מעמד האישה בסיפוריו של יעקב שטינברג

תקציר העבודה:

ראשי פרקים:
פרק א': מבוא
א. מטרת העבודה
ב. מבנה העבודה

פרק ב': ניתוח סיפור העיוורת
א. סקירת הסיפור
ב. ניתוחו

פרק ג': התייחסות לאישה במשפחה

פרק ד': מעמד האישה בסיפורים
א. העיוורת
ב. בת ישראל
ג. הצעיף האדום

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

מבוא
מטרת העבודה
מטרת עבודה זו היא לסקור שלושה סיפורים מאת יעקב שטיינברג, לנתחם ולבדוק מה המסר בכולם לגבי מעמד האישה. אחד מתוך הסיפורים ינותח על פי מחקרים שכבר נעשו ועל פי מאפיינים ספרותיים, ומהשניים האחרים אנסה לדלות אינפורמציה על מעמד האישה ורגשותיה.
בחרתי בנושא זה בגלל רגישותו הרבה בחברה ובחברה הישראלית בפרט, בגלל רגש השייכות שמזדהה שלי כקוראת עם "גיבורות" הסיפור.

מעמד האישה ביהדות
מעמד האישה היה נחות לכל אורך ההיסטוריה. אף אצל העם היהודי, הידוע במוסריותו הגבוהה, מעמדה היה לעיתים לא ברור והיא היתה נתונה לחסדי בעלה.
הגמרא במסכת קידושין קובעת כי: "האישה נקנית בשלוש דרכים: בכסף, בשטר ובביאה" (מסכת קידושין מן התלמוד הבבלי, עמוד ב'), וכבר מכאן אנו רואים מעמד נמוך יותר שלה, מאשר של הגבר. כמובן שאין להתנהג אליה באכזריות ואם היא רוצה היא יכולה להתגרש ולחזור לבית אביה, אולם אז מעמדה נחות ביותר בחברה, שאינה רואה זאת בעין יפה.
העם היהודי בגולה סבל לאורך כל השנים. הסיפורים של שטיינברג הנדונים בעבודה זו, מדברים על הקהילות היהודיות; היהודים בגולה היו צריכים להכפיף עצמם לתכתיבי הגויים. גם במקרים המעטים בהן פנו נשים לבתי דין גויים, הרי מעמד האישה במשפט ששרר בארצות אירופה לפני מאתיים שנה היה נחות, ולנשים היה קשה לפנות בתביעות אישות כלפי בעליהן. לרוב לנשים לא היה מעמד משפטי עצמאי והן היו נתונות למרות אישיות משפטית אחרת. לאור זאת, ולאור לחץ החברה היהודית שלא ידעה כמעט גירושין, יד הבעל היה על העליונה ויכול היה להתייחס לאשתו בצורה לא נאותה, כל זאת ללא חשש רב.
במידה והבעל לא היה חפץ באישתו הוא היה יכול לגרשה. הסיבות לגרשה יכלו להיות מגוונות ביותר, ולמעשה הגבר יכל לגרש כרצונו ואילו האשה היתה פחות חופשיה לעשות כך. היו מקרים בהם הבעל היה מגרש את אישתו כי פשוט נמאס לו ממראה החיצוני או אם היה מעונין באישה צעירה או יפה יותר.
בכל מקרה, אם גירש אותה בטענה צודקת הלכתית אין הוא חייב לשלם את כתובה הואיל והאישה הפרה את חובותיה הכתובות בכתובה והרי זה מיקח טעות: "ואלו יוצאות שלא בכתובתה, העוברת על דת משה ויהודית... רבי טרפון אומר אף הקולנית" (מסכת כתובות ז').

מבנה העבודה
יעקב שטיינברג מתמקד, בשלושת הסיפורים שינותחו להלן, בנשים שגורלן לא שפר עליהן. בשניים מתוך השלושה הן התחתנו עם בעלים שהתייחסו אליהם כאל חפץ, עבד או יצור נחות בבית. הם לא הבינו אותם או שלא ניסו להבינן, ו"הקצר" הזה בניהם יצר התמרמרות אצל הנשים, וכשהדבר גבל בהתאכזרות הן לא יכלו לשתוק.
יצויין שבסיפורים אלו יעקב שטיינברג מתאר את האישה כמו סופרות אחרות המנסות לתאר את מעמד האישה הנחות, בה הן תלויות בחסדי הגבר, ובמיוחד כמו סופרות ערביות, המרבות לספר בגנות בעליהן (אלעד עמי- בוסקילה, ספרות ערבית בלבוש עברי, ירושלים, 1995).
העבודה תפתח בסקירת ובניתוח סיפור ה'עיוורת' על פי אמצעים ספרותיים, כפי שנלקחו מספריהם של ברזל הלל, דרכים בפרשנות החדשה, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, ירושלים, תש"ן, ולנדאו דב, מטאפורה ועד סמל, אוניברסיטת בר אילן, תשל"ט.

מקורות:

ברזל הלל, דרכים בפרשנות החדשה, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, ירושלים, תש"ן.
הרציג שלמה, "והקורא בחושך הולך: על כמה מתחבולות ההטעיה ב"העיוורת" של שטיינברג", מעלות, בטאון ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, פברואר, 1991.
כהן ישראל, "יעקב שטיינברג", מאזניים ירחון לספרות, מ"ז, תשרי תשמ"ט.
לנדאו דב, מטאפורה ועד סמל, אוניברסיטת בר אילן, תשל"ט.
מזור יאיר, "כאשר תמשש העיוורת בחשכה- ועוד בעניין ההטעיה הריטורית: מה לנביא הושע אצל יעקב שטיינברג", דפים למחקר בספרות, 4, אוניברסיטת חיפה, 1988.
פרי מנחם, "על סיפורו של יעקב שטיינברג, ה'עיוורת'", מדריך ללקט סיפורים (תרבות וחינוך תשכ"ז), תשכ"ז.
שחם חיה, "גלוי וסמוי בסיפור הריאליסטי", עלי שיח, 16, 1982.
אלקלאי יסמין, שיתוף ואמפתיה בין בני הזוג כגורמי הצלחה בנישואים, בר אילן, רמת גן, 1980.
הולט א., "חיים ששווים פחות", עם עובד, תל-אביב, 1990.
ליבנד רות, "תפיסת מתבגרים את מחירי המעבר לחלוקת תפקידים שיויונית", אוניברסיטת ת"א, 1989.
שלף רינה, "אישה נשים ונשיות", (קובץ תרגומים), תל-אביב, 1975.
מזור יאיר, "כאשר תמשש העיוורת בחשכה- ועוד בעניין ההטעיה הריטורית: מה לנביא הושע אצל יעקב שטיינברג"

תגים:

שטיינברג · ספרות עברית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מעמד האישה בסיפוריו של יעקב שטינברג", סמינריון אודות "מעמד האישה בסיפוריו של יעקב שטינברג" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.