), 00. 276-277; 607-611.
Ladner, G.B. "Homo Viator: Mediaeval Ideas of Alienation and Order", Spechulum, 42, 1967, pp. 233-259.
Liber de Viris Illustribus, TUGAL 14, Leipzig 1896, cap. II, p. 8.
MacCormack, S. "Loca Sancta. The Organization of Sacred Topography in Late Antiquity".
Meistermann Barnabe, Le Tombeau de la Sainte Vierge a' Jerusalem, 1903; JN, pp. 805-816.
Milik, RB 67 (1960), p. 562 n. 34.
ROC 15 (1910), pp. 198-217, 307-323, 425-439.
Rowley H.H. The relevance of Apocalyptic, London 1944, p. 115.
Sanctuaire primitif de l'Ascension", RB 64 (1957), pp. 48-71.Storme A. Gethsemane, Jerusalem, 1972, pp. 31-44.
O'Rahilly A. The Family o Bethany, Oxford, 1949, pp. 76-77
Tobler-Molinier, op.cit. p. 67; JN p. 390.
Turner V.W. and Turner E., Image and Pilgrimage in Christian Culture, Oxford, 1978.
Turner V.W., "The Center Out There: Pilgrim's Goal", History of Religions, 12 (1973), pp. 191-230.
Turner V.W., "Pilgrimage", Encyclopedia of Religion, X (1987), pp. 327-338.
Vincent H. "L'Eglise de l'Eleona"; RB (1911), pp. 219-265; Vincent H. "L'Eleona,
Spyridonidis C.K. "The Church of St. Stephen", PEFQ (1907), pp. 137-139.

תגים:

תיירות · מקומות · קדושים · פילגרימיזם · ירושלים · ישראל · נצרות · נוצרית · מסורת · תיאולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עליה לרגל - הר הזיתים", סמינריון אודות "עליה לרגל - הר הזיתים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.