מעשה באבידת בת מלך מאת ר' נחמן מברסלב

תקציר העבודה:

תוכן עניינים
1. מבוא
2. הסיפור
3. השוואה והגדרת מושגים
4. פירושו של ר' נתן מנמירוב לסיפור
5. סיכום-חסידות של אמונה
הערות
מקורות

ר' נחמן נולד בא' בניסן תקל"ב בעיר מז'יבוז', עירו של הבעש"ט באוקראינה. אביו, ר' שמחה, הוא בנו של ר' נחמן מהוחדנקה, שהיה מחסידי הבעש"ט ואמו הייתה נכדת הבעש"ט.
ימי ילדותו עברו עליו בעיר מז'יבוז' שהייתה מרכז חסידות, בשעה בה השפעת החסידות הלכה והעמיקה וכבשה לבבות ההמונים. דודו של נחמן, האדמור ברוך ממז'יבוז' הנהיג חצרו ביד רמה. הוא היה בעל השפעה רגשית אך גם רגזן, ור' נחמן גדל בצילה של דמות זו.

סיפור זה נתחבר בקיץ 1806 והוא הסיפור הראשון שסיפר ר' נחמן. חסידיו מחשיבים סיפור זה מסיבה זו ומשום שלדעתם סיפור אליגורי זה מהווה מפתח לשאר הסיפורים.
העלילה הגלויה הינה סיפור הרפתקאות, אשר בו הגיבור עומד בניסיונות של אומץ לב וחוכמה כדי לזכות בבת מלך שהובטחה לו.
ר' נחמן השתמש במקורות שונים בארגון סיפור העלילה בסיפוריו ובעיצוב דמות הגיבור. עצם השימוש במקורות קדומים כמו סיפורים עממיים וסיפורם מחדש מפי הצדיק, נחשב למעשה ל"תיקון" בו הצדיק שואב מכוחו כדי לגלות את הקדושה המסתתרת בסיפורים, מתקנם ומשיבם למעלתם הראשונה. כן ניתן ליחס סיפורים אלו לספרות האגיוגרפית כיון שלפי חסידי ברסלב, גיבורם של הסיפורים הוא ר' נחמן בעצמו.
הספרות החסידית מלמדת על בית היוצר שלה, את הכיוון והזרם בחסידות. ניתן להבחין בשני זרמים עיקריים בחסידות - טיפוס הדתיות המיסטית, וטיפוס דתיות האמונה. שתי טיפוסים אלו שונים ואף מנוגדים זה לזה ניגוד קוטבי ברב הנקודות העיקריות בדת.
דוגמאות קלאסיות לשני הטיפוסים הללו יהיו חסידות חב"ד והרב דב בר ממנריטש - לחסידות המיסטיקה, ור' נחמן מברסלב לחסידות האמונה, אולם במציאות זו יש הרבה גוונים של אפור ואין כמעט טיפוסים טהורים.
השוני מתגלה בתקיפות בהגדרת מושג האלוהים. מצד אחד תפישת אלוהים פאנתאיסטית או קרובה לכך, ומצד שני תפישת אלוהים אישית אף וולנטריסטית.
התיאולוגיה המיסטית של המגיד ממזריטש וחב"ד, המתנסחת במונחים אימננציה, פאנתאיזם, פאנאתאיזם, העדר פנים אישיים לאלוהות הנכנסת בדרך אצילית לתוך העולמות, התיאולוגיה הברסלבית מתאפיינת בתאיסמוס אנטי רציונלי המתאפיין בעזרת מערכת המונחים של טרנדנצנטיה אלוהית המרוקנת את העולם ממציאות אלוהית בתוכו, ושל אלוהים בעל רצון המנהיג את עולמו בהנהגה פרדוכסלית ולפי רצונו המוחלט.

מקורות:

מטרת העם היהודי (וביחוד מנהיגיו וצדיקיו ומעל לכולם המשיח) לגאול את העם ולהביאו לשלמות הראויה. בסיפורים אחדים הנושא הוא כלל עולמי, בקצתם הוא קשור בשאלות נפש האדם ומאבקה הפרטי, באחרים הוא קשור בבעית המשיח.
כל הסיפורים משלימים זה את זה למחזור אחד שעיקרו - בעית משבר העולם וגאולתו.52
"בת המלך" היא דמות שכיחה בסיפורי המעשיות של ר' נחמן, ובד"כ משמעותה הסמלית היא השכינה. השכינה מהווה את אחד מנושאי היסוד של הקבלה, השכינה היא הכח האלוהי השוכן בעולם ומחייה אותו. היא השפע האלוהי, נשמת החיים הפנימית של העולם עצמו. שמותיה וכינוייה רבים מספור. במבנה הקבלי היסודי היא הספירה השביעית והיא
מכונה "מלכות" שכן היא בת המלכות של ה' בעולם, ובשל כך, ומכיון שהיא בעלת דמות נקבה, מקבלת השפע, היא מכונה "בת מלך". לשכינה יש גם צד אחר, היא גם "כנסת ישראל" כלומר מקור כל נשמות ישראל, המקור בו כל הנשמות הללו מצויות וקיימות כיחידה אחת, ובמשמעות אחרת שלה, מקור כוחו ונשמתו הקיבוצית של עם ישראל כולו.
דימוי עם ישראל בתורת אישה, כלה, בת אהובה מצויים בכל הספרות היהודית בכל הדורות.53 בשל ריבוים של דימויי השכינה הם מתמזגים זה בזה ויוצרים צורות פיוטיות מאד שפענוחן הוא רב גוונים. שני הדימויים הרווחים ביותר הם - השכינה היא בבחינת כלה לקב"ה, החתן, או בבחינת "בת המלך" ואז החתן הוא עם ישראל. שני הדימויים
משתלבים יחד במזמור "לכה דודי" מזמור קבלי שפנימיותו היא המעבר בין שני סוגי משמעויות אלה.
בסיפורי ר' נחמן, כשנזכרת "בת המלך" הכוונה בד"כ ליחס בין השכינה כנשמת העולם ונשמת ישראל, ובין עם ישראל ובמיוחד צדיק הדור - המשיח.54 עם זאת יותר משהוא מפרש הוא מרמז ויש לקרוא בין השיטין כדי לעמוד על כוונתו.
העולם והעולם היהודי בפרט, מחכים לגאולה. ישנן ארבע נקודות משבר בקבלה, בהן אירעה "שבירת כלים" כלומר נפילה ממצב גבוה למצב נמוך יותר. בכולן היתה שלמות יחסית לפני הנפילה.
נקודת המשבר הראשונה חלה לפני בריאת העולם והיא האמצעי לבריאתו. היא נקראת "שבירת הכלים" - מושג הנכון הרבה בקבלת האר"י ועיקרו: כוחות עליונים "נפלו ונשברו" לפני בריאת העולם: "ניצוצות הקדושה" שבהם משמשים חומר בניין לעולמנו. ואולם בחלקם נפלו עד כדי כך, שהם שבויים ומפרנסים את מהותו של העולם החומרי, ואפילו
את הרע שבו: גאולתם של ניצוצות אלה בשלמות היא מטרתו של האדם בכלל ושל עם ישראל בפרט.
נקודת משבר שניה - "חטא עץ הדעת" האדם הראשון ירד משלב של שלמות בגן העדן למצב של טשטוש וחוסר הבחנה בין רע לטוב.
נקודת המשבר השלישית - חטא עגל הזהב. לאחר העליה של מתן תורה, (שהיא במובן מה חזרה לגן עדן) עם ישראל חוטא ומאבד את ייחודו, היותו מעבר לחוקי העולם בשלמות, ועליו למצא שוב את דרכו לגאולה ולגאולת העולם.
נקודת משבר רביעית - חורבן בית המקדש והגלות. חטאי ישראל גורמים לגלות השכינה, לחורבן בית המקדש (שהוא עצמו מעין נקודת "גן עדן" במציאות, מעין נקודה של מעבר לעולם הנברא), ואין השכינה מתגלה עוד בעולם בנקודה מסויימת. גלות השכינה, כמוה כשבירת כלים, היא בבחינת פתיחת פתח לכוחות הרע היונקים ממנה והמקבלים ממנה
את כוחם, עד שהם נעשים השליטים הגלויים של העולם, ואילו הקדושה, קדושת ישראל, שרויה בגלות, בהסתר ובמחשך.
השכינה בגלותה היא איפוא לא רק בהסתר מבחינת היותה בלתי גלויה ובלתי ידועה, אלא היא נהפכת לכוח המפרנס ומגדל את הרע שבעולם, וחטאיו של האדם ושל עם ישראל גורמים להגברת ההסתר הזה.55
בסיפורי ר' נחמן מתוארת "גלות השכינה" בכיוונים אחרים אך בעיקר בדמות בת מלך אבודה, רדופה ופצועה, שהיא השכינה בגלותה ובנפילתה. וכיון שלבי הנפילה השונים הם בעצם מהות אחת, תיאור אליגורי אחר הוא ביטוי למספר מאורעות שוני זמן, ומצויים בו מספר היבטים המשלימים זה את זה.56
גיבורי סיפוריו של ר' נחמן הם אנשים בודדים, אך בה בעת הם גם גיבורים סימליים, וסימליותם רבת היקף, ואדם גדול על אחת כמה וכמה אינו רק אדם לעצמו, אלא מיקרוקוסמוס בו משתקף העולם כולו. בספרות הקבלית משמשות דמויות שונות מן המקרא בתור סמלים של ספירות שונות, וביחוד שבעת הרועים המשמשים סמלים של שקע הספירות
האחרונות. אברהם - חסד, יצחק - גבורה, יעקב - תפארת, משה - נצח (גם דעת), אהרון - הוד, יוסף - יסוד, דוד - מלכות. (גם רחל היא סמל מקובל לספירת המלכות). אזכורים או רמזים לדמויות מהמקרא מכוונים לספירות שהן מסמלות.57
היות האדם "עולם קטן" הוא רעיון יסוד לקבלה, ובספרות החסידית רעיון זה זכה להבלטה יתרה. רעיון זה שכיח בכתבי ר' נחמן, ואחדים מסיפוריו ניתן לפרש במובן כלל אנושי וכלל עולמי וגם בתור התרחשויות בתוך נפש האדם.
הפירושים תואמים ומשתלבים זה בזה. השכינה היא גם כנסת ישראל, גם נשמת ישראל, במובן מסוים גם נשמתו העליונה של כל אדם מישראל, ואבידתה, החיפוש אחריה וגאולה - הם החוויה הפרטית המקבילה לגאולת העולם הכללית.
גיבוריו של ר' נחמן הם לפעמים כוחות כלל עולמיים, הנאבקים על מהות העולם, לפעמים הם צדיקים בעם ישראל, לעיתים הם כוחות אישיים שמסעותיהם בתוך הנפש, ולפעמים ניתן לפרשם בכל הפירושים הנ"ל יחד.
ר' נתן מנמירוב מפרש את "מעשה באבידת בת מלך":
והנה המעשה הראשון בבת מלך שאבדה מבואר שזה סוד שכינה בגלות, כי גלות השכינה התחילה קודם בריאת העולם בבחינת שבירת הכלים בסוד ואלה המלכים אשר מלכו. תיכף שנקרא אדם הראשון צריך היה לתקן זאת ולהעלות כל העולמות על מכונם לגלות מלכותו יתברך מיד בשעת בריאת העולם כשם שתתגלה מלכותו בקרוב בעת ביאת משיחנו שיבוא
במהירה בימינו. אך הוא לא נזהר לאכול מעץ הדעת, שזהו בחינת מה שכתוב במעשה ההוא, שהשני למלך לא עמד בנסיון ואכל את הספיח ועל ידי כך פגם בכל העולמות וחזרה השכינה וירדה למטה לתוך הסטרא אחרא, כידוע. לאחר כך בא נח ורצה לתקן ולא תיקן משום ששתה ונשתכר ככתוב בספרים, שזהו בחינת מה אנוש כי תזכרנו. מאז ואילך כל
הצדיקים שבכל דור עוסקים בתיקון זה עד שיבוא משיחתנו במהירה בימינו ויהיה גמר התיקון.59
מעשה זה הוא גם בכל אדם ובכל זמן. כי על כל אדם בפרטות עובר כמעט המעשה הזה כולו. כי כל אחד מישראל צריך לעסוק בתיקון זה להעלות את השכינה מן הגלות, להקימה מעפרה, להוציא מלכות הקדושה מן הסטרא אחרא,... ואפילו אנשים פשוטים לגמרי והמון עם, שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם, זוכים לילך בדרך הישר לפי ערכם, לסור
מרע ולעשות טוב, כי אפילו איש פשוט לגמרי יודע מה שאסרה תורה, ואם יבחר בטוב ויסור מרע, כל התיקונים נעשים על ידו בעולמות העליונים, וזוכה להקים את השכינה מעפרה.60
כל אחד מישראל מחפש את בת המלך להשיבה לאביה... ישראל בכללותם הם שני למלך, כי הם מושלים בעולם של הקב"ה ...כל אחד כפי מה שזוכה לעסוק בעבודתו. שעל ידי כך כביכול מבקש ומחפש את השכינה וכנסת ישראל, להוציאן מן הגלות, הוא זוכה שהשכינה התגלה אליו כביכול מתוך תוקף גלותה, ובאה אליו בסתר ומגלה לו את מקומה
ומושבה ומה עליו לעשות כדי שיזכה למצאה, (כשם שבת המלך גלתה לשני למלך באילו תחבולות יוכל להוציאה). העניינים והתחבולות מבוארים היטב כי זוהי דרכו של ר' נחמן ברוב המעשיות שבתור קישור המעשה הוא מדבר דברי מוסר... שזה עיקר הקמת השכינה מהגלות כשזוכים להכיר מלכותו באמונה שלמה באמת וכולם ידעו אותו יתברך מקטנם
ועד גדולם והיתה לה' המלוכה.61
יש שהאדם מתחיל לעסוק בעבודת ה'... ומבוקשו קרוב מאד לבוא, שתהיה לו התגלות מלכותו יתברך, וביום האחרון דוקא מזמינים לו נסיון לפי בחינתו.
ובאותו היום "מתגבר עליו בעל הדבר נכנס עמו בדברים ומפתה אותו לראות מה שהוא תאוה לעינים ונחמד למאכל, והוא לוקח מפריו ואוכל חס ושלום, ואינו עומד בנסיון62 ושינה נופלת עליו כביכול. ושינה היא הסתלקות המוחין, שמסתלקת ממנו חוכמתו המאירה בפניו בסוד ויפלו פניו.
דרכו של יצר הרע כשהוא רוצה לפתות אדם כשר, המתרחק מן התאוות, שתחילה הוא מעורר בו פליאה על הדבר שהוא מתאוה לו, ומתוך הפליאה הוא מתקרב אליו ותמה בדעתו עליו, ותכף כשנכנס בדברים בענין התאוה מתגבר עליו בעל הדבר עד שמכשילו בה, כמפורש בתורה בענין עץ הדעת היאך דבר הנחש עם האשה, אף כי אמר אלוהים לא תאכלו מעץ
הדעת.
גם בפעם השניה לא עמד בנסיון וטעם מהיין וחזרה ונפלה עליו שינה וישן שבעים שנה. ענין שבעים השנה מבואר שיש שנופלים בשינה מכל השבעים פנים של תורה, שהם בחינת שבעים שנה, שאי אפשר לעורר ולהקיף אותם כי אם על ידי סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות. ובת המלך, שהיא שורש  נשמתו, כשהיא עוברת ורואה אותו שקוע בשינה
ימים רבים היא בוכיה הרבה, כי יש לה רחמנות גדולה עליו ועליה...
אף על פי שעה מה שעשה ונפל איך שנפל  השכינה מעוררת אותו בכל פעם. השני למלך, אף שלא עמד בנסיון שתי פעמים, לא הניח לעצמו להתייאש חס ושלום, אלא הלך לחפש אחרי הר של זהב והמבצר. המשנה למלך איתן באמונתו למצא את הר הזהב והמבצר למרות האיש הגדול שאומר לו שאין הר כזה, וגם כל הרוחות.
לאחר שלא ידע איך לחפש אחריה והחל לבכות מצער ראה רוח אחת והודיעה שהיא עצמה נשאה את בת המלך אל ההר והמבצר. סיפור זה מראה כיצד יש להיות איתן באמונה ועקשן בעבודת ה'. בלי שיעור וערך ומספר כל אדם לפי דרגתו ולפי עליותיו וירידותיו, אפילו עבר עליו מה שעבר.
לפי נתן מנמירוב, אין לדעת למה התכוון ר' נחמן כשדבר על הר הזהב, מבצר של מרגליות, ובכל זאת כל הרמזים אמיתיים ומבוארים למען המאמת בתוך המעשה גופו וכל אחד יכול למצוא בו רמזים.63
סיכום - חסידות של אמונה.
הספרות החסידית מלמדת על בית היוצר שלה, את הכיוון והזרם בחסידות. ניתן להבחין בשני זרמים עיקריים בחסידות - טיפוס הדתיות המיסטית, וטיפוס דתיות האמונה. שתי טיפוסים אלו שונים ואף מנוגדים זה לזה ניגוד קוטבי ברב הנקודות העיקריות בדת.
דוגמאות קלאסיות לשני הטיפוסים הללו יהיו חסידות חב"ד והרב דב בר ממנריטש - לחסידות המיסטיקה, ור' נחמן מברסלב לחסידות האמונה, אולם במציאות זו יש הרבה גוונים של אפור ואין כמעט טיפוסים טהורים.64
השוני מתגלה בתקיפות בהגדרת מושג האלוהים. מצד אחד תפישת אלוהים פאנתאיסטית או קרובה לכך, ומצד שני תפישת אלוהים אישית אף וולנטריסטית.
התיאולוגיה המיסטית של המגיד ממזריטש וחב"ד, המתנסחת במונחים אימננציה, פאנתאיזם, פאנאתאיזם, העדר פנים אישיים לאלוהות הנכנסת בדרך אצילית לתוך העולמות, התיאולוגיה הברסלבית מתאפיינת בתאיסמוס אנטי רציונלי המתאפיין בעזרת מערכת המונחים של טרנדנצנטיה אלוהית המרוקנת את העולם ממציאות אלוהית בתוכו, ושל אלוהים
בעל רצון המנהיג את עולמו בהנהגה פרדוכסלית ולפי רצונו המוחלט.65
כל יחסו של אלוהים אל העולם משתנה כשהוא שרוי מעל לעולם ולא בתוכו.
ייחסו אליו הוא יחס הבורא הריבוני השולט על בריאתו של שלטון בלא מיצרים. המוטו החב"די הוא "כי קרוב אליך הדבר מאד", בתפיסה המיסטית טושטשו הגבולות בין מעלה ומטה, לעומת התפישה הברסלבית בה הגבולות בצורים - האל הוא אל, והעולם עולם, ואין מלכות נוגעת בחברתה.
לפי הקבלה הקלאסית לרע יש תחום ועצמאות משלו. המיסטיקאים בחסידות שינו את תמונת העולם בקבלה שינוי מהפכני ובטלו, מתוך כוונות פנתאיסטיות מוניסטיות את כל עצמאותו של תחום הקליפה. טוב ורע, קדושה וטומאה אינם ניגודים קוטביים, אלא נעשו, עם חילוף תמונת העולם הדואליסטית לתמונת עולם של האצילויות האלוהיות בעלום,
לשאלה של דרגות. הרע הוא הדרגה התחתונה של הטוב, ואין כל מקום לתפיסה דואליסטית.66
בברסלב מצב הדברים שונה, כפי שמתבטא בסיפורנו. המשנה למלך המגיע אל המבצר בו שבויה בת המלך מוצא העתק של המבצר של המלך הקב"ה על חילותיו חומותיו שומריו וכו'.67 היסודות הדואליסטים של הקבלה בכלל ושל קבלת האר"י בפרט מתבטאת במלוא עוצמתם. הכוחות הדימוניים הסתמיים אינם מופשטים אלא מצטיירים הצטיירות אישית מאד,
הכוונה אינה לכוחות הרע האנונימיים כבקבלת האר"י, אלא משמעות פרסונלית להם, כיון שהם כלים בידי אישיות השולטת בהם - השטן.
תורת ברסלב מעמידה בראש כל ערכי הדת את האמונה. לעומת אלוהות המתגלה במסורת המיסטית בצורות שונות של מושג אלוהים בלתי אישי, ה"חיות" האלוהית השונות בתוך הדברים כיסוד דינמי שלהם, וגם המאמין השואף למצב של אכסטזה שהוא כפי שאסכולה זו פירשה, "ביטול היש" (ביטול אישיותו של המתבונן דרך כיבוי תודעתו), מהות
האמונה בברסלב היא התייחסות עצם אישי אל אישי, והקיום האישיות בצד האנושי ובצד האלוהי מודגש כאן. מלבד האמונה באלוהים התפתחה "אמונת חכמים" כלומר אמונה בצדיק, שמעצם מהותה היא אמונה אישית. אמונה זו מגיעה לשיאה באמונה בר' נחמן עצמו.
עניין זה מתבטא גם בתפילה הברסלבית המתגבשת כ"שיחה בינו לבין קונו" לעומת החסידות המיסטית, הגורסת את ביטול האישיות של המתפלל בכמה פנים, בכיבוי התודעה האישית ובכיבוי האופי האישי של הבקשה, בתפילות בחסידות ברסלב ניתן ואף רצוי בכל תוכן פנימי.60
משנת ברסלב רואה בקבלה מפנה יסודי לעתיד לבוא. המקיים את התקוות הנסתרות ביותר של המאמין בפרדוקסלי. עולמה של האמונה כעת הוא עולם של פירכות, התלוי על האמונה הפרדוכסלית והוא עתיד להפוך לעולם של ברירות, וזוהי תקוה גדולה למי שהפרדוקס הוא לחם חוקו באמונתה.69
לסיכום - כפי שציינתי בתחילה, סיפור החסידות מצהיר על זרם החסידות אליו השתייך מספרו, ודבר זה נכון גם לסיפורו של ר' נחמן. ר' נחמן העביר מסרים רבים מתורתו בסיפוריו ועל חלק מהם ניסיתי לעמוד בעבודתי זו.
חשיפת הרבדים הרבים בסיפורו של ר' נחמן הסבה לי עונג רב, וזוהי בעצם גדלותו של הסיפור, שניתן לספרו כסיפור אגדה לילדים או הדיוטות, אך הדירה והבנת הסמלים שבו מעניקה לו עומק בל יתואר, עם זאת רבדיו השונים של הסיפור מתיישבים היטב זה בזה, וזוהי גדלותו של ר' נחמן - כשם שידע לדבר עם שועים וגדולים כך ידע לדבר
עם קטנים ועניים, והדבר ניכר בסיפוריו.
הערות
1. אורן, מיכל היידנברג, ג' הניה, מעולמו המיסטי של ר' נחמן מברסלב.
אונ' ת"א, ת"א. 1986. להלן: אורון עמ' 13.
2. שם.
3. שטיינזלץ, עדין. ששה מסיפורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב, בצרוף מבוא ופירושים. דביר, ת"א 1981, עמ' 14.
4. שם, עמ' 21.
5. שם, עמ' 22.
6. שם.
7. אורון, עמ' 26.
8. שם.
9. שטיינזלץ, עמ' 20.
10. אורון, עמ' 26.
11. שם, עמ' 27.
12. שם, עמ' 14.
13. שם.
14. שם.
15. שם.
16. שם, יש ציון סתמי לזמן העובר כימים או שנים, וכזה הוא אף ציון המקומות, מדבריות, יערות, ימים, איים, ערים ומדינות. רק בסיפור "מעשה החכם ובתם" מוזכרות ספרד ואיטליה כמקומות בהם עבר החכם. עמ' 20.
17. שם, עמ' 14.
18. שם, עמ' 27.
19. שם.
20. "כל הדרכים והטילטולים הם בשביל בירורים לברר ניצוצות קדושים שנתפזרו בארבע רוחות הארץ" וכן "..כשהאדם נע ונד בדרך הריהו כמו שחי באוירא דעלמא, כי הוא מחוץ למקומו הקבוע. וכשהוא זוכה הריהו מברר את הטוב הגנוז בתוך התורות הנפולות ובונה מהן בנינים של קדושה. וזהו סוד הליכת ישראל במדבר עם המשכן והארון
והלוחות. ושם במדבר ניתנו כל מצוות התורה. ולכן נכתבו מסעות ישראל בתורה, כי מכל המסעות נעשית התורה. שטיינמן, אליעזר. כתבי רבי נחמן, כנסת, תל-אביב, תשי"א. עמ' .180 להלן: שטיינמן.
21. אורון, עמ' 28.
22. שם.
23. "ראוי לאדם להרגיל את עצמו בעולם הזה לחיים של עולם הבא, דהיינו להיות מופרש מתאוות כמו בעולם הבא. שאין בו לא אכילה ולא שתיה ולא שום כל תאווה בהמית אחרת מן התאוות הכלות והנפסדות של עולם הזה. וכדרך שאנו רואים בחולה, שהוא מואס באכילה ושתיה ובכל יתר החשקים מחמת שהוא קרוב קצת לעולם הבא, כך צריך אדם
להתקרב לעולם הבא גם בהיותו בחיים ובבריאות שיהיה גם בעולם הזה בן עולם הבא. שטיינמן, עמ' 217.
24. ותרא האשה כי טוב העץ למאכל, וכי תאוה הוא לעינים (בראשית, ג', ו').
25. נקודת משבר שניה לפי קבלת האר"י (לאחר "שבירת הכלים" (כוחות עליונים "נפלו ונשברו" לפני בריאת העולם: "ניצוצות הקדושה" שבהם משמשים בחלקם חומר בנין לעולמנו... גאולתם של ניצוצות אלה בשלמות היא מטרתו של האדם בכלל ושל עם ישראל בפרט). - ירידתו של אדם הראשון משלב של שלמות בגן העדן לשלב של טשטוש וחוסר
הבחנה בין הרע לטוב - נפילה הגורמת לכך שהאדם עצמו וכל עולמו שוב אינם מתוחמים ומבוררים בתחומי הטוב והרע, ולפעמים אף אינם יכולים להבחין בינהם. שטיינזלץ, עמ' 23.
26. אורון, עמ' 29.
27. המלך שבמעשה הוא מלכו של עולם, כידוע ובת המלך היא השכינה וכנסת ישראל שבגלות כי גלות השכינה התחילה עוד קודם בריאת העולם.
והצדיקים שבכל דור ודור עוסקים בתיקון להעלות את השכינה מהגלות ומעשה זה הוא גם בכל אדם מישראל ובכל זמן. כי כל אחד מישראל צריך לעסוק בתיקון זה, להעלות השכינה מהגלות, לאוקמא שכינתא מעפרא...
כי סוד כל עבודתנו וכל המצוות ומעשים טובים שאנו עושים כל ימי חיינו, מיוסדים על קוטב זה, כמבואר בכתובים. ואפילו אנשים פשוטים לגמרי, אם זוכים ללך בדרך הישר לפי ערכם, לסור מרע ולבחור בטוב, אז נעשים כל התיקונים בעולמות העליונים... נמצא שכל אחד מישראל עוסק בזה לחפש ולבקש את בת המלך להשיבה אל אביה. יערי
יהודה.
סיפורי מעשיות משנים קדמוניות שסיפר רבנו ר' נחמן מברסלב, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ט עמ' ע"ד להלן: יערי.
28. "יש נופלים לתוך בחינת שינה על ידי תאוות ומעשים רעים. ויש שהם אנשים כשרים וטובים, אלא שנפילתם באה מחמת אכילה. כשם שהגשמיות מציינים מאכלים מרבים שינה והממעטים שינה, אף ברוחניות יש מאכלים שלא נתבררו והם מפילים שינה על האדם. אבל האוכל בקדושה ובטהרה זוכה לבחינת לחם הפנים. כי השכל הוא הפנים, כמה
שנאמר: חכמת אדם תאיר פניו. שטיינמן, עמ' 223.
29. "צאו וראו עד היכן צריך אדם להיות עקשן בעבודת ה'. לבוז ליגיעות ולא לשים לבו למניעות ודחיות, ואפילו יפול לתוך שינה שבעים שנה, יתחזק ולא יתייאש. יערי, עמ' ע"ד. כמוכן במס' הסמלי הזה יש רמיזה לחוני המעגל.
30. אורון, עמ' 29.
31. חוקרים שונים נתנו פירושים שונים לשלושת האנשים הגדולים. יש שפרשו אותם כמסמלים ספירות שונות במערכת האלוהית (ר' נחמן מטשהרין, יד ו' אלשטיין) המלאכים (ע' שטיינזלץ) כאנשי המדע (י' קוק) ר' נתן קובע כי הם מייצגים את דרגות ההתעלות בתהליך התיקון בתוך אורון, עמ' 33.
32. שם, עמ' 29.
33. ר' נחמן נתברך בדמיון פיוטי רב ובתחושה עזה לא רק לסמליות הגדולה אלא אף לדימויי לשון רגילים ביותר... המקרא הוא לר' נחמן המקור העיקרי לדימויים כאלה, ואולם הוא נוקט אותה שיטה גם לגבי דימויים המופיעים בספרות היהודית כולה. יתר על כן, לפעמים הוא עושה אותו שמוש גם בניבים בשפת הדיבור שלו, יידיש, שגם
אותה הוא מחיה באותו אופן. שימוש כזה בלשון מצוי גם בספרות הכללית, אך הוא בולט בעיקר אצל ציירים. רבים בציוריו של שאגאל, למשל, אינם אלא דימויים ציוריים הרווחים בלשון הדיבור. (הדגשה שלי) שטיינזלץ, עמ' 16.
34. "ענין העשב הנפלא הוא דבר גדול בחזיון עולמו של ר' נחמן. לעולם אין העולם שמם עד כדי כך, שלא יהיה בו איזה עשב, הנותן מחייה לאדם ומרפא את כל תחלואיו. אפילו במדבר, אפילו על אי בודד, אפילו בארץ לא זרועה, בתוך בור אפל, בכל מקום נידח שבירכתי תבל, ימצא התועה הבודד - וכל גיבורי סיפוריו הם תועים בודדים -
אותו עשב חי לעד - היפוכו של הקיקיון של יונה - אותו זן כל בו, הנגלה לאדם כתמצית כל המאכלים והתענוגות שבעולם להחיות את נפשו. רבי נחמן רומז מן הסתם לסגולת הקסמים של האמונה. שטיינמן עמ' 23.
35. "טוב מאד להתפלל ולפרש את שיחתו לפני השם יתברך בשדה בין עשבים ואילנות. כי כשהאדם מתפלל ומפרש שיחתו בשדה אזי כל העשבים וכל שיח השדה כולם באים בתוך תפילתו ומסייעים לו ונותנים לו כח בתפילתו ושיחו. .. והאדם הזוכה להיות רגיל להתבודד באמת ולפרש שיחתו לפני השם יתברך כראוי כשהוא זוכה להתבודד בשדות
וביערים אזי הוא מרגיש בכל פסיעה ופסיעה שפוסע שם טעם גן עדן. גם אחר כך, כשהוא חוזר משם, אף כל העולם חדש בעיניו ונדמה לו כאילו הוא עולם אחר, חדש לגמרי. ואיל העולם נראה כלל בעיניו כאשר מקודם". שם, עמ' 243.
36. שטיינזלץ, עמ' 34.
37. שם.
38. שם, עמ' 35.
39. שם.
40. המשנה למלך מוצא מבצר וחילות ומשמר - כל מה שאפשר למצא אצל המלך האמיתי כי "זה לעומת זה עשה האלוקים"  (קהלת ז' יד'.) וברע יש מעין דמות ותמונה של כל מה שמצוי בטוב. שם, עמ' 32.
41. אורון, עמ' 30.
42. ואף על פי שרבינו סיפר מעשה שהיה בימי קדם סיים "ובסוף הוציאה" שהוא מרמז על מה שיהיה לעתיד לבוא. כי עיקר סיום המעשה, דהיינו, למצוא את בת המלך ולהוציאה משביה, יהיה רק לעתיד כשיבוא משיח צדקנו, במהרה בימינו, אמן. יערי, עמ' ע"ה.
43. שטיינזלץ, עמ' 25.
44. אורון, עמ' 15.
45. שם, עמ' 16.
46. דן, יוסף. הנובילה החסידית. ספרית דורות הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשכ"ו. עמ' 8. להלן: דן.
47. שם, עמ' 9-10.
48. שם, עמ' 10-11.
49. שם, עמ' 12-13.
50. שם, עמ' 13-14.
51. שם.
52. שטיינזלץ, עמ' 21-20.
53. שם, עמ' 22.
54. שם, עמ' 22-23.
55. שם, עמ' 24.
56. שם.
57. שם, עמ' 24-25.
58. שם, עמ' 25.
59. שטיינמן, עמ' 36.
60. שם.
61. שם.
62. רבים נכשלים כשהם מגיעים סמוך לגמר שלימותם. רקוב לפתח הקדושה.
הם נופלים על הסף. "ניצוצות", שטיינמן, עמ' 267.
63. שם, עמ' 38.
64. וייס, יוסף. מחקרים בחסידות ברסלב ערך וההדיר מ. פייקאז', מוסד ביאליק, ירושלים, 1974. עמ' 87. להלן: וייס.
65. שם, עמ' 88.
66. שם, עמ' 91.
67. ראה הערה 40.
68. וייס, עמ' 93.
69. שם, עמ' 95.
ביבליוגרפיה
1. אורון, מיכל. היידנברג, ג' הניה. מעולמו המיסטי של ר' נחמן מברסלב ת"א, 1986.
2. דן, יוסף. הנובילה החסידית (ליקט והוסיף פירושים), הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים. תשכ"ו.
3. וייס, יוסף. מחקרים בחסידות ברסלב, ערך וההדיר מ. פייקאז', מוסד ביאליק, ירושלים, 1974.
4. יערי, יהודה. סיפורי מעשיות משנים קדמוניות שסיפר רבינו ר' נחמן מברסלב, מוסד הרב קוק, ירושלים, 1971.
5. שטיינזלץ, עדין. ששה מסיפורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב, בצרוף מבוא ופירושים דביר, ת"א, 1981.
6. שטיינמן, אליעזר כתבי רבי נחמן, כנסת, ת"א תשי"א.
כתבי ר' נחמן, אליעזר שטיינמן.

תגים:

משיחיות · האר · חסידי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מעשה באבידת בת מלך מאת ר' נחמן מברסלב", סמינריון אודות "מעשה באבידת בת מלך מאת ר' נחמן מברסלב" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.