קומדיית המצבים "קרובים קרובים"

תקציר העבודה:

על השאלה הרחבה "מדוע אנו צוחקים?" ניסו להשיב פילוסופים וחוקרים רבים, שהתחבטו בה מאז אפלטון, אריסטו ואילך. המחקר בתחום זה עסק בסוגיות שונות הקשורות בהומור, החל מההיבטים הפיזיולוגיים והבריאותיים שלו, וכלה בהומור בשלבים שונים בחיים, הומור בחברה, בתרבות ועוד. בחיבור זה אנסה להשיב על שאלה צרה יותר הקשורה לנושא: מדוע אנו צוחקים כשאנו צופים בקומדיית המצבים הישראלית "קרובים קרובים"?
הסיטקום הישראלי של הטלוויזיה החינוכית "קרובים" משנות השמונים (תסריטאים: ב. מיכאל ואפרים סידון; במאי: יצחק שאולי; שחקנים: חנה מרון, יהורם גאון, ליאורה ריבלין, אילן דר, תיקי דיין ואחרים), מציג מצבים ישראליים טיפוסיים מצחיקים, המתרחשים בקרב דיירי בית בתל-אביב. הסדרה מציבה קבוצת שכנים, שחלקם קשורים בקשרי משפחה, במצבים שגורמים לתגובות ישראליות אופייניות לשנות השמונים, (שאחדות מהן רלוונטיות גם לימינו): התייחסות מוגזמת לענייני כספים, תחרות בהפגנת ראוותנות כלפי חוץ, מצ'ואיזם של הגבר הישראלי, חוסר התחשבות בפרטיות של אחרים, פטריוטיות רגשנית, דעות קדומות נגד ערבים ועוד.
בשל אופי השאלה העומדת במרכז חיבור זה, בחרתי להתמקד בניתוח הסדרה והגירויים המצחיקים המופיעים בה מנקודת מבטו של הצופה ומנקודת מבט תסריטאית. לשם כך הסתייעתי בשלוש תיאוריות מרכזיות, העוסקות בהומור, שזכו למעמד קלאסי בספרות: התיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד, התיאוריה הקוגנטיבית של ארתור קסטלר, והתיאוריה החברתית של הנרי ברגסון. ברגסון הקדיש ספר לנושא "הצחוק", שניתן למצוא בו מעין "מדריך מעשי" מפורט ליצירת הומור. מאידך, פרויד וקסטלר עסקו בהומור לשם הרחבת התיאוריה הפסיכולוגית שלהם, ולצורך הדגשת האופן שבו דבריהם על ההומור תומכים בתיאוריה זו. מסיבה זו בחרתי להתייחס לכל האמור בספרו של ברגסון, ולהתייחס בצורה מוגבלת יותר לתורותיהם של פרויד וקסטלר, תוך התמקדות בטכניקות ליצירת הומור, שהם מציעים.
כמו כן, צפיתי במדגם של עשרות פרקים מהסדרה, תוך שימת דגש מיוחד על שישה פרקים, שנבחרו באקראי, שאותם ניתחתי בחיבור זה: "אין אהבות שמחות", "היום יום הולדת", "נפש בריאה", "ילדות קשה", "בעל חורג", ו"עוזר בית".
בחרתי לתאר סצינות שונות מפרקים אלה, תוך שילובן בהצגת התיאוריות של ברגסון, פרויד וקסטלר. שיטה זו נועדה לסייע בהמחשת טענתי: רעיונותיו של ברגסון מסייעים להבין בצורה הטובה ביותר מדוע אנו צוחקים כשאנו צופים בקומדיית המצבים הישראלית "קרובים קרובים".
אולם, הסדרה "קרובים קרובים" מצליחה להצחיק אותנו לא רק בשל מקבץ אקראי של גירויים הומוריסטיים. להבדיל מהופעות "סטנד-אפ קומדי" ומערכונים, למשל, בדיחות מוצלחות אינן הערובה היחידה להצלחתו של סיטקום.
על מנת להבין, מנקודת מבט תסריטאית, מדוע אנו צוחקים כשאנו צופים בסדרה, ערכתי ניתוח מבני שלה ושל אחד הפרקים ("עוזר בית"). מניתוח זה עולה כי יוצרי הסדרה בחרו בגישה שמרנית ופעלו על-פי נוסחה סטנדרטית ומוכרת של הסיטקום הקלאסי, שהוכיח עצמו בעולם כז'אנר טלוויזיוני מצחיק. בנוסף, בבדיקת
הנושאים, שטופלו בסדרה, נראה שנעשתה בחירה סלקטיבית של נושאים - שאף שהם מעוררים שאלות שונות בנושא איכות החיים בחברה הישראלית - הם נמנעים מלגעת בנושאים רגישים מדי (ככל הנראה, בשל היות "קרובים קרובים" הסיטקום הראשון ששודר בארץ בטלוויזיה ממלכתית).
מסקנת חיבור זה הינה, שאנו צוחקים כשאנו צופים ב"קרובים קרובים", בין השאר, כיוון שבסדרה מופיעים גירויים הומוריסטיים יעילים; כיוון שהיא בנויה על פי נוסחת הסיטקום הקלאסי; וכיוון שהיא נמנעת מלגעת בנושאים רגישים.
(בנספח לחיבור זה, הצגתי מספר סצינות, שתיאורטית עשויות היו לשמש כסצינות בפרק אקטואלי של "קרובים קרובים", שבהן יישמתי את שהועלה בדיון התיאורטי בחיבור זה).

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. "קרובים קרובים" - קומדיית מצבים
2.1 הפקה של הטלוויזיה החינוכית
2.2 הצלחת הסדרה
3. "קרובים קרובים" - בעין התיאוריה
3.1 היבטים אנושיים, חוסר רגישות וחברה
3.1.1 זיקה אל האנושי
3.1.2 ניתוק זמני של הרגש
3.1.3 חברה
3.2 הצורה המצחיקה
3.3 הפרצוף המצחיק
3.4 התנועה המצחיקה
3.4.1 מכני המחפה על החי
3.4.2 ניגודיות והפתעה
3.5 המצב המצחיק
3.5.1 השד הקפיצי
3.5.2 אפקט כדור השלג
3.5.3 הישנות, הפיכת סדר ושילוב סדרות
3.6 מילים מצחיקות
3.7 האופי המצחיק
4. "קרובים קרובים" - ניתוח מבני
4.1 "קרובים קרובים" - מבנה של סיטקום קלאסי
4.2 ניתוח מבנה הפרק "עוזר בית"
5. "קרובים קרובים" - הנושאים
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה
8. נספחים

מקורות:

אלפר, רוגל (2000): "סיטקום של הדחקה", בתוך: הארץ, 27.4.00.
ברגסון, הנרי (1899) 1998: הצחוק, ירושלים: הוצאת ראובן מס.
הראל, אורית (1985): "פתואאאאח", בתוך: מעריב, 29.11.85.
ולך, עליזה (1985): "קרובים קרובים, רחוקים רחוקים", בתוך: דבר, 8.1.85.
כספי, דן, לימור, יחיאל (1992): המתווכים, תל-אביב: הוצאת ספרים עם עובד, עמ' 120-121.
פרויד, זיגמונד (1928) 1967: "ההומור", מתוך: כתבי זיגמונד פרויד: כרך שני - מסות נבחרות א', תל-אביב: הוצאת דביר, עמ' 215-219.
קיסרי, גיל (1983): "בועות כחול לבן", בתוך: מעריב, 3.2.83.
קלר, הלגה (1996): לדעת לצפות: עיון בתכנים ובדרכי הבעה בקולנוע ובטלוויזיה, ירושלים: "מעלות" הוצאת ספרים, עמ' 69-108.
שאולי, יצחק (1984): "קרובים, סוף", בתוך: ידיעות אחרונות, 22.6.84.
Feuer, Jane (1992): "Genre Study and Television", in: Allen, R.C. (ed.): Channels of Discourse, Reassembled - Television and Contemporary Criticism, second edition, Chappel Hill $ London: University of North Carolina Press.
Freud, Sigmund (1905) 1960: Jokes and Their Relation to the Unconscious, London: Routledge Kegan Paul, .
Koestler, Arthur (1964) 1967: The Act of Creation, NY: Dell Publishing Co., Inc. .
Taflinger F., Richard (1996): Sitcom: What It Is, How It Works, in: www.wsu.edu:8080/~taflinge/sitcom.html
Wolff, Jurgen (1988) 1996: Successful Sitcom Writing, second edition, NY: St. Martin's Press.

תגים:

הומור · משפחה · דומקום · טלוויזיה · סיטקום

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קומדיית המצבים "קרובים קרובים"", סמינריון אודות "קומדיית המצבים "קרובים קרובים"" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.