וקף, מטרותיו ויישומיו-חריגות וחריגים

תקציר העבודה:

לצדקה והנתינה מסורת ארוכה שהחלה בדתות השונות ונבעה מתוך צרכים חברתיים הנוגעים לקהילה, כמו הסיוע לחסר האמצעים ביהדות, הנתינה והעזרה ההדדית בנצרות ובדת הזרתוסטרא והדבר הלך והתרחב לגבי כל דת שהתפתחה במהלך הדורות. רעיון הנתינה לכשעצמו הנו רעיון יפה שיש בו הרבה מן הנדיבות וההומניזם המתיחס דווקא למי שלא שפר עליו מצבו מנקודת הראות הלאומית, הדתית והקהילתית, כשאלו מורות לעשיר להתחלק עם העני.

הצדקה ונתינה הינה אחת מחמש המצוות שהוריש מוחמד, כאשר מצוות אלו אמורות ללוות את המוסלמי כל ימי חייו. מצוות הצדקה עשויה מבחינת הדת האסלאמית להנתן לצורך סיוע למי שנזקק לדבר מה עבור צרכיו, לעניים ולמלחמת קודש. מושג זה התרחב לכלל נושאי הקודש ובכללם שמירה על קודשי האסלאם,
פיתוחם ואחזקתם. מצוות הצדקה באסלאם עברה גלגולים שונים ומצדקה אינדיווידואלית שהיה נותן הפרט כאשר ידבנו ליבו, נוצר הזכאת אשר היווה מעין מס ששיעורו קבוע לגבי כל אחד מהנכסים והטובין שיש לאדם. מנהג זה נותר רק במדינות שבהן שלטת דת האסלאם ובמקומות אחרים הפכה הנתינה שוב להיות אינדיווידואלית ווולונטרית.

האדם המעניק צדקה או מקדיש את רכושו, חלקו או כולו, לצדקה מקים וקף, היינו הקדש של נכסיו, כאשר הוא קובע את מוטביו. המוטבים אמורים להיות על פי קני מידה דתיים, היינו צדקה לנזקקים או צרכים דתיים. בכך אמור האדם להבטיח את מקומו בעולם הבא. למרות האמור, ניטל מעם הצדקה, הנתינה והפילנטרופיה היסוד הטהור שאמור להציג את הדברים לשם שמים בלבד והפך להיות גורם אינטרסנטי, אם מבחינה חברתית ואם מבחינה אישית. למעשה הנתינה שלא לשם שמים הפכה להיות מקובלת במקומות רבים ובדתות רבות בעולם, כאשר לעתים הדבר נעשה לשם הכבוד, לשם השקטת המצפון, מתוך פחד ולעתים אף מתוך חשש משליטים שנטלו לעצמם את ניהול הוקף. ניהולם של אותם שליטים הוביל את ההקדש שנועד לצרכי מצווה למטרות צבאיות או שלטוניות ואף לדכוי אוכלוסיות.

בעבודתי ארצה לטעון כי רעיון הוקף שנועד ביסודו למטרות קודש, כמו צדקה לעניים וסיוע בענייני דת, סטה ממסלולו המקורי והפך להיות כלי לשירות אינטרסים אישיים או שלטוניים, להתחמקויות ממס או מחוקי מדינה ותהליך זה פעל הן מצידם של התורמים שקידשו וקף [לעתים אף לטובת עצמם ומשפחתם], והן מצידם
של מנהלי הוקף שלעתים היו התורמים עצמם ולעתים היו שליטים שהשתמשו בהקדש למטרותיהם. בכך אטען כי הוקף לאורך השנים לקה בחריגות רבות, אולם חריגות אלו לא היו בבחינות חריגים כי אם בבחינת נורמה שהשתרשה.

לצורך תמיכה בטענתי אציג בפרק הראשון את מהות הצדקה והנתינה ובכלל זאת את מטרות הצדקה ואת התפתחותה בדתות השונות. הפרק השני יוקדש לוקף והצדקה באסלאם, תוך דיון במהות הוקף, בנותנים ובמקבלים, ובכלל זאת אנסה להציג את הפרצות ברעיון הוקף. בפרק השלישי אציג את שימושי הוקף החורגים מהשימושים המקוריים שלו וכן אציג את האינטרס של כל אחד מהם. אותם גורמים הינם הן הנותנים והן מנהלי הוקף ואלה אמורים להציג באופן מוחשי את טענתי, כאשר את מסקנותיי אביא בסיכום.

תוכן העניינים:
מבוא

פרק א: מהות הצדקה והנתינה
1.1. הצדקה ומטרותיה
1.2. מטרת הנתינה כפי שמשתקפת בדתות שונות

פרק ב: הוקף והצדקה באסלאם
2.1. מצוות הצדקה באסלאם
2.2. ניהול הוקף

פרק ג: שימושי הוקף
3.1. מוטיבציה דתית וחברתית החורגת מהמצווה לשמה
3.2. הקדש כאינטרס כלכלי-מש\פחתי
3.3. שימוש בוקף לצרכים חברתיים
3.4. שימוש בוקף לצרכים שלטוניים
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

גדרון, ב. ולזר, א., "הזיקה בין רמת דתיות לדפוסי התנדבות ותרומה בישראל", בטחון סוציאלי 51, 1998, עמ' 44-56.
גוייטין, ש.ד., המשפט המוסלמי במדינת ישראל, ירושלים, 1957.
גרבר, ח., "היהודים ומוסד ההקדש המוסלמי (וקף) באימפריה העות'מאנית", ספונות יז, תשמ"ג, עמ' 131-105.
לאסוול, ה.ד., "כמה סברות על התפתחותן של אליטות בחברה המודרנית", בתוך: אייזנשטדט, ש.נ., סוציולוגיה פוליטית, עם עובד, תל-אביב, 1962, עמ' 183-189.
לונדון, י., "הכסף והכבוד", סטטוס 82, 1998, עמ' 3.
ליש, א., "הקדש והתנחלות של דרווישים בארץ-ישראל בראשית התקופה העות'מאנית", קתדרה 35, 1985, עמ' 41-17.
פרי, ע., "תמורות פוליטיות והשלכותיהן כגורמים בייסוד אוקאף בירושלים של סוף המאה הי"ח", קתדרה 21, 1981, עמ' 88-73.
שפינוזה, ב., מאמר קצר על אלוהים, האדם ואושרו, מאגנס, ירושלים, תשמ"ז.
שריג, ג., "תרומה, תמיכה או סיוע לעוסק", מיסים ו (4), 1992, עמ' א'10 - א'15).
תורה נביאים כתובים, ספרא, תל-אביב, 1967.
Abu-Manneh, B., "The Husaynis: The Rise of a Notable Family in 18th Century Palestine", Palestine In The Late Ottoman Period, 1986, pp. 93-107.
Anderson, J.N.D, "The Religious Element In Waqf Endowments", Journal of the Royal Central Asian FSociety 38, 1951, pp. 292-299.
Baer, G., "The Waqf As A Prop For The Social System (Sixteenth-Twentieth Centuries)", Islamic Law and Society 4 (3), 1997, pp. 264-297.
Bonner, M., "Definitions of Poverty and the Rise of the Muslim Urban Poor", JRAS 3 (6), 1996, pp. 335-344.
Boyce, M., "Zoroasterism", in: Hinnels, J.R. (ed.), A Handbook of Living Religions, Penguin Books, London, 1984, pp. 141-158.
Cavallo, S., "The Motivations of Benefactors" in: Barry, J. Jones, C. (eds.), Medicine and Charity Before the Welfare State, 1991, Routledge, London.
Faris, N.A., The Mysteries of Almsgiving, The American University of Beirut, Heidelberg Press, Beirut, 1996.
Geremek, B., Poverty: A History, Oxford, 1994.
Haarmann, U., "Islamic Duties In History", The Muslim World 68, 1978, pp. 1-24.
Herrin, J., "Ideals of Charity, Realities of Welfare: The Philantropic Activity of the Byzantine Church" in: Morris, R. (ed.), Spring Symposium of Byzantine Studies. Church and People in Byzantium, 1990, pp. 64-151.
Hoexter, M., Endowments, Rulers and Community: Waqf al-Haramayn in Ottoman Algiers, Leiden, 1998.
Ilchman, W.F., Katz, S.N. Queen, E.L., "Introduction" in: Ilchman, W.F., Katz, S.N. Queen, E.L. (eds.), Philanthropy in the World's Traditions, 1998, pp. ix-xv.
Inalcik, H., "Istanbul: An Islamic City", Journal of Islamic Studies 1, 1990, pp. 1-23.
Jutte, r., Povrty and deviance in early Modern Europe, Cambridge, 1994.
McChesney, R.D., Charity and Philontropy in Islam: Institutionalizing the Call To Do Good, Indiana University, Indianapolis, 1995.
Migdal, J.S., Palestinian Society and Politics, Princeton University Press, New Jersey, 1980.
Ostrower, F., Why the Wealthy Give. The Culture of Elite Philanthropy, Princeton, 1995.
Payton, R.L., "Introduction" in: Schneewind, J.B. (ed.), Giving, 1996, Indiana University Press,

תגים:

איסלם · איסלאם · תיאולוגיה · צדקה · אסלאם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "וקף, מטרותיו ויישומיו-חריגות וחריגים", סמינריון אודות "וקף, מטרותיו ויישומיו-חריגות וחריגים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.