ציפורי במאות ה-3 וה-4 לפנה"ס

תקציר העבודה:

בעבודה זו ננסה לתאר את פניה של העיר ציפורי במאות השלישית רביעית לפנה"ס העבודה עוסקת בתקופת המשנה והתלמוד וחופפת גם לתקופת התנאים והאמוראים. במהלך העבודה נתאר את מעמדה ותפקידה של ציפורי כמרכז רוחני ותרבותי, כמו כן ננסה לעמוד על חשיבותה ההיסטורית של העיר במחקר .
ציפורי הקדומה ישבה על גבעה רחבה באמצע הגליל התחתון, במקומו של הכפר הערבי ציפוריא, כארבעה מיל צפונית-מערבית לנצרת.
לפי מסורת של האמורא זעירא, ציפורי היא קטרון המקראית (שופטים א' 30) "ולמה נקרא שמה ציפורי ? שיושבת בראש ההר כציפור. ככל הנראה קטרון היא ציפורי, שנודעה בסביבתה הפורייה ותפסה את רוב מערבו של הגליל התחתון, נראה שכוונת האמוראי ר' זעירא בהתייחסו לציפורי הייתה לומר כי קטרון וציפורי היו שתי ערים קרובות וסמוכות זו לזו.
קיימת סברה כי שני המקומות היו קיימים זה ליד זה בזמן אחד מפני שאחד התנאים כונה שמעון איש קטרון וכפי הנראה גם היו מקטרון תנאים נוספים, בזמן שהעיר ציפורי נודעה זמן רב בשם זה.
נראה שחז"ל בקשו למצוא סימוכין למסורת המייחסת את הגירסה הישנה של ציפורי לימי יהושע בן - נון לכן ניסו למצוא שם מקום מתאים מהימים ההם כדי לזהותו עם ציפורי של תקופתם.
בתעודות שונות מתקופת הגאונים זיהו את תרצה המקראית (יהושע י"ב 24, שיה"ש ו' 4) עם ציפורי, מקורו של זיהוי זה הוא, לדעת קליין בשיר השירים רבה לפסוק "יפה את רעיתי כתרצה", שם נאמר: "אלו נשי תירען דאמר רבי נשי תירען כשרות היו, עמדו ומחו על עצמן ולא נתנו מנזמיהם למעשה העגל".
נראה כי רבי התכוון למעשה פסול שקרה בימיו ושנדחה על - ידי נשי תירען, הסמוכה לציפורי, שנקראה אז בשם תרצה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
גילגולים לשם העיר
2. ציפורי בזמנים קדומים
3. רבני ציפורי
בית הדין בציפורי
חשיבות ציפורי כמרכז לאחר המרד
4. ציפורי בימי רבי יהודה הנשיא
מעבר רבי לציפורי
נושאי התפקידים בציפורי
5. ציביונה הרבני של ציפורי לאחר רבי יהודה הנשיא
6. סיכום - ציפורי פאר הגליל
7. ביבליוגרפיה
8. מראי מקום

מקורות:

אבי - יונה מ' : גאוגרפיה היסטורית של א"י, מוסד ביאליק, ירושלים, תשכ"ג.
אבי - יונה מ' : בימי רומי וביזנטיון, מוסד ביאליק, ירושלים, תש"ל.
אבי - יונה מ' : קדמוניות ארצנו, כרכים א' - ב', הקבוץ המאוחד, תשט"ז, תל - אביב.
אבי - גד נ' : בית שערים, מוסד ביאליק, ירושלים, תשל"ג.
אברמסקי ש' : בר כוכבא נשיא ישראל, מסדה 1961.
אהרוני י' : ארץ ישראל בתקופת המקרא, גאוגרפיה הסטורית, מוסד ביאליק, ירושלים 1961.
אלון ג' : תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, כרכים א' - ב', הקבוץ המאוחד, תשכ"ז.
אלון ג' : מחקרים בתולדות ישראל, כרכים א' - ב', תל - אביב, תשי"ח.
ביכלר א' : עם העם הגלילי (תרגום אלדד), מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ד.
קליין ש' : "חלוקת יהודה והגליל" ספר השנה של ארץ ישראל בעריכת א.
נאמן פ' : אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית, הוצאת צ' צ' יק, תל - אביב, תשל"א.
אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, מ' אבי - יונה בהשתתפות ש' ספראי, כרטא ירושלים, 1966.
יוספוס פלויוס, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, תרגם י' שמחוני, מסדה תל - אביב 1970.
אופנהיימר, א', "בתי מדרשות בארץ ישראל בראשית תקופת האמוראים", קתדרה, 8 )תשל"ח.
אופנהיימר א', הגליל בתקופת המשנה, ירושלים, 1991.
.אורבך, א"א, "מיהודה לגליל", ספר זכרון ליעקב פרידמן, בעריכת ש' פינס, ירושלים, תשל"ד,
לוין, י"ל, מעמד החכמים בארץ ישראל בתקופת התלמוד, ירושלים תשמ"ו.
.ספראי, ש', "תקופת המשנה והתלמוד", תולדות עם ישראל, בעריכת ח.ה. בן ששון, תל אביב תשכ"ט,
פרדקין, א', "אשקלון ו'תחומי ארץ ישראל' בתקופת המשנה, קתדרה, 19 )תשמ"א
אהוד נצר, זאב וייס, ,י עונות - חפירה בציפורי", קדמוניות ב"ד1991:
אלי שילר, "בין נצרת לכפר נחום", אריאל י 1992.
רונה אביסף, " פארק ארכיולוגי בציפורי", גן ונוף מ"ז (י"ב):, 1992.
דוד מושיוב, "ציפורי היושבת בראש ההר (נופי ארצנו)", כיב הגימלאי 1994.
צוק צביקה, "ציפורי הבירה בגליל", עת-מול, י"א(5), 1986.

תגים:

קטרון · גליל · ארכיאולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ציפורי במאות ה-3 וה-4 לפנה"ס", סמינריון אודות "ציפורי במאות ה-3 וה-4 לפנה"ס" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.