הקשר שבין דת ונשים בקולנוע

תקציר העבודה:

הקשר שבין דת לנשים מוכר לכל מי שיש בידו מושג בסיסי במקורות הדת. יסודה של הדת באמונה באל או באלים ואלות, בקיום טקסים ופולחנים לכבודם ובקביעת כללים חברתיים בשמם. על פי כללים חברתיים אלה מעוצבים היחסים בין המינים. על פי כללים אלה מתחלקים המינים לשולטים ונשלטים, לחזקים וחלשים, לטובים ורעים, לאשמים וצדיקים.
האשה שחברה לנחש פיתתה את האדם וגרמה לסילוקו מגן העדן. שרה הוצגה על ידי אברהם כאחותו ולא כבת זוגו, תוך שהוא מוותר עליה למען שליט זר כדי להציל עצמו. אשת לוט הפכה לנציב מלח ובנותיו של לוט היו מועמדות להיזרק אל אנשי סדום להתעללות עד אין קץ, כדי להציל את האורחים הגברים של אביהם. דמויות נשיות ממשיכות ללוות, לחיוב ולשלילה את סיפורי התנ"ך, כמו מרים ודבורה הנביאות, פילגש בגבעה, תמר ורבות אחרות. בנצרות מוכרות מריה הבתולה ומריה מגדלנה וכמובן האלות היווניות כמו ונוס וארטמיס המייצגות שני פנים
של הדמות הנשית.
החוקים הדתיים וההתרחשות הדתית מתווים את הכללים החברתיים בסביבות השונות, בהתאם לפרשנויות הניתנות להיבטים הדתיים וליחסים של קהילה מסוימת עם אלוהיה. כללים אלה גם טווים את מסכת היחסים שבין חלקי החברה, הן מבחינה מעמדית, כמו הקסטות בהודו, עוצמתם של פרנסי העדה ועשיריה, כאשר אצל הפרוטסטנטים עושר מהווה נגזרת של ברכה אלוהית וכן ביהדות, שבה נאמר כי 'צדיקים ממונם חביב עליהם כנפשם'. הדת גם קובעת ומעצבת את מקומם ומעמדם של בני המינים השונים. בדתות המונותיאיסטיות במיוחד, בא לידי ביטוי תפקיד הגבר, שהוא בדרך כלל השולט, המפרנס והקובע לעומת תפקידה של האשה, אשר מיועדת לשמש עזר כנגדו, דמות נגררת אחרי הגבר המחליט וכן הרעיון של 'כבודה בת מלך פנימה' ביהדות, כשבאיסלאם הדבר מתבטא אף בעוצמה רבה יותר.

הקולנוע מהווה מראה חברתית. אמנם גם הסרט הריאליסטי הוא עדיין סרט ואינו מראה מציאות של אחד לאחד, אולם מהיצירה האמנותית בכלל ומהקולנוע בפרט ניתן ללמוד על גישות חברתיות הנהוגות בתקופה נתונה. מהאמנות הפלסטית ניתן ללמוד על השוני בתפיסה של ימי הביניים לעומת תקופת הרנסנס שבה שאפו לחדש את ההדר האלוהי של העת העתיקה ומאז הבארוק, על ידי הפרת האיזון וחיתוך דמויות בציורים או עיוותם של פסלים יצרו התרסה כנגד סדר קודם. הקולנוע הבא לצייר עבור הצופה נתח ממציאות, רחבה או מצומצמת, מהווה בפועל
מסמך חברתי, שניתן ללמוד ממנו ולקלוט את מסריו של יוצר זה או אחר. מכיוון שהקולנוע עוסק בחברה, כלומר בבני אדם, הרי שניתן ללמוד ממנו על יחסים חברתיים, שהם יחסים המהווים גלגול כלשהו של יחסים קדומים יותר שבעבר היו משויכים למקור הדתי, וברבים מהמקרים עדיין פועלים על פי מקור זה. הקשר שבין המקור הדתי והאשה מתבטא לטענתי במודע או שלא במודע בסרטיהם של יוצרים שונים.

בעבודתי ארצה לטעון כי הקשר שבין דת ונשים בא לידי ביטוי בקולנוע. קשר זה ניתן למצוא הן בדמותה של האשה, אשר בדרך כלל יש בה משום חולשה מסוימת, הניכרת ביצירות גבריות והן במוטיבים דתיים שניתן להשליכם על בני המינים השונים ועל היחסים ביניהם.
על מנת לבדוק את הקשר שבין הדת ודמות האישה בקולנוע אערוך סקירה משווה בין יצירותיו של פרדריקו פליני "עיר הנשים" (1980) ו"לילות כביריה" (1957), סרטיו של מיכלאנג'לו אנטוניוני "יצרים" (1966) ו"הלילה" (1960) ופדרו אלמודובר "הכל אודות אמא" (1999) ו"דבר אליה" (2002). בעבודתי אטען כי מוטיבים דתיים שונים קיימים אצל כל היוצרים, אולם קיים הבדל מהותי בין יצירותיהם של אנטוניוני ואלמודובר לבין יצירותיו של פליני, הן באופן הצגת האישה, הן במוטיבים הדתיים והן בגישה הגברית לנשים. גם המוטיבים הדתיים שונים בין הבמאים.

על מנת לתמוך בטענתי, אציג בפרק הראשון התייחסויות להקשרים שבין דת לנשים.
בפרק השני אעמוד על הקשר שבין דת, אשה וקולנוע לנוכח גישות קולנועיות שונות ובפרק השלישי אביא תקצירים של ששת הסרטים הנ"ל, שיהוו רקע השוואתי בעבודתי. החומרים משלושת פרקים אלה יהוו את הבסיס לדיון בקטגוריות השונות שאערוך בפרק הרביעי, כשאת מסקנותי אביא בסיכום.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: נשים ודת - ההקשר התרבותי
פרק ב: תופעות פמיניסטיות והקשרים דתיים על פי גישות קולנועיות
פרק ג: המימד הדתי של הדמות הנשית ביצירות פליני, אנטוניוני ואלמודובר
3.1 יצירתו של פליני
3.1.1 עיר הנשים (1980)
3.1.2 לילות כביריה (1957)
3.2 יצירתו של אנטוניוני
3.2.1 יצרים (1966)
3.2.2 הלילה (1960)
3.3 יצירתו של אלמודובר
3.3.1 הכל אודות אמא (1999)
3.3.2 דבר אליה (2002)
3.4 הערה לסיום הפרק
פרק ד: דיון
4.1 מוטיבים יווניים
4.2 דמות האשה במקרא
4.3 יסודות הינדואיסטיים
4.4 טקסים ופולחנים
4.5 חלומות והזיות
סיכום
ביבליוגרפיה
פילמוגרפיה

מקורות:

אלפרט, ה., 1998, פליני, דביר, תל אביב.
בורשטיין, י., (1990), פנים כשדה קרב, הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
בן-שאול, נ., (2000), מבוא לתיאוריות קולנועיות, דיונון, תל אביב.
גיטליס, ב., (1984), קולנוע ותעמולה, רביבים, רמת גן.
הינלס, ג'., ר., (עורך), (1992), לקסיקון לדתות בנות זמננו, כתר, ירושלים.
כלב, ח., (1996), מבע קולנועי, (כרך א), אופטימוס, תל אביב.
מלכין, י., (1968), קולנוע וחופש האהבה, הטכניון/הארכיון הישראלי לסרטים, חיפה.
רביצקי, ר., (עורכת), (1999), קוראות מבראשית, ידיעות אחרונות, תל אביב.
שירמן, ח., (1997), תולדות השירה העברית בספרד הנוצרית ובדרום פרובנס, מאגנס, ירושלים.
Andrew, D., (1984), Film in the Aura of Art, Princeton University Press, Princeton.
Bachmann, G., "A Love of Today", Film Quarterly 36(4), 1983, pp. 1-4.
Bibby, R.W., "Canada's Mythical Religious Mosaic: Some Census Findings", Jurnal for the Scientific Study of Religion 39(2), 2000, pp. 235-239.
Bordwell, D., (1988), Making Meaning, Harvard University Press, Cambridge.
Dick, B.F., (1990), Anatomy of Film, St. Martin's Press, New York.
Donapetry, M., "Spanish Cinema", The Modern Language Review 96(1), 2001, pp. 237-238.
Forbes, J., "Citta Delle Donne, La (City of Women)", Monthly Film Bulletin 48(572), 1981, pp. 172-173.
Grant, B.K., "Experience and Meaning in Genre Films", in: Grant, B.K., (ed.), (1995), Film Genre Reader II, University of Texax Press, Austin, pp.114-128.
Jones, K., "Pedro Almodovar Creates Another Lush, Bittersweet Object of Beauty", Film Comment 38(3), 2002, p. 15.
Lehtonen, J., "Origins of Dreaming", American Journal of Psychiatry 159(3), 2002, p. 495.
Powers, J., "Antonioni's Magnificent Impasse", Film Comment 36(4), 2000, p. 52.
Sered, S.S., (1992), Women as Ritual Experts, Oxford University Press, New York.
Yoder, J.D. Schleicher, T.L., "Undergraduates regard deviation from occupational gender streotypes as costly for women", Sex roles 34 (314), 1996, pp. 171-188.

תגים:

הינדואיסטים · נשים · פמיניזם · מגדר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר שבין דת ונשים בקולנוע", סמינריון אודות "הקשר שבין דת ונשים בקולנוע" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.