פוליטיקה חדשה בישראל- תנועת ש"ס

תקציר העבודה:

האירוע הפוליטי החשוב ביותר שהתרחש בעולם החרדי בארץ מאז קום המדינה היה ללא ספק הקמתה של ש"ס, המפלגה החרדית ספרדית, והצלחתה המדהימה בבחירות לכנסת ה11-. לא היתה זאת הצלחה חולפת של רשימה עדתית, דוגמת הצלחתו של אהרון אבו-חצירה במערכת הבחירות שקדמה לה, אלא תופעה פוליטית, שכבשה לה מקום של קבע, ונהפכה לגורם קואליציוני רב-משקל בממשלות שבאו לאחר מכן.
ש"ס הפכה להיות המפלגה המחוזרת ביותר ע"י שני הגושים המרכזיים, ורבניה היו למוקד עלייה לרגל של הפוליטיקאים, השרים וחה"כ.
היא ידעה, באופן מפליא, לנצל מהר מאד את תקופת קיומה לשם התבססות בשטח, כולל בנייה של רשת החינוך העצמאית שלה, המתחרה ברשת של אגו"י - מגני ילדים ועד הישיבות הגדולות.

זוהי הוכחה לכך, כי מעבר לכישוריהם הארגוניים וידיעתם של עסקני ש"ס לנצל את זרועות השלטון לצרכים מפלגתיים, קיום בסיס חברתי איתן להיווצרותה של תנועה כזאת.

כמחצית האוכלוסייה היהודית בישראל הם מזרחיים, שברובם הגדול עלו לארץ - הם או הוריהם - אחרי קום המדינה. סיגולם לערכי הציונות החילונית המערבית היה כרוך בחילון בהול, שטחי וברוטלי, שרושש אותם מנכסי העבר, מבלי להקנות להם אחיזה שלמה בתרבות השלטת. כתוצאה מכך, רווחים בקרבם רגשות כאב וזעם על שהעלייה ארצה לא הביאה, כמקווה, לחיזוק והעמקה של יהדותם, אלא אדרבה, לירידה במעמדם החברתי, ברמתם הרוחנית-תרבותית ואף בחוסנם המוסרי. רגשות אלו של תסכול ואכזבה נתגבשו לכדי פעולה ציבורית דווקא כאשר מעמדם החברתי-כלכלי נשתפר (באופן יחסי הפערים הכלכליים חברתיים הגדולים נשארו) וכבודם העצמי השתקם.
ישראל, כמדינת מהגרים, נבנתה ע"י יוצאי ארצות רבות, בני עדות שונות. ואולם, הקבוצה הדומיננטית של "האבות המייסדים" ה"MAY FLOWER", הפכו ל"מייצגי החברה" "הישראלים" והם שעיצבו את האתוסים והמיתוסים הבסיסיים שעליהם נבנתה המדינה והחברה בישראל.
בארה"ב אירעה תופעה דומה, כאשר בה, למרות שנבנתה ע"י גלי הגירה מארצות שונות, הוגדרו רק יוצאי הארצות והקהילות דוברות האנגלית כ"האומה", וכאמריקניים "אמיתיים". (WASP)
השליטה בהקצאת הערכים (חומריים, רוחניים) יצרה פטרנליזם ואי-שוויון בין שתי הקטגוריות שנוצרו על בסיס ארצות המוצא. גם מדיניות הקליטה של עולי המזרח, שלא התייחסה אליהם כאל שווי-ערך בתהליך בניית האומה, הולידה אצל המזרחיים - דימוי עצמי נמוך ותחושות אפליה וקיפוח.
תהליכי הטמיעה המקווים לא התרחשו במהירות לה ציפו (מדיניות כור ההיתוך והמסר הדתי של "מיזוג הגלויות") ולא הביאו לתוצאות המקוות: היתוכה מחדש של אומה עתיקה, שנתפצלה משך אלפי שנים, לישות מונוליטית, השואפת לשלילת הגולה, בניית יהודי חדש בא"י, תוך ביטול טוטאלי של מורשת הגולה.
בניגוד לערכי הפוליטיקה "הישנה" המדגישים את השאיפה לאינטגרציה ולהיטמעות של קבוצות אתניות בתוך הקבוצה הדומיננטית וערכיה החומריים והרוחניים, מבטאת הפוליטיקה החדשה מגמה המדגישה את הייחוד התרבותי והשמירה על הזכות העדתית\אתנית.
בראייה גלובלית, המגמה הזאת הסתמנה בעולם לראשונה לאחר תום מלה"ע ה-II, בשנות ה-50 וה-60, עם השתחררות המושבות באפריקה ובאסיה מעול הקולוניאליזם, התפרקות האימפריאליזם, עליית הנאוליברליזם ועמו "הרמת ראש" והופעת ה"קול" ("VOICE") האתני שמוחה נגד האימפריאליזם הפוליטי, אבל בעיקר התרבותי. משמעותו של הVOICE- הזה הוא כי כל קבוצה תרבותית רוצה לקבוע את ייחודה ולא להיכנע עוד למגמות אינטגרציה והשתלטות של קבוצה דומיננטית עליהן.
במסגרת "הפוליטיקה החדשה", ש"ס היא ביטוי לאמנציפציה כפולה מן האפוטרופסות האשכנזית:
בתחום הדתי - עולם התורה של הישיבות הליטאיות.
בתחום החילוני - המחאה נגד התרבות החילונית-אשכנזית-מערבית, שנכפתה עליהם כנגד רצונם והיא הגורם העיקרי למצבם הירוד רוחנית וחומרית.

מתהליך של עליית הפוליטיקה החדשה, עם סממנים של פוליטיקה ישנה, הפכה ש"ס למפלגה השלישית בגודלה בישראל (תוך 10 שנים).
בעבודה זו אראה איך פרשה מהיהדות האשכנזית, מתוך תחושה חריפה של קיפוח ואפליה ופרשה כנפיים באמצעות מערכת חינוך ומוסרות תורניים כתשתית אנושית.
ש"ס מעתיקה את המבנה ההיררכי של החרדים האשכנזים ומציבה במרכזו את מועצת חכמי התורה. שואבת כוחה מהפריפריה הגיאוגרפית והתרבותית של ישראל, קוראת תיגר על התרבות החילונית-ישראלית ונלחמת לראשונה בישראל לא על הזכות להיות שווה אלא על הזכות להיות שונה.

תוכן העניינים:
מבוא
מטרת העבודה
התארגנויות פוליטיות ספרדיות - בעבר
ש"ס - ספרדים שומרי תורה תחת השפעה אשכנזית
נסיבות הקמתה של ש"ס
המסד האנושי להקמת ש"ס
זכות הקיום הפוליטית-חברתית של ש"ס
"פוליטיקה חדשה" בפעילותה של ש"ס כמפלגה
פוליטיקה חדשה: ירידת משקל הגורם האידיאולוגי בפוליטיקה הישראלית
המדיניות החברתית של ש"ס
מנהיגות
קהל היעד
ההיפרדות מהרב שך - מרד שני
פוליטיקה ישנה: מפלגה מרובת תפקידים
אסטרטגיית הבחירות
תעמולת הבחירות
פוליטיקה חרדית-חדשה
"הפרשיות של ש"ס"
פעילותה במגזר הערבי\אסלאמי - פוליטיקה ישנה
יחסיה עם מתחרותיה
העדתיות כמשאב פוליטי
מילת המפתח: השפעה - לא עוד סחיטה
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

איזנשטט, ש.נ. פרקים בניתוח תהליכי המודרניזציה אקדמון, 1967.
איזנשטט, ש.נ. "הערות לבעיה העדתית בישראל", מגמות, כ"ח, 168-159, 1984.
בן סימון. ארץ אחרת, אריאל ניר, 1997.
גולדברג, ג. המפלגות בישראל, ממפלגות הימין למפלגות אלקטורליות, רמות, 1992.
דהן כלב, ה. עדתיות כמשאב פוליטי.
דון יחיא, א. "דתיות ועדתיות בפוליטיקה הישראלית", מדינה ממשל ויחב"ל, 32, עמ' 54-11.
דיסקין, א. הבחירות לכנסת ה13-, מכון י-ם לחקר ישראל, 1993.
הרצוג, ח. עדתיות פוליטית, דימוי מול מציאות, יד טבנקין, 1984.
וויס, ש. המהפך, 1979, עם עובד.
ינאי, נ., אהרונסון ש. "בחירות 1981, היבטים מבניים והתנהגותיים והשלכותיהם", מדינה ממשל ויחב"ל, 82, 20-19, עמ' 49-17.
נויברגר, ב. המפלגות בישראל, האוניברסיטה הפתוחה, 1997.
סבירסקי, ש. לא נחשלים אלא מנוחשלים, מחברות למחקר וביקורת, חיפה, 81.
פרידמן, מ. "הימין הלא ציוני הראשון", מימד, 96, עמ' 14-12.
פרידמן, מ. "החברה הדתית והחרדי בישראל לאחר הבחירות לכנסת ה12-", 1989, סקירה חדשית, 36, 5, עמ' 22.
פרס י., שמר. "הגורם העדתי בבחירות לכנסת ה10-", מגמות, כ"ח, 331-316.
הרב הגדול - קרליץ אברהם ישעיהו (החזון איש). ספר האגרות, 1930.
שולזינגר, אליעזר הלוי. על משכנות הרועים.
שמיר, מ., אריאן, א. 1982. "הצבעה עדתית ב בחירות 1981", מדינה ממשל ויחב"ל, 20-15; 104-88.
Duverger, M. Polotical Parties, London, 1964, Methuen. p. 313

תגים:

עדתיות · דתיות · מפלגות · מזרחיים · שסע · שסעים · עדתי · כנסת · בחירות · דמוקרטיה · דרעי · עובדיה יוסף

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פוליטיקה חדשה בישראל- תנועת ש"ס", סמינריון אודות "פוליטיקה חדשה בישראל- תנועת ש"ס" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.