מיתוסים של גיבורים

תקציר העבודה:

בבואנו לבחון את המושג מיתוס ומשמעותו אנו נזקקים בראש ובראשונה להגדרה.
מ. אליאדה מגדיר מיתוסים כמי שמגלים טפח של מעשה הבריאה והיצירה של אותם הכוחות ומתארים את פריצת הקדוש העל טבעי הנצחי אל תוך העולם אנושי. פריצה כזו היתה פתאומית, היא זו שהניחה (בראיית האדם הקדום) יסודות העולם ועשתה אותו למה שהוא היום.
שליט יראה במיתוס ליטמוטיב עקרונות מנחים שבזכותם יכול היה האדם להתקשר קשר מחייב לרעיון שהגשמתו תוך מיזוג החיים הפרטיים והאישיים עם הרעיון המשותף.
אוחנה מגדיר מיתוס כיוצר תרבות ונוצר על ידיה. לפיכך לא תעמוד כלל השאלה האם מיתוסים קיימים או לא קיימים אלא תשאלנה שאלות כמו מה משמעותם, מה תוכנם ואילו תפקידים הם ממלאים.
גם אלפרד ובר גרס שכל מערכת תרבותית מתבטאת במיתוס מסוים, ניטשה הבחין כי בלי מיתוס מאבדת התרבות את כוח היצירה הטבעי והבריא שפנגלר חזה שתרבות חדשה תיוולד ברגע שבו ייוולד המיתוס. בוקרהט אפיין את המיתוס הפאוסטי כמסמל את התרבות המודרנית האירופית.
מכל אלה מסיק אוחנה שהפנומנולוגיה של מיתוסים היא מעבר לטוב ולרע. בעוד עולם המיתולוגיה נתפס בעיני מאמיניו כסיפור אמיתי המיתוס מודרני הוא פרי התודעה העצמית של האדם המודרני דבר ההופך אותו לסובייקטיבי. מכאן שהמיתוס מודרני מתמקד באסתטיקה והוא יציר דמיון.
ליבס נזקק להגדרת מהו מיתוס כדי להוכיח קיומו ביהדות. הוא טוען כנגד רעיונות תנועת ההשכלה וגילגוליה שגרסו שהאל התלמודי והמקראי נעלה מכל מיתוס ושמיתוס ויהדות סותרים זה את זה. לדעתו המיתוס הוא מעיין חייו של הדחף הדתי, לכל דת מיתוס משלה, והאופי המונותאיסטי של היהדות אינו עומד בסתירה למיתוס, שהוא לפי ליבס המיתוס במשמעותה המקורית של המלה, ספור האלים וטבעם עם ההתאמה המחייבת מהאופי של הדת היהודית המדברת על אל אחד ויחיד.
יחידותו של האל קובעת את אופיו ויש לה גם גילוי מיתי, וזה לדעת ליבס מקור חייה של דת ישראל.
גם אריה סימון אינו מקבל את הניגוד שבין מיתוס ודת ישראל. הוא מבקר את יחזקאל קויפמן הרואה במיתוס אפיון של גתות פוליתאיסטיות אליליות. סימון רואה בסיפורי בראשית מיתוסים קלסיים. לדעתו הם מצייתים במדויק להגדרתו של מ. אליאדה למיתוס: סיפור מקוצר המתאר את התהוותה של מציאות כתוצאה מפעולתם שלך כוחות על טבעיים, מציאות כמכלול או חלקית. סיפורי התורה על בריאת העולם הדורות הראשונים מעשי האבות שעבוד מצרים יציאת מצרים וישראל במדבר שייכים לעולם המיתוס במובננו.
שכטר טוען שעצם העובדה שאלוהי ישראל פועל במקום ובזמן באופן אנושי ובא במגע קרוב עם האדם, זה הופך את תורת ישראל לתורה מיתית, ואין בזה פגיעה בערכה. המושג מיתוס אינו כולל רק מיתוס של הטבע, כלומר מיתוס המוסב על תהליכים מחזוריים בטבע אלא גם מיתוס של ההיסטוריה.
ליבס מצביע על סדרה של מיתוסים המלווים את ההיסטוריה והתרבות היהודית: התכונות המיוחסות לאל: רחמים, אהבה בעל אמת משלו שאינה יכולה להיתפס בהבנת בני האדם. הדת היהודית גם שילבה בני אדם לתוך המיתוס האלוהי שממשותם כבני אדם לא הופקעה והם נחשבו כמתגלגלים בגלגול נשמות במשך הדורות, מימי אחי יוסף דרך חברי שמעון בר יוחאי לאר"י וחבריו. גם היחסים בין רבי עקיבא ומשה מעובדים לתוך פרטי המיתוס הקבלי.

עבודה זו סוקרת מיתוסים מתקופות שונות והתפקידים שלהם ומתרכזת במיתוסים המכוננים של הציונות ומדינת ישראל.

מקורות:

אוחנה דוד, מסדר הניהיליסטים, לידתה של תרבות פוליטית באירופה 1930-1870, מוסד ביאליק, ירושלים.
איזנשטדט ש.נ., החברה הישראלית, ירושלים, תשכ"ז, עמ' 13.
אלבום-דרור רחל, "מיתוס הגבורה והקרבן", החינוך העברי בא"י, כרך ב'.
בורקהרט יעקוב, תרבות הרנסנס באיטליה, מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ג.
גרץ נורית, "מיתוסים חברתיים בטכסטים ספרותיים ופוליטיים בתקופת הישוב והמדינה", נקודות תצפית, תרבות וחברה בא"י, האוניברסיטה הפתוחה, ת"א, תשמ"ה.
גרץ נורית, שבויה בחלומה - מיתוסים בתרבות הישראלית, אופקים, עם עובד, 1995, עמ' 35-13.
וויס הלל, דיוקן לוחם, על גבורה וגיבורים בסיפורת העברית של העשור האחרון, אוניברסיטת בר אילן, תשל"ה.
וירצברג ב., מגיא ההריגה לשער הגיא, מסדה, ר"ג, 1973, עמ' 55,54.
לדמותו של יום הזיכרון, מלהב"ד: משה אור, ת"א, 1974.
ליבס יהודה, "על המיתוס היהודי וגלגולו", משואות, מחקרים בספרות הקבלה ומחשבת ישראל, מוקדשים לזכרו של פרופ' אפרים גוטליב, מוסד ביאליק ירושלים, אוניברסיטת ת"א, 1994.
מוס ל. ג'ורג', "בניית המיתוס: סמלי מוות מוחשיים", הנופלים בקרב, אופקים, עם עובד, ת"א, 1993, עמ' 63-45.
מעוז עזריה, פולחני מדינה, חגיגות העצמאות והנצחת הנופים, 1956-1948, המרכז למורשת בן גוריון, קרית שדה בוקר, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1995.
סיון עמנואל, דור תש"ח מיתוס דיוקן וזיכרון, מערכות, משהב"ט, ת"א 1991
סימון אריה, שער המיתוס, אדם בצלם (חינוך הומניסטי ולימוד המקרא) עם עובד, תל אביב, 1991, עמ', 64-60.
עוז אלמוג, "המיתוסים הציוניים של הצבר הלוחם בן דור תש"ח", מערכות 333, (נובמבר 1993) עמ' 57-40.
שכטר יוסף, "המיתוס והסמל", בין אדם למקום, אלף, ת"א, 1982, עמ' 27-20.
שליט אראל, הגיבור וצילו - היבטים פסיכו-פוליטיים של מיתוס ומציאות בישראל, הקיבוץ המאוחד, ת"א, 1995.
שץ תמר, איזהו גיבור, על גיבורים בעבר ובהווה, אגף הנוער ע"ש רות, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1994.
Eliade Mircea, Myth and Reality, Harper, 1975, pp. 5,6
Liebman C.S. Don-Yehia E., Civil Religion in Israel: Traditional Judaism and Political Culture in Jewish State, Berkely 1983 p. 40.
Mosse G.L., "National Cemeteries and National Revival: The Cult of the Fallen Soldiers in Germany", Journal of Contemporary History XIV (Oct. 1979) pp. 1-20
Shpengler O., The Decline of the West, Vol. 2, N.Y., 1947.
Strauss-Levi C., "a Confrontation over the Myths", Review, LXII (1970) Chicago, 1983.
Weber A., History of Philosophy, N.Y., 1901.
עבודות
אור חן מלכה, חגים וטכסים בתנועת העבודה ובתנועה הרוויזיוניסטית בארץ ישראל, 1945-1930, עבודה לצורך קבלת תואר שני אוניברסיטת בר אילן.
Eliade Mircea, Myth and Reality, Harper, 1975, pp. 5,6
שליט אראל, הגיבור וצילו - היבטים פסיכו-פוליטיים של מיתוס ומציאות בישראל, הקיבוץ המאוחד, ת"א, 1995

תגים:

ציונות · לאומיות · יהדות · אנתרופולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מיתוסים של גיבורים", סמינריון אודות "מיתוסים של גיבורים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.