הריקוד בתאטרון ביוון הקלאסית

תקציר העבודה:

במאה החמישית לפנה"ס היתה אתונה בשיא פריחתה הכלכלית והתרבותית. אמנם היא היתה רק עיר מדינה מוקפת חומה ולה טריטוריה חקלאית לא גדולה ואוכלוסיה כוללת של כרבע מיליון נפש, אך היא שלטה על מרבית הים האגאי, על החוף המערבי של אסיה הקטנה, שהיה מיושב ערים יווניות, ואף על שטחים ניכרים בצפון יוון.
השגשוג הכלכלי וחופש המחשבה והביטוי של המשטר הדמוקרטי אפשרו את הפלא התרבותי של "תקופת פריקלס"1 (על שם המדינאי שעמד למעשה בראש המדינה שלושים שנה, בין 460 - 430 לפנה"ס): פריחת הטרגדיה, הקומדיה, ספרות הפרוזה (היסטוריוגרפיה, תורת הדברנות), האומנויות הפלסטיות והארכיטקטורה.
המחזאים של אתונה, מחבריהן של הטרגדיות והקומדיות, כתבו את יצירותיהם להצגה באחת מן החגיגות, לכבודו של אל הפריון דיוניסוס, שנחוגו מידי שנה באתונה או באחד היישובים הכפריים שבאטיקה.
התאטרון, גם אם המופעים בו היו מענגים, לא היה בבחינת בילוי של שעות, אלא חלק של פולחן דתי שעתותיו נקבעו בלוח השנה, ובשאר הימים אי אפשר היה לחזות בהצגות התאטרון.
המחזאים, השחקנים וכל שאר העושים במלאכה מילאו חובה אזרחית ודתית, וגם הצופים שישבו בתאטרון וצפו בהצגות, לקחו חלק בפולחן האל - הצפייה בהצגות היתה כשלעצמה דרך השתתפות בפולחן.
החגיגה החשובה והמפוארת ביותר היתה החגיגה העירונית הגדולה לכבוד דיוניסוס, שנערכה באתונה באביב (מרץ, אפריל).
בכל חגיגה לקחו חלק שלושה מחברי טרגדיות, שנדרשו להגיש ארבע יצירות בכל תחרות שרצו להשתתף בה - שלוש טרגדיות ומחזה סטירים אחד - וחמישה מחברי קומדיות (ככל הנראה) שנדרשו להגיש רק קומדיה אחת, כנראה מאחר והיה קשה יותר לחבר קומדיות מטרגדיות.2
המדינה ניהלה וארגנה את החגיגה ובכלל זה את הצגות התאטרון, שהיו חלק בלתי נפרד ממנה. בתחילה המחזאים, שחיברו לא רק את המילים אלא גם את המוסיקה לשירי השחקנים והמקהלה, היו גם הבמאים וגם המפיקים. הם לימדו את השחקנים את המילים ואת המוסיקה ואף אימנו את חברי המקהלה. מאוחר יותר קמו מאמני מקהלה מקצועיים.
המדינה מימנה חלק מהוצאות ההפקה והשאר מומן על ידי אזרחים עשירים, שתפקיד זה הוטל עליהם.
-----------------------------------------------------------------------------
1. J.R. Green, Theatre in Ancient Greek Society, London and New York, 1994, p.2
. 2. Ibid., p.5

תוכן העניינים:
מבוא
1. מבנה התאטרון היווני ומאפייניו
1.1 התפאורה
1.2 השחקנים והתלבושות
2. תולדות הריקוד בתאטרון היווני ומחקרו
3. סוגי הדרמה בתאטרון היווני ומאפייני הריקוד שלהם.
3.1 הדיתירמבוס ((DITHYRAMB
3.2 הטרגדיה
3.3 הקומדיה
3.4 הצגות הסטיר
סיכום
רשימת תמונות
ביבליוגרפיה
הערת מערכת: התמונות עצמן אינן חלק מהעבודה.

מקורות:

אוריפדס, הקיקלופ, תרגם אהרון שבתאי, תל אביב 2001.
Green, J.R., Theatre in Ancient Greek Society, London and New York, 1994.
Trendall, A.D,. Webster, T.B.L, Illustrations of Greek Drama, London, 1971.. Berve, H, Gruben, G, Greek Temples Theatres and Shrines, London, 1963.
Tomlinson, R.A. Greek Architecture, London, 1989.
Lawler, L.B, The Dance of the Ancient Greek Theature, Iowa, 1964.
Gredley, B, "Dance and Greek Drama", Themes and Drama, 3 vols., 1981, (pp.25-29).
Green, R, Handley, E, Images of the Greek Theatre, London, 1995.

תגים:

טרגדיה · יוון · כורוס · נשים · סטירים · קומדיה · קלאסי · ריקוד · תאטרון · תלבושות · תפאורה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הריקוד בתאטרון ביוון הקלאסית", סמינריון אודות "הריקוד בתאטרון ביוון הקלאסית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.