הטיפול העיתונאי באירועי אוקטובר 2000 בעיתונות הישראלית בעברית

תקציר העבודה:

עבודה זו דנה באופן בו טיפלה העיתונות הישראלית בעברית באירועי אוקטובר 2000, במהלכם נהרגו 13 אזרחים ערבים במפגש בין מפגינים לכוחות המשטרה. החלק הראשון סוקר גישות רווחות בחקר התקשורת וסיקור המיעוטים, ודן בנושא המסגור התקשורתי הרווח ביחס לסיקור שכזה. בהמשך מוצגת סקירה אודות מצבם של אזרחי ישראל הערבים במדינה השייכת לעם היהודי, והדגשה של המוקדים המהווים גורמים לתסיסה בקרב האוכלוסייה הערבית. כן תוצגנה מסקנות ראשוניות לגבי אופי וטבע הסיקור של האזרחים הערבים בתקשורת העברית, והשלכות סיקור זה על מעמדם הסוציו-פוליטי במדינת ישראל.
בחלק השני יוצג הסיקור העיתונאי לו זכו האירועים בעיתונות העברית. חלק זה כולל ניתוח כמותי של הסיקור וחלק של ניתוח תוכן, העובר בצורה כרונולוגית על הימים שקדמו לאירועים, ימי האירועים והימים שלאחר האירועים. התאריכים שנבחרו מקיפים תקופה של חודש, מה- 13.9.2000 ועד ה- 13.10.2000, והעיתונים
שנסקרו היו "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". אציין כי השימוש כאן במונח "אירועים" בא בעקבות אי-קיומו של שם המקובל בעיתונות לתיאור מה שהתרחש.
העיתונים דיברו על "מהומות", "אנתפאדה" או "מאורעות דמים", כולם שמות המתמקדים בפן האלים של המתרחש, ונוקטים צד לטובת הסדר הקיים. סביר להניח כי במרחק ההיסטורי הנכון ימצא שם מתאים שיטבע בזיכרון הקולקטיבי. אוסיף כי השם "אנתפאדת אלאקצא", שנטבע על מנת לתאר את ההתקוממות הפלסטינית העכשווית בשטחים, אף הוא אינו מתאים, ולומר כי ההפגנות האלימות של אזרחי ישראל הערבים הן חלק מאנתפאדת אלאקצא הפלסטינית תהיה קביעה לא מדויקת במיוחד.
השאלות המרכזיות שתשאלנה כאן הן: מהו אופיו של סיקור האירועים, ומהו הנרטיב שסיפרו העיתונים העבריים בישראל לקהל קוראיהם? מהן ההשלכות במישור הפוליטי-צבאי מסיקורה של התקשורת את האירועים? מהי מידת הקשר בין העיתונות העברית לבין הממסד ושלוחותיו, מהי השפעתו של הממסד עליה, וכיצד בא הדבר לידי ביטוי בתיאור המציאות? בסופו של דבר יהווה ניתוח האירוע הספציפי בסיס לדיון רחב יותר על התפקיד שממלאים אמצעי התקשורת, ובראשם העיתונות, בתהליך הענקת המשמעות הציבורית לאירועים המתרחשים במדינת ישראל.

תוכן העניינים:
פתיחה
רקע תיאורטי
תקשורת וסיקור מיעוטים
המיעוט הערבי בישראל
חוק, סדר וסטייה
ניתוח מקרה: אירועי אוקטובר 2000 בעיתונות הישראלית
תיאור ההתרחשויות
מתודולוגיה
ניתוח כמותי
ניתוח תוכן
קדם האירועים: מסיבת העיתונאים, 12.9.00
אירועי הדמים: פרוץ האלימות, 2-5.10.00
סיום האירועים: חזרה לשגרה, 6-13.10.00
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבו-ריא, עסאם, אברהם, אלי וגדי וולפספלד. האוכלוסיה הערבית בעיתונות העברית, גבעת חביבה: המכון לחקר החברה הערבית בישראל, 1998.
אמארה, מוחמד, האלימות הפוליטית בקרב הערבים בישראל - מניעיה ואופיה, גבעת חביבה: המכון לחקר השלום, 1997.
גורן, דינה. תקשורת ומציאות, ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1993.
לביא, אביב. "אין חשבון נפש", הארץ, 20.11.2000, עמ' ד 1-2.
מנצור, עטאללה. "חיים בבועה", העין השביעית, 29, ירושלים: נובמבר 2000, עמ' 18-19.
נגבי, משה. חופש העיתונות בישראל, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995.
סובלמן-שמעון, בת שבע. "פצצת תבערה", העין השביעית, 29, ירושלים: נובמבר 2000, עמ' 14-17.
סמוחה, סמי. אוטונומיה לערבים בישראל? רעננה: המרכז לחקר החברה הערבית בישראל, 1999.
קורן, אלינה. הכיסוי של יום האדמה (1976) בעיתונות הישראלית, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 1987.
רועה, יצחק. שבע פתיחות לעיון בתקשורת ובעיתונות, תל-אביב: רכס הוצאה לאור, 1994.
Ghanem, A. "State Minority in Israel: the Case of Ethnic State and the Predicament of its Minority", Ethnic and Racial Studies, vol 21(3), Routledge, 1998, pp 428-449.
Stein, M.L. "Racial Stereotyping and the Media", Editor Publisher, vol 127(32), 1994, pp 12-14.
Van-Dijk, T.A., "Power and the News Media", in D.L. Paletz (ed.) Political Communication in Action, New Jersey: Hampton Press, 1996.
Wolfsfeld, G. "Media, Protest and Political Violence", Columbia: University of South Carolina Press, 1991.

תגים:

אוקטובר · אירועי · הטיה · זיכרון · ישראלית · סיקור · עיתונות · ערבים · פופולרית · קולקטיבי · תקשורתית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הטיפול העיתונאי באירועי אוקטובר 2000 בעיתונות הישראלית בעברית", סמינריון אודות "הטיפול העיתונאי באירועי אוקטובר 2000 בעיתונות הישראלית בעברית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.