היישום אינו מחובר לאינטרנט

קבלת החלטות בטחוניות בקרב הדרג המדיני לפני מלחמת 1973

עבודה מס' 070736

מחיר: 199.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת הטענה כי מקבלי ההחלטות שגו ביישום תורת ההחלטות בתנאי אי וודאות והדבר הוביל למפלה ב- 1973.

6,457 מילים ,13 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

עד 1973 נותרה תפיסת הבטחון של ישראל כפי שניסח אותה בן גוריון. תפיסה זו הושתתה על העברת המלחמה לשטח האויב, החזקת כוח צבאי שעיקרו מורכב ממילואים, נטילת היוזמה בראשיתה של המלחמה וחתירה לפתרון הבעיה הבטחונית של ישראל בדרכי שלום (הרכבי, 1990: 534). תפיסת בטחון זו נמשכה כקו מנחה בקרב מקבלי ההחלטות הבטחוניות בישראל עד ל-1973. עם מלחמת יום הכיפורים, ב-1973, נפרצה תפיסת בטחון זו על ידי מתקפת ההפתעה של מצרים וסוריה כנגד ישראל (שם: 494-495). עבור ישראל היה הדבר בחזקת מכה בלתי צפויה, בעיקר על רקע התחושה שקדמה ל-1973, כי מדינות ערב השכנות לא תעזנה לצאת למלחמה כנגד ישראל ובוודאי שאיש לא צפה הישגים כפי שזכו בהם מצרים וסוריה.

מטרת העבודה הינה לבחון את תהליך קבלת ההחלטות בקרב הדרגים המגיניים, בהתאם לעקרונות המנחים את מקבלי ההחלטות. עקרונות אלה אמורים להשתלב עם תפיסת הבטחון של ישראל כפי שהיתה נהוגה מאז קום המדינה והשינויים שהיו מחוייבים כתוצאה ממנה בעקבות מלחמת 1967. בעבודתי ארצה לטעון כי מקבלי ההחלטות שגו ביישום תורת ההחלטות בתנאי אי וודאות והדבר הוביל למפלה ב- 1973. על מנת לתמוך בטענתי זו, אציג בפרק הראשון תאוריות הנוגעות לקבלת החלטות, הגדרות הנוגעות לתפיסת הביטחון של ישראל וכן את השוני שחל בתפיסת בטחון זו לאחר 1967. בפרק השני אציג סקירה של האירועים שקמו למלחמת 1973 ובכלל זאת את הממצאים לכישלון מספרות הנוגעת למלחמה ומדו"ח וועדת אגרנט.

טענתי תיתמך הן בכשל שנבע מאי התאמת תפיסת הביטחון למצב שנוצר, לאחר שישראל זכתה אמנם בעומק אסטרטגי אך לא מימשה אותו כשישבה את איזורי הגבול והן בכשל המודיעיני שלמעשה נותב על ידי אדישות הדרג המיניסטריאלי שהפגין שאננות רבה לגבי המתרחש בגבולות ולקה באותה אופוריה שאחזה את העם לגבי כוחו של צה"ל הבלתי מנוצח. את ניתוח קבלת ההחלטות והליקויים בחיזוי אבצע בפרק השלישי, בהתאם לתאוריות ומודלים הנוגעים לקבלת החלטות בדרגים מנהליים בכירים.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': מסגרת תיאורטית - קבלת החלטות, הגדרת מושגי ביטחון ותפיסת הביטחון של ישראל
1.1.תאוריה בנושא קבלת ההחלטות
1.2. הגדרות הנוגעות לתפיסת הביטחון של ישראל
1.3. תפיסת הבטחון הלאומי של ישראל בהקשרה התיאורטי

פרק ב': מלחמת 1973 ומחדליה
2.1. סקירה היסטורית של מלחמת 1973
2.2. מחדלים ביחס לתפיסת הבטחון
2.2.1. פעילות המודיעין
2.2.2. קו בר לב והעומק האסטרטגי
פרק ג': תהליך קבלת ההחלטות לקראת מלחמת יום הכיפורים
3.1. מרכיבי תורת ההחלטות

סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

הסמכות הניהולית מאפשרת למנהלים השונים לקבל החלטות מחייבות בתחומי-פעולה מוגדרים. המנהלים, ללא הבדל דרג ארגוני או תחום פעילות, נדרשים לקבל החלטות נבונות לתועלת האירגון במסגרת הסמכות שהואצלה להם. החלטות אלו יכולות להתקבל רק על בסיס מידע אמין ומעודכן, בחינת חלופות בנות-ביצוע, הערכות-מצב, תחזיות, חישוב של סיכויים וסיכונים. מרבית המנהלים מוגבלים בזמן, בידע מקצועי ובנגישות כדי ללקט ולעבד באופן שוטף חומר רב וומרכב מעין זה. (סמואל, 1990: 98).

האמור לעיל, מתייחס לכל סוג של מנהלים, ונכון במיוחד לגבי מקבלי החלטות בדרג המדיני. מכיוון שבדרג המדיני מוגבלויות מקבלי ההחלטות רבות יותר בשל היקף הנושאים שבהם הם עוסקים, אזי קיים צורך רב יותר בביזור סמכויות תוך נקיטת מדיניות שהנה פועל יוצא של החלטותיהם של הדרגים המדיניים. מכיוון שכך, מציין סמואל (שם: 99) כי קיימים אנשי מטה המופקדים על איסוף ועיבוד נתונים, פיתוח כלים וניתוח תהליכים. בראשי מטות כאלה מוצבים בדרך כלל בעלי תפקידים מהרובד הבכיר ביותר של האירגון, כאשר בדרג המדיני ניתן להגדירם כחברי הממשלה.

תגים:

מחדל · הפתעה · קבלת החלטות · בטחון · אגרנט · בטחון לאומי · קונספציה · מצרים · גולדה · מלחמה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קבלת החלטות בטחוניות בקרב הדרג המדיני לפני מלחמת 1973", סמינריון אודות "קבלת החלטות בטחוניות בקרב הדרג המדיני לפני מלחמת 1973" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.