ר' נחמן מברסלב-סיפורי מעשיות-מעשה בשבעה קבצנים

תקציר העבודה:

רבי נחמן מברסלב : סיפורי מעשיות
מעשה בשבעה קבצנים

hc0856 -
מעשה בשבעה קבצנים הוא סיפור מלא וגדוש. ניסיתי לעמוד על הנקודות העיקריות
בסיפור זה אך ר' נחמן שאב ממקורות כה רבים והסמליות בהם כה מורכבת ומסובכת,
ובייחוד בסיפור זה, שיש הרואים בו סיכום לכל סיפוריו, שודאי תקצר היריעה
מלעשות זאת. עם זאת יש לציין שחלק מהסמלים קבועים כיוון שהסמלים הם גופי
מחשבה יהודיים קבליים כלליים. לסיפור הוצעו פירושים שונים: לפי קוק, אם נתרגם
את הסיפור משפת הסמלים והאלגוריה, נמצא שלמות מחשבתית עקבית, למרות
שבסיפור עצמו אין המשכיות ואחידות.
מטרת הסיפור היא להראותנו ביתר מוחשיות את הסבל של מי שנתפש לחקירה,
ולהדגיש את הרעיון של השתיקה כתורת חיים וכבסיס לאמונה בלתי מעורערת.
שבעת הקבצנים הם סמלים לדרכי אמונה שונות, אמצעים בהם יאחז האדם ויגבר על
הקושיות והמבוכות.
שטיינזלץ בונה את פירושו על חתונת הילדים. הבור שבו נישאו, המכוסה קנים מסמל
את הסוכה, הקבצנים הם האושפיזין המבקרים בה בחג הסוכות, והילדים מסמלים
את עם ישראל.
הקבצן הראשון, העיוור, הוא יצחק אבינו. כמסופר במקרא היה עיוור והאריך ימים
יותר מכל האבות והוא האורח הראשון בחתונה.
היום השני של המשתה הוא יום התגלותו של הקבצן השני, הקבצן החירש. לפי עניינו
רומז לאברהם אבינו, אשר חי "חיים טובים", כפי שנאמר כמה פעמים במקרא: "וה'
בירך את אברהם בכול" (בראשית כד, א) ומדרש אחר מפרש את הכתוב "וירש כעבד
ה'", שהוא מכוון לאברהם אבינו, שהוא כאיש שכולו חסד, ונותן לעולם את ברכת
החיים הטובים והמאושרים.
היום השלישי מימי המשתה הוא יומו של הקבצן כבד הפה. לפי סימן חיצוני זה (ולפי
תכונתו הפנימית, כפי שהיא מבוארת בסיפור) זהו משה רבנו.
יום המשתה הרביעי הוא יומו של הקבצן עקום הצוואר, ולפי התואר הפנימי נראה
שהוא אהרן הכהן. בספרות המדרש והסוד אהרן הוא "שושבינא דמטרוניתא" - האיש
שנועד לקרב את ישראל לאביהם שבשמים.
היום החמישי של המשתה הוא יומו של הקבצן הגיבן, ועל פי הסימנים החיצוניים
והפנימיים שטיינזלץ רואה בו בן דמותו של יעקב אבינו.
יום המשתה השישי הוא יומו של הקבצן בלא הידיים. דמותו של הרועה היא דמותו של
יוסף (ראה בברכת יוסף "וישטמוהו בעלי חצים. ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו",
בראשית מט, כג-כד, ורבים המדרשים והפירושים על פסוקים אלה). יוסף קרוי
במקורות "יוסף הצדיק" וגם כאן הדמות המתוארת היא דמותו של הצדיק, ובעיקר
הצדיק המנהיג.
הקבצן בלא הרגלים מסמל לפי פירוש זה את דוד המלך. הסיפור בכללתו, מדבר על
השלמת המציאות וגאולתה על ידי הצדיקים העליונים המגיעים לשלמות העילאית כל
אחד בדרכו שלו.
לפי אורון פירוש זה מאולץ כיוון שהופעת הדמויות אינה לפי הסדר המסורתי. היא
מפרשת את הסיפור לפי הפרשנות הברסלבית המסורתית, לפיה, הקבצנים משקפים
היבטים שונים מאישיותו של ר' נחמן, ומגלמים בדמויותיהם את תכונותיו של צדיק
האמת המיועד להביא את הגאולה.

מקורות:

10. השכל הוא מקור הספיקות המרחיקים מאמונה. הנפש שהיא טובה ובעלת מידות טובות אינה סובלת את הכפירה. התוצאה מן המאבק - צער ואנחה.
קוק, עמ' 236.
11. ...ואפילו יפי הדיבור - שהוא "מותר האדם מן הבהמה" והחכמה כלעצמה - עדין אינם תכלית החיים העליונה. הסילוף המחריד ביותר - שר' נחמן חזהו בתפיסתו המעמיקה - היא ראית הרציחה כתכלית ליונה: "כיון מכל הדברים נכלים ונפסדים, וכל מה שיש בעולם - עשבים וצמחים ובני אדם, הכל צריך לבוא לכליון והפסד, נמצא שתכלית
הכל הוא הכליון וההפסד.
על כן הרוצח, שהוא הורג ומכלה בני אדם נמצא שהוא מרבה להביא את העולם אל התכלית.
אין דרך לתיקון העולם לפי ר' נחמן ללא התגברות על סילופי הערכים - התכלית המזויפת - שאינה אפשרית אלא מתוך חישוף תכלית החיים העליונה שמן הדין, כי כל הערכים האנושיים יהיו כפופים לה מתוך שלמות והרמוניה פנימית. דניאל בן נחום, על המשמר, 25.4.69 בתוך גורן, זכריה. בעקבות שבעת הקבצנים לר' נחמן מברסלב. מקראה
לתלמיד ספרית הפועלים, הקיבוץ המאוחד, 1986, עמ' 72. להלן: גורן.
12. יש דמיון בין הטאואיזם לבין תורתו של ר' נחמן. בשתיהן האדם צריך להגיע אל המהות לא דרך חשיבה אלא על ידי אמונה, בטאואיזם "אי התכוונות" על ידי התעלמות ואטימת חושים, יכול אדם להתעלות אל מעבר לבעיות ולהשיג הרבה יותר, מאשר על ידי נסיונות נואשים בתחום השכל.
קוק, עמ' 234.
13. שטיינזלץ, עמ' 171.
14. היער הוא אותו יער של תעיה ותהיה, המתואר ברבים מסיפורי ר' נחמן.
האדם מאבד בו את דרכו ומסתבך, אך אם הוא נשאר בתמימותו ומשתוקק לטוב, הוא זוכה. קוק, עמ' 236.
15. בתנ"ך מתואר העם בראשיתו בדמות ילד קטן או ילדים קטנים "כי נער ישראל ואוהבהו" (הושע, י"א, א') הבן יקיר לי אפרים (ירמיה, ל"א כ'). שטיינזלץ, עמ' 171.
16. אורון, עמ' 134.
17. ליקוטי מוהר"ן, ח"ב סח' בתוך: אורון, עמ' 124.
18. שם, עמ' 123.
19. לדעת שטיינזלץ הבור המכוסה קנים וזבל מסמל את הסוכה, ושבעת הקבצנים הנם האושפיזין. הילדים מסמלים את עם ישראל. שטיינזלץ, עמ' 172.
20. ר' נחמן יוצר קשר סמנטי בין העוורון לבין מהותו "העולם עולה אצלי כהרף עין". אורון, עמ' 23. זהו דבר מקובל אצל ר' נחמן.
21. שטיינזלץ טוען שר' נחמן רואה את עצמו כסמל וכגיבור של עלילה בעלת משמעות קוסמית (שטיינזלץ, עמ' 17) לפי גורן, בסיפור הקבצן העוור ר' נחמן מספר לא רק את זכרונותיו הראשונים על האווירה המיסטית של עיר מולדתו מז'ובנז' שהיתה עיר מושבו ומנוחתו של סבו, הבעש"ט, אלא גם את זכרונותיו על גלגוליו הקודמים, ועל
בחירתו על ידי הנשר הגדול טרם היוולדו בגלגול הנוכחי. גורן, עמ' 159.
22. מדרש יצירת הוולד, אוצר המדרשים, ת"א 243, בתוך : אורון עמ' 124.
23. שם, עמ' 124.
24. ר' נחמן פירש את ענין הזקן מאד וצעיר מאד בדמיון אליו, לעומת צדיקי דורו (למרות שהיו חכמים מאד, הם היו קשורים להוית הזמן וחוזרים ומתגלגלים בה בכך ניתן לפרש את דברי הנשר הגדול המצווה אותם לחזור לספינותיהם - גופותיהם שיבנו מחדש). ר' נחמן הוא הצעיר מכולם והוא הנותן כח לצדיקים להתחזק בעבודתם. שם, עמ'
125.
25. ר' נחמן, ליקוטי הלכות בתוך: קוק, עמ' 237.
26. קוק עמ' 237.
27. ר' נחמן מברסלב, ליקוטי הליכות בתוך: קוק, עמ' 237.
28. "דע כי יש שם שדה, ושם גדלים אילנות ועשבים יפים ונאים מאד וגודל יקר יופי השדה, וגדוליו א"א לספר, אשרי עין ראתה זאת: ואילנות ועשבים הם בחירת נשמות קדושות הגדלים שם. ויש כמה וכמה נשמות ערומות, שהם נעים לנדים מחוץ לשדה, וממתינים ומצפים על תיקון, שיוכל להתעסק בצורך תיקונם. ויש נשמה שתיקונה על ידי
מיתה של אחד או על ידי מצווה ועבודה של אחד. ומי שרוצה לחגור מותניו, להכניס עצמו להיות הוא בעל השדה, צריך להיות איש אמיד ותקיף וגבור חייל וחכם וצדי גדול מאד. ליקוטי מוהר"ן ס"ה א, בתוך: גורן, עמ' 70.
וכן ר' יוסי אמר: אור ההוא נגנז. והוא מוכן עבור הצדיקים לעולם הבא. כמו שנתבאר שכתוב: "אור זרוע לצדיק" (תהילים צ"ז) לצדיק ודאי סתם ואור הההוא לא שימש בעולם מלבד ביום הראשון, ואחר כך נגנז ולא שימש יותר. ר' יהודה אומר: אלמלא נגנז מכל וכל לא נתקיים העולם אפילו רגע אחד. אלא שנגנז ונזרע כזרע זו שעושה
תולדות וזרעים ופירות. וממנו נתקיים העולם ועין לך יום שאין יוצא ממנו בעולם ומקיים הכל. כי בו זן הקב"ה את העולם, ואור הההוא זרעו ההקב"ה בגן העדן. ועשה לו שורות שורות על ידי צדיק ההוא שהוא הגנן של הגן ולוקח את האור ההוא וזרעו זרע אמת ועשה לו שורות שורות מתוך הגן ומוליד ומצמיח ועושה פירות. ומהם ניזון
העולם. זוהר, ח"ב קט"ו בתוך: גורן עמ' 70.
29. בשנותיו האחרונות ביקר ר' נחמן אצל רופאים. בלמברג ראה מניצני העולם החדש כדי להבין ששינויים גדולים עומדים להתרחש, שינויים שאין לו כל שליטה עליהם. בבואו במגע עם יהודים מערביים שמע בלי ספק על אודות חיי חצר בוינה ובערי בירה אחרות, בודאי ידע על הקיסרות הגדולה של ורשה שהוקמה על ידי נפוליון ועל ידי
שליטיה שלא היו להם קשרים כל שהם עם משפחת המלוכה הפולנית המסורתית. אין זה מקרה שבסיפוריו של ר' נחמן מופיעים מלכים ונסיכים רבים השולטים בלי יסוד חוקתי ונגד רצון השמים. אברהם גרין, בעל היסורים 240 בתוך: גורן, עמ' 150.
30. אורון, עמ' 126. גם בסיפור המסגרת של המלך ובנו יש שבירה ותיקון.
31. שם
32. קוק, עמ' 237. לפי ההסבר בזוהר משה שהיה "כבד פה וכבד לשון" זהו סמל לעליונותו. (כבד פה - בתורה שבעל פה, וכבד לשון - בתורה שבכתב). הדיבורים המושלמים הם הדיבורים המתייחסים לאמת המוחלטת על ה', וכל דיבור אחר שאינו מתייחס לאמת מושלמת זו הריהו אמיתי רק במובן יחסי. שטינזלץ, עמ' 178.
33. שם
34. שם
35. שם, עמ' 179.
36. ...על כך מכריז ומודיע ר' נחמן: אין כלל זמן. כל ענין הזמן לא היה ולא נברא אלא משל היה, וראיה לדבר: החולם מקפץ על הררי הימים, ומדלג על גבעות השנים ופעמים חי שבעים שנה ברגע כהרף עין. ואצל רבש"ע כלום לא נאמר שאלף שנה כיום אתמול?... שאם אין תופסים בחינה זו אין להבין כל עניינם של התשובה. מה משמע
התשובה? כלום עוקרים מן השורק את החטאים, הפגמים והכתמים? לא, אותם אין לעקור, אבל אפשר לעקור את הזמן. אלעזר שטיינמן, כתבי ר' נחמן12, בתוך: גורן,עמ' 46.
37. שטיינזלץ, עמ' 178.
38. שלמה אנסקי, הדיבוק, בתוך: גורן, עמ' 98.
39. קוק, עמ' 238.
40. אורון, עמ' 128.
41. גורן, עמ' 159.
42. גם אומר אילו לא ידעתי שום ענין אחר זאת המעשה, היה גם כן חידוש גדול מאד. כך אמר במפורש, כי זאת המעשה הוא חידוש נפלא מאד, ויש בה מוסר הרבה מאד ותורה הרבה כי יש בה כמה תורות, גם מדברת בהרבה צדיקים קדמונים ומדוד המלך ע"ה. כי דוד המלך ע"ה (עליו השלום) עמד בקצה הארץ וצעק אל המעין היוצא מן האבן שעל
ההר כנ"ל. ככתוב "מקצה הארץ אליך אקרא בעטף ליבי בצור ירום ממנו תנחנו (תהילים סא' 2) כל זה שמענו מפיו בפירוש, והמובן מדבריו, כי דוד המלך ע"ה הוא בהיות לב כמובא, ואליו מרומז במעשה ענין הלב של העולם שעומד בקצה הארץ כנגד המעין וצועק ומשתוקק אליו תמיד וכו' ועדין הדברים סתומים.
אשרי מי שיזכה להשיג סודות המעשה.
מתוך רמזי מעשיות, בתוך: גורן, עמ' 92.
43. שיחות הריין רע"א, בתוך: קוק, עמ' 238.
44. שני הסיפורים על הקבצן השלישי סופרו בשעה שר' נחמן היה עצוב ומדוכא בשל מחלתו האנושה של נכדו, עובדה זו אולי מסבירה את הלכי הנפש בשני הסיפורים הנוגעים בשאלות הקיום, סופיות, ערגה ותקוה. אורון, עמ' 130 139.
45. שטיינזלץ, עמ' 183.
46. מוטיב הציפורים מצוי בתורה, בכמה טקסי טהרה, ובביאורי הקבלה (זוהר ויקרא, כג' ב'). הסיפור מרבה להשתמש במוטיב הכרובים ששכנו בבית המקדש. שני הכרובים המכונפים (שנקראו בשל כך "ציפורים") מסמלים את היחס בין הקב"ה לכנסת ישראל. גם הזוהר משתמש בסמל זה. ההיכל העליון שנשמת המשיח שוכנות בו. קחי בקבלה "ההיכל
קן ציפור,. שם, עמ' 182.
47. יום טוב לוינסקי הראה לראשונה את הקשר בין עוף הפלאים הפניקס ציפור החול וזיז ששדי - טווס - דוכיפת. צייורי "המזרח" וארונות הקודש עם המוטיב הזה ושירי יידיש שואבים מאותו מקור. בשירי העם היידים מתקשרים למוטיב הזה גם המוטיב של הגעגועים. גורן, עמ' 95.
48. "והכלל כי שתי הציפורים שנתעו זה מזה הם מרמזים על גלות השכינה שעל זה נאמר "כציפור נודדת מן הקינה" משלי כז' 8 שהיא שכינה, "כן איש נודד ממקומו" שהוא הקב"ה. והשכינה היא כנסת ישראל דהיינו שכינת אלוקותו השוכן בתוך כל אחד מישראל שצריכין לחברו וליחדו בקשר אמיץ לשרשו להש"י שהוא מרומם על הכל. ובעוונותינו
בגלות כולנו כצאן תעינו בחינת תעיתי כשה אובד שנתעינו מן הדרך עד שאין אנו יכולין לשוב לדרך הישר ולמצוא את דודנו הוא הש"י. ואנו מבקשין את שאהבה נפשנו ואין יכולין למוצאו בבחינת על משכבי בלילות (דהיינו בגלות) בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו. כי כבר נתעינו כל כך עד שאין אנו שומעין את הקול".
ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות נדרים ד' כ"ה, בתוך: גורן, עמ' 106.
49. שם, עמ' 109.
50. שם, עמ' 159.
51. אורון, עמ' 130.
52. ליקוטי מוהר"ן פ"א בתוך: קוק עמ' 239.
53. שם
54. אורון, עמ' 151.
55. על כל אלה נוכל לתת רק תשובה אחת, "שתוק כך עלה במחשבה"... ובחינת השתיקה היא למעלה מהדיבור, שהדיבור אל יוכל להסביר כאן דבר וגם לא מן החכמה הוא להציג שאלות שאין עליהן תשובה, השתיקה היא החכמה.
והיא גם הנגינה היפה ביותר". צינברג, תולדות ספרות ישראל, כרך ה', על ר' נחמן בתוך: גורן, עמ' 160.
56. שטיינזלץ, עמ' 185.
57. שם
58. י' תשבי - י' דן, האנציקלופדיה העברית, ערך חסידות" בתוך: גורן עמ' 76-73.
59. לפי קוק הנפש היא בת המלך, והמלך המתנכל לה הוא היצר הרע עליו נאמר "מלך זקן וכסיל" הרוצה לכבשה. מבצר מים - זו התורה שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים" התורה היא המסגרת והיא השמירה לדעת: "ואי אפשר ליכנס למימי הדעת, לדעת את ה' מחמת ריבוי האור, כי ריבוי השמן גורם כיבוי הנר, כי אם ע"י כח התורה שיסודה
אמונה, בחינת "כל מצוותיך אמונה" ואמונה נקראת חומה. לכן, רק מי שהוא בכלל קבלת התורה שיודע מעצמו או קיבל מרבותיו יכול ליכנס בהם לפני ולפנים. אבל מי שאין דרכי התורה ידועים לו ונכנס לתוך ים החכמה בלא התורה הוא טובע ושוקע שם עדי אובד. ליקוטי הלכות, על המעשה מז' בעטלריס. בתוך: קוק, עמ' 240-239.
60. אורון, עמ' 131.
61. שיחות הר"ן, בתוך: אורון עמ' 132.
62. שם
63. שטיינזלץ, עמ' 189.
64. שם, עמ' 188, וכן: "בת המלך" היא דמות שכיחה בסיפורי המעשיות של ר' נחמן, ובדרך כלל גם היא משמשת במשמעות סמלית אחת: היא סמל הקבוע של השכינה הבנת המושג שכינה בכללותו היא בעצם אחד מנושאי היסוד של הספרות הקבלית כולה - השכינה היא הכוח האלוקי השוכן בעולם ומחיה אותו. השכינה היא האימנציה האלוקית השופעת
בעולם, היא נשמת החיים הפנימית של העולם עצמו. וכיון שהשכינה היא תמצית החיים של העולם, מובן שיש לה שמות, כינויים וגילויים לאין מספר, שהרי במובן מסוים מציאותו של העולם אינה אלא צד מסוים של השכינה. במסגרת המיבנה הקבלי היסודי השכינה היא הספירה השביעית והיא מכונה כרגיל "מלכות", שהרי היא כוח המלכות של ה'
בתוך העולם, ומשום כך, מלבד היותה בעלת דדמות של נקבה, מקבלת השפע, היא מכונה "בת מלך". שם, עמ' 22.
65. הסיפור של הקבצן בלי הידיים, עליו מוטל רפויה של בת-המלכה, מקביל לפרק הזמן האחרון בחייו של ר' נחמן, שראה אתגר בתיקון הנשמות בבית העלמין באומן. גורן, עמ' 159.
66. "ונתתי משכני בתוככם' וגו' (ויקרא כו' 11). "ונתתי משכני" זו השכינה: "משכני" משכן שלי, שהיא נתמשכנה בעוונותיהם של ישראל, "ונתתי משכני", משכוני ודאי. משל לאדם, שהיה אוהב אדם אחר. אמר לו:
ודאי, באהבה הנעלה שיש לי אליך רצוני לדור עימך, אמר האחר: איך אדע שתדור אצלי? נטל כל חמדת ביתו והביאה אליו. אמר הנה המשכון אצלך, שלא אפרוש ממך לעולם. כך הקב"ה ביקש לדור בהם בישראל. מה עשה? נטל חמדתו והורידה לישראל. אמר להם: ישראל, הנה המשכון שלי אצלכם, בשביל שלא אפרוש מכם לעולם. ואף על פי שהקב"ה
התרחק ממנו, משכון הניח בידנו ואנו שומרים את חמדתו. מי שירצה את משכונו יבוא לדור אצלנו. לפיכך: "ונתתי משכוני בתוככם", משכוני אתן בידכם, בשביל שאדור עמכם. ואף על פי שישראל עכשיו בגלות, משכונו של הקב"ה אצלם ולא נטשו אותו לעולם.
זוהר ח"ג קי"ד בתוך: גורן, עמ' 151.
67. אורון, עמ' 133, שטיינזלץ, עמ' 189.
68. שטיינזלץ, עמ' 189.
69. קוק, עמ' 240.
70. אברהם חזן טוטשינער, כוכבי אור, אמת ואמונה, ט"ו בתוך: גורן, עמ' 154.
71. ליקוטי מוהר"ן ל"ב, בתוך: גורן, עמ' 154.
72. קוק, עמ' 235.
73. שטיינזלץ, עמ' 169-170, 174, 176, 178, 182, 184.
74. אורון, עמ' 134.
נספח: הקבצנים ומעלתם
הקבצן
המום
המעלה
המתנה
התיקון
קבצן1
עיוור
זכרון
האין
חיים
ארוכים
קבצן 2
חירש
שמח
בחלקו
חיים טובים
תיקון מידות
קבצן 3
כבד- פה
מחיץ ודברן נפלא
כל הזמן עם השירה והחכמה
העולמית
שומר על קיום העולם
קבצן 4
עקום צוואר
הקול
כוח הניגון
יצירת הרמוניה
קבצן 5
גיבן
מועט המחזיק את המרובה
יכולת להדריך לקראת אמונה
-יראה-
ענווה- אמת
העלאת אנשים להכרת האמונה האמיתית
קבצן 6
שתוק-ידיים
יכולת לרפא ע"י כוחו וניגונו
כוח הידיים
ריפוי בת המלכה
קבצן 7
שתוק-רגליים
יכולת לרפא ע"י הריקוד
כוח הרגליים
ריפוי בן- המלך

* מתוך: אורון, עמ' 135.
ביבליוגרפיה
1. אורון, מיכל. היידנברג, הניה ,ג. מעולמו המיסטי של ר' נחמן מברסלב, אוניברסיטת ת"א, 1986.
2. גורן, זכריה. בעקבות שבעת הקבצנים לר' נחמן מברסלב - מראה לתלמיד.
ספרית הפועלים, הקיבוץ המאוחד, 1986.
3. יערי, יהודה, סיפורי מעשיות משנים קדמוניות. מוסד הרב קוק, ירושלים, 1971.
4. קוק, יהודית. ר' נחמן מברסלב - עיונים בסיפוריו, בהוצאת מוסד י.ל.
גירשט שע"י מרכז בית יעקב בא"י, ירושלים, תשל"ג.
5. שטיינזלץ, עדין. ששה מסיפורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב, בצרוף מבוא ופירושים, דביר, ת"א 1981.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ר' נחמן מברסלב-סיפורי מעשיות-מעשה בשבעה קבצנים", סמינריון אודות "ר' נחמן מברסלב-סיפורי מעשיות-מעשה בשבעה קבצנים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.