אמניות ואמנותן במאה ה-19

תקציר העבודה:

תוכן עניינים
א. הקדמה
ב. הFlaneur - כאב טיפוס לאמן במחצית השניה של המאה ה19 -
ג. רגלי הרוזנת - פטישיזם הנשיות
ד. הוראת הרישום לנערים ונערות
ה. סיכום
ו. ביבליוגרפיה
ז. רשימת תמונות

הערת מערכת: בעבודה מופיעה רשימת התמונות אך לא התמונות עצמן.

הקדמה
כדי שאמן יוכל ליצור במאה ה-19, הוא היה חייב לשוטט. השוטטות תרמה לחוויה, להתרשמות וסיפקה את חומר הגלם של היצירה. ניתן להגדיר את ארכיטיפ האמן במאה ה-19 כפלנר (Flaneur), היינו המשוטט החווה את המודרניות בפריס, מתאר באמנותו את ההווי וההתרחשויות שהוא סופג במקומות הבילוי השונים. מקומות בילוי אלה נעו מהתיאטרון ובית האופרה דרך הברים וכלה בבתי הזונות הנחותים ביותר.
עולם השוטטות היה סגור בפני נשים, ובכך נמנע מהן תנאי בסיסי זה של היצירה האמנותית.
למרות האמור לעיל, החלה במחצית השניה של המאה ה19 - פעילות אמנותית של אמניות.
פעילות זו נובעת ככל הנראה מאימוץ תכונות גבריות על ידי נשים, כמו הסתמכות על עצמן ועצמאות, כאשר הדבר גורם לכך שקיימות נשים מוכשרות שאינן יוצרות ולעומת זאת נשים יוצרות שאינן בהכרח המוכשרות ביותר1. תפיסה זו היתה נכונה במיוחד במאה ה-19, כאשר אמנית נתפסה כמי שאינה יכולה להיות אם טובה או רעיה טובה.
אולם במהלך המאה ה-19 החלה פעילות אמנותית של נשים, שהלכה וגברה כתוצאה מכך שנשים רבות מבעבר לא מיהרו להינשא והתופעה קיבלה תאוצה כאשר נפתחו בתי ספר לאמנויות לנשים בפריס ובערים נוספות באירופה. יחד עם זאת, למרות שנשים החלו לעסוק באמנות, היתה אמנותן שונה מזו של הגברים.
אמנם נשים יוצרות התאפיינו ברווקותן, אך הדבר היה מלכתחילה פסול בעיני החברה. "במשך מאות שנים לא נתפסה האישה כהוויה שלמה אוטונומית, כבעלת רצונות וגורל עצמאיים, אלא כבעלת תפקידים צפויים הקשורים בנישואים ובלידה, ואף כנזירה היא הוגדרה ככלתו של ישו"2. כאשר פאני מנדלסון, אחותו של פליקס מנדלסון, שהיתה בעלת כשרון מוזיקלי ניכר ואף זכתה לחינוך מוזיקלי נאות מאביה, קיבלה מאביה מכתב ליום הולדתה ה23 - בשנת 1822 ובו כתב "את טובה, אך חייבת להשתפר. עליך גם להתכונן ברצינות למטרה היחידה
והעיקרית של האישה: עקרת בית"3 (ההדגשה שלי). נראה אם כן, כי גם כאשר נערה או אישה מסוגלת להגיע להישגים נאים בתחום האמנות, עדיין היא נחשבת במידה רבה כסוטה, מאחר ומטרתה וייעודה הבלעדיים הם להיות עקרת בית על כל המשתמע מכך. כאשר אותו מנדלסון המליץ לבתו שתכתוב יצירות בסגנון קליל, המתאים יותר לנשים, השיבה לו פאני כי בתנאים בהם אין מתעניינים ברצינות ביצירתה, אין מבקרים אותה ואין מביעים דעה, קשה מאוד ליצור .4
מהאמור לעיל ניתן להבין, כי אין זה משנה אם נערה או אישה כישרונית ואם הפוטנציאל שלה גדול. אם מטרתה היחידה והעיקרית של האישה היא להיות עקרת בית, הרי שגם אין לעמוד גם בהוראת הרישום. לא זו בלבד שנמנעה מהנשים הנגישות לחיים המודרניים שהתפתחו במאה ה-19, גם לימוד הרישום כשלעצמו היה שונה באותה תקופה אצל נערים ואצל נערות.
במקום שמלמדים נערה רישום, הרי שמלמדים אותה זאת רק כעיסוק שולי וזניח לעומת העיקר, ומשום כך גם כאשר קמו מוסדות לחינוך אמנותי לנשים, היה הבדל בין הנערים והנערות ברמת החינוך האמנותי שקיבלו.
לפיכך ארצה לטעון כי למעמד האישה במחצית השניה של המאה ה-19 קיימת השפעה ישירה ומכריעה על יצירתן של אמניות, הן מבחינת האיקונוגרפיה הנובעת מהמגבלות החברתיות והן מבחינת הצד הפורמלי, אשר גם הוא, לפי תיאוריות שאציג, הושפע מהמגבלות החברתיות.
כיוון שכך, תהיה תכנית עבודתי כדלהלן: בפרק הראשון אציג את הפלנר כארכיטיפ לאמן במחצית השניה של המאה ה-19, תוך הצגת עולם השוטטות כתנאי הכרחי ליצירה האמנותית, הצגת אמניות שהחלו ליצור, אך יצירתן היתה שונה מזו של הגברים, מאחר שהוצבו בפניהן מגבלות שלא היו לפני הגברים. בפרק השני אציג את פטישיזם הנשיות, תוך הצגת דמות הקורטיזנה, היינו זונת העל שדמותה באה לידי ביטוי ביצירותיהם של ציירים במהלך המאה ה-19 וכן בצילומיה של הרוזנת קסטליונה שבוימו על ידיה לפרטיהם, אך יחד עם זאת יסתבר שנועדו להשביע את רצונם של הכוחות הפטריארכליים. בפרק השלישי אתייחס לעצם לימוד הרישום שהיה שונה אצל נערים ואצל נערות והתבטא בכך שעבור נערות הדבר היה עיסוק שולי לעומת הנערים שהדבר נתפס עבורם כמקצוע. במהלך פרק זה אעסוק בהשלכות לכך על האמנות המודרנית עד לראשית המאה ה-20. כדוגמה עיקרית אציג את הצייר מרסל דושאן (Duchamp). את מסקנותי לגבי ההשפעה החברתית של מעמד האישה במחצית השניה של המאה ה-19 על היצירה הנשית אביא בסיכום.

---------------------------------------------------------------------------------
1. B. Forisha, Creativity and Imagery in Men and Women, Perceptual and Motor Skills 47(3), 1978, pp
.1261-1262
2. נ. כנען-קידר, דברי הפתיחה לכנס "נשים באמנות ואמנותן של נשים", (תדפיס), אוניברסיטת תל אביב, תל
אביב, מרס, .1996
3. פ. רוט, מדוע אין בטהובן ממין נקבה?, (תדפיס),הרצאה ביום עיון של ארגון מורים ואמנים למוזיקה, .1983
4. שם.

מקורות:

Pollock, G., Vision and Difference: Feminity, Feminism and Histories of Art, Routledge, London New York, 1988.
J. Renoir, Renoir, My Father, Little, Brown Company, Boston.
Smart, B., "Digesting The Modern Diet: Gastro-Porn, Fast Food and Panic Eating", in: Tester, K., (ed.), The Flaneur, Routledge, London, 1994, pp. 158-180.
Solomon-Godeau, A., "The Legs of the Countess", in: Apter, E. Pietz, W., Fetishism as Cultural Discourse, Cornell University Press, Itacha London, 1993, pp. 266-306.
Stalkin, W., Women Artists in History, Prentice Hall, England Cliffs, 1990.
Tester, K., "Introduction", in: Tester, K., (ed.), The Fleneur, Routledge, London, 1994, pp. 1-21.

תגים:

מגדר · פמיניזם · צילום · ציור · אימפרסיוניזם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אמניות ואמנותן במאה ה-19", סמינריון אודות "אמניות ואמנותן במאה ה-19" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.