בניית העולמות של פדריקו פליני ושבירת הנאו ראליזם

תקציר העבודה:

"איני יוצר סרט מפני שאני מבקש להוכיח רעיון כלשהו. הרעיון של הסרט מתעורר בי בדרך כלל לאחר שקורה לי משהו אשר לדעתי עשוי להיות בעל חשיבות גם להעשרת נסיונם של אנשים אחרים, זו תמיד אותה הרגשה: לנסות ראשית כל לספר על עצמי, ובעשותי כך, למצוא איזו דרך הצלה, דרך אל משמעות ואמת מסוימת. וכאשר זה קורה ואנשים באים אלי לא כדי לשוחח על סרטי, אלא כדי לספר לי על בעיותיהם הפרטיות, אני מרגיש כי השגתי משהו. זהו סיפוק גדול עבורי" (גרינברג).
יצירותיו של פליני רצופות מוטיבים החוזרים ונישנים במרבית סרטיו. פליני בעיסוקו המתמיד בחשיפת נשמתו מול המראה הרי שמוטיבים מסוימים כופים עצמם עליו, ובאופן זה נוצר בהדרגתיות עולם שלם שנקרא "עולם פלינאי" ביטוי
השגור בטרמינולוגיה היום יומית.
התקופה בה פצח בקרירה קולנועית הייתה תום מלחמת העולם השנייה, והשנים הראשונות שאחריה. בתקופה זו פרח באיטליה זרם אומנותי חדש שכבש את העולם כולו "הניאו ראליזם האיטלקי", סגנון שניסה להחיות מושגים אסטטיים נושנים בדבר היחס שבין אמת לאומנות, או ליתר דיוק, בין אומנות למציאות.
פליני לפחות בתחילת דרכו, השתייך לזאנר זה וייצר סיפורים אמינים ומציאותיים מאוד, אך בשל שאיפתו לחשוף את נשמתו נמצא שעולמו הנפשי כולל במהותו לא רק מציאות ממשית אלה ניזון בצורה ברורה גם מחוויות פנימיות, חלומות
וזיכרונות.
דימויים אלה עולים בעוצמה מציאותית כה גדולה עד כי ההבחנה בין יצירי דמיון לעומת עובדות מציאות נעשית בסרטיו לבלתי אפשרית. תופעה זו הופכת את סרטיו לקשים ומורכבים לניתוח והבנה.
חלק מעמיתיו סוברים כי בכך "בגד" פליני בעמיתיו האיטלקים והפנה גבו לנאוראליזם בהמציאו זאנר משלו, זאנר שיצר וערבב מציאות ודימיון. פליני מרד בכל מה שהאמינו באותה תקופה, מרבית הסרטים ברצונם לשקף עולם קרוב ככל הניתן למציאות לקחו מצלמות אל שכונות העוני כדי לצלם ילדים כחושים, בבגדים בלויים מנוצלים ע"י מבוגרים. פליני הסתפק בצילומי אולפן ותפאורה בטענה כי לא ניתן להבדיל בין דמיון למציאות בין עובדה לבדיה. לטענתו בשביל לדעת איך נראה עוני, אפשר ללכת לשוק ואין צורך לראות זאת על מסך קולנוע. המסך הוא מקום משכנתה של המוזה. פליני ביטא טענה זו בחיפוש והצגת אנשים ייחודיים וחריגים שהיו זרים ומנוכרים לסביבתם.

תוכן עניינים:
מבוא
הבטלנים
החיים מתוקים
ג'ולייטה של הרוחות
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אלפרט הוליס, פליני, 1988, הוצאת דביר,תל אביב.
גרינברג דוד, "תולדות אומנות הקולנוע", 1970 , תל אביב.
פרניגר ענר, "בדרך לקולנוע", משקפיים, רבעון 16, 1991.
ראובני יותם, "פליני רואה אישה", סינמטק, מרץ - אפריל 1995.
BONDANELLA PETER, "THE CINEMA OF FEDERICO FELLINI" 1992, PRINCETON N.J., PRINCETON UNIVERSITY PRESS.
MURRAY, EDWARD, FELLINI THE ARTIST, 1979, N.Y., F.UNGAR PUB. CO.
SALACHAS, GILBERT, FEDRICO FELLINI, 1969, N.Y. CROWN PUB.

תגים:

סרטים · ריאליזם · ניאו

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בניית העולמות של פדריקו פליני ושבירת הנאו ראליזם", סמינריון אודות "בניית העולמות של פדריקו פליני ושבירת הנאו ראליזם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.