השימוש בסמי הזיה כענף תרבות עצמאי במאה העשרים

תקציר העבודה:

עבודה זו תעסוק בקשר שבין סמי הזיה לתרבות ותעמיד במרכזה את השאלה האם ניתן לראות בסמי הזיה גורם תרבותי או חלק מענף תרבותי? האם השימוש בסמים עשוי להתפרש כתרבות ואם כן, כיצד ניתן לראות זאת והאם יש להתיר סוג זה של תרבות, כאשר הדבר נחשב למוקצה ופסול בעיני מרבית אוכלוסיית העולם המערבית בו אנו חיים.

ההיסטוריה של הסמים הינה עתיקת יומין ונעשה בהם שימוש למטרות טקסיות, פולחניות, דתיות וחברתיות. סמים היוו דרך הבעה והענקה דתית, כמו הקטורת שהועלתה במקדשים שונים וכן נעשה בהם שימוש חגיגי, כדוגמת האלכוהול בימינו.
המאה ה-20 הביאה עמה שינוי בתפיסת השימוש בסמים.
השינוי שחל במאה ה-20 נבע בראש וראשונה מהתפתחות הכימיה והטכנולוגיה שאיפשרו יצור סמים סינתטיים, כאשר אלה אינם עוד תלויים בגידולי השדה כפי שהיה בעבר. חלק מבין סמים אלה הינם סמי הזיה, שהמוכר בהם הינו ה- ל.ס.ד.
ה- ל.ס.ד. התגלה כסם הזיות על ידי הכימאי ד"ר אלברט הופמן והפך להיות כלי עיקרי בידי פסיכולוג מהרווארד בשם טימותי לירי, שראה בשימוש בסם הזיות זה בריחה ממציאות לא רצויה וגילו ה"אני" העצמי של האדם.
התלהבותו של טימותי לירי גרפה רבים מצעירי שנות ה-60, כנראה כתוצאה משתי סיבות. האחת היא מעצם מעמדו כחוקר ומרצה באוניברסיטה מכובדת בארצות הברית, כאשר הדבר עודד סטודנטים שהכירו אותו או שמעו עליו ללכת אחריו. הסיבה השניה נבעה מהתקוממות הצעירים באותם זמנים כנגד הסגנון הבורגני שהחל מתפשט בעולם במקביל למלחמות מרוחקות, שם מצאו את מותם ללא סיבה שנראתה מוצדקת צעירים אמריקאים רבים. ה- ל.ס.ד. איפשר לאותם צעירים לברוח מהמציאות שנדחתה על ידם, תוך בניית מציאות פנימית בעזרת הסם, כאשר במקביל עודד אותם לירי להפנות עורף לכל מה שקשור לשלטון ולמימסד.
הסם הפך להיות סגנון חיים גורף עבור מאות אלפי צעירים, קומם כנגד לירי את המימסד והמשיך לתת אותותיו עד ימינו אלה. בכל מדינות העולם יצאו כנגד השימוש בסמים וראו בכך מכה הפוגעת בחברה, בכלכלה ובאושיות הסדר התקין.
אולם אותם המונים שראו בסם ערך תרבותי, יצרו מציאות שקבעה עובדה, כי הסם, השימוש בו וכמובן ההשלכות הנובעות מכך, הינו סוג חדש של תרבות אשר בה הם בחרו.

בעבודתי ארצה לטעון כי השימוש בסמים, בהיותו בעל מאפיינים תרבותיים ובעל מגמות מוגדרות של התנתקות מחברה שהסתאבה, תוך הדגשת פנימיותו של הפרט, אינו שונה מסוגים אחרים של תרבות שגם הם עלולים לפגוע בחברה מבחינה חברתית, בריאותית או כלכלית. משום כך לדעתי, יש להתייחס לשימוש בסמים כאל כל תרבות אחרת ולהותיר את ההחלטה אם לאמץ תרבות זו, לשיקול דעתו של הפרט.

לתמיכה בטענתי זו אציג בפרק הראשון את הגדרת התרבות, את הרקע ההיסטורי של שימוש בסמים, השפעותיהם השונות של הסמים וכן את הרקע והגורמים לשימוש בסמים אלה, כאשר אבדיל בין סמים שנועדו למגמת בריחה ממציאות קשה ובחלקם הגדול הינם סמים נרקוטיים וממכרים, לבין סמים ובעיקר סמי הזיה, שמגמתם המוצהרת היתה לשפר את איכות חייו של האדם.
בפרק השני אתייחס לאירועי שנות ה-60 שקידמו ועודדו את תופעת השימוש בסמים וכן אציג את המקרה של טימותי לירי שהיה לנביא סמי ההזיה הכימיים ולימים, בשנות ה-90, גם למבשר של סגנון חיים אנטי-חברתי באמצעות המחשב, בו ראה סם אלקטרוני. אתייחס גם לסם כפי שהוא מצטייר כסגנון תרבותי.
בפרק השלישי אתייחס להשלכות החברתיות של הסם, מתוך מגמה להציג דמיון בין השלכות שליליות של יסודות תרבותיים שונים בדומה להשלכות השימוש בסמי הזיה, ומתוך רצון לתמוך בטענתי כי תרבות זו ראויה להיות נתונה לשיקולו של כל אדם ואדם.
לצורך עבודתי השתמשתי בספרות ובמחקרים בנושאי סמים, במאמרים שנכתבו על כך בעיתונים ובמידע אותו הוצאתי מאתרי אינטרנט.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א: סמים ותרבות - הגדרה, רקע וגורמים
1.1. הגדרת המושג "תרבות"
1.2. סמים - רקע היסטורי
1.3. השפעת הסם
1.4. הרקע והגורמים לשימוש בסמים

פרק ב: סמים כימיים וסמים אלקטרוניים - טימותי לירי כמניע תרבותי
2.1. שנות ה- 60
2.2. טימותי לירי - נביא סמי ההזיה הכימיים והאלקטרוניים
2.3. הסם כסגנון תרבותי

פרק ג: השלכות חברתיות כתוצאה משימוש בסמי הזיה

סיכום

ביבליוגרפיה

מקורות:

ביבי, ש., " תנו צ'אנס לטראנס: מכתב לאייטולות", העיר, 3.7.98, ע"מ 62-64.
בן אמוץ, ד., (1982), משחק ילדים, מציאות, תל-אביב.
בן-אמנון, ש., (1980), סמים מסוכנים, תמר, חיפה.
ברגשטיין, א., (1988), ערכים אישיים, עמדות כלפי חומרים פסיכואקטיביים ודפוס השימוש בהם בקרב סטודנטים, חיבור לשם קבלת תואר מ.א. במדעי החברה, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב.
ברמן, י., ( 1969), התמכרות לסמים אצל נוער בישראל, משרד הסעד, המחלקה למחקר, ירושלים.
גולדמן, ד., "מציאות מדומה", ידיעות אחרונות, 29.1.94.
גולדמן, ד., "וירטואל ריאליטי - זה מגיע אליך", ידיעות אחרונות, 22.10.96.
דה-רופ, ר.ס., (1984), סמים ונפש האדם, (תרגום: דוד שחר), הדר, תל-אביב.
דולב, ע., "והמוח רץ...", העיר, 10.7.98, ע"מ 38-44.
הופמן, א., (1996), ל.ס.ד. הילד הבעייתי שלי, (תרגום: צילה שמיר), ירון גולן, תל-אביב.
חביב, א., "בואו להפגנה", העיר, 3.7.1998, ע"מ 64.
חיגר, מ., (1972), הגורם האישיותי בשימוש בסמים אצל שתי קבוצות צעירים ישראליים, חיבור לשם קבלת התואר מוסמך למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב.
יעבץ, ר., ושובל, י., (1980), דפוסי פגיעות לסמים בקרב הנוער בישראל, משרד החינוך והתרבות-משרד העבודה והרווחה, ירושלים.
קוילס, א., (1988), אמו של דוד ס., הקבוץ המאוחד, תל-אביב.
רינג, י., ( 1994), שגשוג תרבותי - היש בו חוקיות?, ספרית פועלים, תל-אביב.
Austrian, G., (1971), The Truth About Drugs, Doubleday Company, New York.
Carey, J.T., "Marijuana Use Among the New Bohemians", In: D.E. Smith (ed.), (1970), The New Social Drug , Prentice-Hall, Inc., New-Jersey, pp. 91-104.
Galizio, M., and Stein, F.S., "Sensation Seeking and Drug Choice", The International Journal of the Addictions 18, 1983, pp. 1039-1048.
Huxley, A., (1954), The Doors of Preception, Harper Brothers, New York.
Huxley , A., (1955), Heaven and Hell, Harper Brothers, New York.
Murray, G.A., (1929), Ancient Rites and Ceremonies, Random House, London.
Leary, T., "Declaration of Evolution", [1], http://www.erowid.org/culture/characters/leary/leary_declaration.shtml.
Brock, S., Internet [2], http://www.erowid.org/culture/characters/leary/leary_review_chaos.shtml.
Hooks, Internet [3], http://splavc.spjc.cc.fl.us/hooks.Br9.html.
Shulgin A., Internet [4], http://www.erowid.org/psychoactives/writings/psychoactives_writings8.shtml.

תגים:

טימוטי · לירי · dsl · d.s.l · אקסטזי · טכנולוגיה · לסד · הזיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השימוש בסמי הזיה כענף תרבות עצמאי במאה העשרים", סמינריון אודות "השימוש בסמי הזיה כענף תרבות עצמאי במאה העשרים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.