האם הרוב באמת קובע? בחירה חברתית

תקציר העבודה:

מה שתלמידים לא לומדים בשיעורי אזרחות בבתי הספר, ובודאי שלא ישמעו ממפלגות פוליטיות, היא העובדה שחוץ משיטות הבחירה ה"רגילות" שאנו מכירים מחיי היומיום (בפוליטיקה, תחרויות ספורט, זמר וכד') קיימות שיטות בחירה אחרות, חלקן אף עתיקות יותר מאילו הנהוגות בארץ.
בשנים האחרונות מחקרים על "תיאוריית ההצבעה" - Voting Theory החלו מעוררים עניין רב בקרב חוקרים רבים שהגיעו מתחומים שונים ומגוונים כגון המתמטיקה, מדעי המדינה, הפסיכולוגיה והכלכלה. מחקרים אלו קרויים גם "תיאוריית הבחירה החברתית" או בשפת המקור Social Choice Theory או Consensus Theory.

תורת ההצבעה הינה ניסיון להסביר בצורה מתמטית את התהליך שבו חברות או קבוצות דמוקרטיות פותרות את חילוקי הדעות הרבים שבין חבריהן, לכדי החלטה או בחירה חברתית אחת.
ההצבעה היא צורת הביטוי להעדפתו של הפרט בנוגע לאלטרנטיבות המוצעות.
מדוע אנו צריכים בכלל תיאוריה מתמטית עבור דבר שנראה כה פשוט כמו הצבעה? כמה כבר יכול להיות מסובך למצוא תהליך פשוט, צודק ועקבי שיקבע את תוצאות הבחירות?
למעשה, כאשר הבחירה נערכת בין שני מתמודדים (אלטרנטיבות) בלבד אזי המצב הוא אכן כה פשוט. לעומת זאת, המצב שונה לגמרי כאשר מעורבים בבחירות יותר משני מתמודדים. הכלכלן והמתמטיקאי Kenneth J. Arrow הוכיח עוד בשנת (Arrow's Impossibility Theorem) 1952 כי אין תהליך בחירה יחיד אשר מסוגל תמיד לאתר את התוצאה ההוגנת והיחידה בבחירות שבהן מתמודדות שלוש אלטרנטיבות או יותר (Arrow, 1985).

בעבודתנו זו נסקור מספר דרכים וכללים לסכימת ההעדפות וניתוחן, וננסה לענות על השאלה "מהי הבחירה הנכונה?" או בשמה המתאים יותר- "הבחירה הכי פחות גרועה".
העבודה נחלקת לארבעה פרקים. בפרק הראשון נסביר בקצרה את שיטות ההצבעה הפופולאריות ביותר בליווי דוגמאות המוכיחות שניתן לקבל תוצאות שאינן זהות כאשר משתמשים בשיטות בחירה שונות.
בפרק השני נפתח בהסבר קצר אודות הבחירה על פי עקרון הרוב המוחלט, אך נתמקד בכלל בחירה מרכזי אחד בתחום הבחירה החברתית והוא "הרוב היחסי" (Plurality). פרק זה ילווה בין היתר בדוגמאות מהבחירות האחרונות בישראל.
בפרק השלישי נדגים מספר שיטות תחליפיות שפותחו החל מהמאה ה-Condorcet ,Borda) 18) אך נתמקד בשיטה מודרנית ומוצלחת הרבה יותר והיא Approval Voting.
הפרק הרביעי הוא למעשה ניתוח והשוואה בין שיטת הPlurality - שהוזכרה בפרק השני של העבודה, לבין שיטת Aprroval Voting שהוזכרה בחלקה השלישי של העבודה. בנוסף, נציג בפרק זה את עמדתנו האישית אודות השיטה היעילה ביותר (האפשרית) תוך מתן נימוקים ודוגמאות לביסוס טענותינו.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק 1- בחירה- מה הבעיה?
1.1 הקדמה
1.2 דוגמא 1- "הרוב קובע?"
1.3 דוגמא 2- פרדוקס הבחירה
1.4 דוגמא 3- "המפסיד יוצא"
1.5 סיכום
פרק 2- שיטות הבחירה השמרניות
2.1 הקדמה
Majority 2.2
Plurality 2.3
2.4 סיכום
פרק 3- שיטות בחירה מתקדמות
3.1 הקדמה
3.2 שיטת Condorcet
3.3 שיטת הניקוד של Borda
Approval Voting 3.4
3.5 סיכום
פרק 4- השוואה בין Approval Voting ל Plurality -
4.1 הקדמה
4.2 קריטריונים לבחירה הוגנת
4.3 השוואה על פי הקריטריונים
4.4 יתרונות וחסרונות נוספים
4.5 סיכום

סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

דורון, ג. (1986) להחליט ולבצע: פרקים במדיניות ציבורית. תל-אביב: הוצאת כיוונים.
Arrow, K. J.(1985) Applied Economics. Cambridge: Harvard University Press.
Brams, S. (1994) Theory of Moves. Cambridge: Cambridge University Press.
Brams, S. J., and Fishburn, P. C. (1983) Approval Voting. Cambridge, MA: Birkhauser-Boston.
Fishburn, P. C. (1973) The Theory of Social Choice. Princeton: Princeton University Press.
Gehrliein W. V. Lepelley D. (1998) "The Condorcet Efficiency of Approval Voting and the Probability of Electing the Condorcet Loser". Jornal of Mathematical Economics, Vol 29, pp. 271-283
Moulin, H. (1988) Axioms of Cooperative Decision Making. Cambridge: Cambridge University Press.
Regenwetter, M. Grofman, B. (1998) "Approval Voting, Borda Winners, and Condorcet Winners: Evidence from Seven Elections". Management Science, Vol 44, No. 4, pp. 520-533
Saari, D. Valognes, F. (1998) "Geometry, Voting, and Paradoxes". Mathematics Magazine, Vol. 71, No. 4, pp. 243-259

תגים:

בחירות · adrobהיטרקומד · tecrodnoc · ytirojam · ytilarulp · gnitov · הצבעה · רוב

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האם הרוב באמת קובע? בחירה חברתית", סמינריון אודות "האם הרוב באמת קובע? בחירה חברתית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.