השיעים בלבנון 1969-1982

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא: רקע על השיעים בלבנון
פרק ראשון: השיעה, השיעים ולבנון המודרנית
פרק שני: מוסא אל - צדר
פרק שלישי: תנועת "אמל"
סיכום
רשימת מקורות

שורשיה של השיעה נעוצים בראשית ההסטוריה של העם המוסלמי- מיד לאחר מותו של מוחמד ועלייתם של ארבעת הח'ליפים הראשונים. מותו של מוחמד, בלא שמינה לו יורש וללא קביעת נוהל מסודר לבחירת השליט, קיבעו את הדגם הסוני להעברת השלטון.1
כלומר, שלושת הח'ליפים הראשונים היו מבני שבט קורייש- שבטו של מוחמד, והח'ליף הרביעי היה מבני משפחתו של הנביא מוחמד והוא עלי בן אבי טאלב. עלי- בן דודו וחתנו של הנביא, בעלה של בתו פאטימה. השיעה התחילה כתנועה פוליטית בעיקרה, ומכאן פירושה המילולי של המילה "שיעה" הוא "סיעה"- הכוונה לסיעתו של עלי שדרשה את זכותו לח'ליפות על רקע קרבתו המשפחתית לנביא.

מטרתה של עבודה זו להציג תמונה כוללת, עד כמה שניתן, של העדה השיעית בלבנון בין השנים 1969 - 1982. עבודה זו סוקרת את האירועים והתהליכים המרכזיים אשר עברו על העדה השיעית בלבנון במשך תקופת זמן של שלוש עשרה שנים, החל מחודש מאי 1969 בו נבחר מוסא אל-צדר2 לתפקיד יושב ראש המועצה השיעית העליונה3 ועד חודש יוני 1982 בו פלשה ישראל ללבנון. תקופת זמן זו נבחרה שכן בתקופה זו עברה העדה השיעית בלבנון תהליך מואץ של שינוים חברתיים ומדיניים.
עבודה זו בוחנת שלושה היבטים מרכזים:
1. מהו מצבה של העדה השיעית בלבנון - האם זוהי עדה פסיבית ומקופחת או שמא השיעים נמצאים במרכז הזירה הפוליטית הלבנונית.
2. האם מצבם של השיעים בלבנון, בפרק הזמן הנדון, נשאר סטטי או עבר שינוי כלשהו, מהם גורמי השינוי ומה חלקו של אל-צדר בתהליך.
3. בחינתו של האירגון השיעי "אמל"4 - העבודה איננה עוסקת בהרחבה באירגון, אלא נותנת זוית ראייה על מקומו כאירגון שיעי הפועל לראשונה בהיסטוריה של לבנון כגוף יוזם ולא כגוף נגרר.

במבוא מצאתי לנכון להסביר בהרחבה מהי השיעה שכן אין עבודה זו עוסקת באמונות ודתות אלא מתיימרת להביא את העובדות כהווייתן, ולכן הקדשתי מקום נכבד לתיאור השיעה בכללותה, תוך ניסיון לגעת "על קצה המזלג" בעיקרי האמונה השיעית, מאפייניה בכלל וייחודה על פני הסונה.
בעיה מרכזית שהתעוררה במהלך כתיבת העבודה היתה החוסר בנתונים מספריים מדוייקים (בעיקר בכל הנוגע לנתוני האוכלוסיה בלבנון) וזאת משום שמאז 1932, השנה בה נערך מפקד האוכלוסין בלבנון, לא נערך כל מפקד אוכלוסין רשמי. כלומר, רוב הנתונים המספריים בעבודה הם בגדר הערכות בלבד, אלא אם ציינתי אחרת בגוף העבודה.
הדגש בעבודה הושם על תאור התהליך אותו עברה העדה השיעית בלבנון במשך תקופת הזמן המוגדרת, ולכן כמעט ולא התמקדתי באישים אשר פעלו והשפיעו בתקופת זמן זו בלבנון.
-------------------------------------------------------------------------------
1. איתן קולברג, "השיעה- סיעתו של עלי", בתוך מרטין קרמר (עורך), מחאה ומהפכה באיסלאם השיעי (תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, 1985), עמ' 17.
2. מוסא אל-צדר - ראה פרק שני.
3. המועצה השיעית העליונה - ראה פרק שני.
4. אירגון "אמל" - ראה פרק שלישי.

מקורות:

Haley, Edward and Lewis Snider. Lebanon in Crisis. New York : Syracuse University Press, 1979.
Norton, Augustus. Amal and the Shi`a. Texas : University of Texas Press, 1987.
Salem, Elie Adib. Violence and Diplomacy in Lebanon. London : I.B. Tauris, 1995.
אולמרט, יוסף. מיעוטים במזרח-התיכון. תל- אביב : משרד הבטחון, 1986.
לצרוס - יפה, חוה. האיסלאם. תל - אביב : משרד הבטחון, 1980.
עג'מי, פואד. האימאם הנעלם. תל - אביב : עם עובד, 1988.
שמעוני, יעקב. לקסיקון פוליטי של העולם הערבי. ירושלים : כתר, 1998.
Deeb, Marius. " Shia Movements in Lebanon, " TWQ, 10/2 (1988), pp. 683 - 698.
אולמרט, יוסף. " השיעה בלבנון, " בתוך מרטין קרמר. עורך . מחאה ומהפכה באיסלאם השיעי. תל - אביב : הקיבוץ המאוחד, 1985, עמ' 112 - 125.
אולמרט, יוסף. " השיעים בלבנון, " סקירה חודשית, 31 (1984) , עמ' 3 - 10.
בליי, אלכסנדר. " העדה המתואלית בלבנון וייחודה, " המזרח החדש, כ"ג (1973), עמ' 20 - 26.
ביילי, יצחק. " השיעים בלבנון, " סקירה חודשית, 32 (1985) , עמ' 31 - 21.
זמיר, מאיר. " החלוקה העדתית - שורש מלחמת האזרחים בלבנון, " סקירה חודשית, 29 (1981) , עמ' 83 - 91.
קולברג, איתן. " השיעה - סיעתו של עלי, " בתוך מרטין קרמר. עורך . מחאה ומהפכה באיסלאם השיעי. תל - אביב : הקיבוץ המאוחד, 1985, עמ' 17 - 22.

תגים:

שיעה · מוסלמים · איסלם · איסלאם · אסלאם · חוסיין · כרבלא · כתות · פילוג · אימאם · אמאם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השיעים בלבנון 1969-1982", סמינריון אודות "השיעים בלבנון 1969-1982" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.