המו"מ בין ארגוני היהודים השונים בנושא הסכמי המיעוטים

תקציר העבודה:

אחת הבעיות שדנו בהן בחוזה ורסאי לאחר מלחמת העולם הראשונה, היתה בעייתם של המיעוטים הלאומיים, מבחינה לשונית ולא כל שכן, מבחינה קונצפטואלית. מושג זה לא היה קיים לפני מלחמת העולם הראשונה, הגם שבפועל, מדינות אירופה כבר התנסו במכלול הבעיות של קבוצות מיעוט. כמעט בכל מדינה היו קבוצות מיעוט בעלות מאפיינים יחודיים, בין שמדובר במאפיינים דתיים, אתניים ולאומיים כמו בצ'כיה ובמונרכיה ההבסבורגית. הטיפול על כן, לא נשא אופי משפטי מחייב (לא היה שום רעיון מדיני או חברתי שמטפל בבעיות מיעוטים ולא היתה אפשרות תיאורטית לפחות לגזור ממשהו שלא קיים מסגרת משפטית מחייבת). באופן רפקטי אם כן, "בשאלת הזכויות הלאומיות של מיעוטים עסקו גם קודם לכן ובמדינות רבות היתה זו שאלה בוערת שגרמה למלחמות פנימיות בלתי פוסקות. המיעוט הלאומי עלה על במת האירועים האירופיים בעקבות קודמו הלאום (במאה ה-19 דובר על תושבים בני דתות שונות או מניעים או עמים שונים)".
כאשר מתחילים לדון בהיבטים הפילוסופיים-פוליטיים של נושא זה, מתחילות לצוץ בעיות שונות וכבדות משקל, שהפרגמטיזם שפעל קודם לכן באירופה במאה ה-19, לא יכול היה להיות מודע להם וכפי שמתאר בעייתיות זו גורלי בהרחבה: "השאיפה של עם הרוב והגשמת המטרות הלאומיות שלו כדי להשיג סינתזה של המדינה והלאום גורמת ליצירה של בעיות המיעוטים הקיימים כמעט בכל מדינה באירופה וכן בהרבה מדינות מחוצה לה ומהווים לפעמים גם את הרוב המספרי. כל זמן הדמינה ניטרלית, או שהיא עומדת מול סכסוכי לאומיה, אין לדבר על מיעוט לאומי. הוא מתהווה כאשר שאיפותיו מתנגדות לשאיפות המדינה, זאת אומרת, כאשר הרוב מטיל את מדיניותה הלאומית של המדינה, אם מדיניות לאומית זאת מתנהלת על היסודות הדמוקרטיים, הרי יש כאן עריצות שבדמוקרטיה לגבי המיעוט. רעיונות היסודות הדמוקרטים, המחייבים לדון בעניינים המשותפים לפי דעת הרוב, אבל לא להטיל את תרבות הרוב על המיעוט. הדמוקרטיה האמיתית הנוהגת, שיוויון חייבת לתת למיעוט אפשרויות שוות לפתח את עצמיותו ותרבותו. אם המדינה שהוקמה בוורסאי תובעת בשם הרוב את טמיעת המיעוטים וזה על יסוד דוקטרינות דמוקרטיות, הרי יש כאן שעבוד והשתלטות על מיעוט". החשש הפורץ החוצה מכל שורה בדברים אלה, הוא עריצותו של הרוב. שלא יווצר מצב שבו הרוב, בגלל שהוא רוב, יכפה את עצמו על המיעוט ויבטלו, כמה שהוא חסר משמעות. יש כאן סחיפה גורפת של דפוסי התנהגות והפצת ערכים תרבותיים של הרוב, תוך איון ערכיו של המיעוט ושלילת כל סמליו של מיעוט זה. כאשר המיעוט הוא גדול מאד, למשל בשיעור של % 30 מתושבי ואזרחי המדינה או שיש במדינה מספר מיעוטים, התוצאה עלולה להיות קטלנית.
המיוריזציה הלאומית של המדינה עלולה להנביט מרחץ דמים שסופו מי ישורנו.

הקהילה היהודית באירופה היתה בעלת מאפיינים משלה בהשוואה לקבוצות מיעוט שונות. בעוד שכל קבוצות המיעוט היו מרוכזות ביחידות גיאוגרפיות, הרי שהיהודים היו מפוזרים ברחבי היבשת במסגרות קהילתיות. התוצאה היתה שמעבר למאפיינים דתיים ומורשת אבות המשותפת לכל היהודים באשר הם, הרי שלכל קהילה היו מאפיינים משלה, שנבעה מתנאי המקום, סוג הקשרים שהתמסדו במשך הדורות בינם לבין שכניהם הנוצרים ובינם לבין השלטונות.
חוזה ורסאי היה בבחינת חלון הזדמנויות נדיר ביותר, שבעצם התייחסותו ליהודים כמכלול, הציג את היהודים כמיעוט לאומי לכל דבר והראייה לכך היא עצם הנכונות בהקמת בית לאומי ליהודים. הקמת מסגרת מדינתית בשטח טריטוריאלי נתון והכוונה היא מארץ ישראל.
לחוזה ורסאי באו נציגיהם של כל יהודי אירופה לרבות נציגות של יהודי ארה"ב. בין המשלחות היו ויכוחים שונים שנבעו לא רק מהבדלי גישות. יהדות מזרח אירופה הדגישו את תביעותיהם לזכויות הקהילות ויהדות מערב אירופה הדגישה את עקרון השוויון בפני החוק וזכויות הפרט. הויכוחים נבעו גם מהפרגמנטציה הרבה שביניהם והדוגמה לכך שקהילת יהודי גליציה שלחה ארבע משלחות, מה שהדגיש את הבדלי הגישות היה אי הצטרפותן של משלחות יהודי אנגליה וצרפת למשלחת הכללית. התוצאה הסופית היתה שחרף זאת, רוב המשלחות השכילו ליצור מסגרת משותפת שבאה לידי ביטוי במבנה הארגוני של ועד המשלחות היהודיות והתזכיר שהוגש לועידת ורסאי ב- 10.5.1919. עצם העובדה שועד זה המשיך לפעול גם לאחר המלחמה, יכול להעיד על הצלחתו ועל מרכזיותו בחיים הפוליטיים של יהדות אירופה וגם על העוצמה שהיתה בידיו. ועד זה היה מעין ממשלה של יהדות אירופה. הביטוי הוא אמנם קצת מוגזם אך הועד בהחלט מילא מספר פונקציות מעין ממשלתיות. עוצמה שלא היתה בידיה של אף משלחת שהיא של מיעוטים לאומיים אחרים.

תוכן ענייניים:
רקע היסטורי
שינויים במעמדם החברתי והמשפטי של יהודי אירופה
ועדים פרטיקולריים
שיתוף פעולה בין הארגונים היהודיים
פעילותו של ועד המשלחות לאחר המלחמה
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אטינגר שמואל - תולדות עם ישראל בעת החדשה, כרך ג', הוצאת דביר, 1969.
גורלי א. - שאלת המיעוט היהודי בחבר העמים, הוצאת ספריה משפטית 1952 116.
גלבר נ.מ. - היהודים באירופה עד מלחמת העולם השניה בתוך תולדות המאה ה20-, כרך ג', בעריכת י. קלויזנר, ש. בלוך, הוצאת יזרעאל 1979 376 עמ.
טננבוים יוסף - בין מלחמה ושלום הקונגרס היהודי העולמי, סניף ישראל 1960, 214 עמ.
פיינברג נתן - האגודות היהודיות למען חבר הלאומים, הוצאת מגנס 1967, 205 עמ.
Robinson Jacob - Were the minorities Realies a failure Institute of Jewish Affairs 1943 349 p.
Mendelson E. - The Jews of East Central Europe between the World Wars 215 p.
פינקיס ב. טרוואן א - סולידריות יהודית לאומית בעת החדשה.
Kubowitzki L. - Institute to Jewish Affairs Unity in dispersion. A history of the World Jewish Congress

תגים:

מיעוטים · יהודים · ורסאי · חוזה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המו"מ בין ארגוני היהודים השונים בנושא הסכמי המיעוטים", סמינריון אודות "המו"מ בין ארגוני היהודים השונים בנושא הסכמי המיעוטים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.