אקזיסטנציאליזם בסרט "שלושה ימים וילד" (אורי זוהר, 1967 )

תקציר העבודה:

עד שנות השישים לא היה מקום להגות הקיומית במדינת ישראל. ההיסטוריה היהודית באירופה, השואה, הציונות, הקמת המדינה, העליות השונות - כל אלו סיפקו מסגרת אידיאולוגית לוחצת ויש אשר יאמרו, לא טבעית, לקיום האנושי הפרטני בארץ. בהיות האדם שייך לקבוצה הוא נעדר, או מדחיק, את ההתמודדות עם הגדרות קיומו ומשמעות חייו.
מה קורה לאותם צעירים כאשר המסגרות מתחילות להתמוטט? השאלות לגבי מהות קיומינו ומשמעותם לא מאחרות להגיע. מהי מטרת חיינו? לימודים? קריירה? משפחה? אהבה? מה מניע אותנו קדימה?
ההיסטוריה הקולקטיבית של הקיום הישראלי היוותה מצע מזמין ביותר לשאלות אלו ואחרות, אשר מצאו את מקומן בתוך הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית האירופאית.

אלי, גיבור הסרט "שלושה ימים וילד" (זוהר, 1967), גדל בארץ באותן שנים. הוא סיים את הצבא, עזב את הקיבוץ והוא מתגורר עם חברתו יעל בירושלים. הוא מנסה לסיים את חובותיו לאוניברסיטה ובמקביל מלמד בתיכון. אלי, כמו רוב האנשים בעולם, מנסה להבין את מהות קיומו ואת זו ניתן לנתח בשתי דרכים. האחת, מעצם ההכרות שלו עם חיי הקיבוץ, האידיאולוגיה, הקבוצה, הציונות, השירות בצבא והחיים בארץ באותה תקופה ובעיקר מתוך חוסר הרלוונטיות שלהם, בשלב מסוים, לחלק מן התושבים בארץ. השנייה, ללא כל הקשר חברתי או היסטורי: אלי מרגיש זר בעולם. הוא עומד בודד מול קיומו, חייו ומותו והוא מפחד.
הוא לא יודע את התשובות ולרוב אינו יכול לנסח בעצמו את השאלות. מהר מאוד הוא בונה לעצמו מסגרות של זיכרון והדחקה וחי בתוכם.

יתכן וחייו של אלי היו נמשכים לנצח, עם זיכרונות האהובה הקסומים מן הימים האידילים בקיבוץ. אך רצה הגורל ואלי קיבל למשמרתו את בנה של אותה אהובה ולמעשה במהלך שלושת הימים בהם השגיח על הילד, התעמת, אולי לראשונה עם עברו ועם משמעות ואמיתות זיכרונותיו. רק לקראת סוף הסרט אנו עדים לחוויה האמיתית אותה חווה אלי עם האהובה.
יחסי מין מנוכרים וחסרי כל רגש, אהבה או רומנטיקה. על בסיס יחסים אלו בנה אלי את כל מעגל ההדחקות שלו, את הקיום האונטולוגי שלו.

נושא האקזיסטנציאליזם בספרות הישראלית ובקולנוע, נחקר באופן חלקי ביותר. ברוב המקרים הוא נבדק דרך משקפי החיים בארץ באותן תקופות, בטענה כי לא ניתן להפריד את מצבינו הקיומי מהמסגרת החברתית בה אנו חיים. החיבור הישיר בין השניים מעמעם את מהותן האמיתי של השאלות הקיומיות הקשות, עמן מתמודדים הגיבורים.

בעבודה זו אראה כיצד האבחנה בין יצירתו הספרותית של א.ב. יהושוע: "שלושה ימים וילד" (יהושוע, 1965) ובין עיבודה לקולנוע של אורי זוהר משקפת את הדברים האמורים. ניתוק ההקשרים החברתיים והלאומיים אצל זוהר, זכה לביקורות כגון: "וכך נותר גיבורו של הסרט ערטילאי, בלא שורשים במקום ובזמן שיסבירו את תחושת הזרות והאובדן שלו, ובלא ממד נוסף שיעשיר את סיפור האהבה הנכזבת שלו..." (גרץ, עמ' 130), שהרי, מוסיפה המחברת: "הקולנוע הישראלי האישי בכללותו נטה להתעלם מהקונפליקטים החברתיים של מקומו וזמנו" (שם, שם).

טענתי היא כי אותה התעלמות עליה מדברים גרץ ואחרים, היא-היא זו המאפשרת פתח, באחת הפעמים היחידות בקולנוע של אותה תקופה, לייצוג ההגות האקזיסטנציאליסטית במלוא כובדה והדרה. הריקנות, חוסר ההקשר והמשמעות, איבוד האחיזה במסגרות, המונוטוניות החיוורת של החיים - הרי הם לפנינו בדמותו של אלי. השימוש ה"רדוד" באמצעים קלנועים כפי שהוא תואר ע"י גרץ (גרץ, 128), מחזק את אותן התחושות. יתכן והוא אינו עומד בקנה מידה אחד עם אמצעי המבע של הקולנוענים האירופאים באותה תקופה, אבל נשאלת השאלה: האם הוא באמת מחויב לכך?. ניתוח הסרט דרך מרכיבי ההגות האקז', כפי שאפרט אתם בהמשך, ולא דרך "המקום" ו"הזמן", יעמידו את עיבודו הקולנועי של זוהר באור שונה. אקזיסטנציאליסטי.

תוכן העניינים:
הקדמה
פרק ראשון: הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית
פרק שני: הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית בספרות העברית
פרק שלישי: הקולנוע
פרק 4: הנובלה, הסרט ומה שבניהם
פרק 5: זרם התודעה בקולנוע
פרק 6: שלושה ימים וילד
סיכום
ביבליוגרפיה
פילמוגרפיה

מקורות:

בורשטיין, יגאל (1990): פנים כשדה קרב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 79-120.
ברינקר, מנחם, (1992): ז'ן פול סרטר: דרכי החירות, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
ברתנא, אורציון (1979): "לנוכח הדממה" מתוך עכשיו, בעריכת ברוך חפץ וגבריאל מוקד, תל אביב: הוצאת עכשיו, גליון 39-40, עמ' 204-218.
גולומב, יעקוב (1990): מבוא לפילוסופיית הקיום, האונב' המשודרת, תל אביב: ההוצאה לאור של משרד הבטחון.
גרץ, נורית (1998): סיפור מהסרטים: סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע, הוצאת האוניברסיטה הפתוחנ, עמ' 99-139, 36-51,
סארטר, ז'אן פול (1977): מבחר כתבים בשני כרכים, בעריכת מנחם ברינקר ספרית פועלים, מהדורה שנייה.
זוהר, אורנה (1972): "צעדים קלים ועיניים פקוחות: שלושה ימים וילד הספור", קלוזאפ, גליון מס' 2.
טאוב, גדי (1997): "התפרקות מסגרות קולקטיביות", מתוך: המרד השפוף (עמ' 138-154), הקיבוץ המאוחד.
יהושוע, א.ב (1968): "שלושה ימים וילד", מתוך: מול היערות, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
נאמן, ג'אד (1998): "המודרניזם: מגילת היוחסין של הרגישות החדשה", מבטים פיקטיבים על קלנוע ישראלי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 9-32.
פזוליני, פייר פאולו (1974): קולנוע של שירה, קולנוע מס' 1.
שוחט, אלה (1991): קולנוע ישראלי: היסטוריה ואידיאולוגיה, הוצאת ברירות, עמ' 179-235.
שוויצר אריאל (1998): "התשוקה למודרניות", סינמטק מס' 94, מרף-אפריל.
שקד, גרשון (1985): גל אחר גל הסיפורת הישראלית, תל אביב: הוצאת כתר.
Callev Haim (1997): The Stream of Consciousness in the Films of Alain Resnais, New York: McGRUER Publishing.

תגים:

אורי · אקזיסטציאליזם · הגות · החדשה · הרגישות · זוהר · קולנוע · קיומית · קיום

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אקזיסטנציאליזם בסרט "שלושה ימים וילד" (אורי זוהר, 1967 )", סמינריון אודות "אקזיסטנציאליזם בסרט "שלושה ימים וילד" (אורי זוהר, 1967 )" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.