שילוב חינוך ותעשיה-הפקת ספר מחזור

תקציר העבודה:

ראשי פרקים:
1. תקציר ומבוא
2. התעשייה
3. שיטות ניהול ושילובן בחינוך
4. שילוב התעשייה בחינוך
5. הפרוייקט
6. סיכום ומסקנות
7. ביבליוגרפיה

שאלת המחקר אשר תיבדק במסגרת עבודה זו תהיה הפקת ספר מחזור לבוגרי כיתה י"ב, עבודה אשר תעשה על ידי תלמידי כיתה י"ב ובשיתוף אנשי מקצוע. דרך בחירת נושא זה ניתן להמחיש את החשיבות והתועלת אשר ניתן להפיק משילוב התעשייה בחינוך והחינוך לתעשייה.
במסגרת הפקת ספר המחזור של תלמידי כיתה י"ב, אשר מתבצע תוך כדי שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע אשר אינם קשורים לתחום החינוך, ובמקרא זה הינם הורי התלמידים אשר עוסקים בתחומים אשר עשויים לסייע בהפקת ספר המחזור, באים התלמידים במגע עם תהליכי הייצור, בהפקה של ספר מחזור, התלמידים למעשה חווים תכנון פרוייקט והפקתו תוך כדי מגע עם אנשי מקצוע מתחום התקשורת הכתובה קרי עורכים, אנשי מחשבים ומולטי מדיה, אנשי הפקה, עיתונאים, מאיירים וכו'.
במסגרת העבודה נעמוד על החשיבות של שילוב התעשייה בחינוך, מה הם היתרונות שבשילוב זה ומה התוצרים העשויים לנבוע מאותו שילוב. לשם הבנת שילוב התעשייה בחינוך נעמוד תחילה על מהות התעשייה. לאחר מכן נבחן את השילוב שבין שיטות ניהול מקובלות לחינוך, כלומר כיצד שיטות אלה יכולות לבוא לידי ביטוי במערכת החינוך ורק
לאחר מכן יעשה הקשר שבין החינוך לתעשייה. פרק הסיום של העבודה יכלול את המסקנות מהעבודה ומהפקת הפרוייקט.
היות והפקת ספר מחזור הינה למעשה פרוייקט, כלומר משימה חד פעמית אשר לה נקודת התחלה ונקודת סוף, נקדיש במסגרת העבודה פרק נפרד להסבר המושג פרוייקט וזאת בשונה מייצור המוני וייצור סידרתי. אך תחילה נבחן מה הוא למעשה החינוך לתעשייה כאשר אנו בוחנים את שילוב התעשייה בחינוך אנו למעשה בוחנים את "החינוך לתעשייה", חינוך זה כולל פיתוח המחשבה האנליטית, הביקורתית, איסוף מידע ויישומו, כמו כן
החינוך לתעשייה "קושר" למעשה את התלמיד לעולם שמחוץ לבית הספר, עוד בשלב שבו התלמיד נימצא למעשה במעין "חממה". נקודה נוספת חשובה אשר מופקת דרך החינוך לתעשייה היא התקשורת הבינאישית הנדרשת,עבודת הצוות ושיתוף הפעולה.

מקורות:

לפני שנסביר בצורה מפורטת מהי תעשייה, נסביר את מהותו של הפרוייקט אשר נבחר:
כאמור בכדי להעביר לתלמידים את נושא החינוך והתעשייה, נבחרה הפקתו של ספר מחזור לתלמידי כיתה י"ב וזאת בשיתוף הורי התלמידים. משך הפרוייקט יהיה במהלך כל שנת הלימודים האחרונה של התלמידים, כל תלמיד אשר ירצה לקחת חלק בפרוייקט יהיה ראשי, הפרוייקט יוצג לתלמידים על ידי המורה המארגן את הפרוייקט. בתחילת השנה
יוסבר הפרוייקט לתלמידים ויוצא להורים אשר להם היכולת המקצועית , הרצון האישי והמוטיבציה לקחת חלק בפרוייקט. לאחר שההורים יענו להצעה ניתן יהיה להתחיל בהפקת הפרוייקט. בתחילה יחולקו התלמידים לקבוצות חשיבה, הם אלה אשר יעבדו את הנושא, יביאו רעיונות לספר המחזור, עליהם יהיה לבחון את כל האספקטים הקשורים אליו,
כלומר כל קבוצה תקבל נושא הקשור להפקת ספר המחזור אותו עליה יהיה לבודקה . במקביל לכך יערכו "ישיבות" של התלמידים במסגרת שעות החברה, ישיבות אלה יועברו על ידי המורה אשר מעביר את נושא החינוך לתעשייה, ובמהלך שעות אלה יקבלו התלמידים עזרה מקצועית מהמורה והשלמת החומר הנדרש להם על מנת להצליח בהפקת ספר המחזור-
(כמו לימוד טכניקת עץ- המוצר וכדומה). לאחר שהתלמידים יצרו בינם לבין עצמם את הטיוטות הראשונות, מתקיימות סידרה של פגישות עם ההורים אשר בחרו לעזור בהפקת הפרוייקט, ההורים אשר מהם מצופה לעזור בנושא עליהם להיות מכל תחום תעשייתי אשר לדעתם עשוי לתרום להפקת הפרוייקט. ההורים ומקצועותיהם יוצגו בפני התלמידים,
כך שהתלמידים יבואו במגע עם מקצועות תעשייתים שונים. כל קבוצת תלמידים תתחבר אל ההורה שתחום עיסוקו מתאים לתחום אשר בו הם עוסקים, לדוגמא הקבוצה אשר אחראית על תקצוב הפרוייקט תצטרף אל הורה אשר עיסוקו בתחום הבנקאות והפיננסים וכו'.
בזמן הרצת הפרוייקט ואיסוף החומר לספר המחזור תהיה קריאה לכל תלמידי כיתה י"ב אשר רוצים לקחת חלק בכתיבת הספר, לכתוב ולהביא חומר לקבוצת החשיבה אשר ערוכה על עריכת הספר. במהלך העבודה יובאו דיווחים מהקבוצות אל יתר התלמידים על מנת שהתלמידים יוכלו לקבל את התמונה במלואה. כמו כן ממומלץ להעביר את תקציר התרחשות
הפרוייקט גם אל התלמידים שלא לוקחים חלק פעיל בהפקת ספר המחזור על מנת לגם הם יחשו מעט מהפקת הפרוייקט. עם התקדמות הפרוייקט שעות החברה יוקדשו ברובן להפקת ספר המחזור, במסגרת שעות אלה ניתן יהיה לשלב סיורים של התלמידים במקומות העבודה של ההורים. לדוגמא עם ישנו הורה אשר עוסק בהוצאת ספרים ניתן יהיה לערוך סיור
לשם. כמו כן הורים יוכלו להעביר הרצאות בנושא הרלוונטי.
הפקת ספר המחזור צריכה להיות פעילות מהנה לתלמידים, אשר דרכה הם לוקחים אחריות על הנעשה וזאת בפיקוח ובעזרה של המורה המרכז את הנושא וצוות הורים אשר התנדב לעזור. הפרוייקט צריך להיות מלווה בעזרה עיונית ומעשית אשר תעשיר את התלמידים ותיתן להם מענה לבעיות בהם הם יתקלו.
פרק ב' התעשייה
כאשר אנו דנים בתעשייה, אנו למעשה דנים בכל התהליכים אשר אופפים אותנו. כלומר לכל תחום אשר בו נפנה התעשייה היא זו אשר "יוצרת" אותו, מפתחת אותו ומביאה אותו לידיעת הצרכנים. כאשר אנו דנים בתעשייה אנו דנים למעשה בנושאים רבים אשר קשורים יחדיו ליצירת מושג אחד. בין הנושאים אשר קשורים למושג תעשייה ניתן לכלול
את המושגים הבאים: ניהול, ניהול פיננסי, יזמות ומו"פ, מסחר, שיווק, פרסום, ייצור, טכנולוגיה, תהליכים, שינוע, לוגיסטיקה, מכונות , מוצרים, בקרה וכו'- כלומר כל אותם תהליכים אשר מתרחשים עד לקבלת המוצר הסופי ניתן להגדירם כתעשייה.
נציין שכיום התעשייה איננה מצטמצמת לתחום של ייצור במגזר העסקי בלבד, אלא ניתן להרחיב את היריעה ולהגדיר כתעשייה את התהליכים אשר מתרחשים במערכת הבריאות, שירותי הסעד, המערכת החינוכית ולמעשה כל תחום מתחומי חיינו אשר "מוביל" ליצירת מוצר בין אם המוצר נרכש בכסף ובין אם לא .
כאשר אנו בוחנים את "מיקום" התעשייה , אנו מוצאים שהיא כאמור מקיפה אותנו בכל הרמות. לשם בחינה מדוקדקת יותר אנו יכולים לחלק את הסביבה אשר בה מתבצעת הפעילות לשני מגזרים עיקריים - המגזר הציבורי והמגזר העסקי.
המאפיין הבולט ביותר של המגזר העסקי הינן המטרות של הארגון אשר נמצא במגזר זה - והן מיקסום הרווחים שמשיג הארגון. לעומתו ארגון הפועל בתחום המגזר הציבורי מטרותיו יכולות להיות שונות כמו צורך לאומי, דאגה לביטחון או רווחת הציבור. כיום למרות שהמטרות של המגזרים בצורה כללית לא השתנו דרכי ההשגה של המטרות
הולכות ומתקרבות, כלומר לא פעם המגזר הציבורי מאמץ לעצמו את דרכי הפעולה, הניהול והבקרה של המגזר העסקי אשר בו העיקר הוא הפקת הרווחים.
כאמור התעשייה הינה תהליך מורכב המשלב בתוכו תהליכי משנה רבים, ניתן לתארו על ידי "המעגל התעשייתי" דגם זה הינו המכנה המשותף הנמוך ביותר לכל תהליכי התעשייה , המעגל התעשייתי מורכב משישה שלבים שהם: הרעיון, בדיקת השוק, מחקר ופיתוח, תכנון היצור, תהליך הייצור, שיווק ומכירות ועל ידי משוב - חזרה אל הרעיון.
נציין כאן שהמערכת התעשייתית הרווחית לאורך זמן היא זו אשר מושתתת על ערכי העבודה- חריצות, מקצועיות, אחריות דייקנות והחשוב מכל- שאיפה מתמדת למצוינות ולאיכות. עוד נציין שערכים אלו הינם ערכים אשר ניתן להקנות בתהליכי למידה. בנקודה זו נרחיב בפרק אשר עוסק בחינוך לתעשייה.
פרק ג' שיטות ניהול ושילובן בחינוך
ניהול הינו למעשה השגת מטרות על ידי אנשים אחרים, זהו תהליך חברתי, פעולה אנושית שיזומה על ידי אדם (המנהל) על מנת להביא מהכוח אל הפועל את המדיניות אשר נקבעה. ניהול על שיטותיו השונות נדרש בכל מערכת ובכל ארגון, בין אם זה ארגון תעשייתי אשר קיים לשם הפקת רווחים, ובין אם זה מלכ"ר כמו בית ספר אשר תוצריו
אינם רווח כספי כי אם הקניית ידע וחינוך לתלמידיו. כאמור ככל שניהולו של הארגון יהיה יעיל יותר כך מטרות הארגון יושגו בצורה הטובה ביותר , על כן הצורך למצוא "שיטת ניהול" טובה עמד במרכז הניהול כל השנים. לאורך הזמן התפתחו והופיעו שיטות ניהול שונות, נסקור תחילה בקצרה את 3 השיטות אשר היו מקובלות לפני הופעת
שיטת ה- T.Q.M , המקובלת כיום.
ניהול משאבי אנוש
ניהול יחסי אנוש
ניהול מדעי
-עבודה איננה בהכרח לא נעימה לעובדים, אנשים מעונינים לתרום למטרות חשובות שהציבו לעצמם.
-רוב האנשים יכולים להפעיל יותר יצירתיות והכוונה עצמית מאשר מה שנדרש מהם בעבודה.
-אנשים רוצים לחוש את עצמם בעלי ערך וחשיבות.
-אנשים רוצים להשתייך ולהיות מוכרים כאנשים, כלומר להיות שייכים לקבוצה.
-צרכים אלה חשובים יותר לעובד מאשר גובה השכר.
-העבודה איננה נעימה לרוב בני האדם.
-הדבר החשוב ביותר לעובדים הוא השכר.
- רק עובדים מעטים מסוגלים לבצע עבודה יצירתית ואחראית
הנחות
-יש להשתמש במשאבים האנושיים אשר לא באו לידי ביטוי .
-ישליצור אווירה שתאפשר לכל עובד לתרום עד גבול יכולתו.
-יש לעודד השתתפות בקבלת החלטות בנושאים חשובים תוך הרחבת הפיקוח העצמי של העובד.
-יש לגרום ליחיד לחוש את עצמו חשוב ותורם לארגון.
-על המנהל למסור מידע לעובדים ולהקשיב לצורכיהם.
-יש לאפשר לעובדים להפעיל מידה מסוימת של הכוונה ופיקוח עצמיים במשימות פשוטות.
-על המנהל להטיל פיקוח צמוד על העובדים.
-על המנהל לחלק את המשימה לחלקים קטנים החוזרים על עצמם.
-על המנהל לנסח חוקים ונהלים מפורטים, ולאכוף אותם בחוזקה והגינות.
מדיניות
על ידי הרחבת ההשפעה שיש לעובדים על ביצוע העבודה והכוונתם העצמית ניתן יהיה לשפר את ביצוע העבודה.
שביעות רצון העובדים היא תוצר לוואי של השימוש המלא בכישוריו של העובד במסגרת עבודתו.
-יש לחלוק מידע עם העובדים ולערבם בהחלטות השגרתיות, על ידי כך לגרום להם סיפוק ותחושת שייכות.
-סיפוק צורכיהם של העובדים יביא לשיפור המוראל ולהקטנת ההתנגדות לסמכות ההנהלה.
-אנשים מסוגלים לשאת קשיים בעבודה כאשר המנהל הוגן והשכר סביר עד הוגן.
-כאשר המשימות המוטלות על העובד הינן פשוטות דיין והפיקוח אשר בו הוא נתון צמוד דיו היחיד יהיה מסוגל לייצר על פי התקן הנדרש.
ציפיות
ג.1 שיטת ה- TQM, בבתי הספר
כאמור שיטה זו לקוחה ישירות מתחום ניהול העסקים, בעיקרה של הגישה עומד הרעיון של יצירת מנהיגות, הדרכה ומוטיבציה לשיפור מתמיד, כלומר תהליך עקבי של בחינת התהליכים הקיימים ובדיקת תהליכים חדשים על מנת לשפר את אלה הקיימים וחוזר חלילה , כל זאת בכדי להגיע לאיכות כוללת גבוהה יותר. כאשר בוחנים את המערכות
העסקיות לעומת המערכות החינוכיות נתקלים בהבדלים רבים על כן שיטה זו נשענת על עקרונות ה- TQM, ומציעה גישת ניהול חדשה. במרכזה של הגישה החדשה שני עקרונות חשובים:
1. מעבר מהערכה של תוצרים לשיפור והעלאת איכותם של התהליכים, זאת בכדי ליצור תוצרי חינוך איכותיים.
2. אימוץ הגישה הבוחנת את תלמידי בית הספר כ"לקוחות", על כל המשתמע מזה.
ניתן להתייחס אל בית הספר כאל סוכן של הרשויות הציבוריות ומכאן למעשה נובע השוני העיקרי שלו מארגון עסקי. עוד בשונה מארגון עסקי בית הספר אינו ארגון וולנטרי, אי היותו וולנטרי בולטת יותר בבית הספר היסודי, אך גם בית הספר התיכון הינו תחת חוק חינוך חובה. כאשר אנו בוחנים את יישום גישת ה- TQM בבתי הספר יש
לבחון את הפן המיוחד של העמדת הלקוח במרכז, גם בארגונים אשר תחרות איננה חלק בלתי נפרד מהם, כמו בית ספר, כלומר למרות שבית הספר הוא ארגון מבוית ולמרות שההצטרפות אליו איננה על בסיס וולנטרי, עליו לדאוג לכך שלקוחותיו, קרי תלמידיו, הורי תלמידיו וכל מי שבה במגע עם בית הספר, יהיו מרוצים. הדרך להשגת יעד זה
היא על ידי הכרת הלקוחות וצורכיהם, ניתן להרחיב הגדרה זו ולומר שלמעשה כל בעל תפקיד בבית הספר צריך להתייחס לבא אחריו בהיררכית התפקידים כאל לקוח.
נקודה אשר אמורה להקל את כניסתה של גישת ה- TQM אל מוסדות החינוך הינה המבנה הארגוני של בית הספר, מבנה הירארכי שטוח המאופיין במעט סוגי תפקידים, מבנה שכזה מאפשר את צמצום ההיררכיה, שיתוף העובדים בקבלת ההחלטות והפחתת הבדלי הסטטוס בארגון, אשר הינם מיסודות שיטת ה- TQM.
אחת מאבני היסוד של שיטת ה- TQM הוא יצירת הגמוניה בקרב היחידות השונות של הארגון בדבר המטרות והיעדים, בכדי לחזק את יישום שיטת ה- TQM בבתי הספר יש לפעול בכיוון זה, כלומר למרות היות בית הספר ארגון בעל "תלות רופפת" בין היחידות השונות יש ליצור איטגרציה ולכידות בבית הספר. אחד הקשיים הגדולים בהכנסת ה- TQM
לבתי הספר הוא הצורך בהגדרת האיכות הדרושה בבית הספר, כיוון שקיים קושי רב בהגדרה מעין זו יש להחדיר את ה- TQM לבתי הספר בשני מישורים אשר יחדיו יספקו את האיכות אותה אנו מחפשים והם: שיפור הניהול והחדרת ה- TQM כמיומנויות חיים.
גישת ה- TQM, גורסת שלב ליבו של השינוי צריך לבוא מהתהליכים עצמם ולא מההישגים, כלומר על מנת להחדיר גישה זו למערכת החינוך יש לבחון מחדש גם את מערכת מדידת ההישגים הנהוגה. כלומר יש לבחון את התהליכים המתרחשים בבית הספר ולנסות לשפר את איכותם ללא הרף, בכדי להקל על התהליך ניתן לחלק את התהליכים לשלוש קבוצות:
תהליכי יסוד, תהליכי הפעלה ותהליכים חוצים, ולפעול על כל קבוצה בנפרד. על פי TQM, השינויים אינם מבוצעים ללא תכנון מדוקדק ובדיקה מוקדמת, כאשר אנו בוחנים את תהליכי התכנון בבית הספר יש לתת את הדעת למספר נקודות: יש לבחון את החזון הפדגוגי של בית הספר; על בית הספר לבחון את המטרות הנגזרות מאותו חזון; יש לבחון
האם בית הספר ערוך לביצוע השינויים בהתאם לחזון והאם תכנון עבודת הצוות בבית הספר ישרת את מטרות החזון.
שיטת ה- TQM מאמינה שעל מנת שארגון יהיה תחרותי עליו להשתפר כל הזמן, אחת הדרכים ליצור שיפור מעין זה הוא על ידי הקמת צוותי חשיבה של בעלי התפקידים בארגון, במקרה של בית הספר הכוונה היא למורים, תלמידים ולעתים אף הורי התלמידים. כלומר גישה זו מאמינה שבכדי לשפר את האפקטיביות של בית הספר יש לפעול ללא הרף
לשיפור איכות התהליכים שבו תוך התייחסות לכל הגורמים הבאים במגע עם בית הספר כלקוחות ארגון עסקי, יש ליצור תחושת שוויון בין בעלי התפקידים בארגון, תוך השמת דגש על היות המנהל מדריך ולא מצווה. על ידי הכנסת יסודות ניהוליים אלו מאמינים מצדדי הגישה שבית הספר יהיה אפקטיבי יותר.
ג.2 השפעת דפוסי הניהול על תפקוד בית הספר
תפקידיו של מנהל בית הספר נעים בין התחום הניהולי לתחום הפדגוגי. ניתן להתייחס אל מנהל בית הספר כאל דמות מפתח, הוא זה אשר מעצב את שיטות העבודה בבית הספר, אחראי על התפוקות ועל הישגי התלמידים. התנהגות המורים ופעילות הגומלין בניהם לבין התלמידים נקבעים על פי אמות המידה שלו.
מתוך מחקרים אשר בחנו את פעילות מנהל בית הספר עולה שעבודתו של מנהל בית הספר מקיפה מספר ממדים:
הממד הארגוני- במסגרת זו על המנהל להתמודד עם הלוגיסטיקה של המשאבים האנושיים והפיזיים המבטיחים את פעילותו התקינה של בית הספר. על המנהל להיות ער לחשיבות ממד זה כיוון שבהעדרו אין בית הספר יכול לתפקד על הצד הטוב ביותר. שליטתו של המנהל בממד זה מאפשרת לו לקבוע את סולם העדיפויות המתאים ביותר לבית הספר.
הממד החינוכי- פרופסיונלי- ממד זה הינו הקשר שבין המנהל לבין צוות מוריו. ממד זה מקיף כ- 23% מכלל הפעילות המנהליות.
ממד התקשורת- מנהל בית הספר הוא זה אשר מקבל את המידע ומעביר אותו, ממד זה הינו בעל חשיבות רבה לפעילותו התקינה של בית הספר, על המנהל להיות קשוב למידע חדש וער למתרחש מסביבו. המנהל יכול להשתמש במידע שבידיו בכדי להדריך ולעזור , הוא יכול להשתמש בה כמכשיר כוחני.
ממד קבלת ההחלטות- על פי מחקרים היקף הפעילות הניהולית אשר כוללת קבלת החלטות אצל מנהלי בתי ספר נמצאה מצומצמת למדי.
כאמור פעולות הממד הארגוני תופסות את המקום המרכזי בפעילויות ניהול בית הספר וזאת ביחס לפעילויות החינוכיות.
ציפיות המערכת החינוכית היא שהמנהל ישמש כ"מנהיג פדגוגי" של המורים, אך למעשה מורים נוטים לראות את מנהל בית הספר כבעל סמכה בתחום האדמניסטרטיבי ולא בתחום הפדגוגי. מחקרים הראו שדפוס המנהיגות של מנהל בית הספר משפיע על תחום הקבלה של המורים, כלומר דפוס מנהיגות המשלב התייחסות למשימה והתייחסות לבני האדם
ירחיב את אזור הקבלה של המורים. מעניין לבחון את עבודתו של המנהל ביחס לזמן הנתון לו בדומה למנהל בתחום העסקי, מנהל בית הספר נתקל ללא הרף בבעיות חדשות שיש לפותרן, הלחץ המתמיד אשר בו שרוי המנהל מביא מנהלים רבים ליצירת דפוסי עבודה המאופיינים על ידי "שטחיות יעילה". ישנו קשר אדוק בין דפוסי ההתנהגות של
המנהל לבין אפקטיביות בית הספר, אשר יכולה להימדד על ידי משתנים שונים כמו :ניצול משאבי האנוש; תקשורת פנים בית ספרית; השגת מטרות בית הספר; פתרון בעיות; קבלת החלטות בקשר לתכנים וטכניקות פעולה. ניתן להגדיר מוסד חינוכי אפקטיבי כ- "..מוסד חינוך, הפועל באופן שיטתי ורצוף לשיפור עצמי כדי להשיג את מטרותיו,
בעזרת ניצול מרבי של משאביו הפיסיים והאנושיים, תוך שמירה על רווחתם של המורים והתלמידים." בפני המנהל עומדות מספר אפשרויות על מנת להגביר את אפקטיביות המוסד החינוכי אשר הוא עומד בראשו: 1) יש להבהיר לצוות המורים את הציפיות מהם. 2) על מנהל בית הספר לתת דוגמא אישית בכל הקשור ל"התפתחות" המורה מבחינה
מקצועית. 3) חיזוק ותגמול מורים טובים. 4) מתן גב למורים חדשניים. עם התקדמות המחקרים בנושא נמצא שככל שמנהל בית הספר אפקטיבי יותר כך תפקידו כ"מנהיג חינוכי" עולה לעומת תפקידו "כמנהל". כאשר נבחנה השפעת דפוס ההתנהגות של מנהל בית הספר על האקלים השרוי בו נמצא שלמעשה האקלים של בית הספר נגזר מדרכי הניהול שלו
על ידי המנהל. עוד נמצא שישנו מתאם חיובי בין אקלים הארגוני של בית הספר לבין האפקטיביות שלו. עוד נמצא כי לדפוסי ההתנהגות של המנהלים בבתי הספר השפעה מכריעה על פתיחותו של בית הספר לחדשנות ולשינויים. כאשר בוחנים את הנדרש ממנהל אפקטיבי בתחום זה ניתן למנות את הנקודות הבאות: 1. מנהל אפקטיבי צריך לנקוט
בדפוסי מנהיגות משתנה על פי הנעשה בשטח. 2. מנהיגות טובה תאפשר לנהל את בית הספר תוך מתן תשומת לב לשינויים המתרחשים בסביבת בית הספר. 3. על מנהל בית הספר להתאים עצמו לשינויים המתרחשים. מתוך מחקרים עולה כי מנהלי בתי הספר הממלכתי פתוחים יותר לשינויים מאשר מנהלי בתי הספר הפרטיים, כמו כן נמצא שמנהלים בעלי
וותק רב יותר יטו לחדשנות וליצירתיות יותר מאשר מנהלים בראשית דרכם. ניתן להסיק שישנו צורך ליצירת קשר דו כיווני בין מנהלי בית הספר והמורים העובדים תחתם בסוגיית דרכי הלימוד, כלומר יש להעמיק את הקשר שבין המנהל ודמותו "כמנהיג פדגוגי".
מתוך העולה מפרק זה ניתן להסיק שיש הרבה מניהול עסק בתחום ניהול בית ספר וההשפעה עליו, מתוך גישה זו צמחה הגישה של ניהול איכות כוללת בתחום החינוך. כלומר "העתקת" תחום ניהולי, עסקי גרידא, אל תחום ניהול מוסדות חינוכיים.
פרק ד' שילוב התעשייה בחינוך
עד כה דנו בתעשייה ובדרכי הניהול והחינוך , כלומר בשילוב שבין מקצועות הניהול ויישומן במקצועות החינוך. בפרק זה נבחן את השילוב שבין התעשייה לחינוך, כלומר מדוע יש לחנך לתעשייה ומה הן הדרכים לעשות כן. כאשר אנו דנים בחינוך לתעשייה אנו למעשה דניםבחינוך לערכים אשר הינם בסיס תעשייה מוצלחת , כפי שכבר הוזכרו
בגוף העבודה- פיתוח חשיבה, חינוך לערכים, חינוך ליזמות, גישה למידע וקישור לחיים . ישנן דרכים מגוונות על מנת לקרב את התלמידים אל המטרות הללו נסקור את חלקן:
1. הכרה וקירוב לערכי התעשייה- ניתן להשיג זאת על ידי עריכת דיונים וניתוחי אירועים, כאשר המדובר הוא בספר מחזור, ניתן לאורך הפקתו לדון ולנתח עם התלמידים את הבעיות אשר צצות ועל ידי כך להגיע ולהטמיע ערכים כמו - עבודה, חריצות , שיתוף פעולה וכדומה.
2. טיפוח חשיבה אנליטית, חשיבה לפתרון בעיות-"ניתוח" מוצרים מפתחת את החשיבה היצירתית של התלמיד. במקרה של הפקת ספר מחזור, התלמידים צריכים להתמודד עם שאלות לוגיות לאורך כל ההפקה, כמו כן עבודה מעין זו ללא ספק מפתחת את היצירתיות שבתלמיד.
3. חשיפת התלמידים ליזמות אישית- יזמות אישית הינה למעשה כל "רעיון טוב" אשר ממנו אפשר להמשיך ולהתפתח, על כן הצבת פרוייקטים לתלמידים כאשר הם אלה אשר מתמודדים על כל התהליך למין הרעיון הראשוני משיגה מטרה זו. הפקת ספר מחזור הינו פרוייקט שבו על התלמידים להתמודד עם תהליך שלם, כלומר עליהם להחליט וליזום את
התכנים אשר יופיעו בספר, דרך הפקתו, צורתו החיצונית וכדומה.
4. הכרת המערכת התעשייתית בישראל- הקירוב שבין המערכת החינוכית למערכת החינוך היא זו אשר תיצור את הקשר שביו התלמידים לבין החינוך, על ידי יצירת קשר זה , יכירו התלמידים את היתרונות אשר מצויים במערכת ובעתיד גישתם לתעשייה תהיה קלה יותר ומוכרת. על ידי שילוב אנשי תעשייה בהפקת ספר המחזור מתוודעים התלמידים אל
התעשייה באופן בלתי אמצעי וכביכול בעקיפין, הכרות זו מקדמת למעשה את החינוך לתעשייה.
כאמור העיסוק בתעשייה הינו עיסוק רחב הכולל בתוכו תחומים רבים למן הרעיון הראשוני ועד למכירה ושיווק המוצר, על כל המשתמע מכך ועל כן לימוד "החשיבה התעשייתית" הינו רחב עד מעוד ובעל אפשרויות פעולה רבות, אחת הדרכים להגיע אל החשיבה התעשייתית היא על ידי פירוק הנושא לתרשים זרימה - עץ המוצר, על ידי פעילות שכזו
אנו מכסים למעשה בצורה שיטתית ומסודרת את כל הפלגים היוצאים מהנושא שבו בחרנו לדוגמא אם בראש עץ המוצר שלנו עומד ספר המחזור ניתן יהיה לפרקו לתכנים ולצורה ומשם לצאת ולהתפצל לסוגי התכנים, האיורים וכו' ומן הצד השני לגודל הדפים, סוג הדף, סוג ההדפסה וכו' .מבנה שיטתי שכזה מאפשר לתלמיד לבחון את הפרוייקט על כל
היבטיו, להגיע לפרטים הקטנים ביותר ויחד עם זאת לראות את התמונה הכוללת.
נקודה נוספת חשובה במהלך הלימוד ל"חשיבה תעשייתית" הינה שילוב הקהילה בתוך עולם בית הספר, כלומר על ידי החשיפה לתעשייה נחשף בית הספר לסביבתו, על כן שיתוף הורים בהפקת ספר מחזור חושפת את התלמידים אל הקהילה אשר בה הם חיים ואת הקהילה אל חיי בית הספר, מקצועות התעשייה הופכים להיות נגישים וברורים.
פרק ה' הפקת ספר מחזור כפרוייקט
כאשר אנו בוחנים את סוגי ההתקשרויות הקיימים על מנת לבצע משימה כל שהיא אנו מבחינים בשלוש אפשרויות עיקריות : ייצור המוני ; ייצור סידרתי ופרוייקט.
הפקת ספר מחזור הינו פרוייקט אשר ניתן לאפיינו ולפרקו ולבחון את מרכיביו העיקריים.
נבחן את מרכיביו העיקריים של הפרוייקט בכלל ושל הפקת ספר המחזור בפרט:
אפיון הפרוייקט- הגורם הראשון להצלחת הפרוייקט הוא שלב האפיון הראשוני, אשר בו מוגדרים מטרות הפרוייקט על שלל היבטיו כמו הטכנולוגי, לוח הזמנים שעומד לפרוייקט והתקציב אשר במסגרתו צריך לעמוד הפרוייקט. כאשר מדובר בספר מחזור למסיימי כיתה י"ב יש לבחון את האמצעים אשר עומדים לרשות התלמידים (הציוד הטכנולוגי,
הצוות המקצועי, צוות הכותבים והעזרה אשר מוגשת להם.) לוח הזמנים אשר בו עליהם לעמוד ותאריך היעד אשר בו צריך להיות ספר המחזור גמור וכמובן יש לבחון את העלות של ספר המחזור ולהישאר במסגרת התקציב הנתון לכך.
מבנה ארגוני-בכדי להגיע לביצוע יעיל של הפרוייקט יש לבחור את המבנה הארגוני אשר במסגרתו יתבצע הפרוייקט. לעתים ניתן למצוא פרוייקטים אשר בהם מעורבים מספר גורמים אשר כל גורם וגורם מבצע שלב כלשהו משלבי הביצוע של הפרוייקט . בכדי למנוע כפל עבודות או ביצוע עבודות סותרות יש להגדיר בצורה בהירה ומדויקת את
מערכות הקשרים ואת ערוצי המידע בין הגורמים השונים . ניתן לסכם נקודה זו ולומר שחשוב ביותר להתאים את המבנה לסוג הפרוייקט ולסביבה אשר בה הוא מתבצע . כאשר הפרוייקט הוא הפקת ספר מחזור יש לבחון מי הם התלמידים אשר משתתפים בהפקת הספר, כיצד מתבצעת העבודה, מה תפקידו של הצוות המקצועי , ההורים, בביצוע העבודה
ולמי נתונה הסמכות להכריע במקרה של חילוקי דעות .
סדר הביצוע ולוח הזמנים- היכולת להפוך את התכנון הטכנולוגי של הפרוייקט לתחילת עבודה לביצוע היא זו אשר למעשה תגרום להצלחתו של הפרוייקט, את זאת יש לבצע תוך השמת דגש על משכי הביצוע ונקודות הזמן. יכולת זו נקראת Statement Of Work .
כאשר בונים את לוח הזמנים יש להביא בחשבון שלושה אלמנטים :
האלמנטים אשר יש לקחת בחשבון בבניית לוח זמנים לפרוייקט
לוח השנה הקלנדרי- שימוש בלוח השנה והגדרת הימים אשר בהם עובדים ואילו אשר בהם לא מתבצעת העבודה .
משך הזמן- בבניית לוח זמנים יש לקחת בחשבון את משך הזמן הנדרש עבור כל פעולה שנדרשת במהלך הפרוייקט, זאת תוך כדי שימוש בהגדרת המשאבים הדרושים.
מועדי ביצוע הפעולה- כלומר הערכת התאריכים אשר בהם תתבצע העבודה, ומועדי סיום מוערכים לסיום הפעולות.
כאשר דנים בספר מחזור , נושא התאריכים ולוח הזמנים חשוב ביותר, כיוון שתלמידי כיתה י"ב אשר עדיין נמצאים במהלך לימודיהם נדרשים במקביל לבחינות הבגרות ולפעילויות חברתיות במסגרת בית הספר. כמו כן ברור שלא ניתן לסיים את הפקת ספר המחזור לאחר סיום שנת הלימודים.
משאבים-לשם ביצוע נאות של הפרוייקט יש לקחת בחשבון את כמות המשאבים אשר עומדת לרשות המבצעים, ואת דרך הקצאתם. בחינת המשאבים בהפקת ספר מחזור חשוב וקריטי כשם שהוא חשוב לשם ביצוע כל פרוייקט אחר.
תקציב-התקציב הוא למעשה הביטוי הכמותי של פעילות הפרוייקט, תכנון במסגרת התקציבית מבטיח פעילות נאותה , הגדלת סיכויים לעמידה בלוחות הזמנים ומניעת עיכובים במהלך הפרוייקט. ניתן להשתמש בתקציב גם כמעין כלי בקרה להערכת ביצוע הפרוייקט.
סיכום ומסקנות
עבודה זו נסובה סביב החינוך לתעשייה, תוך התמקדות בחשיבות שבתעשייה, העיקרון אשר עומד מאחורי "החינוך לחשיבה תעשייתית" והדרכים להשגת החשיבה התעשייתית, כמו כן עסקנו בדרכי הניהול בבתי הספר וחשיבותם. עבודה זו נכתבה שברקע עומד פרוייקט של הפקת ספר מחזור לתלמידי כיתות י"ב על ידיהם בשיתוף הורים מהמקצועות
הרלוונטים להפקת ספר המחזור. לאחר שהובנה החשיבות של החינוך לחשיבה תעשייתית ומהותה ניתן לומר שפרוייקט מעין זה הינו דרך טובה להמחשת הנושא כיוון שהתלמידים במהלך הפקת הספר נאלצים להתמודד עם פרוייקט מראשיתו ועד סופו , עליהם להתמודד עם הבעיות הצצות במהלך הכנת הספר, עליהם לבחון את דרכי הפצתו, העלות של הפקת
הספר והמשאבים אשר עומדים לרשותם.
למעשה בהפקת ספר מחזור התלמידים מתמודדים עם כל הדילמות אשר ניצבות בפני תעשיין רק בזעיר אנפין. שילוב ההורים בפרוייקט זה מקרב את בית הספר אל הקהילה אשר מקיפה אותו ומקרב את התלמידים אל מקצועות התעשייה הקשורים אל מדיית התקשורת הכתובה והפקת פרוייקטים.
ניתן לסכם ולומר " כשאנו מלמדים "חשיבה תעשייתית", אנו מבקשים מהלומדים לעצור לרגע קט ולגלות עולם רחב היקף, מגוון ומלא באתגרים, עתיר חשיבה ורב טכנולוגיות, המבוסס גם על היגדים חד- משמעיים וגם על דמיון ויצירתיות. מעבר לעולם זה מסתתרים המוצרים התעשייתיים- מעפרון פשוט ועד למחשב, מדף נייר ועד למכונית,
מסוכרייה צבעונית ועד למערכת החלל, וכל מה שבניהם".

ביבליוגרפיה:
חינוך שותפות בחינוך ובעסקים.
אליהו מ. גולדרט, זה לא מזל, דניאלה די- נור מוצאים לאור, 1995.
אליהו מ. גולדרט, המטרה, ספריית המרכז הישראלי לניהול, 1988.
ויס שמואל, חשוב תעשייה, תעשייה וחינוך או איך התעשייה משתלבת בחינוך, איך עושים את זה, מה "יוצא" מזה ולמי?, 1998.
לבציון תרצה, תעשייה וייצור, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1995.
מושל אורנה, דפוסי ניהול והשלכותיהם על תפקוד בית הספר, 1993.
פיטר.מ, סנג'י, הארגון הלומד, מטר ספריית המרכז הישראלי לניהול, 1998.
פרידמן י, ענבר .ל, ניהול מתקדם בבית הספר , יישום שיטת ה- TQM ,מכון אנרייטה סולד,1992.
ויס,ש. 1998, "חשוב תעשייה" תעשייה וחינוך, ע' 12.
ויס.ש, 1998, "חשוב תעשייה" תעשייה וחינוך, ע' 6.
ויס .ש, 1988, ע' 8.
ויס.ש, 1998, ע' 11.
פרידמן.י, ענבר.ל, 1992, ניהול מתקדם בבית הספר יישום שיטת ה- TQM, ע' 10-14.
פרידמן.י, ענבר.ל, 1992, ע'16-23.
פרידמן.י, ענבר.ל, 1992, ניהול מתקדם בבית הספר, יישום שיטת ה- TQM, ע' 32.
מושל.א,1993, דפוסי ניהול והשלכותיהם על תפקוד בתי - הספר, ע' 8-11.
פרידמן, 1989, ע' 87, מתוך, דפוסי ניהול והשלכותיהם על תפקוד בית הספר, עריכה- ארנה מושל.
מושל .א, 1993, ע' 20.
מושל. א, 1993, דפוסי ניהול והשלכותיהם על תפקוד בית הספר, סקירת ספרות מקצועית.
ויס.ש, 1998,ע'14.
ויס,ש, 1998, ע' 17-18.
חינוך שותפות בחינוך ובעסקים.
ויס.ש, 1998, ע' 19.
1

תגים:

לימודים · תעשייה · למידה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שילוב חינוך ותעשיה-הפקת ספר מחזור", סמינריון אודות "שילוב חינוך ותעשיה-הפקת ספר מחזור" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.