אש"ף- מארגון טרור ליישות מדינית

תקציר העבודה:

בוועידת קמפ דיוויד 2 צומצם מאוד הפער בין עמדות ישראל והפלסטינים ונופצו כמה מהמוסכמות, שנחשבו לטאבו בקרב שני הצדדים. על-פי המידע שהתפרסם בתקשורת, ישראל הסכימה, לראשונה באורח פורמלי, להקמתה של מדינה פלסטינית, חלק מהישובים ביהודה ושומרון יאלצו להתפנות או להישאר תחת ריבונות פלסטינית. ישראל הבהירה, כי תהיה מוכנה לשיבתם של מספר מוגבל של פליטים פלסטינים לישראל במסגרת איחוד משפחותי וכן תתרום לקרן בינלאומית, שתסייע ביישובם של הפליטים ותפצה אותם בעבור איבוד אדמתם ובתיהם. עוד הסכימה ישראל לריבונות פלסטינית על חלקים בירושלים, כולל חלק ניכר ממזרח ירושלים הפלסטינים הסכימו לראשונה, שהנסיגה הישראלית תהיה לקווים שונים מאלה של 1967. בכך הם
הסכימו גם, כי הישובים היהודיים רבי האוכלוסין ביהודה ושומרון יסופחו לישראל, בתמורה, הסכימה ישראל להעביר לפלסטינים שטחים בתחומי הקו הירוק .1
מרחב גדול של אי הסכמות נותר בעיקר בשני תחומים:
- הריבונות על הר הבית והשכונות שבתחום העיר העתיקה .2
- סירוב הפלסטינים להכיר בחזרת מספר מוגבל של פלסטינים לתחום ישראל כמימוש 'זכות השיבה' .3
בעקבות הצהרתו של הנשיא קלינטון לאחר הוועידה, באשר לצורך להימנע מצעדים חד-צדדיים, הורה ערפאת לאנשיו למנוע כל מעשי אלימות כנגד ישראלים. במקביל הוא יצא למסע בינלאומי במטרה לגייס תמיכה בעמדותיו, כולל בסוגיית ההכרזה החד-צדדית על הקמת המדינה הפלסטינית. ממנהיגי מדינות ערב ביקש ערפאת גיבוי לעמדות שהציג בקמפ דיוויד. מרוסיה, ממדינות אירופה ומיפן הוא ביקש תמיכה להתנגדותו ללחץ אמריקאי לעשות פשרות נוספות, שמסיבות פנימיות אין הוא יכול להסכים להן. במהלך סיור זה התברר לו, כי מרבית המנהיגים שאתם שוחח, לא יתמכו בהכרזה חד-צדדית על מדינה ולכן נראה, כי הוא ישקול לדחות את עיתוי ההכרזה .4
בניסיון להתגבר על המחלוקות, מעונינים שני הצדדים לנצל את התקופה שנותרה (20.1.2001) לנשיא קלינטון בבית הלבן, תוך גיוס מחויבותו לתהליך ומעורבותו, כדי להגיע להסכמה על העקרונות להסדר קבע.
הסוגיות שנותרו במחלוקת הן רגישות ביותר ונוגעות למאווים הלאומיים של שני הצדדים, מאידך תוצאות הוועידה מצביעות על כך, כי הוסרו בה עוד מחיצות, צומצמו הפערים בעמדות ושני העמים . הישראלי והפלסטיני - יאלצו להטמיע את כורח הפשרה ולעכל את הפשרות הקונקרטיות עליהן כבר הוסכם בין המנהיגים.

בעבודה זו ננסה לבחון כיצד אש"ף הופך מארגון טרור לקראת יישות מדינית, תוך כדי כך אתמקד בנושאים הבאים ואקטואליים על רקע כשלון השיחות קמפ דויד 2 ואינתיפאדת אל-אקצה:
1. רקע היסטורי מיום הקמת המל"פ ועד עצם ימים אלה.
2. נדון באיפשרויות הכרזה חד צדדית על כינון מדינה פלסטינית בגין כשלון השיחות האחרונות.
3. דיון בתפיסת הבטחון של המדינה הפלסטינית העתידה לקום.
_____________________________
1 שפיגל ישראל. (ח' בכסלו תשנ"ט). בין גבולות המדינה לגבולות ארץ ישראל (על משמעות הקטנת שטחה הריבוני של ארץ-ישראל בעקבות חתימת הסכמי השלום). יתד נאמן מוסף שבת קדש, 5-4. :27.11.98
2 מידד ישראל. (2000). האמנם "הר הבית בידנו"? נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות: .61-67
3 שמש משה. (2000). אש"ף: הדרך לאוסלו - שנת 1988 כמפנה בתולדות התנועה הלאומית הפלסטינית. עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל 245-486 :9. (להלן, שמש).
4 מאמר מערכת נתיב אוגוסט .2000

תוכן העניינים:

מבוא

מהקמת המל"פ ועד לקראת מסגרת מדינית
א. רקע היסטורי

האופציה למסגרת מדינית
א. אוטונומיה לתקופה ארוכה
ב. קונפדרציה ירדנית פלסטינית
ג. הכרזה חד צדדית על כינון מדינה פלסטינית ותרחישיה

היבטי בטחון ברשות הפלסטינית
א. רקע
ב. אמצעי הבטחון הפלסטינים
ג. מנגנוני הבטחון הפלסטינים הבולטים
ד. מנגנוני המודיעין
ה. אמצעי הלוחמה ברשות מערך הבטחון הפלסטיני הכולל
ו. תפיסת האיום הישראלי
ז. התלות בישראל
ח. מיקום הגבול

סיכום

ביבליוגרפיה

מקורות:

ברעם חיים. (1999). עידן פוסט-אוסלו. נקודה 228: 19-17.
גזית שלמה. (2000). ויתורים כואבים - הישגים משותפים (ראיון עם אלוף [מיל.] שלמה גזית). מפנה: במה לעניני חברה 31: 6-3.
הורוביץ אלי. (2000). "לסוגיית ההכרזה החד צדדית על כינון מדינה פלסטינית-שלושה תרחישים" נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 4. עמ' 6-9 אוגוסט 2000.
הלר מרק א. (1999). המעורבות האמריקנית בהסכמי הביטחון הישראליים- פלסטיניים. עדכן אסטרטגי 1(4): 1, 5-3.
כהן-דור-שב נטע. (1999). אוסלו - הכישלון, התסכול ותוצאותיהם. נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 2(67): 9-8.
מידד ישראל. (2000). האמנם "הר הבית בידנו"? נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות:גליון נובמבר, עמ' 61-67.
מעוז משה וב"ז קדר. (1996). (עורכים) התנועה הלאומית הפלסטינית: מעימות להשלמה?. הוצאת משרד הבטחון תל-אביב
משאל שאול וסלע אברהם. (1999). זמן חמס אלימות ופשרה . הוצ' ידיעות אחרונות, ת"א.
סעיד אדוארד. (1999). לא נכנע בשקט. מצד שני 19: 21-20.
פפה אילן. (2000). "הר הבית בידנו"? נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות: 64-57.
קם אפרים, המסגרת המדינית של הישות הפלסטינית, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, 1994.
שלו אריה, אופציות לסידורי בטחון ישראל-פלסטינים : סוגיות בהסדר הקבע, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, 1994.
שלו אריה, האוטונומיה - סוגיות עיקריות ופתרונות אפשריים, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב המרכז למחקרים אסטרטגיים ע"ש יפה, 1993.
שמש משה. (2000). אש"ף: הדרך לאוסלו - שנת 1988 כמפנה בתולדות התנועה הלאומית הפלסטינית. עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל 9: 245-486.
Boutwell Jeffrey Mendelsohn Everett, Israel-Palestinian Security : Issues in the Permanent Status Negotiations, Cambridge Massachusetts, American Academy of Arts and Sciences, 1995.
Usher Graham, "The Politics of Internal Security : The PA's New Intelligence Service", Journal of Palestine Studies, XXV, No 2, Winter 1996.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אש"ף- מארגון טרור ליישות מדינית", סמינריון אודות "אש"ף- מארגון טרור ליישות מדינית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.