ההומור המילולי והפיזי בשלושה ממחזותיו של מולייר

תקציר העבודה:

מולייר הוא "מחזאי משלנו", תרתי משמע כמובן, קרי של בני זמננו ושל הזמנים העתידיים לבוא. הוא שומר על מקום נכבד בשורה הראשונה של המחזאים האהובים והמקובלים, אפילו בישראל שאינה מצטיירת, בדור הזה, כאחד מעמודי התווך של הקלאסיקה התיאטרלית. ההומור שלו מובן ושווה לכל נופש ללא כל צורך בפרשנות והסברים מלומדים. מה הוא סוד ה"קסם המקרב הנצחי" שלו? מדוע הוא "שלנו" בעוד אחרים כמו שקספיר מתרחקים?
במבט ראשון ארשה לעצמי לטעון שזה בעיקרו בגין הערכים הגלומים במחזות שלו אבל לא היה די בהם כדי להבטיח את היכללותו של מולייר בין בגדולים לו סבלו המחזות שלו מאותה מחיצה מנטלית המקשה על "קליטתו" של הצופה המודרני.
הסגנון של מולייר, הלשון שבפי הגיבורים שלו אינם גורמים כמעט לשום מרחק בינינו לבין העלילה. המחזות שלו אינם זקוקים ל"חסדי המודרניזציה". הם עומדים בזכות עצמם גם אם מסירים מעליהם את הלבוש העליון ומושגי התקופה, כי הם מודרניים מטבע ברייתם והעניינים הנידונים בהם אינם פחות רלוונטיים (לצערנו) בימינו מאשר במאה הי"ז גם אם פשטו צורה ולבשו צורה. (אין לי צל של ספק ש"דון-ז'ואן" עומד על סדר היום בארה"ב, ש"טרטיף" מוסיף להיחשב לאיום על הממסד הדתי במדינות כגון ישראל ופרס, שטרם נס ליחו של ה"קמצן" ושתעלולי "סקפן" אקטואליים לחלוטין גם בימינו. אין צורך להזכיר שהחדשות מציגות לנו מדי יום קטעים מאולתרים הן של "בית-הספר לנשים" והן של "גם הוא באצילים." (במהדורה המודרנית המקומית, מדובר באח"מים מחויטים ומעונבים המתחרים ביניהם בשימוש העילג שהם עושים בפרוזה הנבובה שבפיהם).

מולייר, שלכאורה משגר את חיצי האירוניה שלו רק לעבר הדמויות שעל הבמה בלי לחנוט אותם בכבלי זמן ומרחב ספציפיים, משתף את הקהל בחגיגה, פעם כצופים ופעם כמטרה. מאחר ומדובר בערכים אוניברסליים /בסיסיים של החברה האנושית (במקרה של בית- הספר לנשים של היחסים שבינו לבינה) הרי חיי נצח מובטחים להם והתוצאה הינה שמולייר נשאר מ"שלנו" חרף כל תהפוכות הזמן.

תוכן העניינים:
1 - מבוא
2 - על ההומור
3 - ההומור בשלושת המחזות בראי הזמן
4 - סיכום
5 - ביבליוגרפיה

מקורות:

ה. ברגסון : "הצחוק", ת.ר.צ"ח ,ירושלים.
גולדברג לאה: " מבוא לבית-ספר לנשים "הוצ' מוסד ביאליק ,1966 .
ענת זיידמן : "הומור" ,הוצ' פפירוס, 1994 .
א.ב. יפה "מולייר ומחזותיו. הוצ' מזרחי 1971 .
א. כהן : "חיים בצחוק", הוצ' אמציה, 1994 .
פויירשטיין א. "שבעה סופרי מופת " הוצ' אודים.
א.ר.תומסון : "אנטומיה של הדראמה" הוצ' מגנס , 1976 .
S . Freud : Jokes and their Relation to the Unconscious, Penguin books 1976
E. Bentley : "Farce ,in the life of Drama " Atheneum , 1964.
B. Lehmann" Comedy and Laughter" in University of California Press ,vol 10 ,

תגים:

טרטיף · דון ואן · תעלולי סקאפן

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ההומור המילולי והפיזי בשלושה ממחזותיו של מולייר", סמינריון אודות "ההומור המילולי והפיזי בשלושה ממחזותיו של מולייר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.