היבטים חברתיים של התקשורת - מיתוסים בחברה

תקציר העבודה:

התקשורת כיום הפכה לאחד ממוקדי הכוח המשמעותיים ביותר של כל מדינה מודרנית והיא מנוצלת כאחד מהאפיקים החיוניים לשרת או לחילופין למחות ולמרוד במנגנוני השליטה הפוליטיים.
משטרים דמוקרטיים נוטים להתפאר במיתוס של תקשורת חופשית, אך למעשה אפילו ב"חברות פתוחות" משרתת התקשורת, מדעת ושלא מדעת, את מנגנוני השליטה.
לעיתונאים מעמד של כוח ועוצמה הנובעים מעוצמתה של ההכרה, התפוצה וההשפעה.
בחלקים גדולים של הציבור רווחת האמונה שאם דבר נכתב בעיתון, או שודר ברדיו ובטלוויזיה, הוא אמת ויציב.
לחשיפה העיתונאית יש השפעה לא רק על מודעות הציבור אלא גם על מערכות השלטון (לכן, פוליטיקאים רבים יודעים לכוון את הודעותיהם לתקשורת לימים ולשעות שבהם החשיפה רבה יותר).
לעיתונאים, לבמאי קולנוע ולאנשי תקשורת בכלל, יש כוח ועוצמה הנובעים מהחשיפה הרבה ההכרה, התפוצה וההשפעה. ככל שכשרון הביטוי רב יותר, כך מידת ההשפעה גדולה יותר.

התקשורת תופסת כיום מקום חשוב ומרכזי בהוויה הישראלית. בתהליך מתמשך ועקבי חדרה התקשורת לכל תחומי החיים והעשייה במדינת ישראל, ובכלל זה גם לספורט. התקשורת מלווה את הספורט בפעילות שבשגרה (סיקור משחקי כדורגל בסופי שבוע, למשל) ובפעילות מיוחדת (סיקור אליפויות, אולימפיאדה, מכביה וכדומה).
בשנים האחרונות השתנתה מפת התקשורת בארץ וגדלה מאוד. לא ניתן לדבר עוד על שידורי "קול ישראל", "גל"צ" וערוץ יחיד של הטלוויזיה הממלכתית. על אלה נוספו ערוצי הטלוויזיה השני והשלישי, תחנות רדיו אזוריות ותחנות טלוויזיה בכבלים ארציות ואזוריות ומאות מקומונים היוצאים לאור חדשות לבקרים.
התקשורת אינה נחה, היא פועלת "סביב השעון", חוקרת, אוספת מידע, מלווה את החדשות ומציפה ידיעות על פי שיקוליה המקצועיים, אשר לא נעדרים מהם, גם שיקולים של תפוצה ואינטרסים כלכליים. התחרות הרבה בענף התקשורת מביאה את הכתבים לחפש "סקופים", "ידיעות" כדי לעמוד בתחרות. כך לאחרונה פורסמה בגלי צה"ל פרשה חדשה המאשימה את שופטי הכדורגל ב"מכירת משחקים", זאת בעקבות התפשטות התופעה של הימורים בלתי חוקיים בארץ. הפרשה, הנמצאת עדיין בשלבי חקירה במשטרה, עוררה עדים ותגובות מצד גורמים רבים בארץ: שופטי כדורגל המבקשים לנקות את שמם, התאחדות הכדורגל, המשטרה עצמה, גורמים במשרד החינוך התרבות והספורט ועוד.

ישראל, כמו כל מדינה אחרת, זקוקה לסמלים לאומיים של אומץ, גבורה והצלחה אשר ישמשו כגורם מאחד בין קבוצות האוכלוסייה השונות. קבוצת "מכבי תל אביב" הגיעה להישגים חסרי תקדים בשטח הכדורסל הישראלי והבינלאומי.
"מכבי תל אביב" זכתה פעמיים בגביע אירופה לאלופות, פעם בשנת 1977 ופעם בשנת 2001.
ניצחונותיה והפסדיה של "מכבי תל אביב" זכו תמיד למקום מיוחד בתקשורת הישראלית והפכו את הקבוצה למיתוס לאומי בישראל.
דבריו של טל ברודי "אנחנו על המפה" הפכו לאחת האמרות הידועות ביותר בתרבות הישראלית, והתחילו את המסורת ארוכת הימים של הערצה חסרת התקדים של הציבור הישראלי ב"מכבי תל אביב". סרטים, מערכונים פרסומות הם רק חלק מביטויי הערצה לה זכתה "מכבי תל אביב" במרוצת השנים.

בשאלת תפקידה של התקשורת ביצירת המיתוס הלאומי של "מכבי תל אביב" עוסקת עבודה זו.
שאלת המחקר:
איזה תפקיד קיבלה התקשורת בישראל ביצירת המיתוס הלאומי של "מכבי תל אביב"?
שיטת המחקר:
שיטת המחקר אשר נבחרה לעבודה זו היא: המחקר התיאורי.
זהו מחקר אשר מטרתו לתאר בדייקנות תכונות של יחיד, מצב או קבוצה, להגדיר את שכיחותה של תופעה כלשהי, או לקבוע את עצמתו של קשר בין המשתנים. הדגש במחקרים תיאוריים הוא על תיאור מהימן של התופעה (צמח ; בייט - מרום, 1986).

תוכן העניינים:
1. מבוא
שאלת המחקר
שיטת המחקר
2. תפקידה של התקשורת המודרנית
3. התקשורת וחופש הביטוי
4. מיתוסים
מיתוסים בחברה הישראלית
5. "מכבי תל אביב" - המיתוס
"מכבי תל אביב" - סקירה היסטורית
6. "מכבי תל אביב" והתקשורת - ממצאים
6. דיון ומסקנות
7. רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

תגים:

מיתוסים · תקשורת · תפקיד התקשורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היבטים חברתיים של התקשורת - מיתוסים בחברה", סמינריון אודות "היבטים חברתיים של התקשורת - מיתוסים בחברה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.