סרטי בורקס - יחסי אשכנזים-מזרחיים בקולנוע הישראלי

תקציר העבודה:

עד לשנת 1960 הופקו בארץ בסך הכל עשרה סרטים. ב-1961 הופקו בישראל שני סרטי עלילה, ב-1964 - חמישה וב-1973 הופקו 14 סרטים כשרובם 'סרטי בורקס' או מקורבים לנוסח הזה (בורשטיין, 147 :1990).

עבודה זו תעסוק ביחסי אשכנזים-מזרחיים בקולנוע הישראלי, בעיקר במה שמכונה סרטי הבורקס. מאחר ומדינת ישראל הינה מדינת מהגרים, קיבוץ הגלויות מתבטא בעשירים ובעניים ובמגוון תרבויות, אשר לא אחת עוינות זו את זו ועומדות במרכז השיח החברתי. במילים פשוטות מדובר על יחסים של עוני ועושר, של אנשים בעלי יוקרה חברתית גבוהה ונמוכה, של בעלי מקצועות מיושנים ומקצועות מודרניים.
בורשטיין (שם: 147-148) מכנה זאת כקונפליקט נוסח 'מיליונר-מזכירה' שהיה מקובל בהוליווד והוא מעמדי ביסודו. מדובר בסיפורי הצלחה הוליוודים משנות העשרים עד שנות הארבעים, שעיקרם מלודרמה שבה המזכירה [המייצגת את החברה החלשה והענייה יותר] מתחתנת בסופה של המלודרמה עם המיליונר והנה - סוף טוב.

כדי לבחון את יחסי האשכנזים-מזרחיים על פי הקולנוע הישראלי, במה שמכונה סרטי בורקס אביא בפרק הראשון סקירה של הקולנוע בארץ מיסודו ועד שלהי שנות השבעים בכלל ושל סרטי הבורקס שבהם בולטים היחסים הבין-עדתיים בפרט. בסוף פרק זה אעלה את השאלה בדבר סוד הצלחתם של אותם סרטים, אשר הפכו למרכז התעשיה הקולנועית של שנות השישים והשבעים.

בפרק השני אציג סקירה תיאורטית שתחולק לארבעה נושאים מרכזיים. הנושא הראשון יהיה הריבוד החברתי, כאשר אתייחס במסגרת זו הן לריבוד התוך-דורי והן לריבוד הבין-דורי. הדבר יאפשר לבחון את הספרות המקצועית והמחקרית בדבר השוני בין דור ההורים, היינו דור המדבר שעלה מן הנכר לבין דור ההמשך. החלק השני של הספרות התיאורטית יעסוק ביחסי אשכנזים-מזרחיים בסרטי הבורקס, כמייצגי מציאות חברתית. יהיה בכך המשך ישיר למצב החברתי, כפי שנובע מהספרות בנושא הריבוד החברתי.

החלק השלישי של פרק זה יעסוק בסרטי המעברות. סרטי המעברות היו מעטים בלבד, אך יחד עם זאת יש להם משמעות מיוחדת מעצם היותם בסיס למעבר שבין ארץ מקור לארץ הקולטת. בנוסף לכך אתייחס למעברה, לאו דווקא כאשר היא נקראת כך באופן רשמי כי אם גם לתחושות האישיות של האדם אשר לעתים עוזב את הגלות ומגיע לארץ הקולטת וחש בגלות פנימית אשר גורמת לו לתחושות ניכור ולחברה למתחים בין עדות ובין עולים לוותיקים.

החלק הרביעי של הפרק יעסוק בהגדרת המושגים רב-מערכת ורב-תרבותיות, כאשר אנסה למזג שני מושגים אלה לתפישה אחת שתהווה הסבר ליחסים בין העדות כפי שבאים לידי ביטוי בסרטי הבורקס.

הפרק החמישי יעסוק בהצגת מקרי חקר, היינו ששת הסרטים: "סאלח שבתי" (1964), "השוטר אזולאי" (1971), "כץ וקרסו" (1971), "סלומוניקו" (1972), "צ'רלי וחצי" (1974) ו"משפחת צנעני" (1976), שייבחנו על פי שישה קריטריונים: הריבוד החברתי; היחסים הראשוניים בין העדות; פתרון הקונפליקט המוצג בסרט מתוקף היחסים הראשוניים בין העדות; היחס לסגנון הדיבור והשמות של האשכנזים בעיני המזרחיים וההפך; מעמד הגבר והאשה בעדות השונות וכן היחסים עם הממסד. לגבי היחסים עם הממסד אתייחס הן למנגנון הממסדי והן למשטרה, כפי שהיא מוצגת כמייצגת ומוציאה לפועל של המנגנון הממסדי.

בעבודתי ארצה לטעון כי סרטי הבורקס, למרות היותם מציגי קונפליקטים ופערים בין אשכנזים ומזרחיים, מקרינים אופטימיות אשר באה לידי ביטוי בסוף הטוב. טענה זו מובילה לכך כי קיימת משמעות רבה לא רק לריבוד התוך-דורי כי אם גם לריבוד הבין-דורי, המציג בסופו של דבר את המיזוג בין הגלויות ואת ישראל הישראלית, כפי שראוי לשאוף אליה ולא ישראל המפולגת ומפוצלת בין עדות עוינות. דבר זה בא לידי ביטוי בעצם הייחוד על ידי נישואין בין העדות ועל ידי הדור השני השונה לחלוטין מדור ההורים שעלה ארצה ומציג את התקווה לעתיד.
לאחר שאבדוק את טענתי על פי המדגם של ששת הסרטים דלעיל אביא את מסקנותי בסיכום.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': הקולנוע הישראלי וסרטי הבורקס - סקירה היסטורית
פרק ב: סקירה תיאורטית
2.1. ריבוד חברתי
2.2. יחסי אשכנזים-מזרחים בסרטי הבורקס כמייצגי מציאות חברתית
2.3. סרטי המעברות - מוביליות חברתית וגלות פנימית
2.4. הרב-מערכת והרב-תרבותיות

פרק ג: מוטיבים בסרטי הבורקס כשיקוף יחסים בין עדתיים
3.1. ריבוד חברתי כפי שבא לידי ביטוי ביחסי אשכנזים-מזרחים
3.2. יחסים ראשוניים בין עדות
3.3. פתרון הקונפליקטים
3.4. היחס לסגנון דיבור ושמות של אשכנזים בעיני מזרחים וההפך
3.5. מעמד הגבר והאשה בעדות השונות
3.6. היחסים עם הממסד

סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אביב, א., (1990), החברה הישראלית - חברה בתהליכי גיבוש, אוניברסיטה משודרת, תל אביב.
אביב, א., (1993), החברה הישראלית - מתחים ומאבקים, אוניברסיטה משודרת, תל אביב.
אבן-זוהר, א., "ראשי פרקים לתיאוריה של הטקסט הספרותי", הספרות ג (4-3), 1972, עמ' 427-445.
אבן-זוהר, א., "היחסים בין מערכות ראשוניות ומשניות ברב-מערכת של הספרות", הספרות ה (20-17), 1974-1975, עמ' 45-49.
בורשטיין, י., (1990), פנים כשדה-קרב, הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
גרוס, נ.י., (1991), הסרט העברי, הוצאת המחברים, ירושלים.
גרץ, נ., (1993), סיפור מהסרטים, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
דיויס, ק. ומור, ו.א., "כמה עקרונות של הריבוד החברתי", בתוך: רוט-הלר, ד. ונוה, נ., (עורכים), (1993), היחיד והסדר החברתי, עם עובד, תל אביב, עמ' 308-320.
ובר, מ., "מעמד, סטטוס ומפלגה" בתוך: רוט-הלר, ד. ונוה, נ., (עורכים), (1993), היחיד והסדר החברתי, עם עובד, תל אביב, עמ' 332-345.
חזן, ח., (1992), השיח האנתרופולוגי, אוניברסיטה משודרת, תל אביב.
כץ-גרו, ט. ושביט, י., "סגנון חיים ומעמדות בישראל", סוציולוגיה ישראלית 1, 1998, עמ' 91-114, בתוך: רובינשטיין, י. ודינאי, ע., (עורכות), (תש"ס), החברה הישראלית, מכללת סמינר הקיבוצים, תל אביב, עמ' 96-107.
לובין, א., "מן השוליים אל המרכז - חתרנות של סרטי המעברות", זמנים 40-39, 1991, עמ' 140-149.
ליסק, מ., "עדה ועדתיות בישראל בפרספקטיבה היסטורית", בתוך: ליסק, מ., וקני-פז, ב., (עורכים), (תשנ"ו), ישראל לקראת שנת 2000, מאגנס, ירושלים, עמ' 74-89. בתוך: רובינשטיין, י. ודינאי, ע., (עורכות), (תש"ס), החברה הישראלית, מכללת סמינר הקיבוצים, תל אביב, עמ' 84-91.
סובול, י., (1980), ליל העשרים, פרוזה, תל אביב.
רובינשטיין, א., (1997), מהרצל עד רבין והלאה, שוקן, ירושלים ותל אביב.
שוחט, א., (1991), הקולנוע הישראלי: היסטוריה ואידיאולוגיה, ברירות, תל אביב.
שניצר, מ., (1994), הקולנוע הישראלי, כנרת, תל אביב.
תמיר, י., "לאומיות, ליברליזם ורב-תרבותיות", גליליאו, מרץ-אפריל 1998, עמ' 67-71.

תגים:

פער · עדתי · עדתיות · סלאח · שבתי · סלומוניקו · צ'רלי · וחצי · אזולאי · צנעני · גלות · תרבות · עדה · קונפליקט · מימסד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סרטי בורקס - יחסי אשכנזים-מזרחיים בקולנוע הישראלי", סמינריון אודות "סרטי בורקס - יחסי אשכנזים-מזרחיים בקולנוע הישראלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.