"המהפיכה המהוללת" באנגליה ומלחמת העצמאות האמריקאית

תקציר העבודה:

ה"מהפכה המהוללת" של שנת 1688 באנגליה ומלחמת
העצמאות האמריקנית

תמצית hc0792
ב"מהפכה המהוללת", בבריטניה, נטלו ווילאם השלישי מאורנג' ואשתו מרי
במימון יצחק רפאל, בנקאי יהודי הולנדי את השלטון מידי המלך ג'ימס השני
וכתוצאה ממלחמת העצמאות האמריקאית ניתקה פדרצית ה"אד הוק" של שלוש
עשרה מושבות החוף המזרחי של אמריקה את תלותה באנגליה והכריזה על
עצמאותה.
בעבודתי אתאר את הרקע, הגורמים, המהלך והתוצאות של כל אחת מהמהפכות
ואנסה לראות האם יש אפשרות להשוות ביניהן בעיקר בשינוי צורת השלטון
ועליית הפרלמנטריזם. לא אחד ולא שניים מבין ההיסטוריונים כנו את התקופה
משנת 1760 עד 1848 עידן המהפכות. זאת בשל השינויים שהתרחשו בתקופה זו
בחצי הכדור המערבי: עצמאות ארה"ב והתפשטותה מערבה, עצמאות המושבות
הפורטוגליות והספרדיות בדרום אמריקה, שינוי בכוון ההתפשטות הטריטוריאלית
של אירופה לכוון המזרח וכמובן, ואולי בראש ובראשונה המהפכה הצרפתית
והמהפכה התעשייתית באנגליה.
אך כל השינויים המפליגים האלה לא באו באחת והם היו תוצאה והמשך של
רוחות חדשות ודעות חדשות שהיו נחלת העולם המערבי מאז הרפורמציה של
לותר. אי אפשר שלא לשאול האם המהפכה של קרומוול באנגליה, ארבעים שנה
לפני "המהפכה המהוללת" לא היוותה את יריית הפתיחה של השינוי הגדול שחל
העולם בעקבות תחושות ודעות שהאדם יוכל לקבוע ולהשפיע על עתידו ועל עתיד
מדינתו.
המילה קונסטיטוציה המהווה מלת מפתח בתולדות המהפכה האמריקאית היתה
נחלת בריטניה וסקוטלנד מזה מאה שנה, והפרלמנט האנגלי על שני בתיו מוכר לנו
כבר מימי מרד האיכרים באנגליה במחצית השנייה של המאה הארבע עשרה. גם
רוחותיהם של הוויגים והטורים שורות על האידאולוגים והמפלגות המפעילים את
המהפכה האמריקאית. אבדוק איפה בעבודה את הקווים המקשרים ואנסה
להראות את הדומה בין שתי המהפכות ואולי אפילו את קו הרצף עליו יושבות
שתיהן.

מקורות:

וגבר באנגליה העניין בצורת מנהל המושבות. החלו ניסיונות להקים מערכת בקרה אחידה ולגבש דפוסי ממשל אחידים יותר לשליטה במושבות. בתוך אנגליה היה מאבק בין הקבוצות המסחריות בעלות אינטרסים כלכליים צרים שמטרתם רווחים כספיים מיידיים על פני התעצמות אימפריאליסטית גדולה בעתיד. הם זכו להשפעה עד למלחמת 7 השנים
שאז התהפכו היוצרות. שינוי המדיניות מקשר כלכלי למעורבות ושליטה היה הגורם להצהרת העצמאות האמריקנית. אלא שזו היתה רק הסימן לקרע סופי עם בריטניה אבל היא לא יצרה עדיין את ארצות הברית של אמריקה. הקונגרס הקונטיננטלי לא היה מעולם ממשלה במלוא מובן המילה. תקנון הקונפדרציה שנוסח ב1777 נתן תוקף חוקי למצב הקיים
לפיו היה הקונגרס המכשיר
השלטוני היחיד של הקונפדרציה אבל תעבורנה עוד 11 שנה עד ליצירת החוקה הראשונה בעולם.
השוואה של שתי המהפכות תוך ניתוח התסיסה סביב אוקיאנית החל מסוף המאה ה17, ותוך התייחסות לעליית הפרלמנטריזם.
מהפכת 1688 באנגליה ארעה ללא שפך דם ולכם קוראים לה "המהפכה המהוללת" THE GLORIOUS REVOLOUTIPON. במהפכה זו, בפועל, נקראו ווילאם השלישי מאורנז' ואשתו מרי על ע"י האופוזיציה הפרלמנטרית לג'ימס השני, לבוא ולקחת את הכתר מראשו. ג'ימס השני שניסה לשלוט באפן אבסולוטיסטי, להבטיח שוויון זכויות דתי לקתולים
ולהוביל את עמו למחנה האפיפיור, עורר התנגדות חריפה בכל שכבות העם. כשנולד ב1688 יורש עצר מאשתו השנייה פחדה אנגליה משושלת קתולית ווילאם נראה המוצא היחיד. הרעיון, התכנון והביצוע היו שייכים כולם לחברי הפרלמנט מכל הסיעות שהתאחדו מול מה שנראה להם מסוכן לדעת צ'רצ'יל האנגלים לא רצו לקרוא לעצמם מהפכנים ולכן
הפרלמנט הכריז שג'ימס עגב את הממלכה ואת הארץ והכתר הפנוי הוצע איפה לווילאם מאורנז' ואשתו מרי בתנאי שיסכימו למגילת הזכויות שהפכה לחוק ב1689 תחת השם "מגילת הזכויות". מגילה זו המצטרפת למגנה כרטא, לעצומה לזכויות
ול"ביאס קורפוס" בדרך אל החופש הפוליטי האנגלי.
"מגילת הזכויות" ישבה את השאלה הפוליטית של היחסים בין המלך והפרלמנט ואחרי 1689 אף מלך אנגלי לא ניסה למלוך ללא הסכמת הפרלמנט. היתה זו השלמה של התהליך שהחל 1641 והמשיך בימי הפרלמנט הארוך החל מ1660-.
אבל הנושא הדתי לא יושב ב1688 לפי ההסכם של 1660. ב1688 אנשים היו מוכנים לקבל את הדעות של קרומוול וכך הפרלמנט מיסד את חופש העיתונות ואת חופש הדיבור. והעביר את המעשה הסובלני שהעניק חופש דת לכל הנוצרים מלבד לקתולים והיוניטריאנים אבל גם הם לא הופרעו ככל שהיו נאמנים לשלטון. כמעט מאה שנה היו האנגלים
עסוקים בוויכוחים ומאבקים אודות פוליטיקה ודת ובסופם, ב"מהפכה המהוללת" למדו המלכים שהם לא יכולים לשלוט כפי רצונם אל כרצון הפרלמנט כלומר כרצון האצולה, האצולה כפרית וסוחרים העשירים. למשטר החליפי לאנרכיה ולאבסולוטיזם כאחד קראו חוקתיות. משטר מדיני זה קבע שיש עליונות עליונה של שליט חילוני ושהוא אינו שולט
אלא בהסכמת נשלטיו. האומה האנגלית אחרי כמעט מאה שנים של תסיסה הקימה מונרכיה אריסטוקרטית קונסטיטוציונית שפירושה שלטון מלך רק בהסכמת האצולה, האצולה הכפרית והסוחרים העשירים המיוצגים בפרלמנט. היה זה רצון פרלמנט להרשות למלוכה להוסיף ולהתקיים.
אבל למעשה לא הורשה עוד המלך לפקח לא על הצבא ולא על השופטים. נאסר עליו בפרוש להתערב בחקיקת חוקים או ליטול מהם את תוקפם. הפקוח על הכספים עבר לידי הפרלמנט שיש לכנסו לפחות אחת לשלוש שנים ואין להאריכו מעבר לזמן זה. המלך המשיך להיות ראש הכנסייה האנגליקנית שהיתה הכנסייה הרשמית של המדינה אבל לא חייבו
להשתייך אליה. אפשר לראות את ה"מהפכה המהוללת" גם כמהפכה במעמד העולמי של אנגליה, כפי שאומר קנדי: המהפכה סיימה את המאבקים שלה עם ספרד והולנד על השליטה בימים, דבר שאפשר לה להוציא את המיטב ממושבותיה שמעבר לים, תהליך שהחל עוד בימי שלטון קרומוול והשקט וההסכמה מבית, בהם השליט נשען על הפרלמנט בהחלטות, סייעו
לה בסופו של דבר לנצח את צרפת.
מארכס נתח את המהפכה המפוארת כמהפכה שהעלתה לשלטון את בעלי ההון והרכושנים צוברי הערך העודף. המהפכה של 1688 נתנה בידי הוויגים את השלטון במדינה למשך 100 שנה. הם פיתחו מייד מערכות פוליטיות ומנגנוניות לשמירה על שלטונם. בעקבות "המהפכה המהוללת" הניוד בין המלוכה לבין באי כוח העם פינה מקומו לשיתוף בניהול
המדינה. זה הושלם ב1698 בחוק הסובלנות. מסוף המאה ה17 הפרלמנט הוא המחוקק העליון, מורכב מבית הלורדים ומבית פשוטי העם. ההיסטוריה שלו שמקורה בשלטון המלכים הנורמנים כמועצה הגדולה של royal tenants in chief שהתחלקה בימי אדוארד לשתי מועצות: הברונים-בית הלורדים ואבירי הshires והburgesses. סמכות הפרלמנט
התפתחה במאה ה15 והקנתה לו זכויות לחוקק, לפקוח על השרים ולהדיח שרים מלכותיים. המועצות דוכאו תחת שלטון הטיודורים אך קיבלו רוח חדשה תחת שלטונה של אליזבט הראשונה. המהפכות של 1640 ו1688 חיזקו את כוחו עד היותו שותף מלא בשלטון. אנגליה החלה ממלאה תפקיד ממדרגה ראשונה במערך הכוחות של אירופה. אחרי קרוב למאה
שנים של מאבק מבית חוללה "המהפכה המהוללת" סדר מדיני יציב.
המהפכה האמריקאית התחוללה 100 שנה אחרי המהפכה המהוללת". לפי קולקה היסוד המהפכני העיקרי באמריקה עם שחר עצמאותה היה לאו דווקא הניתוק מאנגליה כי עם תוצאותיו הפוליטיות. המהפכה היתה מרשימה יותר מכל המהפכות האחרות בכך שלא התדרדרה ולא סבלה משחיתויות שאפיינו אותן.
היא הצליחה לשמור על פירות חירותה ויצרה מנגנון קבוע להגנה על זכויות אזרחיה - החוקה. כעשור שנים לפני המהפכה הצרפתית מצאה עצמה בריטניה מול תנועה קונסטיטוציונית חזקה: שלוש עשרה המושבות של צפון אמריקה שהצהירו על עצמאותן נסחו לעצמן מסמכים חוקתיים הדומים לכתבי הצ'רטר (הזיכיון) המלכותיים שקבעו את סדרי
השלטון במושבות הכתר בריטיות.
השלטון בתחילת המה ה18 באמריקה היה של האריסטוקרטיה: הסוחרים הגדולים ובעלי הקרקעות כשהערכים הישנים של פריבילגיות וירושה, היררכיה, אורתודוכסיה דתית ואי שוויון כלכלי הם הערכים המקובלים. אבל סדר זה החל להיות מאוים ע"י הבתים התחתונים שקמו במושבות. ולמרות שבמהפכה נשמעו קולות הרדיקליים והם אלו שגרמוה הרי
בעיצוב החוקה עלה שוב קולה של האריסטוקרטיה. האסיפות של המושבות נוצרו במשבר והיו במבנה שלהם סדירות ושיטתיות. הם לא נבעו מתיאוריה הם היו ישירות ואקטואליות.
והחברים בהם טיפלו באינטרסים של הארצות אותם נבחרו לייצג. המושלים היו בשרות האריסטוקרטיה אבל כיוון שהיתה ירידה כל הזמן במעמדם והמעמד של האריסטוקרטיה במושבות היה תלוי בפופולריות שלהם השלטון נשאר בידי האריסטוקרטיה, במובן שמי שנולד נכון ועשיר מתאים להשפיע פוליטית. השלב הראשון באירועי העצמאות בצפון
אמריקה היה בעצם נסיגה ולא התקדמות. הניתוק מן האימפריה הבריטית סילק את היסוד המלכד והמגבש והכניס מגמה של פירוד. ואכן בתחילה הלכה כל מושבה בדרכה שלכל אחת רשות שלטונית משלה וחוקים משלה. ראשיתן של החוקות המדינתיות בריק הפוליטי שהתהווה עם התגברות מעשי האלימות נגד המושלים המלכותיים ופקידי הכתר.
לאחר שנמלטו אלה מן המושבות חפשו המנהיגים המקומיים דרכים למלא את החלל המוסדי והמנגנוני. בכל אחת מן המושבות החדשות ישב בית מחוקקים שנקרא קונגרס פרובינציאלי ואלה היו הגופים המקומיים שניסחו את החוקות המדינתיות הראשונות שמטרתן היתה לשמר את השלום והסדר הטוב ולקיים את הביטחון, החיים והנכסים של התושבים.
בכל אחת מן המדינות החדשות התמודדו זו מול זו שתי אידאולוגיות קונסטיטוציונית: האחת, וויגית, שדגלה ברשות מבצעת חזקה וכמעט עצמאית, בבית מחוקקים עליון המייצג אינטרסים של עשירים, בבחירות לא ישירות, בקריטריון רכושי גבוה לבעלי זכות ההצבעה, בזמן כהונה ארוך ובפקידי ציבור שאינם תלויים ברצון ההמונים. האחרת,
האידאולוגיה הדמוקרטית צידדה ברשות מבצעת הפוכה לרשות המחוקקת, בבית מחוקקים ואם שניים אז בית עליון המשקף את דעת הצבור לא פחות מאשר התחתון, בחירות ישירות, קריטריון רכושי נמוך לבעלי זכות ההצבעה, משכי כהונה קצרים, פקידי ציבור התלויים בדעת הקהל. הלכי רוח משני הסוגים באו לביטוי בכל אחת משלוש עשרה החוקות
שבחלק יש דגש יותר לצד אחד ובחלק לצד השני.
גוטפלד רואה במהפכה האמריקנית מהפכה בורגנית מוגבלת מאוד. לא היו בה זעזועים חברתיים או מעמדיים ולא שינויים רדיקליים בממשל ובכלכלה.
אירועים כמו הסתערות על הבסטיליה הוצאה להורג של מנהיגים או הרס ורצח בקנה מידה רחב. מנהיגיה של המהפכה האמריקאית ברובם המכריע היו שמרניים בדעותיהם וחשו מהפכנים בעל כורחם. בעיני ברק היתה זו מלחמת עצמאות מוצלחת שהביאה אמנם לקץ השלטון האנגלי אך מעבר לכך לא שנתה את המציאות הקיימת. עם כל זאת אין ספק שמלחמת
העצמאות האמריקאית היתה אירוע מהפכני. היתה זו מלחמת השחרור הראשונה בעידן המודרני שבה נלחמה המושבה במדינה האם ואשר נסתיימה בניתוק המושבה מן הכוח האימפריאליסטי. היא שמשה דוגמא לניסיון מהפכני ייחודי להשתית חברה פוליטית על יסודות אידאולוגיים חוקתיים בני הזמן. האירועים באמריקה היו קריאת תגר על מוסדות
השלטון הקיימים באירופה.
את אוכלוסיית המושבות אפשר לחלק לשלושה א. לויאליסטים או טורים שהתנגדו למהפכה: אנשי הבירוקרטיה האנגלית, הכמורה האנגליקנית, ואצולת הממון שהיתה קשורה בקשרים מסחריים עם אנגליה ב. הרוב, שבימינו היה מכונה הרוב הדומם, שחכה לראות כיצד ייפול דבר. ג. הפטריוטים, חסידי הניתוק מאנגליה, שהתחלקו לשתי קבוצות:
הפטריוטים רדיקלים, בהנהגת סמואל אדמס, פטריק הנרי ותומאס ג'פרסון והם ייצגו סוחרים, אומנים, בעלי מקצועות חופשיים ואיכרים עצמאיים, והשמרנים, בהנהגת ג'ורג' וושינגטון, אלכסנדר המילטון וגון דיקינסון. הפיצול בין הרדיקלים לשמרנים לא נבע מהוויכוח על הכדאיות של הניתוק מאנגליה אלא על מטרותיה של המהפכה.
השמרנים רצו בעצמאות כדי להשתחרר מנטל כבד של חובות ומן האיום שבתקנות המארקנתליסטיות הבריטיות, רצו שינויים מעטים בלבד אם בכלל באמריקה עצמה ובקשו שהכוח הפוליטי יישמר בידי האריסטוקרטיה של המושבות.
הרדיקלים לעומתם בקשו לחולל באמריקה שינויים כלכליים חברתיים ופוליטיים. לדידם הסיסמא אין מלים לייצוג כוונתה לא רק כלפי הפרלמנט האנגלי אלא כלפי בתי המחוקקים שלהם עצמם. מטרתם היתה לתת זכות בחירה למיעוטים הגדולים בכל המדינות אשר ניטל מהם להצביע אם בשל היעדר הכשר דתי או חוסר רכוש. הם שאפו לבצע מהפכה
ורפורמות שיהפכו את הממשל לדמוקרטי יותר ויצמצמו את זכויות היתר של האריסטוקרטיה. אף שהשמרנים הגיעו בסופו שלדבר לשליטה במהפכה ובממשלות של המדינות החדשות הרי הרעיון הרדיקלי - שכל בני האדם נולדו שווים, התקבל במסורת הפוליטית האמריקנית כדוקטרינה שלפיה כל בני האדם זכאים להגנה שווה של החוק להזדמנויות
פוליטיות וכלכליות שוות. הרדיקלים גם השליטו באמריקה את העיקרון הפוליטי החשוב שסמכות השלטון נובעת מהסכמת הנשלטים. אחרי המהפכה הבעיה הראשונה שעמדה על הפרק היתה הצורך ביצירת ממשלה שתחליף את הסמכות האנגלית שסולקה וב1776 מינה הקונגרס היבשתי וועדה שתפקידה היה ליצור את המסגרת שתמשול במושבות לשעבר. עד 1781
שימש הקונגרס היבשתי כממשלה חסרת זכויות. דבר זה והצורך בשלטון בעיקר בתחומי הסדר והחוק הביא להתפתחות הממשל המדינתי. האסיפות במדינות נעשו גדולות יותר מחוזות וערים בספר זכו לייצוג, אנשים בעלי רכוש צנוע יחסית החלו לבלוט בחיים הציבוריים והסמכות הפוליטית לא היתה שמורה לאצולת החוף המזרחי בלבד.
למרות ששתי המהפכות היו תגובות לאירועים שונים, הן התרחשו במקומות שונים, האנגלית קדמה לאמריקאית ב100 שנה בקרוב ומהלכן והמשתתפים בהן היו שונים לחלוטין אי אפשר להתעלם מקווי דמיון בולטים. בשתי המהפכות הנשלטים מאסו בשלטון שאינו נוצר עבורם אלא מנצלם או מחליט בעבורם והסירו אותו. בשני המקומות מאסו בשלטון
המלך האנגלי. בשני המקומות גם המעמדות המקורבים לשלטון, הטוריים באנגליה והשמרנים שמקרב הפטריוטים האמריקאיים הבינו שיש לשתף חלקים מהאוכלוסייה בקבלת ההחלטות. אם במהפכה האנגלית שיחק מאוד הצד הדתי ומהפכה האמריקאית היו אלה הגורמים הכלכליים שהכריעו את הכף, בשתי המהפכות לסוחרים הגדולים ולאצולת הממון היה חלק
גדול מאוד. התוצאות של המהפכות דומות: כתוצאה משתיהן צמח משטר דמוקרטי יותר ומשתף יותר, בכל מקום כפי שמתאים למקום, כשהפרלמנטים או המועצות מקבלים את עמדת הניהול הבכירה. עליית האסיפות כמו הנוכחות של קונפליקטים סוציאליים היא ללא ספק השפעה של ההיסטוריה של המאה ה18. המהפכה האמריקאית היתה רדיקלית וחברתית כמו
כל מהפכה בהיסטוריה אבל היא היתה כזו באופן מיוחד במובן של המאה ה- 18.
הקשר בין שלוש עשרה המושבות היה בהיותן שייכות לכתר הבריטיות ורובם ידעו יותר על הנעשה בלונדון מאשר במושבות השכנות. השם שהיה למתיישבים כבלתי ניתנים לשליטה רק עשה אותם יותר אנגלים. האנגלים בכל מקום היו נתינים "עלובים" למונרכיה והיו גאים בזה. מלך היתה את זכותו המולדת לכתר ולעם היתה את הזכות חופש שלו.
היו להם זכויות וחירויות יותר מאשר כל מונרכיה יכלה לספק. מאז תחילת המאה ה17 האנגלים שינו באופן קיצוני את המונרכיה שלהם. הם החליפו מלך באחר, כתבו מגילות של זכויות, והחליפו אפילו את השושלת השלטת. בשנים שחלפו אחרי המהפכה המהוללת הם הלכו ונעשו יותר ויותר מודעים למשונות הנפלאה של המונרכיה המוגבלת שלהם.
נציגים בבית הנבחרים אפילו הורשו להשתתף בהחלטות חבר מושבעים בבתי המשפט, חופש המצפון והדבור, והזכויות שלהם לנוע ולסחור. הם היו חופשיים ממאסר ועונש שרירותיים ובתיהם היו מבצריהם.
למרות שרק חלק קטן היה רשאי להצביע היתה להם תחושה של שותפות בעניינים הפוליטיים. כל המתיישבים השתמשו כל הזמן בדימוי האב למלך כאב, וקראו לאנגליה ארץ האם, אך איימו לנתק עמם את הקשר אם לא יתמלאו דרישותיהם.
המהפכה הביאה על פני השטח את הכוונות הרפובליקניות של החיים האמריקאיים. בשנות ה60- וה70- של המאה ה18 היה מצב מהפכה פוטנציאלי ברוב המושבות. בגלל הגאות הכלכלית המתיישבים היו קנאי לחופש שחוו.
היתה זו חברה של אינדיבידואליים שחיו הרחק ממשפחותיהם אדוניהם והקהילות שלהם וחוו חופש ועצמאות . היתה תחושה של שוויון למרות הפערים הגדולים ואנשים חשו עצמם ברי מזל מול האחרים בעולם. החוסר באריסטוקרטיה הבאה בירושה גרמם לאנשים תחושה של חוסר כבילות מעמדית. לדעת ווד המהפכה באמריקה לא היתה עשירים נגד עניים,
עובדים נגד מעבידים או דמוקרטים נגד אריסטוקרטים. היו אלה פטריוטים נגד קורטירים, קטגוריות המתאימות לעולם המונרכי בו הקולוניות צמחו. רק הבנה של המבנה ההיררכי של המשטר המונרכי תאפשר להבין את אי ההתאמה של הלויאלטיסטים (הקורטירים).
מספרם היה כמחצית מיליון או 20% מהאוכלוסייה הלבנה. לעומת זאת, הם החזיקו בחלק לא פרופורציונלי של במשרות של הכוח והפטרונז'. הם היו בעלי המשרות המלכותיות, הסוחרים הבינלאומיים ובעלי האחוזות העשירים.
כאשר החלו המהומות הם היגרו או ברחו והשאירו את החברה ללא עמוד שדרה.
המהפכה הביאה על פני השטח את הכוונות הרפובליקניות של החיים האמריקאיים. הפתאומיות של השינוי ממונרכיה לרפובליקניזם היתה מדהימה.
זה אמר לחסל את האופי המונרכי של החברה וליצור יחסי שוויון בין חלקיה. זה אמר שינוי פני החברה לא רק המשטר. החסרון באצולה האירופית המסורתית יצר תחושה של חוסר סדר חברתי אבל שוויון מלא לא היה.
המנהיגים של המהפכה לא ציפו שאנשים צנועים עניים בעלי מלאכה קטנים סוחרים או איכרים יקבלו עמדות פוליטיות בכירות, אולי בניהם, אחרי שילמדו בהרוורד... המנהיגות היתה שייכת כפי שאמר ג'פרסון לאריסטוקרטיה הטבעית. הריסת הסדר וההסדרים שאיחדו את החברה המונרכית היו רק מחצית הרדיקליזם של המהפכה. משהו אחר צריך היה
לבוא במקום הקשרים הסוציאליים הישנים אחרת החברה האמריקאית היתה פשוט מתפרקת. ואמריקה שרק נולדה היתה תאבה לייצר סוג חדש של אריסטוקרטיה המבוססת על עקרונות נלמדים, מעל לאלה של לידה למשפחה הנכונה ועושר רב. הם האמינו בסוג חדש של מנהיגות האדונים הג'נטלמנים.
הרעיון הרפובליקני החדש אודות הג'נטלמניות החליף את האריסטוקרטיה והעניק את העמדות ל"אנשים הנכונים".
ניתוח זה מוביל אותנו להתבונן בשתי תיאוריות. האחת של צ'רציל הרואה את "המהפכה המהוללת", המהפכה האמריקאית, והמהפכה הצרפתית כסדרה של שינויים שהשפיעו עמוקות על המין האנושי, חלו בתוך פרק של כמאה שנה וכולן הביאו למלחמה בין הצרפתים והאנגלים. במהפכות האלה התחוללו גם מהפכות במדע ובחרושת והניחו את היסודות
לתקופה התעשייתית של ימינו.
עם תומן מתחילים באירופה מאבקים לגדולה לאומית והזרמים הדתיים ממלאים תפקיד פוחת והולך. המהפכה הראשונה בסדרה, ה"מהוללת", לדעת צ'רצ'יל, הדיחה את המלך הקתולי האחרון מן העמים הבריטיים. השנייה, האמריקאית הפרידה את העמים דוברי האנגלית לשני ענפים בעלי השקפות שונות אבל מסורת ומשפט משותפים והמהפכה של צרפת,
האחרונה בסדרה, הביאה לאירופה את עקרונות השוויון החופש וזכויות האדם. צ'רציל בודק את המהפכות מוצא אנגלית ורואה באנגליה וצרפת של אותה תקופה את מרכז העולם. התיזה השנייה, של גודשו ופלמר, עוסקת בהתעוררות ובתסיסה בעולם המערבי החל מהמאה ה18. הם ראו גם את מלחמת העצמאות האמריקאית וגם המהפכה הצרפתית כחלק
מתנועה שהתפשטה ב40 השנה האחרונות של המאה ה18 מהרי אורל להרים האלגניים ומהים התיכון לים הבלטי. הם טוענים שלתסיסות בכל המקומות באותה תקופה מניע אחד, הרצון לייסד חברה ושיטת שלטון דמוקרטיים יותר. מניע זה בא לדעתם כתוצאה מארבעה גורמים: 1. השינוי באירופה מחברה פיאודלית לחברה תעשייתית קפיטליסטית. היה זה
תהליך הדרגתי ביותר שהתמשך על פני מאות שנים. יתכן ששינוי זה בולט יותר החל מאמצע המאה ה17 והתהליך הואץ, במיוחד בבריטניה לקראת סוף המאה ה18.
צבירת ההון על ידי אלה שאינם אצילים באמצעות, מסחר תעשייה והשקעות הון שהתחרה ברכוש הקרקעי של האצולה היתה סבה ותוצאה גם יחד של השינוי הזה.
מקובל הרעיון שהבורגנות, במובן המרכסיסטי, הביאה את המהפכה הצרפתית והיא המעמד שנהנה ממנה. 2. התפוצצות האוכלוסייה, 3. משברים כלכליים, והגורם הרביעי ההשכלה והוגי ההשכלה והפילוסופיה כיוונו את רוב חצי בקרתם נגד שרירות הלב של השלטון נגד זכויות היתר של האצילים ונגד הדעות הקדומות שפתחה הכנסייה. המתיישבים
של צפון אמריקה, למרות מאה שנה של התיישבות היו בריטיים, בתרבותם ומוסדות השלטון האנגליים שהתאימו היטב לדגם של ממשל המערב אלמנט של ירושה של אריסטוקרטיה בבית הלורדים ואלמנט של דמוקרטיה בבית הנבחרים, הוו השראה למדינה המתפתחת מן הקולוניות. שווי המשקל שנוצר והבטיח את הזכויות של הכתר ומצד שני בוקר כל הזמן
ע"י האריסטוקרטים והפרלמנט העממי, היה המודל לאיזונים והבלמים האמריקאיים.
התרבות הפוליטית של אמריקה הקולוניאלית ההנחות, התקוות, דגמי התגובות והרצון להוביל את ענייני הציבור היתה בריטית עם דגש מיוחד על דוקטרינות ליברליות שהיו מנת חלקה של האופוזיציה למלוכה באנגליה. נראה לי שאפשר להרחיב את עידן התסיסה המערבי ולהרחיקו מאה שנה אחורה ל"מהפכה המהוללת" באנגליה ואולי אפילו לפני כן
לשנות הארבעים של המאה ה17 לקרומוול. לרשימת הגורמים של גודשו ופלמר הייתי מוסיפה את רעיונות הרפורמציה והגוון באמונה הנוצרית דבר שאפשר לאנשים לראות את עצמם כמשתתפים בהחלטות לגבי גורלם וחייהם.
וכך לראות את "המהפכה המהוללת" כמבשרת הפרלמנטריזם ובמהפכה האמריקנית כמשכללת אותו באמצעות המונח - קונסטיטוציה.
סיכום
ארה"ב היתה המדינה הראשונה בעולם שקבעה חוקה המוסכמת על כל השותפים בברית המאזנת את האינטרסים של קבוצות המנוגדות, כבסיס לשלטון. היא היתה הארץ הראשונה שבה השלטון היה תוצאה מהסכמה וחוזה בין השולטים לנשלטים, חוזה המקנה לנשלטים יכולת להחליף את השלטון כאשר לא מילא את התנאים. אבל לא לחינם צמחה צורת שלטון זו
דווקא במושבות של אנגליה ולא לחינם השתמשו במילה קונסטיטוציה שבאה מהתרבות השלטונית האנגלית והיתה בשימוש הפרלמנט כבר מהמאה ה14 שם, כשהכוונה היא ליסודות החוקיים עליהם מושתת השלטון. גם במפלגות שפעלו באמריקה אפשר לראות ביסודן את הטורים והוויגים של הפרלמנט האנגלי בן המאה ה17.
נראה איפה שאפשר לראות במהפכה האמריקאית שכלול של ה"מהפכה המהוללת" ואולי שיפור. אם המניע ב"מהפכה המהוללת", שגם היא התבססה על מסורת קודמת, קרומוול, היה הרצון להשתתף בשלטון לקחת אחריות ולהפוך את המלוכה מרודנות לכלי שלטוני המשרת את נתיניו ותלוי בהם,, הרי המהפכה האמריקאית ניצלה את המרחק ואת הסדר העולמי
של זמנה, פרקה את עולו של המלך, ויצרה שלטון מרכזי פרלמנטרי ללא מלך. שלטון המבוסס על הסכמה של המושבות, כשכל מושבה שולטת באמצעות פרלמנט המורכב משני בתים כמו במדינת האם, ומערכת חוקים ייחודית על ענייניה היא.
התסיסה המערבית, או כפי שאפשר לקרוא לה עידן המהפכות, התחילה מאה שנה קודם למהפכה האמריקאית. היא התחילה במפלגות שהרכיבו את הפרלמנט האנגלי. תסיסה זו קיבלה ביטוי מעשי ב"מהפכה המהוללת" בשנת 1688, עת כתבו פעילי "סיעת המעש" את מכתב ההזמנה לווילאם מאורנז', היא התפתחה והשתכללה במהפכה האמריקאית והמשיכה וגברה
עד למהפכה הצרפתית.
ביבליוגרפיה
1. אנציקלופדיה עברית" ע"ע:
ארצות הברית של אמריקה, כרך ז' עמ' 166-158 הוגנוטים, כרך י"ג עמ' 659,658.
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד או בריטניה כרך כ"ג עמ' 891,890.
2. אשלי מוריס, אוליבר קרומוול והמהפכה הפוריטנית, הדר, תל אביב, תשכ"ו.
3. בליצר צ'רלס, עידן המלכים, מעריב, עמ' 17-14, 167,166.
4. גוטפלד ארנון, יישום הרעיון החוקתי בארה"ב, 1800-1776, עמ' 45-15
5. מורואה אנדרי, דברי ימי אנגליה, מסדה, ת"א, תשי"ד, עמ' 263-231.
6. מורטון א.ל., דברי ימי אנגליה, הקיבוץ המאוחד, 1955, עמ' 184-169
7. עידן המהפכות, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 3,2,1.
8. צ'רציל וינסטון ס., היסטוריה של העמים דוברי האנגלית, עם הספר, ת"א, תשי"ט, כרך ב', עמ' 323-246, כרך ג' עמ' 13.
9. קולקה גיורא, חירויות הפרט והמבנה החוקתי בדמוקרטיה פדרלית, רציפות ושינוי בממשל ארה"ב, האוניברסיטה הפתוחה, 1987, עמ' 45-20.
10. קולקה גיורא, "צמיחתה של רפובליקה חוקתית: השורשים הקולוניאליים של המהפכה האמריקאית", זמנים, 9, קיץ 1982, עמ' 45-34.
10. קנדי פול, עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות - תמורות כלכליות ומאבקים צבאיים משנת 1500 עד שנת אלפיים, דביר, ת"א, 1992, עמ' 115-106.
11. Bailyn Bernard, Political Experience and Enlightenment Ideas in Eighteenth Century America, AHR, 67 (1962), pp. 339-351.
12. Bailyn Bernard, The Origins of American Politics, Alferd Knopf, N.Y. 1986.
13. Becker Carl L., Cooper Kenneth S., Modern History, Europe Since 1600, Silver Burdett Company, 1964, pp. 37-42.
14. Dictionary of British History : Parliament, pp. 175,176.
William of Orange, pp. 245,246.
15. Kammen Michael, A Season of Youth, The American Revolution and the Historical Imagination, Cornnell University, Ithaca and London, 1988.
16. Wood Clement, A Complete History of the United States, pp 65-116 .
17. Wood Gordon S., The Radicalism of The American Revolution, Alfred and Knops, N.Y. 1992.
מוזיאון יהודי אמסטרדם.
אשלי מוריס, אוליבר קרומוול והמהפכה הפוריטנית, הדר, תל אביב, תשכ"ו.
מורטון א.ל., דברי ימי אנגליה, הקיבוץ המאוחד, 1955, עמ' 172.
צ'רציל וינסטון ס., היסטוריה של העמים דוברי האנגלית, עם הספר, ת"א, תשי"ט, כרך ב', עמ' 265-257.
מורטון א.ל., דברי ימי אנגליה, הקיבוץ המאוחד, 1955, עמ' 173.
בליצר צ'רלס, עידן המלכים, מעריב, עמ' 14.
מורואה אנדרי, דברי ימי אנגליה, מסדה, ת"א, תשי"ד, עמ' 246-244.
מורטון א.ל., דברי ימי אנגליה, הקיבוץ המאוחד, 1955, עמ' 174, 175.
צ'רציל וינסטון ס., היסטוריה של העמים דוברי האנגלית, עם הספר, ת"א, תשי"ט, כרך ב', עמ' 249-246.
מורטון, שם, 178-176.
Becker Carl L., Cooper Kenneth S., Modern History, Europe Since 1600 Silver Burdett Company, 1964, pp. 37-40.
צ'רציל וינסטון ס., היסטוריה של העמים דוברי האנגלית, עם הספר, ת"א, תשי"ט, כרך ב', עמ' 307.
צ'רציל וינסטון ס., היסטוריה של העמים דוברי האנגלית, עם הספר, ת"א, תשי"ט, כרך ב', עמ' 308, 309.
שם, עמ' 312,311.
אנציקלופדיה עברית ע"ע הוגנוטים, כרך י"ג עמ' 659,658.
מורטון א.ל., דברי ימי אנגליה, הקיבוץ המאוחד, 1955, עמ' 178.
צ'רציל וינסטון ס., היסטוריה של העמים דוברי האנגלית, עם הספר, ת"א, תשי"ט, כרך ב', עמ' 319-311.
צ'רציל וינסטון ס., היסטוריה של העמים דוברי האנגלית, עם הספר, ת"א, תשי"ט, כרך ב', עמ' 322-320.
מורטון א.ל., דברי ימי אנגליה, הקיבוץ המאוחד, 1955, עמ' 179.
Wood Clement, A Complete History of the United States, pp 65-75 .
גוטפלד ארנון, יישום הרעיון החוקתי בארה"ב, 1800-1776, עמ' 15.
Kammen Michael, A Season of Youth, The American Revolution and the Historical Imagination, Cornnell University, Ithaca and London, 1988.
שם, עמ' 109
Kammen Michael, A Season of Youth, The American Revolution and the Historical Imagination, Cornnell University, Ithaca and London, 1988, pp. 256-259.
קולקה גיורא, צמיחתה של רפובליקה חוקתית: השורשים הקולוניאליים של המהפכה האמריקאית, זמנים, 9, קיץ 1982, עמ' 41,36.
עידן המהפכות, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 3,2,1, 115-110.
צ'רציל וינסטון ס., היסטוריה של העמים דוברי האנגלית, עם הספר, ת"א, תשי"ט, כרך ב', עמ' 323-320.
צ'רציל וינסטון ס., היסטוריה של העמים דוברי האנגלית, עם הספר, ת"א, תשי"ט, כרך ב', עמ' 323-320.
בליצר צ'רלס, עידן המלכים, מעריב, עמ' 16-14.
קנדי פול, עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות - תמורות כלכליות ומאבקים צבאיים משנת 1500 עד שנת אלפיים, דביר, ת"א, 1992, עמ' 115-106.
מורטון א.ל., דברי ימי אנגליה, הקבוץ המאוחד, 1955, עמ' 184.
קולקה גיורא, חירויות הפרט והמבנה החוקתי בדמוקרטיה פדרלית, רציפות ושינוי בממשל ארה"ב, האוניברסיטה הפתוחה, 1987, עמ' 29.
שם, עמ' 38.
Bailyn Bernard, Political Experience and Enlightenment Ideas in Eighteenth Century America, AHR, 67 (1962), pp. 339-351.
קולקה גיורא, חירויות הפרט והמבנה החוקתי בדמוקרטיה פדרלית, רציפות ושינוי בממשל ארה"ב, האוניברסיטה הפתוחה, 1987, עמ' 45-40.
גוטפלד ארנון, יישום הרעיון החוקתי בארה"ב, 1800-1776, עמ' 16.
שם, עמ' 16.
גוטפלד ארנון, יישום הרעיון החוקתי בארה"ב, 1800-1776, עמ' 18,17.
שם, עמ' 21.
Bernard Bailyn,The Origins of American Politics, Alferd Knopf, N.Y. 1986, pp. 9.
Bernard Bailyn,The Origins of American Politics, Alferd Knopf, N.Y. 1986, pp. 12,13.
שם, עמ' 166
Wood Gordon S., The Radicalism of The American Revolution, Alfred and Knops, N.Y. 1992 pp. 169-197.
צ'רציל וינסטון ס., היסטוריה של העמים דוברי האנגלית, עם הספר, ת"א, כרך ג' עמ' 13.
עידן המהפכות, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 3,2,1, עמ' 36.
שם, עמ' 50-48.
Bernard Bailyn,The Origins of American Politics, Alferd Knopf, N.Y. 1986, pp. 15-22.

תגים:

מדעי · ארה · אמריקה · המדינה · מרד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא ""המהפיכה המהוללת" באנגליה ומלחמת העצמאות האמריקאית", סמינריון אודות ""המהפיכה המהוללת" באנגליה ומלחמת העצמאות האמריקאית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.