מוסד ועדת החקירה הממלכתית

תקציר העבודה:

עבודה זו עוסקת בהמלצות אותן מצרפות ועדות חקירה ממלכתיות בישראל לדו"ח המסכם שלהן, ובמידה בה המלצות אלו מיושמות על ידי גופי השלטון.
לועדות חקירה ממלכתיות בישראל, כמו בדמוקרטיות אחרות, תפקיד חשוב במערכת הדמוקרטית, והוא שיכוך סערה ציבורית, המתאפיינת בדרך-כלל במשבר אמון בין הציבור לבין מוסדותיו הנבחרים. פעולה זו מתבצעת באמצעות בירור מקיף ומלא של הסוגיה שבמחלוקת. תפקיד זה משליך על דמותה של הועדה ועל מאפייניה ומעלה בעיות ייחודיות שאינן מתעוררות לגבי גופי חקירה אחרים (קלגסבלד, 5 :1987). אחת מהבעיות העיקריות הללו, אותה אני מבקש לבדוק בעבודה זו, היא מידת מחויבותה של הממשלה ליישם את ההמלצות הנכללות בדו"ח הועדה.
תפקידה הייחודי של ועדת החקירה מעלה מגמות מבניות מנוגדות, הנובעות מהרצון להעניק לה, מצד אחד, עוצמה ומעמד בקרב שאר הגופים השלטוניים, ומצד שני, להגן על הפרט ועל הגופים הנחקרים מפני פגיעתה - הישירה והעקיפה - של הועדה. הרצון למיצוי אינטרס העוצמה והמעמד מוליך להענקת מאפיינים של פומביות, לסמכויות רחבות, לחופש מכבלים פורמליים ולרוחב היריעה של החקירה. הרצון למיצוי אינטרס ההגנה מפני פגיעת הועדה - בפרט או בגופי השלטון - מוביל להגבלת פעולת הועדה והגבלת סמכויותיה.
האיזון בין מגמות סותרות אלה של ועדות החקירה הממלכתיות מתבטא מלכתחילה בציווי להקים ועדת חקירה ממלכתית רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, כאשר נוצר משבר אמון חריף בין הציבור לבין השלטון, וכאשר חובת בירור עובדות וממצאים על ידי גוף בלתי תלוי היא הכרחית (שם: 6). קיימת מחלוקת בשאלת מחויבותה של ועדת החקירה לצרף המלצות לדו"ח המסכם את פעילותה, ומשהוגשו כאלה - על מידת מחויבותה של הממשלה ליישמן.
בעבודה זו אנסה לאפיין את הגורמים השונים המשפיעים על תהליכי יישום ההמלצות, ולבדוק אילו תנאים מביאים ליישום או לאי-יישום המלצות של ועדות החקירה הממלכתיות בישראל.
על מנת להבין את התנאים והמציאות בהם פועלות ועדות חקירה ממלכתיות בישראל, אתחיל בהסבר קצר על ההתפתחות ההיסטורית של מוסד ועדת החקירה הממלכתית. אשווה את התפתחות הדגם האנגלי למצב במדינות אחרות, בהן שיטת החקירה הממלכתית היא שונה (למשל, ארה"ב) ואסקור בקצרה את ההתפתחות, באנגליה ובמדינות שאימצו ממנה את דגם החקירה הממלכתית, את הועדה המלכותית לועדת החקירה הממלכתית המודרנית.
בהמשך אסקור יותר בפירוט את ההתפתחות ההיסטורית של ועדת החקירה הממלכתית בישראל, למין פקודת ועדות חקירה המנדטורית (1921) ועד חקיקת חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968. כדי להקדים את הדיון בועדות ספציפיות שפעלו בישראל, אסקור 9 ועדות חקירה שהגישו דו"חות לאורך השנים בישראל.
הפרק השלישי יוקדש לדיון מופשט יותר בשאלה האם צריך דו"ח ועדת החקירה לכלול מסקנות ו\או המלצות. אבחין בין שני דגמים של ועדות חקירה, "מייעצת" מול "חוקרת", ואביא פרשנות מומחים הטוענים לשני הצדדים, בעד ונגד צירוף מסקנות ו\או המלצות לדו"ח המסכם של הועדות.
הפרק הרביעי יהווה את מוקד הדיון, ובו אדון בגורמים השונים שיש בהם, לדעתי, להשפיע על מידת יישום המלצות ועדות החקירה. חלק מן הגורמים יקבעו, לדעתי, האם תגיש ועדת החקירה המלצות, אחרים יקבעו מה יהיה אופיין של ההמלצות, וגורמים אחרים ישפיעו על המידה בה ייושמו ההמלצות על ידי הרשות המבצעת.

תוכן העניינים:
מבוא
1. ועדות חקירה ממלכתיות בעולם: התפתחות היסטורית
1.1 דגם החקירה הממלכתית: פוליטית או חוץ-פוליטית?
1.2 ועדות חקירה ממלכתיות: מבט משווה
1.2.1 אנגליה
1.2.2 קנדה
1.2.3 אוסטרליה
1.2.4 ניו-זילנד
1.2.5 מדינות נוספות
1.3 סיכום
2. ועדות חקירה ממלכתיות בישראל: התפתחות היסטורית
2.1 פקודת ועדות חקירה, 1921
2.2 "הפרשה", 1954
2.3 חוק ועדות חקירה, תשכ"ט -1968
2.4 ועדות חקירה ממלכתיות בישראל: סקירה
2.4.1 ועדת זוסמן, 1969
2.4.2 ועדת עציוני, 1971
2.4.3 ועדת ויתקון, 1971
2.4.4 ועדת אגרנט, 1973
2.4.5 ועדת בכור, 1985
2.4.6 ועדת כהן, 1982
2.4.7 ועדת בייסקי, 1985
2.4.8 ועדת נתניהו, 1988
2.4.9 ועדת שמגר הראשונה, 1994
2.5 סיכום ומבט לעתיד
2.5.1 הכרסום בנכונותן של ממשלות ישראל להקים ועדות חקירה ממלכתיות
3. דו"ח הועדה: האם יש לכלול בו מסקנות ו\או המלצות?
3.1 דו"ח הועדה: האם יש לכלול בו מסקנות?
3.2 ועדת-חקירה "חוקרת" מול ועדת-חקירה "מייעצת"
3.3 דו"ח הועדה: האם יש לכלול בו המלצות?
3.4 דו"ח הועדה: האם הממשלה מחויבת לקבל את המלצותיו?
4. גורמים המשפיעים על יישומן או על אי-יישומן של המלצות
4.1 תפיסת הועדה את תפקידה
4.1.1 תפיסת הועדה את תפקידה: נורמות משפטיות או נורמות של אתיקה ציבורית?
4.1.2 תפיסת הועדה את תפקידה: עד כמה עליה לבצע את הפונקציה הפוליטית?
4.1.3 תפיסת הועדה את תפקידה: דיון במסקנות ובהמלצות כחכמה שלאחר מעשה
4.1.4 תפיסת הועדה את תפקידה: גבולות האחריות בחקירה: אישית או מיניסטריאלית?
4.2 אופי הועדה
4.2.1 אופי הועדה: ניסוח כתב המינוי
4.2.2 אופי הועדה: "חוקרת" מול "מייעצת"
4.3 אופי ההמלצות
4.3.1 אופי ההמלצות: הדרג המדיני מול דרג הביצוע
4.3.2 אופי ההמלצות: אישיות מול מוסדיות
4.4 תמיכת דעת הקהל בדו"ח הועדה
4.4.1 תמיכת דעת הקהל בדו"ח הועדה: עובדות לעומת מסקנות והמלצות
4.4.2 תמיכת דעת הקהל בדו"ח הועדה: לחצים ציבוריים המחייבים יישום ההמלצות
4.5 סיכום: השפעת הגורמים שהובאו בפרק על מידת יישום ההמלצות
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אקצין, בנימין (1967). תורת המשטרים. ירושלים: אקדמון.
דר, יוסי (2000). צדק של פלנגות. טלגוניוס.
קלגסבלד, אביגדור (1987). ועדות חקירה ממלכתיות בישראל (לפי חוק ועדות חקירה תשכ"ט1968-), חיבור לשם קבלת תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת ת"א.
קלגסבלד, אביגדור (2001). ועדות חקירה ממלכתיות בישראל. ירושלים: נבו.
רובינשטיין, אמנון ומדינה, ברק (1996). המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, כרך ב'. ירושלים: שוקן.
אטינגר, יאיר (2002). "מפקד כוח המשטרה בנצרת לועדת אור: לא היתה הצדקה לצלפי ימ"מ." הארץ, 26 ביוני 2002, ע"מ א5.
בגין, מנחם (1983). "מיצינו את ההמלצות במלואן." בארץ ישראל: מדיניות, חברה וכלכלה, פבר' 1983, ע"מ 6.
בייט-מרום, רות וזכאי, דן (1987). "ועדת חקירה מן ההיבט הפסיכולוגי - הפוטנציאל שבלמידה מהניסיון." הפרקליט ל"ז (ד), ע"מ 424 - 427.
בן-זאב, משה (1989). "'הדרג המדיני' מול ועדות חקירה - העימות, המתח, הפחדים." בתוך: ספר יצחק כהן (קובץ), ע"מ 234 - 244. תל-אביב: פפירוס.
בר-יוסף, אורי (1998). "הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה." מערכות 361, ע"מ 14 - 27.
גולדברג, גיורא (1983). "יתוקן חוק ועדות חקירה!." האומה: במה למחשבה לאומית 72 (ג), ע"מ 194 - 203.
גרוס, רויטל ורוזן, ברוך (1992). "דו"ח ועדת נתניהו: ניתוח ההמלצות לגבי חלוקת הסמכויות במערכת הבריאות." ביטחון סוציאלי 38, ע"מ 27 - 44.
זמיר, יצחק (1993). "ועדת חקירה מן הבחינה המשפטית." הפרקליט: ספר היובל, ע"מ 244 - 255.
ליבליך, ישראל (1987). "ועדת חקירה מן ההיבט הפסיכולוגי, או: הדלות שברטרוספקציה." הפרקליט ל"ז (ד), ע"מ 417 - 423.
מרגלית, דן (1985). "הועדה התלויה באויר." הארץ, 13 במאי 1985, ע"מ ב1.
מרקוס, יואל (2001). "בריחה פרטיקולריסטית מאחריות." הארץ, 23 בנובמבר 2001, ע"מ ב1.
סא"ל א' (2000). "'שדה המוקשים' של המודיעין: החובות המוטלות על קציני המודיעין על פי ועדות החקירה." מערכות 370, ע"מ 40 - 51.
סגל, זאב (1984). "ועדת חקירה מכוח חוק ועדות חקירה תשכ"ט- 1968: מעמדה הקונסטיטוציוני ומתחם הלגיטימיות לפעולתה." מחקרי משפט (ג), ע"מ 199 - 246.
סגל, זאב (1985). "ודרשת וחקרת ושאלת היטב (על ועדות חקירה בישראל)." סקירה חודשית: ירחון לקציני צה"ל ל"ב (1), ע"מ 33 - 41.
סגל, זאב (1997). "הממסד מצפה לטיוח." הארץ, 7 באוקטובר 1997, ע"מ ב1.
קלגסבלד, אביגדור (1998). "צמצום זכות הטיעון בפני ועדת חקירה." משפט וממשל ד', 751 - 761.
שטרית, שמעון (1977). "ועדת החקירה - מלחמת יום הכיפורים: המאזן הכולל - לכף זכות." משפטים ח', ע"מ 74 - 90.
שירום, אריה (1991). "הויכוח על מדיניות הבריאות: על דו"ח ועדת החקירה הממלכתית." ביטחון סוציאלי 37, ע"מ 55 - 70.
Borrie, G. Comment in [1959] P.L. 209.
Doren, G. B. (1967). "The Role of Royal Commissions in the General Policy - Process and in Federal - Provincial Relations." Can. Pub. Admin. (10), 415.

תגים:

אגרנט · בייסקי · שמגרביקורת · ציבורי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מוסד ועדת החקירה הממלכתית", סמינריון אודות "מוסד ועדת החקירה הממלכתית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.