ארגון אש"ף בין השנים 1974-1964

תקציר העבודה:

עד מלחמת ששת הימים, הממשל ההאשמי בירדן, אשר נשען על החלטות קונגרס יריחו מ-1948 במסגרתו הביעו תושבי יהודה ושומרון את הסכמתם לסיפוח השטח לעבר הירדן, שלט בעבר הירדן ועשה מאז 1948 ככל יכולתו על מנת למזג בין המרכיב העבר-ירדני לבין המרכיב הפלסטיני. במילים אחרות, גורם כוח יציב תפס את קודקודה של הפירמידה הפלסטינית ומילא את החלל ששרר קודם לכן. עם הזמן המצב חזר לקדמותו, אך בהבדל אחד: צמיחתו המהירה של "הארגון לשחרור פלסטין" (להלן: אש"ף), "מנט'מת אלתחריר אלפלסטיניה", החל משנת 1964 ואילך, אשר העמידה אותו כמתחרה לירדן בטענה להשגת חזקה על קודקוד הפירמידה, וזאת למרות שהוא היווה, בשנים אלה, גורם כוח חיצוני לגדה המערבית ולתושביה.

סמינריון זה יתמקד באש"ף שבין השנים 1974-1964, היינו משנת הקמת אש"ף כארגון פוליטי פלסטיני, דרך השלב שבו הפך לארגון-גג לארגוני חבלה פלסטינים רבים (בשנת 1968), כולל ארגון "פתח" ("חרכת אלתחריר אלפלסטיניה") אשר נוסד באוקטובר 1959, ועד להכרה הבינלאומית באש"ף ששיאה היה נאומו של יאסר ערפאת, מנהיג ומייסד "פתח" עד אז, בפני האסיפה הכללית של ארגון האומות המאוחדות (להלן: האו"ם) בשנת 1974. עם הקמת אש"ף החלה להתגבש האידיאולוגיה של המאבק הפלסטיני, שכללה בתוכה שימוש בטרור ובחבלה כאמצעי לקידום היעד הלאומי ובתום התקופה הנדונה בעבודה זו, שנת 1974, התגבשה האידיאולוגיה של הפתרון המדיני כאמצעי נוסף להגיע למטרה הנכספת, "שחרור פלסטין".

בסופו של דבר נראה כי אש"ף, למרות שהיה נתון להשפעת ממשלות ערביות שונות באזור, עבר כברת דרך ארוכה שבמהלכה הצליח להשיג שני הישגים חשובים.
הראשון, שמדינות ערב הפכוהו לפוסק האחרון בשאלה הפלסטינית (ועידת רבאט 1974). השני היה, שבסיס כוחו העיקרי הושתת על הפזורה הפלסטינית, שעיקרה מתרכז במדינות ערב, ובמיוחד על מחנות הפליטים, ובכך הצליח ליצור תחיה לאומית ולארגן אותה תוך הדגשה מחדש של הפלסטינים כגורם שאין להתעלם ממנו בסכסוך הישראלי-ערבי. אש"ף השיג הישגים אלו בעיקר בזכות האידיאולוגיה הרדיקלית ודרכו המיליטנטית בהם דבק ומהם שאב את עוצמתו הפוליטית הרבה, ובשנים 1974-1973 הוא תרגם עוצמה זו להישגים מדיניים בעולם הערבי ובזירה הבינלאומית.

תוכן עניינים:
מבוא
הרקע לצמיחת אש"ף
התפתחות הארגון בין השנים :1969-1964
יאסר ערפאת
הארגון בין השנים :1974-1969
השתלטות "פתח" אל אש"ף
בדרך להכרה בינלאומית ותחילת "התהליך המדיני" של אש"ף
מבנה אש"ף וארגונו:
בתחום הפוליטי
בתחום הצבאי
בתחום החברתי-כלכלי
האידיאולוגיה והאסטרטגיה של אש"ף
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

ארנון, יובל ויודפת, אריה, אש"פ - דיוקנו של ארגון (תל אביב: מעריב, 1985).
גבאי, משה (עורך), הצהרות והחלטות בנושא הפלסטיני 1989-1950 (רמת אפעל: "יד טבנקין", התנועה הקיבוצית המאוחדת, 1990).
הרכבי, יהושפט, האמנה הפלסטינית ומשמעותה, (ירושלים: דצמבר 1974).
ושיץ, יוסף, עיונים במחשבה הפוליטית הפלשתינאית (גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים גבעת חביבה, פרסום מס' 25, נובמבר 1979).
משעל, שאול, "אש"ף ורעיון המדינה הפלסטינית" בתוך הבעיה הפלסטינית - סוגיות נבחרות (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1982), עמ' 45-27.
רבינוביץ, איתמר, "היחסים הבינערביים ושאלת היישות הפלשתינאית", מתוך נמרוד, יורם (עורך), פלשתינאים בעימות (גבעת חביבה: המרכז ללימודים ערביים ואפרו-אסיניים גבעת חביבה, 1975) עמ' 45-34.
רובינשטיין, דני, ערפאת - דיוקן, (לוד: זמורה-ביתן, 2001).
Abdel-Nasser, Gamal, Speeches and Press Interviews, January-December 1963 (Cairo: UAR Information Department, 1964), p. 291.
Cobban, Helena, The Palestinian Liberation Organization (Cambridge: Cambridge University Press, 1984).
Frangi, Abdallah, The PLO and Palestine (London: Zed Books, 1983).
Hamid, Rashid, What Is The PLO ? (London: The Main Event, 1986).
Nasralla, G.K. (ed.), Palestine Arab Documents, 1967 (Beirut: Institute for Palestine Studies, 1969), pp. 697, 989.
Rubenberg, Cheryl, The Palestine Liberation Organization Its Institutional Infrastructure (Belmont: IAS, 1983).
Yodfat, Aryeh, and Arnon-Ohanna, Yuval, PLO: strategy and politics (London: Croom Helm, 1981).

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ארגון אש"ף בין השנים 1974-1964", סמינריון אודות "ארגון אש"ף בין השנים 1974-1964" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.