היסודות המרכזיים של האידיאולוגיה הנאצית כפי שהשתקפו במחשבה הגרמנית במאה ה-19

תקציר העבודה:

שני היסודות המהותיים שהתיכו בתרכובת את אופייה של המחשבה הגרמנית במאה ה-19, פענוח אמפירי לכאורה של ההיסטוריה והאופי האנושי על- פי קריטריון ביולוגי- גזעי; והאדרת האומה הגרמנית בהתאם לעליונות העממית-גזעית של בני העם, עיצבו את תורת הגזע הנציונל - סוציאליסטית כפי שהובאה אל הדפוס בידי אדולף היטלר במיין קאמף.

הפיכת הביולוגי למרכז הרוח באה כתוצאה משני שלבים. ראשית, כתוצאה של חפיפה מוחלטת בין הרעיון הגזעי להשקפה הפולקיסטית בידי ווסטון צמברלין. ושנית, בידי מניפולציה של הרעיון לשם יישומו הפרגמטי בתורת הגזע. בעבודה זו, אנסה לפתח הנחה, באמצעות הצגת מכלול התנאים שהביאו לעיצובן של כל אחת מן ההשקפות, ובעיקר על פי הצגת התכונות שהביאו לחפיפה משותפת בין השתיים, כי לא זאת בלבד שהביולוגי הפך לאובייקט המרכזי של הרוח, אלא שהוא הפך לכוליותה, בהעמדת הפולק כתכונה הבלבדית של רוח האדם, ובקביעת הביולוגי כביטוי יחידי שמייצג את החיוניות העממית.
בשני הפרקים הראשונים, אנסח את התנאים לנסיקתן הנבדלת של שתי ההשקפות במחשבה האירופאית. בפרק א, אציג כיצד תקפותן של הרעיונות הגזעיים נטועים עמוק במשבר הפילוסופי של המאה ה-19, בניתוץ המחשבה האידיאלית על-ידי דרוויניזם חברתי גס, ובקביעת מכלול המאפיינים האקראיים של התודעה האנושית בידי תנאים פסיכו- ביולוגיים זמניים. נקודות ההקשה בין תנאי הנסיקה והתוקף לבין התכנים הגלויים של ההשקפה הגזעית, יוצגו דרך שניים מן ההוגים המרכזיים של הזרם: המייסד והחשוב שביניהם, גובינו, שהפך את הביולוגי לתכונה שמסבירה את שקיעתן ועלייתן של ציויליזציות, כגורם בלבדי שמגדיר את הפעילות האנושית; ושפלנגר, שניסח מחדש את דברי גובינו, דרך סקירה היסטורית, הנסמכת על היסוד הביולוגי כנימוק ממצה לעלייתן וצמיחתן של קולטורות מן היסוד הגזעי.
בפרק ב, אקבע את הסיבות הפוליטיות-תרבותיות לצמיחת הרעיון הפולקיסטי, ואת השפעת הנסיבות החיצוניות על עיצוב התכונות הייחודיות של הפולק. בניגוד לרעיון הגזעי, תיבחן ההשקפה העממית לא כפרודוקציה רעיונית, המוחצנת מן הקונטקסט החוץ תרבותי, אלא כאלטרנטיבה רומנטית במציאות הפוליטית של גרמניה בת המאה ה-19. דרך שני הוגים בני תקופות שונות, אציג את תכונות היסוד של ההשקפה, ואת הזיקה ביניהן לבין המציאות החוץ רעיונית: פיכטה, שפיתח דיאלקטיקה שהאדירה את מקומו של העם הגרמני בקרב משפחת העמים, כתגובת נגד למציאות המדינית בראשית המאה. וריהל, מאורה פילוסופית פחותה מן הראשון, שהציג אלטרנטיבה אנטי סוציאלית באמצעות הפולק. מן השניים אנסה לבאר מהי מהות הפולק, בפריטתה לתכונות יסוד, שמדגישות את עליונות העם הגרמני ביחס לאומות אחרות.
בחלקו הראשון של פרק ג, אאפיין את נקודות החפיפה המשותפות לשני הזרמים, ואת ההדגשים השונים שמבדילים בין השניים ומונעים את החפיפה ביניהם. בחלק השני, אציג את צמברלין כאבי הסינתזה העממית-גזעית, בפרשנות היסטורית שמוסיפה מאפיינים חדשים אשר מסלקים את המהמורות המבדילות, והופכים את שני היסודות הנבדלים למהות אימננטית, בלתי נפרדת. אעמיד את צמברלין כהוגה, שהציב את הפולק ככוליות רוחנית מקיפה כל, דרך קביעה של עקרון היסטורי, שאינו ניתן להפרכה או לשמץ ערעור ואת הביולוגי כביטוי טוטאלי לנשגבות העממית, בנקודות ההקשה המשותפות לשתיים.
פרק ד יוקדש כולו לטרנספורמציה של הסינתזה הצמברליאנית מן המישור הרעיוני, לכדי משנה אידיאולוגית צרופה. ראשית, אדגיש את ניתוח המושג האידיאולוגי, את המעבר החד מן המשמעות המהותית של האידיאה, להצבתה בקונטקסט של תורת הגזע כאידיאולוגיה לשמה. שנית, אצביע על הזרעים האידיאולוגיים, כבר בשלב האידיאי, הצמברליאני, כתנאי מהותי בעצם הפיכתה של הסינתזה הביולוגית-עממית, לתורת הגזע בדרך הווייתה הנציונל-סוציאליסטית. שלישית, אצביע על דרך הנבטתם של זרעי הרעיון לכדי משנה אידיאולוגית צרופה בידי הנאצים.
בעבודה, אם כך, אבקש לענות על יעד מרכזי, שמציג זווית נוספת של התבוננות על הנארטיב העממי - גזעי בגרמניה. תרומת החיבור, היא בהצבת הרעיון של לוינאס באורה של הסינתזה בין שני היסודות, תוך הקצנתו בקביעת תוצאות האיחוי כחפיפה שמעמידה את הביולוגי והרוח כאחד. הנחה זו תמצא נימוקים בסקירת מקורות ההשקפה הגזעית- היסטורית והרעיון הגרמני- עממי ובקביעת התכונות והמאפיינים שעיצבו וזירזו את הסינתזה ביניהם, בשתי ורסיות שונות, הבאות זו אחרי זו על פני רצף הזמן: העמדת הביולוגי במרכז הרעיון העממי בפרשנות ההיסטורית של צמברלין במקורותיה של המאה ה-19, ומעמדו והדגשיו השונים של האיחוי, בהפיכתו לאידיאולוגיה במלוא כונתה המילולית בנאציזם .

ראשי פרקים:
מבוא
1) רקע היסטורי
2) צמיחת הרעיון הגזעי באירופה של המאה 19
2א)מקורות ההשקפה הגזעית כמענה לאידיאליזם
2ב) תפישת הגזע כמגדיר כולל של טבע האדם
3) הפולק כמגדיר יסוד דומיננטי של המחשבה הגרמנית במאה ה- 19
3א)הגורמים הייחודיים לשגשוג הרעיון הפולקיסטי בגרמניה
3ב) הפולק כיסוד מרכזי במחשבה הגרמנית במאה ה- 19
4)צמיחת הזיהוי האינהרנטי בין המגדיר העממי הגרמני לתפישות הגזעיות
4א) נקודות ההבדלה בין ההשקפה הגזעית והפולקיסטית
4ב) החפיפה הטוטאלית בין הרעיון הגזעי והעממי באינטרפרטציה של צמברלין
5)תורת הגזע כמעבר מתכנים מופשטים לאידיאולוגיה
5א) האידיאולוגיה כיסוד מבחין בין האידיאה לתורת הגזע
5ב)היסודות המופשטים של האידיאה כמקור תורת הגזע כאידיאולוגיה
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

Korchak Andy, Contemporary Totalitarianism, Neh York, Colombia University Press, 1994.
Labarthe Philippe And Nancy Jean-luc, The Nazi Myth, Critical Inquiry, 12, 1990.
Levinas Immanuel, Reflections On Hitlerism, Critical Inquiry, 12, 1990.
Mosse George, The crisis Of German Ideology, New York, Universal Library Press, 1964.
Paton John, Categorical Imperative, London, Hutchinston Press, 1967.
Riehl Wolphang, Places And People, Colombia, Colombia University Press, 1971.
Roubzick Ray, Existentialism, Cambridge, Cornell University Press, 1993.
Salis John, Fichte's Nationalism, New York, Colombia University Press, 1997.
Spengler Oskar, The Decline Of The West, New York, Harcourt Press, 1968.
Welch David, Hitler, Lndon, Ucl Press, 1998.
אשהיים סטיבן, ניטשה וטבעו האמיתי , מתוך: הגרמנים עורך: היילבורנר עודד, תל אביב, כתר, 1995.
בכרך צבי, אידיאולוגיות במאה ה- 20, תל אביב, משרד הבטחון, 1980.
היטלר אדולף, מיין קאמף, ירושלים, האוניברסיטה העברית, 1994.
טלמון יעקב, בעידן האלימות, תל אביב, עם עובד, 1974.
ניטשה פרידריך, מעבר לטוב ולרע, תל אביב, שוקן, 1978.
נוימן פרנץ, מלכות השטן, מרחביה, השומר הצעיר, 1943.
סיגד רן, האמת כטרגדיה, ירושלים, מוסד ביאליק, 1990.
סיגד רן, אכסיסנציאליזם, תל- אביב, מוסד ביאליק, 1975
לנסקי מרדכי,מי העלה את היטלר לשלטון?, תל- אביב, ספרית השואה,1961
מרקס קרל, כתבי שחרות, תל- אביב, ספרית פועלים, 1995
פרינלנדר שלמה, קיטש ומוות, ירושלים, כתר, 1995
פלוסר דוד, יהדות ומקורות הנצרות, תל- אביב, ספרית פועלים, 1979
שירר וילהלם, עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, תל- אביב, הקיבוץ המאוחד, 1988

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היסודות המרכזיים של האידיאולוגיה הנאצית כפי שהשתקפו במחשבה הגרמנית במאה ה-19", סמינריון אודות "היסודות המרכזיים של האידיאולוגיה הנאצית כפי שהשתקפו במחשבה הגרמנית במאה ה-19" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.