שילובם של לקויי למידה במסגרות רגילות

תקציר העבודה:

מחקרים שונים מצביעים על כך שתלמידים עם לקות למידה פחות מקובלים ויותר דחויים חברתית לעומת חבריהם הרגילים בכיתה (פרייליך, 1997; הררי, 1999; שטיינהרדט, 1998; Coie, Dodge & Coppotelly, 1982 ; Vandel & Hembree, 1994). הדבר נובע במידה רבה כתוצאה מקושי בהסתגלות חברתית-רגשית הגורמת לתחושת בדידות גבוהה יותר לעומת תלמידים שאינם דחויים (הררי, 1999; מושנוב, 1998; שגב, 1997; Vandel & Hembree, 1994). כתוצאה מכך תלמידים עם לקויי למידה מוערכים כבעלי הפרעות התנהגות רבות יותר וכישורים חברתיים נמוכים יותר ביחס לבני כיתתם (אפורי-תדמור, 1999; Coie, Dodge & Kupersmidt, 1990).

לכאורה, נראה כי אותן הפרעות ראשוניות ברכישת מיומנויות הלמידה מונעות מלקויי הלמידה להתמודד ביעילות עם מסגרת לימודים רגילה. למרות זאת, ניתן לראות כי באמצעים שונים ניתן לשפר את ההישגים הלימודיים של התלמידים ובכך גם להעלות את שיעור הקבלה החברתית של לקויי הלמידה (לביא, 1999). נמצא גם כי לקויי הלמידה הסובלים יותר מאי-קבלה חברתית הינם בדרך כלל משכבות סטטוס נמוכות (אפורי-תדמור, 1999) וכן נמצא כי ככל שההורים תומכים יותר בילד בשנותיו הראשונות, בעיקר מבחינה רגשית, אזי קל יותר לילד להשתלב במסגרת הלימודים ולהיות מקובל יותר חברתית (עינת, 1997: 77-78).

ניתן לראות במחקרים שונים, כי תמיכת הבית וכן התייחסות חיובית מצד מורים ומצד בית הספר כלפי התלמידים הינם בעלי משקל רב בשילובם של תלמידים בבית הספר במסגרות המשך. הדבר אמור לגבי השתלבותם בחטיבת הביניים (הררי, 1999; עינת, 1997: 94-95; שטיינהרדט, 1998), בבית הספר התיכון (הררי, 1999; פרייליך, 1997; עינת, 1997: 131-132) וכן בצבא ובלימודים אקדמיים (עינת, 1997: 164-168; ספקטור, 1995: 144-145).

לפיכך נגדיר בראשית הפרק את המושג 'ליקויי למידה'. לאחר מכן נתייחס בפרק השני לספרות המאפיינת את לקויי הלמידה, בפרק השלישי ניגע בכישורים חברתיים ומעמד חברתי של לקויי הלמידה ולאחר מכן נתייחס לדרכים, שיטות ומודלים לשילובם של לקויי למידה במסגרות רגילות. בסיום העבודה נגיש סיכום והערכה לגבי סיכויי שילובם של לקויי הלמידה במסגרות רגילות.

שאלות המחקר

1. כיצד יתבטא הקשר שבין בית הספר כסוכן סוציאליזציה עבור ליקויי הלמידה ובין
סביבתו המספקת רב-תרבותיות בחינוך?
2. מהי דרך השילוב הראויה לתלמידים ליקויי למידה במסגרות רגילות?
3. מה תרומתו של בית הספר לשילובו של החריג בחברת השווים?


תוכן העניינים:
פרק א: הקדמה
1.1. הגדרת לקויי למידה
1.2. שאלת המחקר
פרק ב: מאפיינים של לקויי למידה
2.1. מאפיינים קוגניטיביים
2.2. מאפיינים חברתיים של לקויי למידה
2.3. מאפיינים רגשיים של לקויי למידה
פרק ג: שילובם של לקויי הלמידה במסגרת חינוך-מדיניות ומטרות
3.1. מדיניות שילוב לקויי הלמידה
3.2. מטרות חברתיות לשילוב לקויי הלמידה
3.3. מטרות אקדמיות לשילוב לקויי הלמידה
פרק ד: מודלים של שילוב לקויי הלמידה
4.1. כיתה משולבת
4.2. כיתה קטנה
4.3. המודל הפרטני
4.4. המודל האינדבידואלי
4.5. מודלים מיושמים לשילוב לקויי למידה בחינוך הרגיל
פרק ה: מתודולוגיה
5.1. שדה המחקר
5.2. אוכלוסיית המחקר
5.3. שיטת המחקר
5.4. דרך עיבוד הנתונים
פרק ו: ניתוח קטגוריות ודיון
6.1. קבלת השונה
6.2. איכות יחסי הגומלין בין התלמידים הרגילים לליקויי הלמידה
6.3 מעורבות ההורים
6.4 התייחסות צוות בית הספר ללקויי למידה ולשילובם
6.5 דרך שילובם של לקויי למידה בבית הספר הרגיל
6.6 הקניית ערכים
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים-ראיונות

מקורות:

רפפורט, ת., "להיות נערה: אי-רציפויות בהתנסויות טעונות-מיניות בין מוסדות חברות", מגמות לה(1), 1993, עמ' 5-22.
שגב, ל., (1997), חוויית הבדידות וייחוס סיבתי של מתבגרים עם וללא ליקויי למידה, עבודת גמר לקראת התואר "מוסמך למדעי הרוח" (MA), אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
שרבני, ר., וויסמן, ר., "התבגרות עם קבוצת השווים: ידידות אינטימית והבעת רגשות בקרב בני קיבוץ", בתוך: דר, י., (עורך), (1998), חינוך בקיבוץ משתנה, מאגנס, ירושלים, עמ' 193-205.
שטיינהרדט, ש., (1998), תחושת בדידות, כישורים חברתיים ומעמד חברתי של תלמידים עם ליקויי למידה בתחילה ובסוף חטיבת הביניים, עבודת גמר לקראת התואר "מוסמך למדעי הרוח" (MA), אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
Asher S.R., Wheeler, V.A., "Children's Loneliness: A Comparison of Rejected and Neglected Peer Status", Journal of Consulting and Clinical Psychology 53(4), 1985, pp. 500-505.
Bryman, A., (1988), The Nature of Quantitative Research, Hyman, London.
Coie, J.D., Dodge, K.A. Coppotelli, H., "Dimensions and Types of Social Status: A Cross-Age Perspective", Developmental Psychology 18(4), 1982, pp. 557-570.
Coie, J.D Kupersmidt, J.B., "A Behavioral Analysis if Emerging Social Status in Boys Groups", Child Development 54, 1983, pp. 1400-1416.
Coie, J.D., Dodge, K.A. Kupersmidt, J.B., "Peer Group Behavior and Social Status", in: Asher, S.R. Coie, J.D., (eds.), (1990), Peer Rejection in Childhood, Cambridge University Press, New York, pp. 134-147.
Gresham, F.M. Elliott, S.N., "Social Skills Deficits as a Primary Learning Disabilities", Journal of Learning Dissabilities Journal of Learning Dissabilities 22(2), 1989, pp. 120-124.
Haager, D. Vaughn, S., "Parent, Teacher, Peer and Self-Reports of the Social Competence of Students with Learning Disabilities", Journal of Learning Disabilities 28(4), 1995, pp. 205-218, 231.
Johnson, R. T. Johnson, D. W., "Building Friendships Between Handicapped and Nonhandicapped Students. Effects of Cooperative and Indualbistic Instruction", American Educational Research Journal, 18(4), 1981, pp. 415-423.
Kirk, S.A. Gallagher, J.J., (1989), Educating Exceptional Children, Houghton Miffin Company, Boston.
Vandel, D.L. Hembree, S.H., "Peer Social Status and Friendship-Independent Contribution to Childrens Social and Academic Adjustment", Merril Palmer Quarterly 40(4), 1994, pp. 461-477.
Weiner, B., (1986), An Attributional Theory of Motivation and Emotion, Springer, New York.

תגים:

קוגניטיבי · רגש · הורים · סטטוס

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שילובם של לקויי למידה במסגרות רגילות", סמינריון אודות "שילובם של לקויי למידה במסגרות רגילות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.