סוגי העונשים עפ"י חוקי התורה

תקציר העבודה:

בכל חברה מתוקנת קיימים מוסדות מיוחדים כגון, בתי משפט ובתי דין כדי לשמור על החוק והסדר. לשם כך הוכשרו אנשים שתפקידם הוא לאכוף את החוקים והמשפטים ומכריעים על פיהם כיצד לנהוג בנאשם או בזכאי.
כבר בתקופת היות בני ישראל במדבר מונו שופטים בישראל. והראשון שבהם היה משה רבנו. בדברי יתרו למשה אנו עדים להצעותיו בדבר מינוי השופטים והשוטרים כדי לשמור על הסדר והחוק. בספר שמות פרק י"ח פס' 23-21 נאמר: " ואתה תחזה מכל העם אנשי-חיל יראי אלהים, אנשי אמת, שונאי בצע: ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. ושפטו את העם בכל עת. והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטון ישפטו הם, והקל מעליך ונשאו אתך. אם את הדבר הזה תעשה יצוך אלהיך ויכלת עמוד, וגם כל העם הזה על מקומו יבוא
בשלום"
בהצעות יתרו למשה ישנם שני עקרונות יסוד של המערכת המשפטית :
א. הדירוג של בתי הדין.
ב. התכונות הראויות למינוי השופטים.
כיום קיימות בישראל שלוש דרגות של בתי דין: בית-הדין שלום, בית-דין מחוזי ובית-דין עליון בירושלים. בספר דברים מדובר על שתי דרגות: בתי דין מקומיים בכל עיר ובית-דין מרכזי עליון בירושלים. בשמות פרק ט"ז פס' 18 כתוב: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך, אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך, ושפטו את העם משפט צדק:"
מפסוק זה לא ברור אל מי מופנית פנייה זו: אל העם בלשון יחיד קיבוצי או לעומד בראש רשות השלטון המרכזית. כך או כך ברור כי מדובר פה בארגון מערכת השיפוט.
השוטרים הם הפקידים האחראים על ביצוע פסקי הדין של השופטים. במשטר השבטי של תקופת המקרא היו השופטים זקני השבט, או ראשי בתי האבות, והם ישבו בשער העיר. ה"זקנים" פעלו כסמכות משפטית ודנו בייחוד בעניינים מקומיים כגון: ענייני משפחה, ייבום וחליצה, גאולת הדם ועוד.
רש"י אומר שהשוטרים והשופטים הם "הרודין את העם אחר מצוותם במקל וברצועה עד שקבל עליו דין השופט" חוקרי מקרא סבורים1, לעומת זאת, שהשוטרים הם בעלי השררה, פקידי מלכות, בכירים כשופטים. הביטוי "שופטים ושוטרים תתן לך" פירושו הוא, ככל הנראה, "תמנה" (ירמיהו כ"ט, 26; מל"ב, כ"ג, 5) והביטוי
"בכל שעריך" מלמד שמדובר בכל עיר ועיר מערי השדה. מכאן שבקטע זה מדובר בארגון מערכת שיפוטית ממונה, ולא בזו של הזקנים, ראשי משפחות החשובות ונכבדי השבטים והערים.
על יהושפט, מלך יהודה מסופר שמינה שופטים "בארץ, בכל ערי יהודה הבצורות לעיר ועיר" ובירושלים "העמיד יהושפט מן הלויים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט ה' ולריב" (דברי הימים ב' פרק י"ט, 8-5) מכאן רואים כי יהושפט כונן מעין בית משפט עליון, בדיוק כפי שנאמר בדברים פרק י"ז , .7-8
אומנם לא ניתנו הפרטים המדויקים על הרכב בית-הדין המרכזי, על מספר שופטיו, על מינוי השופטים, על מקומו ודרכי פעולתו, אך ברור כי מדובר בדרגה גבוהה יותר של בית-דין, אשר אליו מובאות בעיות שלא מצאו פתרון בבתי-דין מקומיים .לפי המסופר על יהושפט מינה המלך את השופטים בישראל, אך לפני תקופת המלוכה בישראל המנהיג הוא זה שהיה גם שופט וגם דיין, ואולי פעלו ליד השופטים המנהיגים גם בתי-דין מקומיים של "זקנים". השופט המנהיג טיפל בסכסוכים קשים, שהדיינים המקומיים לא יכלו להכריע בהם. העלייה למשפט אל דבורה הנביאה המתוארת בשופטים פרק ד' פס' ה דומה מאוד לעלייה למשפט אל דויד המלך (שמואל ב' , ט"ו, ב). שמואל שפט את ישראל כל ימי חייו , והיה לו בית דין קבוע ברמה. (שמואל א' פרק ז' פס' 17-15). אין להניח שבתי הדין של ה"זקנים" קבלו מינוי מיוחד מלמעלה, אלא הם צמחו מתוך ראשי בתי האבות של השבטים.
--------------------------------------------------------------------------------
1. רופא, תשל"ו, עמ' .203

תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון: העונש ומטרתו בתקופת המקרא
א. הגדרת מושג עונש ומטרתו
ב. הצגת ארבעת סוגי העונשים (מיונם לפי החוקים)
סקילה
מלקות
תלייה
שריפה
ג. מקבילות מן המזרח הקדום לסוגי העונשים
פרק שני : חוק הגנת המזבח
א. החוק בספר שמות
ב. ומקרים במלכים א'-ב'
ג. ערי המקלט ותפקידן לפי ספר דברים
פרק שלישי : ביצוע גזר הדין
א. הוצאה לפועל - הפעלת החוק
ב. גואל הדם בתקופה הקדומה
ג. ההתייחסות לגופה - כיבוד או בזיון לגופה
פרק רביעי : מבחר סצינות הענשה בספרות המקרא
א. הדגמת החוק - סיפור עכן בן כרמי
ב. הדגמת החוק - סיפור נבות היזרעאלי
ג. הדגמת החוק - סיפור מקושש העצים ומחלל השבת
סיכום והערכה
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבישור יצחק, עולם התנ"ך, פירוש לספר שמות, פרק כ"ז, פס' א', עמ' 16, בהוצאת דודזון-עתי, ת"א , 1993
בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך פירוש לספר מלכים א', עמ' 28, בהוצאת דודזון-עתי, ת"א , 1993
בזק יעקב., הענישה הפלילית ,הוצאת דביר, 1981 ,עמ' 105-106.
ברקלי שמואל, סיכום חוקי התורה, פרק שמיני עמ' 142, בהוצאת דודזון-עתי, ת"א , 1993
גרסיאל משה, מתוך עולם התנ"ך, פירוש לספר מלכים א', עמ' 31. בהוצאת דודזון-עתי, ת"א , 1993
הלינגר מיכאל., "והקרתם לכם ערים, ערי מקלט תהיינה לכם" מאתר האינטרנט http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/masei/hel.html
וייסמן זאב., עם ומלך במשפט המקראי , ספריית "הילל בן-חיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד , שנת תשנ"א.
ויינפלד,משה., משפט וצדקה בישראל ובעמים, מאגנס, ירושלים, תשמ"ה.
ויינפלד משה., "לתפיסת החוק בישראל ומחוצה לו" מתוך בית מקרא, (תשכ"ד) , עמ' 63-58
זקוביץ י., מבוא לפרשנות פנים מקראית, הוצאת רכס, אבן יהודה, 1992, עמ' 94-95.
כהן-צמח ד., "עולם התנ"ך פירוש לספר דברים, פרק עמ' 195, בהוצאת דודזון-עתי, ת"א , 1993
ליונשטאם , ש.א., אנציקלופדיה מקראית , "מיתות בית הדין" כרך ה', ירושלים, תשמ"ב, טורים 946-947
ליונשטאם ש.א., ירושלים , אנציקלופדיה מקראית ערך "כרת, הכרת" כרך ד' טורים 330-332.
ליונשטאם ש. א. ההיסטוריה של עם ישראל. כרך ב', "האבות והשופטים" תל -אביב 1967, עמ' 289-272 .
ליונשטאם ש. א., "הניאוף ודין הרצח במשפט המקרא ובמשפט המסופוטמי" בית מקרא י"ז, תשכ"ב, עצ' 63-58
מלול מאיר., עולם התנ"ך, פירוש לספר ויקרא פרק כ' עמ' 146-14, בהוצאת דודזון-עתי, ת"א , 1993
מלול מאיר., עולם התנ"ך, פירוש לספר שמות, פרק כ"א עמ' 135, בהוצאת דודזון-עתי, ת"א , 1993
מילגרום יעקב., "פרשת ערי המקלט ודין רוצח" מתוך "עולם התנ"ך" פירוש לספר במדבר עמ' 203. בהוצאת דודזון-עתי, ת"א , 1993
סרנה נחום מ., מתוך עולם התנ"ך "מידה כנגד מידה - חוק הטאליו" פירוש לספר שמות, פרק כ"א, עמ' 134. בהוצאת דודזון-עתי, ת"א , 1993

תגים:

סקילה · מלקות · תליה · תלייה · שריפה · ענישה · מזרח · קדום · חמורבי · שמות · דברים · משפט · חוק

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סוגי העונשים עפ"י חוקי התורה", סמינריון אודות "סוגי העונשים עפ"י חוקי התורה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.