בחינת הקשר בין הסגנון הקוגניטיבי של תלות בשדה לבין חשיבה יצירתית וחיפוש חוויות

תקציר העבודה:

בחינת הקשרים בין הסגנון הקוגניטיבי של תלות
בשדה לבין חשיבה יצירתית וחיפוש חוויות

מבוא hc0899

עיון מעמיק בהגדרת הנושא מראה שהיכולת היצירתית עד כמה אדם יצליח להפיק מאגר
מידע חדש ומאגר חוויתי שלא היו בעבר בתוך הקורפוס הסטרוקטורלי והמנטלי של
אישיותו, תלויה ביכולתו לנפות ולסכן בצורה מודעת מידע שישמש לו כתשתית
אינטלקטואלית ורגשית כאחד, מתוך שדות של ידע, שדות של סמנטיקה ושדות של רגש.
יכולת זו משמשת לו בבחינת ציוני דרך בתוך הגיאוגרפיה הקוגנטיבית שלו לצורך תפקידו
היומיומי אם ברמה האינדבידואלית ואם ברמה החברתית.

מכיוון שמוקד ההגדרה היא היצירתיות וגדור מונח זה. "מאז ומעולם הייתה היצירתיות
תכונה מוערכת עד כדי כך שאחד התיאוריות המוקדמות של ההרשאה כיסה את מקור
היצירה לאלוהות. כך למשל ב"ראיון " של אפלטון, מובעת הדיעה שהמשורר או המוסיקאי
אינם אלא כלים שדרכם מדברות המוזות - הפה שדרכו מדבר האל. גם יוצרים רבים
התבטאו ברוח זו, כמו למשל המלחין גוסטאב מאהלר שאמר: "אינני מלחין, אני מולחן".
תהליכי החשיבה היצירתיים נחקרו ונחקרים רבות, אך אין להם עדיין הסבר מלא". מחקרים
אלה הולידו מספר גישות להגדרתה של היצירתיות. נציג כאן מספר גישות. נציג כאן שלוש
גישות כפי שהן מוצגות אצל גבעוני.

1. "יצירתיות כתוצר" - היינו השימוש בתוצר הסופי שמפיק האדם היצירתי.
כקריטריון של יצירתיות. הכוונה ליצירות כמו שיר, סיפור, ציור או המצאה מדעית אותם
מנתח טיילור. "על פי מדדים של דירוג והערכת שופטים מקצועיים והיוצר עצמו".
היצירתיות על פי הגדרה זו היא סך הפעילות שאדם מבצע בכדי להגיע למטרה מסוימת
שאליה הוא חותר. זאת אמנם הגדרה בעלת קונוטציות תעשייתיות אך מבחינת המוצר
המוגמר היא אקוויולנטית להקשר זה, כתיבת סיפור, שימוש במכחול להעלאת תמונה על
הבד או הלחנה כמוהם כהפקת מוצר שיימצא את שימושו אצל הקהל הרחב.
הקהל יקרא את הספר, הקהל יבוא לאולם הקונצרטים והוא גם יבוא למוזיאון.
2. "יצירתיות כתהליך" - גישה המתמקדת בניתוח התהליך היצירתי. לפי דעת חוקרים
המייצגים גישה זו הרי התהליך היצירתי הוא האפיון הבולט ביותר של האדם היצירתי.
האריס מונה שישה שלבים בתהליך החשיבה יוצרת: הבחנה בצורך מסוים, איסוף נתונים
ואינפורמציה רלבנטית, התעמקות באינפורמציה, העלאת פתרונות בדמיון, אימות ובדיקות
הפיתרון במציאות ולבסוף הגשמת הראיון הלכה למעשה. לעומתו מתנגד גיסלין לקביעה
שלו, של שלבים בתהליך היצירתי ורואה את החשיבה היוצרת כתהליך אשר באמצעותו נוצר
מה שהוא חדש: רעיון, אובייקט או סידור חדש של אלמנטים ישנים. הדרישה העיקרית היא,
שהיצירה תתרום לפתרון הבעיה, היינו מוכוונת למטרה". היצירתיות על פי השקפה זו היא
בעצם תהליך קבלת החלטות, עוסקת מבחינת התייחסותו למאגרי מידע שונים בכדי להגיע
למטרה מסוימת. דרך ביצוע הצעדים השונים, היא שמעידה על יכולתו החדשנית של אדם זה,
בין שמדובר במטרה לא שגרתית, הדרך בה נעשה מיון המידע והפתרונות שיכולים להראות
מהצד כמפתיעים ובין שהאדם לוקח מידע קיים ומכניס בו סדר וארגון שלא היו בשימוש
קודם לכן במקום להגיע מ "א" ל "ה" דרך "ב", "ג", "ד", הוא ילך מ"א" ל "ב" דרך "ד",
"ג" ",ה".
3. "יצירתיות ככושר או גורם של האישיות - גישה המתבססת על הכשרים האופייניים
לאישיות היוצר... פרויד מתאר את התהליכים הנפשיים הפועלים בחשיבה יוצרת תוך
אנלוגיה לתהליכי החשיבה של הנוירוטי ושל הילד הרך כאחד. המאפיין העיקרי של
התהליכים הללו הוא פיתוח היכולת להפקת סיפוק מן המטרות המקוריות (מיניות
ואגרסיביות) למטרות מרוחקות יותר, הקשורות בחקר העולם ברכישת ידע וביצירה
אומנותית". היצירתיות על פי גישה זו היא תולדה למבנה האישיות. פרטי מבצע
התחנה בין אנשים הנתפשים כנורמלים לבין אנשים חריגים, כאשר החריגות במידה והיא
פועלת בעוצמה מסוימת אצל הנורמלים תפיק את היכולת המקורית של אנשים אלה. כאן
מתעוררת שאלת העמימות שבין הנורמלי לחריג. עד כמה הנורמלי בשל מקוריות מחשבתו או
התנהגותו הוא באמת נורמלי.

מכיוון שקיימות מספר גישות מן הראוי להשתמש בהם בשילובים אלה או אחרים כאשר
בוחנים אנשים יצירתיים.

מקורות:

857
בחינת הקשרים בין הסגנון הקוגניטיבי של תלות בשדה לבין חשיבה יצירתית וחיפוש חוויות
תוכן העניינים:
מבוא
מקומה של האישיות בפעילות היצירתית
שינויים במרחב המושגי
אנלוגיות ככלי יצירתי
אמנים יצירתיים
יצירתיות לפי הגשטאלט
מקורות
ביבליוגרפיה
מבוא
עיון מעמיק בהגדרת הנושא מראה שהיכולת היצירתית עד כמה אדם יצליח להפיק מאגר מידע חדש ומאגר חוויתי שלא היו בעבר בתוך הקורפוס הסטרוקטורלי והמנטלי של אישיותו, תלויה ביכולתו לנפות ולסכן בצורה מודעת מידע שישמש לו כתשתית אינטלקטואלית ורגשית כאחד, מתוך שדות של ידע, שדות של סמנטיקה ושדות של רגש. יכולת זו
משמשת לו בבחינת ציוני דרך בתוך הגיאוגרפיה הקוגנטיבית שלו לצורך תפקידו היומיומי אם ברמה האינדבידואלית ואם ברמה החברתית.
מכיון שמוקד ההגדרה היא היצירתיות וגדור מונח זה. "מאז ומעולם היתה היצירתיות תכונה מוערכת עד כדי כך שאחד התיאוריות המוקדמות של ההרשאה כיסה את מקור היצירה לאלוהות. כך למשל ב"ראיון " של אפלטון, מובעת הדיעה שהמשורר או המוסיקאי אינם אלא כלים שדרכם מדברות המוזות - הפה שדרכו מדבר האל. גם יוצרים רבים התבטאו
ברוח זו, כמו למשל המלחין גוסטאב מאהלר שאמר:"אינני מלחין, אני מולחן". תהליכי החשיבה היצירתיים נחקרו ונחקרים רבות, אך אין להם עדיין הסבר מלא".1 מחקרים אלה הולידו מספר גישות להגדרתה של היצירתיות. נציג כאן מספר גישות.
נציג כאן שלוש גישות כפי שהן מוצגות אצל גבעוני.
1. "יצירתיות כתוצר" - היינו השימוש בתוצר הסופי שמפיק האדם היצירתי.
כקריטריון של יצירתיות. הכוונה ליצירות כמו שיר, סיפור, ציור או המצאה מדעית אותם מנתח טיילור. "על פי מדדים של דירוג והערכת שופטים מקצועיים והיוצר עצמו".2 היצירתיות על פי הגדרה זו היא סך הפעילות שאדם מבצע בכדי להגיע למטרה מסויימת שאליה הוא חותר. זאת אמנם הגדרה בעלת קונוטציות תעשייתיות אך מבחינת המוצר
המוגמר היא אקוויולנטית להקשר זה, כתיבת סיפור, שימוש במכחול להעלאת תמונה על הבד או הלחנה כמוהם כהפקת מוצר שיימצא את שימושו אצל הקהל הרחב.
הקהל יקרא את הספר, הקהל יבוא לאולם הקונצרטים והוא גם יבוא למוזיאון.
2. "יצירתיות כתהליך" - גישה המתמקדת בניתוח התהליך היצירתי. לפי דעת חוקרים המייצגים גישה זו הרי התהליך היצירתי הוא האפיון הבולט ביותר של האדם היצירתי. האריס מונה שישה שלבים בתהליך החשיבה יוצרת: הבחנה בצורך מסויים, איסוף נתונים ואינפורמציה רלבנטית, התעמקות באינפורמציה, העלאת פתרונות בדמיון, אימות
ובדיקות הפיתרון במציאות ולבסוף הגשמת הראיון הלכה למעשה. לעומתו מתנגד גיסלין לקביעה שריכוחו, של שלבים בתהליך היצירתי ורואה את החשיבה היוצרת כתהליך אשר באמצעותו נוצר מה שהוא חדש: רעיון, אובייקט או סידור חדש של אלמנטים ישנים. הדרישה העיקרית היא, שהיצירה תתרום לפתרון הבעיה, היינו מוכוונת למטרה".3
היצירתיות על פי השקפה זו היא בעצם תהליך קבלת החלטות, עוסקת מבחינת התייחסותו למאגרי מידע שונים בכדי להגיע למטרה מסויימת. דרך ביצוע הצעדים השונים, היא שמעידה על יכולתו החדשנית של אדם זה, בין שמדובר במטרה לא שגרתית, הדרך בה נעשה מיון המידע והפתרונות שיכולים להראות מהצד כמפתיעים ובין שהאדם לוקח מידע
קיים ומכניס בו סדר וארגון שלא היו בשימוש קודם לכן במקום להגיע מ "א" ל "ה" דרך "ב", "ג", "ד", הוא ילך מ"א" ל "ב" דרך "ד", "ג" ",ה".
3. "יצירתיות ככושר או גורם של האישיות - גישה המתבססת על הכשרים האופייניים לאישיות היוצר... פרויד מתאר את התהליכים הנפשיים הפועלים בחשיבה יוצרת תוך אנלוגיה לתהליכי החשיבה של הנוירוטי ושל הילד הרך כאחד. המאפיין העיקרי של התהליכים הללו הוא פיתוח היכולת להפקת סיפוק מן המטרות המקוריות (מיניות
ואגרסיביות) למטרות מרוחקות יותר, הקשורות בחקר העולם ברכישת ידע וביצירה אומנותית".4 היצירתיות על פי גישה זו היא תולדה למבנה האישיות. פרטי מבצע התחנה בין אנשים הנתפשים כנורמלים לבין אנשים חריגים, כאשר החריגות במידה והיא פועלת בעוצמה מסויימת אצל הנורמלים תפיק את היכולת המקורית של אנשים אלה. כאן
מתעוררת שאלת העמימות שבין הנורמלי לחריג. עד כמה הנורמלי בשל מקוריות מחשבתו או התנהגותו הוא באמת נורמלי.
מכיוון שקיימות מספר גישות מן הראוי להשתמש בהם בשילובים אלה או אחרים כאשר בוחנים אנשים יצירתיים.
מקומה של האישיות בפעילות היצירתית
יצירתיות היא פועל יוצא לנכונות לבוא עם רעיונות ותפישות חדשות. גם אם אדם יהיה בעל פוטנציאל יצירתי, שאפשר למצוא אותו בבחינות פסיכומטריות שונות,5 אך הוא לא יחצין יכולת זו מיוזמתו, הרי שיצירתיות זו לעולם תהיה רבויה יש אם כן צורך בתכונות מסויימות על מנת להיות מוכר בתור שכזה. Eysenck מונה את כלל התכונות
הדרושות לכך והן:6
1. עצמאות ביחס לחברה ובהתנהגות החברתית.
2. דומיננטיות.
3. מופנמות.
4. פתיחות לגירויים.
5. אופק התעניינויות רחב.
6. ללא רגשי נחיתות - Self Acceptance.
7. אינטואיציה.
8. גמישות מחשבתית.
9. בולטות חברתית ((Social Presence ויציבות נפשית.
10. התייחסות בוגרת לחברה.
11. דאגה לנורמות חברתיות.
12. רדיקליות.
13. דחיית אילוצים חברתיים.
אפשר להבחין במספר תכונות שסותרות אחת את שניה כמו דאגה לנורמות חברתיות מחד גיסא ומצד שני רדיקיות. את ההסבר לסתירה זו צריך לחפש בתחומים היצירתיים. האדם בעל תכונות אלה יהיה אמנם ער ומודע לנורמות החברתיות של המסגרת בה הוא פועל, אך זה לא ימנע ממנו למשל לבוא עם רעיון אמנותי או תעשייתי חדש, כאשר לאלה אין
שום נגיעה לקודים המוסריים וההתנהגותיים. פיתרון אחר הוא האיזונים שאדם זה מוצא בין החדשנות שלו לקודים החברתיים. הוא ידע מתי להתעקש ומתי לוותר בכדי שהוא יוכל להחזיק ולהביא את היצירתיות שלו למיטבה. גבעוני בסוקרה את הספרות המקצועית ומתוך תובנותיה היא מתייחסת לפרמטרים נוספים והם:
1. האדם היצירתי הוא בעל דימוי עצמי חיובי גבוה הנותן להם גיבוי פסיכולוגי חזק מאד. להיות פחות קונפורמיים ולהמצא פחות בעמדת הגנה, לא לחפש סיבות להצטדק.7
2. יכולת ומוכנות להקדיש זמן לרעיונות והשערות החורגים מהמקובל.8
3. צורת חשיבה לא שגורות שיש בה דמיון עשיר, סף סקרנות נמוך מאד, נכונות להכנס ולחוות הרפתקאות אינטלקטואליות והומור פרוע.
4. עמימות כרציונל בסיס שעליו נשענים - אנשים יצירתיים "מעדיפים גירויים מעורפלים. מכיון שיש להם מוטיבציה פנימית לחוות את מלוא הפוטנציאלים התפישתיים קוגנטיביים שלהם בדרכים חדשות ואישיות אידיוסנקרטיות. הם באים במגע עם הסביבה בדרך אקטיבית לכן כדי שיוכלו לבטא את כל הפוטנציאל היצירתי שלהם הם זקוקים
לאובייקטים וסיטואציות, שניתן לטפל בהם דווקא באופן אידיוסינקרטי "יחודי".10 דווקא עמימות זו היא שמאפשרת להם להפעיל את הגמישות המחשבתית שלהם במלוא עוצמתה ולתעל את מאגרי המידע כפי שהם מוצאים זאת לנכון.
5.עצמאות בניוות המחשבתי - אדם יצוגי יכול לנוע בחופשיות בתוך סביבת המידע בצורה עצמאית לחלוטין ללא שום הדרכה שהיא מאף אחד ולבנות את מאגרי המידע במבנים חדשים שאינם מופיעים בספרות המקצועית ולהגיע למה שהוא חדש.11
שינויים במרחב המושגי.
כלל המידע והתפישות של האדם נמצאים בתוך מה שמוגדר כמרחב מושגי, בכדי להתגבר על מגבלות שונות מתוך מרחב זה, יש לשנותן בדרך מסויימת.
השינוי יהיה מבני מאחר ומדובר בשינויים בקשרים שבין הפריטים השונים שבמאגר זה. אפשר להתייחס למצבור זה של ידע כאל רשת כאשר פריטי המידע השונים הם נקודות צומת והקשרים שביניהם הם הדרכים המובילות מצומת אחת למשניה. באמצעות ניתוק וחיבור צמתים אלה האדם היצירתי מפתח את רעיונותיו החדשים. שינוי קטן במימד שטחי
קטן של מרחב קונצפטואלי הוא משול לפתיחת דלת לחדר שלא ביקרו בבית קיים. שינוי גדול במיוחד במימד בסיסי משול לבניית בית חדש השונה מהבית הראשון.12
מבחינתו של האדם היצירתי ככל שיבצע מספר קשרים גדול בין נקודות הצומת תוך שבירתם של הקשרים הקודמים ובנייתם של הקשרים החדשים בכיוונים שלא היו בנמצא קודם לכן, הרי שיכולתו היצירתית גדולה יותר. האדם היצירתי בונה מבנים מרחביים חדשים בתוך המרחב המושגי. יכולת זו תהיה גדולה יותר, או לא יסתפק במבנה החדש אלא גם
יבנה מבנים חדשים. יכול בהחלט להיווצר מצב בו אדם זה בנה מבנה חדש והסתפק בכך לצרכים חדשים. אדם בעל יכולת גבוהה במיוחד יפרק ויבנה מדי פעם מבנים חדשים. יכולת זו היא פונקציה לרב כיווניות מחשבתית. חשיבתו יוצאת מנקודת מוצא כל שהיא ומסתעפת לכיוונים שונים. מה שחשוב במקרה כזה שהאם יצירתי ידע לתעל את פעילותו
כדי שלא ילך לאיבוד בתוך המבנים הרבים שהוא בונה. הוא חייב לדעת גם מתי לעצור ולעשות פסק זמן כדי שיוכל להתמצא בתוך המרחב שבנה בלי ללכת לאיבוד.13
שינויים אלה תלויים בשני משתנים והם:
1. "המספר הכללי של האסוציאציות הרלבנטיות שהפרט מסוגל להפיק בתחום של קריטריון מסויים".14 הנחת היסוד כאן שהתרת ויצירת קשרים בין נקודות הצומת אינה פועלת בחלל ריק. היא קשורה ביכולת אסוציאטיבית ולכן ככל שהיכולת האסוציאטיבית גדולה יותר כך גם מספר השינויים במרחב המושגי יהיה גדול יותר.
2. "הייחודיות (המקוריות) היחסית של האסוציאציות האלה".15 לא די בכך שלאדם יהיו אסוציאציות, אלא שהם גם יהיו בעלי אופי חדשנים. יכולת אסוציאטיבית היא תופעה נפוצה, אבל באותה מידה סוגים שונים של אסציאציות גם הם נדושים ונפוצים. לעיתים רבות בשל התניות תרבותיות שונות. לפיכך קשרים יוצרי מבנים קוצפטואליים
מרחביים חדשים יהיו לעיתים תוצר של התבססות על אסוציאציות שאינן שגרתיות וכאן יהיה האלמנט החדשני שבהם.
יכולת זו מחייבת הבנה מעמיקה בתחומים רבים כדי שאפשר יהיה להגיע אליה. החדשנות כאן היא פועל יוצא לתובנות הנובעות מיכולת האוריסטית גבוהה מאד ולא פעם נדירה, חורגת במידה רבה מתוך היכולת האסוציאטיבית של הציבור וכפי שאריקה לנדאו אומרת: "זו הרמה הגבוהה ביותר של היצירתיות המופנמת. כאן מסגרת ההתייחסות כבר
אינה עולם החוויות של הפרט וגם לא המציאות החיצונית, אלא הישגים הסטוריים בכל תחומי האמנויות".16 והיא ממשיכה ואומרת "תוצרי היצירתיות... אינם רק בבחינת הסתגלות למציאות ואינם מבוססים אך ורק על נסיונם האישי, אלא קשורים בתחומי תרבות רחבים יותר... ככל שרבה יותר ההשפעה על ספירת הפעילויות הרלבנטיות כך גדולה
יותר התרומה היצירתית."17
אנלוגיות ככלי יצירתי
כלי חשוב המשמש מדענים בעבודתם הוא אנלוגיות למצוא מה בעולם המוכר יכול להיות דומה ולו בצורה חלקית למושא עבודתו, ובצורה כזאת להתמודד עם קשיים המתעוררים במהלך עבודתו ובצורה כזו לבוא עם דברים חדשים.
Kekule  היה מסוגל למשל לבצע אנלוגיה בין מחרוזות של מולקולות ושורות ארוכות לבין שורות מתפתלות ונחשים. היסטוריונים ופילוסופים של המדע הכירו דבר חשיבותה של האנלוגיה בגילויים מדעיים ובתיאוריות המדעיות השונות. על פי קסטלר הרגעים היצירתיים הגדולים ביותר במדע מתייחסים כאשר מתבררת אנלוגיה לתחומים מוכרים
אך שלא ייחסו להם עד לרגע הנתון חשיבות מתאימה.18
האנלוגיה מטבעה מקשרת בין שני תחומים שלא היו מקושרים ביניהם קודם לכן, אם בשל דמיון במבניהם של התופעות, דמיון בתהליכים שבתוך התופעות, דמיון שבסדר ההופעה של רכיבים שונים בתוך התופעות. דוגמאות לאנלוגיות כאלה הם בין שרשרת ה- D.N.A לתנועתו של נחש, הדמיון שבין תנועת האלקטרונים סביב האטום, לתנועתם של כוכבי
הלכת סביב השמש וכו'.
מכאן מתבקשת המסקנה הבאה: ככל שהאדם ניחן ביכולת טובה יותר לבצע אנלוגיות הוא יהיה יצירתי יותר, אבל בכדי שאפשר יהיה לתפקד בכמות היצירתיות הגבוהות יש צורך בזיכרון מעולה, כדי שאפשר יהיה להשתמש בידע כל שהוא. צבירת מאגר מידע אלה אפשרית באמצעות קריאה רבה לאורך שנים ובתחומים שונים. על מנת שאפשר יהיה לאחזר
מהזיכרון הארוך פרט דומה ורלבנטי לנושא המחקר.
אמנים יצירתיים
לאמנים בין שהם ציירים או מוזיקאיים יש יכולת לאחסן בזכרונם תמונות ויזואליות ומערכים דלילים בהיקפים הרבה יותר גדולים מאשר האדם הממוצע.19 לציירים ישנה בעיה בנסיונותיהם לשכוח תמונות חזותיות באותה עצמה שמוזיקאים אינם יכולים לשכוח מנגינות "המתרוצצות" במוחם. ישנם גם עדויות שילדים בעלי כשרונות גדולים
מהממוצע אם בציור ואם במוסיקה הם גם בעלי יכולת זיכרון חזותית גדולה מילדים ממוצעים. מצד שני
ליכולת זכירה זו חשיבות רבה בעבודתם. זכרון זה מאפשר להם ליצור תמונות אלה בזכרונם ואחר כך להעלות אותם על הבד ובמקרה של מוזיקאים לזכור את יצירותיהם המוסיקליות ולאחר מכן להעלותם על הכתב.20
מכאן מתבקשת המסקנה מבאה: ככל שלאדם היוצר יהיה זכרון חזותי או זכרון צלילי מפותחים יותר והם יהיו בעלי נפח אגירת מידע גדול יותר במוחם, הם יהיו אנשים יצירתיים יותר. ראוי עם זאת לזכור שהזיכרון כלעצמו אינו מספיק. יש צורך במוטיבציה גבוהה וביכולת ביטוי גרפית וכתיבה גבוהה. עם בעל הזיכרון יכול ליצור בדמיונו
תמונות בלתי רגילות, אך הוא אינו ניחן בכשרון המאפשר לו לצייר הרי שיצירות חזותיות אלה תשארנה בדמיונו בלבד. אותו הדבר אמור לגבי זכרון צלילי, אם בעל הזכרון אינו קורא תוים או שאינו יודע לנגן על שום כלי נגינה הרי שהיצירות המוזיקליות תשארנה בדמיונו ללא שום יכולת להחצינה ולהביאה לידיעת הציבור. ואם לבעל
יכולות אלה אין שום מוטיבציה להביא לידי ביטוי את כשרונותיו, הרי שיכולתו תהיה רדומה ולא תבוא לידי ביטוי.
יצירתיות לפי הגשטאלט
אם נבדוק את היצירתיות על פי תפישת הגשטאלט, הרי שבעל יכולת יצירתית מטבעו מרגיש צורך להגיע לאיזו שהיא שלמות בפעולתו. הוא ירגיש שליו ורגוע, רק משעה שיממש איזה שהוא חסך ובמקרה זה החסך הוא צורך אובססיבי ליצור מה שהוא חדש שלא היה קודם בנמצא. גם הצד הרגשי משחק כאן תפקיד משמעותי. הוא יגיע לחוויות אקסטטיות
משעה שיראה את המוצר הגמור אין זה משנה אם מדובר בצורת אמנות במוצר תעשייתי, בתפישת עולם חדשה, בתגלית מדעית לבין שמדובר במה שהוא מאד אינטימי כמו תחושת התעלות משעה ששמע יצירה מוסיקלית ונתן לה פירוש יוצא דופן שמדבר אל ליבו בלבד ולא אל ליבם של אחרים.
מקורות
1. לב יוסי - "התהליך היצירתי" גלילאו 16 מאי/יוני 1996 עמ' 32.
2. גבעוני יפה - קשרים בין חשיבה יוצרת תלות בשדה ומוקד שליטה.
עבודת MA אוניברסיטת ת"א 1976 עמ 1.
3. שם עמ' 1-2.
4. שם עמ' 2.
5. מזר חיים - "יצירתיות פנים רבות לה" מנהלים 51 מאי 1992 עמ' 45.
6. Eysenck Hans J. - The Measurement of Creativity in:  Dimensions of Creativity (Margarit A. Boden Ed.) Mit Press 1994 p. 212.
7. גבעוני יפה - קשרין בין חשיבה יוצרת תלות בשדה ומוקד שליטה. שם עמ' II.
8. שם עמ' 3.
9. שם שם.
10. שם עמ' 7.
11. שם עמ' 13.
12. Margaret Boclen A - What Is Creativity in:  Dimensions of Creativity (Margaret A Boclen Ed.) Ibid P. 80
13. מזר חיים - יצירתיות פנים רבות לה שם עמ' 45.
14. גבעוני יפה - קשרים בין חשיבה יוצרת תלות בשדה ומוקד שליטה. שם עמ' 9.
15. שם שם.
16. לנדאו אריקה - יצירתיות - הוצאת צריקובר 1973 עמ' 72.
17. שם עמ' 64.
18. Ellen Winner and Beth Casey:  Cognitive Profiles of Artists in: Winner Ellen, Beth M - Emerging Visions of the Acstetic Process: Semiology and Philosophy Cambridge University Press 1992 p. 97
19. Winner Ellen - Casey Beth M - Emerging Visions of the Asthetic Process:  Psychology Semiology and Philosophy Cambridge University Press 1992 p. 158.
20. Ibid p. 161.
ביבליוגרפיה
1. גבעוני יפה - קשרים בין חשיבה יוצרת תלות בשדה ומוקד שליטה, עבודת MA אוניברסיטת ת"א 1976 92 עמ'.
2. לב יוסי - "הלהליך היצירתי" גלילאו 16 מאי/יוני 1996 עמ' 53, 32-37.
3. לנדאו אריקה - יצירתיות הוצאת צ'ריקובר 1973, 125 עמ'.
4. מזר חיים - "יצירתיות פנים רבות לה" מנהלים 51 מאי 1992 עמ' 45.
5. Ellen Winner and Beth Casey:  Cognitive Profiles of Artists in: Winner Ellen, Beth M - Emerging Visions of the Acstetic Process: Semiology and Philosophy Cambridge University Press 1992 331p.
6. Eyosenck Hans J. - The measurment of Creativity in: Dimension of Creativity (Margaret A. Boclen Ed.) MIT Press 1994 242 p.
7. Margaret Boden A - What is Creativity in Dimensions of Creativity (Margaret B. Boden Ed.) MIT Press 1994 242p.

תגים:

אומנות · אמנות · יצירתיות · חברה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בחינת הקשר בין הסגנון הקוגניטיבי של תלות בשדה לבין חשיבה יצירתית וחיפוש חוויות", סמינריון אודות "בחינת הקשר בין הסגנון הקוגניטיבי של תלות בשדה לבין חשיבה יצירתית וחיפוש חוויות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.