השוואה בין שלושה מחקרים תוך השוואה בין מטרות המחקר, מהלכו, הרקע, שיטות וישומי המחקר.

תקציר העבודה:

שיטות מחקר - הערכת מחקרים וניתוחם

תוכן העניינים HY0834 -

1.מבוא

2.מחקר ראשון

3.מחקר שני

4.מחקר שלישי

5.השוואות

מבוא
מטרת עבודה זו היא לערוך השוואה בין שלושה מאמרים העוסקים בנושאים
חברתיים פסיכולוגיים:
1.בוכבינדר אלי, שרר משה, וצבי איזיקוביץ, "פערי דיווח בין גברים ונשים על רמת
האלימות האינטימית", חברה ורווחה, יז 2, עמודים .166-145
2.שרר משה, "שירות מלא, חלקי ואי גיוס בני שכבות נחשלות לצה"ל- הבעיה
והשלכותיה", חברה ורווחה, יז 1, עמודים .7-31
3.קרומר נבו מיכל, "מה עוזר בעזרה? הסתכלות מחדש על סוגיית העשרה לנשים
ממשפחות רב בעייתיות", חברה ורווחה, יז 3, עמודים .261-281

המוטיבים שיסקרו הם, בין השאר, מטרות המחקר, מהלכו, הרקע התיאורטי,
שיטת המחקר, התוצאות והישומים.
המחקרים דלעיל כולם עוסקים בקבוצות נחשלות, המרכיבות את העשירונים
הנמוכים באוכלוסיה,ובעיותיהם.

מקורות:

לשמש אותם לאחר שחרורם לחיים האזרחיים.
מעבר לחילוקי הדעות שאפפו תוכנית זו, קיימת, בדרך כלל הסכמה כי צבא מספק מסגרת יחודית העשויה לאפשר לחיילים מאוכלוסיות מיוחדות ללמוד ולרכוש ידע שעשוי לשמש אותם בחייהם האזרחיים.
עובדי קידום נוער בישראל, רואים את השירות הצבאי כאחת הדרכים העיקריות לשיקום נערים. ואולם מקצת הנערים פיתחו רגש עוין לצבא ונגד השירות בצה"ל משום שהם נוטים להתנגד למערכת החברתית שאינה מאפשרת להם, בדרך כלל, לקבל הזדמנויות ראויות להשתלבות חברתית נאותה. לעומת זאת נערים רבים אינם מוכנים לוותר על השירות
בצה"ל, והם נוטים במקרים רבים להלחם על זכותם זאת.
בעבר התאמצו מאוד בצה"ל לגייס נוער במצוקה ולטפל בו במסגרת השירות הצבאי גם את ההתלבטויות על תכניות אלו ועל מחויבות צה"ל לנושא זה מצאו ביטוי בפרסומים שונים. ועדת ראש הממשלה (1974) הציעה להנמיך את סף הגיוס לצה"ל כדי לקבל לשורותיו מספר גדול יותר של נערים משכבות נחשלות.
שאלת המחקר
התפיסה הצהלי"ת על מחוייבות הצבא לנושאי חינוך והניסיון לסגל את בני שכבות המצוקה למסגרת הצבאית מצאה ביטוי נרחב בתקופת הרמטכלות של רפאל איתן. "נערי רפול" היו אלו נערים שהוכנסו לפנימיות ושם הסתגלו לחיי הצבא תוך לימוד מקיף של חומר בסיסי.
התכנית המיוחדת, במסגרתה זכו מידי שנה מאז 1981 בין 500 ל- 800 נערים להתגייס לצה"ל בעת השירות הצבאי זוכים המסוגלים, בחלקם אנלפבתים להכשרה לימודית בסיסית, למעקב וליעוץ, ולומדים מקצוע שיוכל לשרת אותם גם בחייהם האזרחיים, ומגיעים להישגים משמעותיים בצה"ל ואף בחייהם האזרחיים.
במקביל פותחו בצה"ל תוכניות נוספות המכשירות את בני השכבות הנחשלות לגיוס.
יחד עם זאת, נושא הגיוס המיוחד לצה"ל היה סלע מחלוקת תמידי. בעיקר בשנים האחרונות משהפך צה"ל להיות בררני בעיקר בשל העליה גדולה מרוסיה.
במרוצת השנים היו טרוניות רבות נגד צה"ל המעדיף לגייס נוער לפי צרכיו. שיעור הלא מגויסים לצה"ל בשל אי התאמה הגיע בשנת 1991 לכדי 3.2% לגברים ו4.2%- לנשים (המקור: דוח מבקרת המדינה, 1993). מעבר לעובד שנתון זה מדאיג כשלעצמו, חשוב להדגיש ששיעורים ממוצעים אלו אינם משקפים את המצב בישובים או בשכונות
"בעייתיות" שם שיעורי הלא מתגייסים גבוהים בהרבה יותר. לתופעה זו יש השלכות חברתיות ניכרות בעיקר אם היא מתרחשת באזורים מוגדרים שבעבר התנקזה אליהם "האוכלוסיה החלשה".
אי הגיוס מנציח את בעיותיהם ומצוקתם של בני הנוער כיוון שהוא מהווה מכשול נוסף בדרך להשתלבות החברתית. מעבר לכך, אי גיוס נערים מאוכלוסיה מסויימת עלול לשמש תמריץ נוסף לדרדור הקהילה כולה.
במהלך 1993 עלתה מחדש סוגיית גיוס נערי רפול, הפעם לאור המגמה החדשה בצה"ל לצמצם את משך השירות שלהם לשנתיים בלבד ולהגדיל את מספר המגויסים (דוח מבקר המדינה, 1993). כפועל יוצא של החלטות אלו הוגשו לבג"צ עתירות שונות. כעת משרתים הנערים שנתיים ותקופה זו נחשבת להם כשירות מלא. מובן ששירות מקוצר זה הוא פשרה
ובצד יתרונותיו הרבים קיים גם חיסרון בולט- בשירות מקוצר עלול הצבא להחליט שלא לשלוח אותם לקורסים, שמשך ההכשרה בהן ארוך יחסית, בעוד שקורסים אלו עשויים לצייד אותם בידע שימושי לחייהם האזרחיים.
השערות:
תיאורטיות: ימצאו הבדלים ברמת ההסתגלות החברתית של הנערים על פי שלוש קבוצות השתייכות: מי שלא שירתו כלל, מי ששרתו שירות חלקי ומי ששרתו שירות מלא. נערים ששירתו שירות מלא יהיו בעלי רמת הסתגלות חברתית טובה יותר משתי הקבוצות האחרונות, ומי ששירתו שירות חלקי יהיו בעלי רמת הסתגלות חברתית טובה יתר משל מי שלא
שירתו כלל.
אופרציונית: נערים ששירתו שירות מלא בצה"ל, עד גיל שלושים מצבם החברתי\כלכלי יתייצב והם ישתלבו מבחינה חברתית.
שיטת המחקר:
אוכלוסיה: המחקר התמקד באוכלוסיה מסוימת בלבד- נערים שטופלו ביחידות לקידום נוער. היו רבים אחרים, שלא גויסו, ואולם הם אינם נדונים במאמר זה. הוחלט לבחור מדגם אקראי של נערים שגויסו או לא גויסו לצה"ל ולבחון את מצבם האישי והחברתי במגוון נושאים סמוך למועד גיוסם, במהלך שירותם הצבאי וכעשר שנים לאחר גיוסם.
הקבוצה של עשר שנים מתבססת על הנחה כי עד גיל שלושים לערך מתעצב מצבו של הצעיר, מי שבחרו בדרכים נלוזות ימצאו תת-משיגים בהשוואה למי שרכשו מקצוע, הקימו משפחה ונמצאים בשלבי התבססות ראשונים.
כלים: כלי המחקר היה שאלון שנבנה על סמך התיקים ששימשו את העובדים בשנים 1980-1983. תיקים אלו כוללים גם פרטים על השירות הצבאי. למשתנים אלו הוספו משתנים נוספים המתייחסים למצבו של הנחקר כעשר שנים לאחר גיוסו. השאלות התייחסו למצב המשפחתי, למספר הילדים, לעבודה ועוד. השאלון הראשוני הועבר למנחים ולעובדי
קידום נוער לשם בדיקה ראשונית וחוות דעת, לאחר הטמעת הרעיונים הראשונים, הוכן מבחן מקדים של השאלונים, ושלושה עובדים התבקשו לענות על אחד על שלושה שאלונים. תוצאות המבחן המקדים שימשו להכנת נוסח סופי של השאלון שכלל 150 שאלון בארבעה תחומים. התחומים והשאלות העיקריות היו:
1.פרטים על הנער לפני גיוסו: לימודיו, עבודתו, בעיותיו המרכזיות, מצבו הגופני והנפשי, התנהגותו, דפוסי עבריינות, שימוש בסמים ובאלכוהול, תחביבים ומעמד חברתי.
2.פרטים על משפחת הנער: האם ההורים חיו בבית? מספר האחים והאחיות, מקומו ברצף הלידה, האם האחים גויסו או לא? היחסים והבעיות במשפחה.
3.פרטים על השירות בצה"ל: מקום השירות, התפקיד, משך השירות, בעיות עבירות, סיבת השחרור, דרגה בעת השחרור ושירות מילואים.
4.המצב הנוכחי: פרטים על מאפייניו האישיים נשאלו גם טרם גיוסו ונוספו פרטים על מצבו המשפחתי, מספר ילדים, מקצוע ודרך רכישת המקצוע.
מרבית השאלות היו סגורות. אחרות, כגון סוג העבריינות היו פתוחות וקובצו לאחר מכן לקטגוריות מובחנות.
מהלך הניסוי: השאלונים הועברו לעובדים בדואר ומולאו על ידם. הנתונים על מצב הנחקרים כעשר שנים לפני המחקר בתקופת שירותם הצבאי נאספו מתוך תיקיהם. נתוני ההווה נאספו על ידי העובדים בראיון שעשו עם הנחקרים. כמקובל במקרים דומים של איסוף אינפורמציה מחומר קיים, היו בעיות של תוקף הנתונים. עם זאת העובדה שלכל
עובד היו תיקים של הנערים שאפשרו לדלות את המידע הנדרש לגבי כל שלוש הקבוצות. העלתה את רמת התוקף. מעבר לכך ההנחה היתה שבעיות של נתונים אינם נחלתה של קבוצה אחת בלבד מתוך השלושה, ולפיכך ניתן להשוות בין שלושתם.
מערך המחקר: לא נמצאו קשיים מיוחדים באיתור הנחקרים. מרביתם שמרו על קשר עם העובדים. הובטחה להם סודיות מוחלטת ושימוש בנתונים לצורך המחקר בלבד. מקצת העובדים שמרו לעצמם את הזיהוי המלא של הנחקרים והחזירו את השאלונים עם ציון מספרי בלבד ללא ציון שמי. כך נשמרה הסודיות וגם התאפשר זיהוי הנחקרים במקרה הצורך.
ניתוחים
הממצאים המרכזיים הוצגו על פי שלושה השלבים בחיי הנחקרים. המעניינים אותנו במחקר זה -טרם גיוסם לצה"ל, במרוצת השירות ולאחר השחרור, ובהתייחס לשלוש הקבוצות הנחקרות- מי ששירתו שירות מלא, מי ששירתו שירות חלקי ומי שלא שירתו כלל (מרביתם שירתו מחודש אחד ועד 14 חודשים).
השוואת נתוני המדגם מדגם של 262 חיילים מאוכלוסיה דומה, מורה על מאפייני השכלה דומים. נתון זה מעלה את תוקף המדגם כמייצג נאמנה את אוכלוסיית "האיכות הנמוכה" בצה"ל.
הבדלים נמצאו במשתנים הבאים: מצב הלימודים סמוך למועד הסיום, כך הדבר גם ביחס למעורבותם בלימודים או בעבודה, ולהשגת תעודת מקצוע (רבים מבין מי ששירתו שירות מלא החזיקו בתעודה מקצועית טרם גיוסם), באשר למצב המשפחתי, בקבוצת המשרתים שירות חלקי היו יותר משפחות לא שלמות (אחד משני ההורים לא חי בבית) רבים יותר
היו מכורים לסמים טרם גיוסם בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות.
משתנים נוספים נמדדו ברמה שאיפשרה ניתוחי שונות. לא נמצא הבדל גדול בין שלש הקבוצות טרם הגיוס, בסטטוס העבודה, במספר האחים ובמיקומם בסדר הלידה במשפחה. נמצאו הבדלים במשתנים הבאים: המשרתים שירות מלא סיימו כיתה גבוהה יותר, ותק העבודה של קבוצת הלא מגויסים היה הגבוה ביותר.
סיכום הנתונים מורה כי מעבר להבדלים בלימודים ולעובדה שבקבוצת המשרתים חלקית היו יותר מכורים לסמים, ההבדלים בין הקבוצות טרם הגיוס קטנים ביותר. מדובר בקבוצה של בני נוער בעלי אפיונים חברתיים ירודים. איננו טוענים כי המשתנים שנבדקו מייצגים את מכלול הנתונים עליהם מסתמך צה"ל בבואו לקבל החלטה על גיוס או
פטור, בהחלט יתרון שגורמים נוספים היטו את כף המאזניים לגיוס או לאי גיוס בני נוער אלו.
אישוש ההשערות
תוצאת המחקר מורות כי מרבית הצעירים בני "השכבות החלשות" ממשיכים לשמש קבוצה של תת משיגים. האם ניתן לפרש את מצבה של קבוצת המשרתים שירות חלקי עשר שנים אחרי הגיוס, כנובע מעובדת שחרורם המוקדם? אין ספק שהשכלה היא בסיס להשגים חברתיים. ממצאים אלו מחזקים את הטענה שיש להקדיש לנושא זה משאבים רבים יותר במסגרת
בחינות רגילות.
ההשערה דבר הבדלים הצפויים בין קבוצת הבלתי מגויסים לקבוצת המגויסים נדחתה חלקית. ההסתגלות החברתית של מי ששירתו שירות מלא טובה אומנם, יותר משל שתי הקבוצות האחרות, אולם הסתגלותם החברתית של מי שלא שירתו כלל גבוהה מזו של המשרתים שירות חלקי.
לקבוצת המשרתים שירות חלקי היו בעיות קשות יותר. הם הצליחו פחות ממי ששירתו שירות מלא במציאת מקומות עבודה קבועים. על כן גם הוותק שלהם בעבודה היה נמוך יתר. כך הדבר גם בתחום הסטטוס בעבודה והסטטוס החברתי שלהם. מצבם של הלא מגויסים לא היה גרוע באופן מוחלט משתי הקבוצות האחרות.
השלכות וישומים
המחקר הנוכחי מהווה מחקר ראשוני בתחום זה. בעתיד רצוי לבדוק את השלכות צורות השירות או הפטור על הנוער באמצעים מחקריים נוספים, אפשר תוך שימוש במרכיבי מחקר איכותיים, שעשויים לתרום ידע נוסף לתחום בעייתי ורב משתני זה. ממצאי המחקר מורים כי ככל שקשה הסתגלותם החברתית של צעירים בני שכבות נחשלות, קשה עוד יותר
בעייתם של משתחררים מסיבות אלו או אחרות שנאלצו לסיים את שירותם הצבאי לפני המועד. מן הדין לתת את הדעת על קבוצה זו ולהקדיש לטיפול בה משאבים מתאימים- שכן מרביתם ניסו לשרת באמונה וכשלו, ואין כל סיבה להעניש אותם על כך. השינוי העיקרי חייב להיות בהתייחסות חברתית הולמת, שמצאה ביטוי בראש ובראשונה בשינויים
בחוק, שעיצבו התייחסות מוסדית מתאימה.
מחקר שלישי
מטרות המחקר
השאלה כיצד נעזרת נשיים ממשפחות רב בעייתיות נוגעת בסוגיה כאובה. רבות נכתב על תכונותיה של אוכלוסיה זו, תכונות המכתיבות או מסבירות את הקושי או את אי היכולת להיעזר. בין התכונות נמנו: פאסיביות,חוסר אונים, מוקד שליטה חיצוני, פטאליזם וקונקרטיזציה- ודובר אף על "קואליציה של יאוש" אשר אורבת לעובדים
הסוציאליים, המטפלים באוכלוסיה זו.
מטרה ספציפית יותר היא לבדוק כיצד תופסות הנשים את העזרה מהבעלים? וכיצד הבעלים רואים אותה. מה עוזר לנשים יותר בעבודות הבית.
מטרות המחקר האופרטיביות היו:
1.לאתר את הפרמטרים של ההיעזרות, שהנשים מתייחסות אליהם כאשר הן מדברות על התכנית.
2.לבחון כיצד מתייחס כל איש לכל אחד מהפרמטרים הן בתוכן דבריהם והן באופן ניסוחם.
3.לבחון באיזו מידה מתגבשת התייחסות לכדי דפוסי היעזרות שונים.
הרקע התיאורטי
המשפחות המכונות "משפחות רב בעייתיות" סובלות, נוסף לעוני שהן שרויות בו גם משורה של בעיות, חוסר השכלה, אבטלה או אי תעסוקה, חסר דיור או דיור בתנאים לא מתאימים, נטייה לסטיה חברתית, נטיה לסטיה נפשית, נטיה לבעיות בריאות ויחסים בין אישיים קשים בתוך המשפחה, הן בין בני הזוג והם בין הורים לילדיהם.
בהגדרת משפחה רב בעייתית העוני הוא מרכיב הכרחי, אבל לא יחיד. כאשר אל העוני מצטרפות בעיות נוספות הוא מגביל מאוד את יכולת התמודדות של משפחה, ומגביר את השפעתם של הבעיות השונות על חייו.
בספרות המקצועית העוסקת במשפחות רב בעייתיות נהוג לייחס לאולכסיה זו מאפינים שונים המשפיעים על תכנון אופני העזרה המתבקשים. ניתן למיין מאפיינים אלה על פי שלושה מישורים: קוגנטיבי, פסיכופתולוגי והיחסים עם החברה.
שאלת המחקר
מהם הפרמטרים של ההיעזרות שנשים מתייחסות אליהם כאשר הן מדברות על תכנית "יחדיו" לקידום ילדים ע"י הזנה, טיפוח, ותמיכה במסגרת קבוצתית. שאלה שניה היא באיזו מידה מתייחסת כל אישה לכל אחד מהפרמטרים הן בתוכן דבריה והן באופן ניסוחם.
השערות:
במחקר לא מוזכרות השערות, לכן גם אין סעיף של אישוש השערות.
שיטת המחקר:
שיטת המחקר שנבחרה היא השיטה האיכותנית, מתוך כוונה לאפשר לנשים לבטא את עצמם באופן מלא וטבעי ככל אפשר ולא לכפות עליהם דרישות מחייבות של שיטת מחקר כמותית.
אוכלוסיה: המחקר מבוסס על ראיונות שנערכו במסגרת מחקר הערכה על התכניות "יחדיו" במהלכו רואיינו כל הנשים שהשתתפו בתכנית בשתי שכונות במרכז הארץ. בסך הכל 47 נשים. על פי השיטה של דגימה תיאורטית, המותאמת לגישה המחקרית איכותנית ולמטרות המחקר. בשיטה זו מתעצבת הדגימה בהדרגה תוך כדי ניתוח החומר ואינה משמשת שלב
נפרד או מקדים לניתוח. ניתוח החומר והתיאוריה המתפתחת מכוונים את החוקר לפרמטרים שיקבעו את הדגימה כשמטרתו למצוא ואריאציות רבות ככל האפשר של פרמטרים אלו.
כלים: כלי המחקר היו ראיונות שנערכו על פי עקרונות הראיון הפתוח-נארטיבי, מתוך רגישות לאופי הדיאלוגי והבין אישי של המראין. ראיון זה נקרא גם ראיון לעומק והוא בעל זיקה לראיון של סיפורי חיים.
מטרת הראיון הפתוח הנראטיבי, לאפשר למרואין לספר על חייו או על אספקטים מסוימים שלהם באופן חופשי, ככל האפשר לפיכך יש ברעיון רק מספר מועט של שאלות המנוסחות כשאלות פתוחות.
תפקיד המראיין לעודד את המרואיין לדבר ולאפשר לו להגדיר את גבולות הנושא, אך לא לכוון אותו. הבחירות שעושה המרואיין בסיפורו מבטאות את עמדותיו ביחס לנושא.
התהליך המחקרי: הראיונות נותחו בגישה המשלבת את העקרונות המרכזיים של הניתוח הנראטיבי, עם שיטת ההשוואה המתמדת. על פי עקרונות אלה נעשה הניתוח של פרמטרים מוגדרים מראש אלא באמצעות פרמטרים שנבעו מתוך הדברים שסיפרו הנשים בראיונות, והמכילים את התוכן של ההיעזרות כפי שהם חוו אותה.
לאחר קביעת הפרמטרים מתבצע הניתוח תוך שילוב מהלכים אינדוקטיביים ודדוקטיביים. המהלך האינדוקטיבי מבטיח שהמושגים שיוגדרו יהיו קרבים, ככל האפשר, לשפתן של הנשים. חלק מהמחקרים יבדקו בדרך של השוואה מתמדת ביחס למקרים האחרים.
ניתוחים
ניתוח הראיונות חשף כי נשים שונות תיארו את התכנית במושגים שונים. למרות שמדובר בתכנית קבוצתית ומכל קבוצה נדגמו לפחות שני נשים, גם תיאוריהן של הנשים שהשתתפו באותה קבוצה היו שונים מאוד אלו מאלו. ממצא זה שימש בסיס לניתוח התפיסות האישיות והתרבותיות של ההיעזרות.
השלכות וישומים
מהמחקר נלמד כי כדי להכיר את יכולת ההיעזרות של הנשים יש לאפשר להן בלא את עצמן באופן חופשי ואותנטי, ככל האפשר, הן בטיפול ובהן במחקר. לשם כך יש צורך בשיטות, שיתנו מקום לנקודת המבט הסובייקטיבית של אוכלוסיית המצוקה וליכולת ההתמודות שלה, כדי שלנשים יהיה ללמוד על הגיוון הקיים בתוכה.
גם לאחר זיהוי יכולת ההיעזרות נדרשת התערבות מאומצת ואף היא אינה מבטיחה, כמובן, פתרונות מוחלטים. ממצאי המחקר מצביעים על שלושה דפוסי היעזרות הנדרשים לאוכלוסיה זו, נראה כי אם תתקבל הקביעה כי מצבי מצוקה אובייקטיביים משתקפים בתחושת מצוקה סובייקטיבית מורכבת, ניתן יהיה לערער על ההנחות המקובלות הנוגעות
למאפייני אוכלוסייה זו ותכונות הטיפול המתאים לה.
סיכום והשוואה בין המאמרים
מטרות שלשת המאמרים הן לאבחן כיצד ניתן לעזור לאוכלוסיה חלשה להתמודד עם החברה סביבה, או בתוך המשפחה.
מטרות המחקר
מטרת המחקר הראשון היא לבדוק האם קיימים פערי דיווח בין נשים לגברים בכל הנוגע לרמת האלימות האנטימית, וזאת ע"י 1.איסוף מידע מבני זוג על מאפייני האלימות אצלם ועל רמותיה; 2.להבהיר את פערי הדיווח האפשריים בין בני זוג על מאפייני האלימות ועל רמותיה, ו3-.לסקור, להעריך ולבקר את הבעייתיות שבפערי הדיווח על
מימדי אלימות אינטימית בין בני זוגו לנסות לספק הסברים אלטרנטיביים לפערים אלו.
במחקר השני המטרה היתה למצוא שכבה מיחדת של בני נוער המתאימים בכל זאת למסגרת הצבאית, על מנת שמבקרא וישונו כללי הגיוס, נערים אלו יגויסו.
מטרת המחקר השלישי היא לאתר את העזרה אשר נשים ממשפחת כאלו צריכות, על מנת לעזור להן בעתיד.
הרקע התיאורטי
הרקע התיאורטי סוקר את רמות האלימות ביחסים האינטימיים, ואינו ארוך המיוחד. המאמרים עדכניים והמבנה מאורגן יפה.
הרקע התאורטי במחקר השני מבולבל מאוד: המחבר מערבב בין המצב בחול, לבין דעת החוקרים ולבין השערותיו ורגשותיו, ויש מקום לדעתי להפרידם.
הרקע התיאורטי במחקר השלישי טוב, אולם הוא אינו מביא מחקרים המיוחדים לנושא, אלא רק כרקע כללי כך שלא ניתן להביא תמיכות אמפיריות. יכול להיות כי בשל כך אין לו השערות מחקר.
שאלת המחקר
במחקר הראשון שאלת המחקר היא מה היו הדיווחים בין גברים לנשים לגבי רמת אלימות; האם ישנם הבדלים בדיווחים בין בני הזוג והאם אחד הצדדים ינסה להמעיט בסוג האלימות. שאלת המחקר מנוסחת בבהירות, בקצרה ובאופן קליט.
שאלת המחקר במחקר השני היא האם ישנה קבוצה כזו והאם ניתן לבודד אותה.
במחקר השלישי השאלה היא מהם הפרמטרים של ההיעזרות שנשים מתייחסות אליהם כאשר הן מדברות על תכנית "יחדיו" לקידום ילדים ע"י הזנה, טיפוח, ותמיכה במסגרת קבוצתית. שאלה שניה היא באיזו מידה מתייחסת כל אישה לכל אחד מהפרמטרים הן בתוכן דבריה והן באופן ניסוחם.
השערות:
ההשערות במחקר הראשון הן, בין היתר כי ישנם הבדלים בין בני הזוג לגבי רמת האלימות, אולם השערות האופרטיביות לא ברורות לקורא ההדיוט.
ההשערה במחקר השני כי קבוצה כזו קיימת ומאפייני הנערים הללו אינם שונים במובהק מנערים רגילים. נערים שיתגייסו לשירות מלא בצה"ל ישתלבו לאחר מכן בחברה בצורה טובה יותר.
שיטת המחקר:
במחקרים הראשון והשלישי, באופן כללי שיטות המחקר ותוצאותיו נהירות אולם ישנן כמה בעיות בסיסיות:
1.בשיטת המדגם הם מביאים סקירת מחקרים, דבר שהיה צריך להכלל לעיל.
2.מספר מחקרים מכינים למחקר שלנו מובאים בקיצור נמרץ.
3.במספר רב של מקומות היה רצוי להביא יותר נתונים מספרים מהתוצאות ולהמעיט במלל רב כל כך היות והקורא, שהבין כבר את המבוא, יכול להסיק מהם בעצמו.
למרות זאת יש ציון של כל המשתנים, אומנם לא בשמם אולם לאדם הבקיא בשיטות מחקר לא תהיה כל בעיה לזהותם.
הליך המחקר קשה מאוד לשיחזור. לעיתים הם מציינים את התוצאה ללא יכולת התמצאות עצמית.
כלי המחקר מתאימים להשערות המחקר, ומטרותיו, אם כי אין הם מובאים בסדר נוח לעיין.
במחקר השני שיטת המחקר מסורבלת למדי, קשה להבנה ויש לחלקה לשני חלקים.
במחקר הראשון אוכלוסיה המדגם היא כל הפונים אל היחידה לחקר, טיפול ומניעת אלימות במשפחה בחיפה השנים 1994-1995, אשר מילאו שאלוני קבלה ושאלוני דיווח על רמת האלימות. בסה"כ נדגמו 144 איש.
המחקר השני התמקד באוכלוסיה מסוימת בלבד- נערים שטופלו ביחידות לקידום נוער. היו רבים אחרים, שלא גויסו, ואולם הם אינם נדונים במאמר.
המחקר השלישי הקיף גם הוא קבוצה קטנה יחסית מכאלו שפנו לעזרת תוכנית "יחדיו".
ניתוח
הניתוח במאמר הראשון פשטני. עקב מספרם המועט של הזוגות שמילאו בשלמות את השאלונים לא ניתן היה לבצע ניתוח רב משתני, ולכן הסתפקו החוקרים בניתוחים חד מימדיים, המאפשרים להצביע על הבדלי דיווח כסוגיה קריטית לערכה והתערבות. הבדיקה הראשונה נערכה על תוצאות הדיווחים של הגברים והנשים ועל הפתרון שנקטו במצבי
קונפליקט בינהם. ההשערות אוששו בחלקן.
במאמר השני הניתוח ארוך מאוד ומייגע. במהלכו ישנם הסברים שונים שמתאימים יותר למחקר פיילוט, לדעתי ולא למחקר ארוך כל כך.
במאמר השלישי הניתוח קצר ומובן, אם כי היה צרי לסדרו לפי הנושאים שהובאו הסקירה התאורטית.
השלכות וישומים
בשלושת המאמרים יש חלקים נכבדים המיועדים להשלכות ולישומים, מובאים בבהירות.
במחקר השני ההשלכות היו יכולות להיות חד משמעיות אם השערות המחקר היו מאוששות, אולם הן לא אוששו בחלקן. למרות זאת המחבר מייעץ עצות למערכת הביטחון לא לזנוח נערים אלו. הישומים שהוא מעלה מובאים לכל אורך הדרך, לעומת המחקרים האחרים שהישומים לעתיד מובאים או בתחילה או בסוף.
מטלה
השאלה שעל הפרק
המאמר המדובר הוא מאמרם של משה ישראלשוילי וטאובמן אורית "הכנת מתבגרים לשירות הצבאי: הערכה ראשונית", (התפרסם במגמות, 1997, לח(3) עמודים 420-499.
השאלה היא באיזו מידה תופסים המתגברים את תוכנית ההכנה לשירות הצבאי והאם התוכנית עוזרת במידת מה.
על איזה רקע התעוררה
השאלה התעוררה לאור זה שהתוכנית הפכה לתוכנית חובה בכל בתי הספר העל יסודיים בישראל. התוכנית מועברת לכל התלמידים כחלק משיעורי החובה, כאשר מטרתה היא לאפשר הסתגלות מהירה יותר לחיי הצבא.
לאור הפעלת התוכנית מספר שנים, התקבלו משובים שונים, אשר חייבו מחקר נוסף, על מנת לדעת באיזה כיוון להמשיך את המחקר.
מדוע יש בה עניין
הצבא הינו מרכז החיים בארץ ישראל. אנו מדינה של עם מגוייס - העם מזהה עצמו דרך הצבא; כולם עוברים את התהליך של שרות צבאי. הצבא מגן על כולנו והוא הצבא "שלנו". אי לכך נודעת חשיבות עליונה להצלחה בצבא ולתרום לו כמה שיותר, במהלך שירות החובה.בדעת הקהל כאשר קיימת אפשרות שהדבר יתבטא במצבי משבר אם לא בהפיכה
צבאית או בלחץ צבאי. הדבר בא לידי ביטוי במלחמת ששת הימים ועוד יותר במלחמת של"ג.
שני גורמים מדגישים את החשיבות:
1.הצבא הוא מקור לחץ. כל אחד חייב לדעת התמודד עם מצבי לחץ, במיוחד אם הוא מעוניין להצליח בצבא ולא ל"הגרר" אחרי כולם. שלב החינוך וההמשגה הינו השלב החשוב ביותר בו ניתן להקנות למתבגר ערכים שילוו אותו לכל אורך חייו.
2.הצורך בהכנה לקראת שירות צבאי, שהוא שינוי סגנון חיים מהקצה אל הקצה. שירות זה עוזר לאזרח באותה מידה שהוא עוזר לצבא. ממחקרים נערכו התברר כי בצד הנכונות לשרת בצבא תפיסת השירות כאתגר, מקננים בקרב רבים מהמתבגרים חשש מקשיי השירות וספק באשר ליכולתם לעמוד בו. אצל אלה, מלווה המעבר אל השירות הצבאי במתח רב.
חשש זה ראוי להתייחסות ולמניעה, שכן קיימות עדויות לפיהן העדר תחושה של יכולת, ומגבלות עצמית לפני הכניסה לטירונות עלול להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית במהלך הטירונות.
לאזרח המתגבר קשה גם לעבור מהאזרחות לשירות הצבאי. בספרות מצויים הסברים שונים למקור תחושת הקושי בעת המעבר, ופעולת ההכנה עוסקת בעיקר בצורת הסתגלות למצב חדש.
הגישה התיאורטית המהווה בסיס למחקר
הגישה התיאורטית היא כי סיוע למתבגר בשלבים מוקדמים יותר עשוי לעזור לאחר מכן. את הסיוע ניתן לבדוק באמצעות תגובותיו לפני הלימודים ולאחריהם.
מה הן השערות המחקר הנגזרות מהגישה התיאורטית המוצגת במאמר
השערות המחקר לא מפורטות במחקר זה וניתן "לדלות" אותם מתוך הממצאים והתייחסות החוקרים.
השערת מחקר ראשונה היא כי הלימודים עוזרים להפחית חרדה לקראת הגיוס. השערת מחקר שניה היא כי הלימודים עוזרים לשילוב החברתי והארגוני בתוך הצבא.
מהו המערך המחקרי המתואר במאמר
אוכלוסית המתבגרים מהווה את אוכלוסית המדגם. נדגמו כ- 2,600 איש, גברים יהודים, אולם רק חלקם השיבו למלוא השאלון.
כלי המחקר היה שאלון שהתייחס לשני תחומים: פעילות הכנה לצבא ומוטיווציה ועמדות כלפי שירות עצמי. השאלון נשלח בדואר.
במחקר נבדקה הערכת התרומה הכוללת, תחושת המוכנות לשירות ועמדה אישית כלפי השירות.
משתני המחקר, נומינלית ואופרציונלית
משתני המחקר התייחסו לקורס ההכנה: שיעורי ההשתתפות בקורסים, שמיעת הרצאות וכד'. המשתנה התלוי היה מידת המוכנות ועמדתם כלפי השירות ואילו המשתנים הבלתי תלויים (מסבירים) היו ההשתתפות בשיעורים, מידת שביעות הרצון וכד'.
אלו השערות אוששו ואלו לא?
אוששה ההשערה כי יש בתוכנית ההכשרה, אולם לא ברור הוא האם התוכנית מפחיתה את הלחץ.
ההשלכות היישומיות של המחקר
ההשלכות הישומיות של המחקר מתייחסות להערכה הכללית של התוכנית, והמחקר אפשר בחינה יסודית של מרכיבי מהודל של הכנת הצעירים לצבא. נמצאו מרכיבים שונים התורמים יותר להצלחת התכנית ואילו כאלו התורמות פחות להצלחתה. בפועל נמצא כי המחקר הנוכחי אינו מספק ויש לערוך מחקרים נוספים.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השוואה בין שלושה מחקרים תוך השוואה בין מטרות המחקר, מהלכו, הרקע, שיטות וישומי המחקר.", סמינריון אודות "השוואה בין שלושה מחקרים תוך השוואה בין מטרות המחקר, מהלכו, הרקע, שיטות וישומי המחקר." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.