כתר, מלוכה, כהונה ותורה בימי ממלכת יהודה החשמונאית

תקציר העבודה:

בית חשמונאים נמנה על שושלת של כהונה גדולה, נשיאות, ומלוכה, אשר שלטה והנהיגה את העם בישראל בתקופת בית שני , במאה הראשונה והשניה לפני הספירה.
החשמונאים נמנו על מעמד הכוהנים.
אבי השושלת היה מתיתיהו בן יוחנן החשמונאי , אשר היה הראשון שהנהיג את המרד המזויין נגד אנטיוכוס. שלשה מבניו המשיכו את המרד: יהודה המכבי שטיהר את בית המקדש והביא לביטול הגזרות שהטיל אנטיוכוס על היהודים, יונתן אשר הביא לאוטונומיה בארץ יהודה והרחבת גבולותיה ולקח לעצמו את כתר הכהונה הגדולה, ושמעון אשר השיג את הכרת מלך סוריה בעצמאותה של יהודה, והתמנה מטעם העם והחכמים לכהן גדול, נשיא ושר-צבא, תפקידים אשר ניתנו לו ולזרעו אחריו.

לפי יוסף בן מתיתיהו, יהודה אריסטובולוס בנו של יוחנן הורקנוס היה הראשון שנטל לעצמו כתר מלכות, אך יש חוקרים שמייחסים את כתר המלוכה כבר ליוחנן הורקנוס.
איחוד כתר המלוכה וכתר הכהונה הגדולה בידי בית חשמונאי עורר תרעומת בלב העם והחכמים, רובם מקרב חוגי הפרושים, אשר ראו את הזכות לכתר המלוכה כשייכת אך ורק לבית-דוד ואת הזכות לכתר הכהונה כנתונה לזרע אהרון.
החשש העיקרי של החכמים היה שיעבוד כתר תורה לשלטון אוטונומי שאופיו חילוני, וכמו כן הביעו את הסתייגותם ממעשה החשמונאים - עצם נטילת המלוכה האסורה עליהם ככוהנים.
החכמים היו צריכים להכריע בבעיות הקשורות למידת עצמאותו של המלך החשמונאי ביחס ל'כתר כהונה' ובעיקר ביחס ל'כתר תורה'. עם התפתחותה של התורה שבעל-פה, והתפשטות לימוד התורה בכל שכבות העם, נוצר חשש בקרב החכמים פן תיעצר התפשטותה של התורה, בעקבות התחזקותו של מעמד המלוכה.
בעיה נוספת שהיו צריכים החכמים להתמודד עימה היא קביעת מעמדם ההלכתי של המלכים שמוצאם שלא מבית דוד, וכן כיצד יש להתייחס לביקורת המלך בהיעדר מוסד הנבואה, שכן נהוג היה כי הנביאים הם אלה שמתחו בקורת על מעשי המלך והחלטותיו.
בעיה נוספת היתה עצם ההמלכה אשר נעשתה לא על פי בית דין גדול ולא על פי מוסד הנבואה.
לפי מקורות תלמודיים וכן לפי כתבי יוסיפוס פלביוס בספר קדמוניות היהודים מסופר על קרע שהתרחש בין החשמונאים ובין הפרושים.
אחד הגורמים לקרע בעם היה קשור לאי הפרדת סמכויות של המלך החשמונאי אשר היה גם מנהיג צבאי וגם שימש ככוהן גדול.
לפי ספר קדמוניות היהודים מדובר בתקופתו של יוחנן הורקנוס, אך לפי המקורות התלמודיים מדובר בתקופתו של אלכסנדר ינאי.
כך או כך, הקרע נוצר ופרצה מלחמת אחים אשר הסתיימה בדיכוי המרד.

נושא עבודה זאת הוא לנסות להסביר את הגורמים השונים שהביאו לקרע בעם, ואת המחלוקת הקשורה לניסיון לאחד בין כתר מלכות, כהונה ותורה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. יהודה החשמונאית עד לימיו של יוחנן הורקנוס
3. תקופתו של יוחנן הורקנוס
4. תקופתו של אלכסנדר ינאי (103-76 לפנה"ס)
5. סיכום
6. מקורות

מקורות:

שטרן מנחם, מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, 1991.
רפפורט אוריאל, תולדות ישראל בתקופת הבית השני, תשל"ו.
שטרן מנחם, יהודה החשמונאית בעולם ההלניסטי-פרקים בהיסטוריה מדינית, תשנ"ה, עמ' 199-173.
וורמברנד מרדכי , רות,ס. בצלאל, עם ישראל - תולדות 4000 שנה, 1966.

תגים:

יוסף · חשמונאים · מתיתיהו · מלוכה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "כתר, מלוכה, כהונה ותורה בימי ממלכת יהודה החשמונאית", סמינריון אודות "כתר, מלוכה, כהונה ותורה בימי ממלכת יהודה החשמונאית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.