ג'ורדנו ברונו בעין סוציולוגית

תקציר העבודה:

ג'ורדנו ברונו בעין סוציולוגית

תוכן העניינים
א. המסגרת התיאורטית
ב. מעמד וסטטוס
ג. זר בעל סטטוס
ד. הזר, הסטטוס הפוליטי והדיאלקטיקה של הכנסיה
ה. הכריזמה והפוליטיקה של האפיפיור
ו. ג'ורדנו ברונו והקבוצה הקטנה
ז. סיכום
ח. ביבליוגרפיה

המסגרת התיאורטית

מקס וובר וגאורג זימל עוסקים בתחומים שונים של הסוציולוגיה. בהכללה רחבה
ובלתי מחייבת, ניתן לומר שהחלוקה הסוציולוגית העיקרית אצל וובר מתמקדת בתכנים,
היינו מאפיינים שעל פיהם קיימת התייחסות חברתית לאדם. המאפיינים שעליהם מדבר וובר
הינם מעמד כלכלי, סטטוס חברתי ועוצמה פוליטית (וובר, 191-204 :1995). בהמשך נתייחס
בהרחבה להיבטים השונים של מאפיינים אלה. אצל זימל לעומת זאת מתמקדת ההבחנה
הסוציולוגית בצורות אינטראקציה. הזוג מול שלישיה מקיימים צורות שונות של
אינטראקציה, שבהן מתמקד זימל. משמעות הדבר, התייחסות לשאלה בין כמה גורמים
מתקיימת אינטראקציה? כאשר מדובר בגורמים, אין מדובר דווקא בין שני אנשים, אלא ניתן
גם להתייחס לקבוצות שכל אחת מהן הינה בעלת שייכות מסוימת, מדינות וכו'. הקבוצה
הבסיסית הינה הדיאדה, היינו הזוג, כאשר בין שני חבריו מתקיימת אינטראקציה רבה יותר
מאשר בין חברי קבוצות שמספרן גדול משניים. בדיאדה כל אחד מתוך השניים עומד רק מול
השני, כשהם אינם זקוקים להתייחס לקולקטיב והמבנה החברתי הוא בתקשורת מיידית שבין
השניים ( .(Simmel, 1995: 226-227

וובר טוען כי במסגרת החברתית, הפעולה הרציונלית מאופיינת ביחס ליעד כלשהו או
ביחס לערך, ומוגדרת על פי ידיעותיו של המבצע. הפעולה הרגשית, לעומת זאת, נקבעת ישירות
על ידי מצב נפשי או מצב רוחו של האדם (ארון, 488 :1994). לדעתו של וובר, הקו המאפיין את
העולם שבו אנו חיים הינו רציונליזציה והפעולות שאנו מבצעים הינן רציונליות ביחס ליעדים.
היוזמה הכלכלית, ניהול המדינה והארגון החברתי בכלל - כל אלה רציונליים ביחס ליעד.
לדעתו של וובר, הבעיה העיקרית היא לתחום את המגזר החברתי שבו קיימת וצריכה להיות
קיימת פעולה מסוג כלשהו (שם: 489). וובר מתיחס לרבדים של מעמד כלכלי, רבדים של
סטטוס חברתי המציב את האדם, השייך לאותו סטטוס, בעמדה יוקרתית, נמוכה או גבוהה,
מול שאר האנשים, בין אם הם מעליו ובין אם הם מתחתיו והעוצמה הפוליטית שהוא אוחז
בה, כשלעתים קיימת קבוצת סטטוס הזוכה לכבוד בשל מעמדה הכלכלי או הפוליטי או ללא
קשר. לעתים הסטטוס מוביל גם לעוצמה פוליטית, אלא שמלכתחילה כל אחת מקטגוריות אלו
הינה עצמאית וניתן להבחין בה במקרים שאדם זוכה לסטטוס בזכות חוכמתו, ידענותו,
כישוריו, כמו ג'יורדנו ברונו שבסיפור חייו (הרמן, 1997) אתמקד, לצורך המחשת מצבים,
שבהם באות לידי ביטוי ההבחנות החברתיות.

לטענתנו, למרות שזימל מתייחס בגישתו הפילוסופית לגודל הקבוצה, נראה לנו כי במידה רבה
ניתן למצוא מקום להשוואה בין וובר לזימל במאמרו של האחרון "הזר" ( :Simmel, 1995
219-225). החריג בתוך חברה יכול להיתפס כזר (שם: 219), ובאותה מידה ניתן לראות את
הזר, המגיע מבחוץ, כבעל דעה אובייקטיבית, כאשר האובייקטיביות שלו מוגדרת בין השאר
כאוטונומיה שיפוטית, כלומר שהוא יכול לשפוט בין קבוצות, אשר לכידות והומוגניות רבה
מדי בתוכן עשויות לפגום בטיב השיפוט (שם: 221-222). מעמדו של הזר גם כן נע בין מעמדו
הכלכלי, הסטטוס שלו, במובן של רמת ההערכה כלפיו ועוצמתו הפוליטית. גם לזר עשויה
להיות עוצמה פוליטית, למרות שאינו בן המקום, כמו למשל שגריר בעל עוצמה כמו ראש
האינקוויזיציה בוונציה, שבתור זר בעל עוצמה פוליטית, היתה לו השפעה רבה על חייו של
ברונו, שהיה זר במקום ולא נהנה מהפריווילגיות של בן המקום. מכאן ואילך, נבחן את מסכת
חייו של ג'יורדנו ברונו על פי הרומן של הרמן (1997) "רוח לא כבולה", על פי התיאוריות של
וובר וזימל.

מקורות:

ארון, ר., (1994), ציוני דרך בהגות הסוציולוגית, (חלק ב), האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, עמ' 485-565, (מקס וובר).
הרמן, צ., (1997), רוח לא כבולה, ירון גולן, תל אביב.
וובר, מ., "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם", בתוך: בר חיים, ג., בן פורת, א. וזילברמן, ע., (עורכים), (1995), מקראה בקורס תיאוריה והסדר חברתי, ספרית המנהל, תל אביב, עמ' 150-190.
וובר, מ., "מעמד, סטטוס ומפלגה", בתוך: בר חיים, ג., בן פורת, א. וזילברמן, ע., (עורכים), (1995), מקראה בקורס תיאוריה והסדר חברתי, ספרית המנהל, תל אביב, עמ' 191-204.
וובר, מ., "הסוציולוגיה של הסמכות הכריזמטית", בתוך: בר חיים, ג., בן פורת, א. וזילברמן, ע., (עורכים), (1995), מקראה בקורס תיאוריה והסדר חברתי, ספרית המנהל, תל אביב, עמ' 205-210.
Simmel, G., "The Stranger",בתוך: בר חיים, ג., בן פורת, א. וזילברמן, ע., (עורכים), (1995), מקראה בקורס תיאוריה והסדר חברתי, ספרית המנהל, תל אביב, עמ' 219-225.
Simmel, G., "The Dyad and the Triad",בתוך: בר חיים, ג., בן פורת, א. וזילברמן, ע., (עורכים), (1995), מקראה בקורס תיאוריה והסדר חברתי, ספרית המנהל, תל אביב, עמ' 226-236.
Simmel, G., "The Role of Secret in Social Life", בתוך: בר חיים, ג., בן פורת, א. וזילברמן, ע., (עורכים), (1995), מקראה בקורס תיאוריה והסדר חברתי, ספרית המנהל, תל אביב, עמ' 237-240.
Simmel, G., "Conflict as Sociation",בתוך: בר חיים, ג., בן פורת, א. וזילברמן, ע., (עורכים), (1995), מקראה בקורס תיאוריה והסדר חברתי, ספרית המנהל, תל אביב, עמ' 241-245.

תגים:

גאורג · זימל · דיאדה · קולקטיב · אפיפיור · כנסיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ג'ורדנו ברונו בעין סוציולוגית", סמינריון אודות "ג'ורדנו ברונו בעין סוציולוגית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.