בנק ישראל-אמינות, מוניטין ועצמאות

תקציר העבודה:

בשנים האחרונות אנו עדים להופעתן של גישות חדשות, בעולם המאקרו-כלכלי, המדגישות את חשיבותם של מושגים כמו אמינות, מוניטין, עצמאות, משטר של כללים ומשטר של שיקול דעת (רשות). עד להופעתן של גישות אלו לא היה נהוג להתייחס למושגים אלה במסגרת תיאורטית כלשהי. הגישות החדשות מנסות לעגן את המושגים הללו במודל מוצק.
הגישות החדשות מעוררות עניין רב במיוחד בארצות שחוו תהליכים אינפלציוניים חמורים ותכניות לייצוב כלכלי. בניסיון לעמוד מול הבעיה נוצר מצב בו קשה היה לנתח את ההתפתחויות הללו במסגרת המודלים המסורתיים, ומכאן שיש להשלימו בבניית מסגרת תיאורטית מתאימה תוך הבנת ההיבטים הקשורים למושגים הללו. אפשר להביט על הגישות החדשות כעל המשך ל"מהפיכת הציפיות הרציונליות" שהתחוללה בעולם המאקרו-כלכלי. בתחילת ה"מהפיכה" סברו כי הציבור בונה את התנהגותו על סמך תחזיתו לגבי מדיניות שרירותית של הממשלה. הגישות החדשות מדגישות את העובדה כי הציבור בונה את תחזיתו תוך ניסיון להבין את מניעיה של הממשלה, בעוד הממשלה מצידה מנסה להשיג את מטרותיה תוך התחשבות במניעיו של הציבור ובאינפורמציה שיש בידיו. כך נוצרים יחסי גומלין (תורת המשחקים) בין הסקטור הפרטי והממשלה. יחסי גומלין אלה משפיעים, בין היתר, על אופיה של המדיניות המוניטרית ועל התפתחות האינפלציה, והאבטלה.
מסגרת יחסי הגומלין בין הממשלה לציבור יכולה להיות בעלת אופי חסר שיתוף פעולה לחלוטין, כאשר כל צד מנסה לנצל באופן מלא את המכשירים העומדים לרשותו. לחילופין יכולה הממשלה לקבוע כללים להתנהגותה ולהצהיר על התחייבויותיה לגבי מדיניות שכר או שער חליפין, למשל במסגרת עסקת חבילה.(1)
במקרה הראשון יחסי הגומלין ייטו להניב שווי משקל בלתי יעיל (לא אופטימלי), בו הממשלה אינה מצליחה להשיג את מטרותיה בתחום התעסוקה ובמקביל אינה מצליחה למנוע אינפלציה. קביעת כללי התנהגות מראש היא אחת הדרכים להימלט משווי משקל בלתי שיתופי. כמובן שמתעוררת שאלה ביחס לאמינותם של הכללים ושל התנאים היוצרים את האמינות המצופה. כאן מתעוררת שאלת תפקיד המוניטין והאמינות שהממשלה בונה לעצמה לאורך זמן באמצעות שמירה על כללי התנהגות ועל תדמיתה בעיני הציבור.
הגישות החדשות מדגישות את היתרון שבקביעת כללי התנהגות לטווח הארוך על פני אילתורים בטווח הקצר, שכן אילתורים אלה, במשטר של שיקול דעת, משפיעים גם על שיווי המשקל של הטווח הארוך.

המאמר פותח בתיאור כללי של בנק ישראל, תפקידיו ומטרותיו, על מנת לבסס את הדיון. בהמשך מתוארים שלושה מאמרים. הראשון, מאת בארו וגורדון (1983), מנתח את המשמעות והיתרון של שימוש בכללי מדיניות על פני מדיניות של שיקול דעת. השני, מאת דרזן ומאסון (1994) מנתח את ההשפעות שיש לשמירה על מדיניות מוניטרית קשוחה המתמשכת לאורך זמן על אמינות הממשלה. המאמר השלישי הוא ספרו של צוקרמן (1992) המצביע על אומדנים נוספים לבחינת עצמאות הרשויות המוניטריות. בסיכום מובאת השוואה בין הגישות השונות ודוגמאות מן העבר הקרוב במדינת ישראל.(2)

תוכן העניינים:
1. מבוא

2. תפקידי בנק ישראל ומטרותיו
בנקאי הממשלה
בנקאי ומפקח הבנקים המסחריים
המדיניות המוניטרית
המדיניות בשוק מטבע החוץ
מחקר כלכלי

3. דיון במאמרים
א. תיאוריה של מדיניות מוניטרית במודל של שיעורים
טבעיים מאת ר. בארו וד. גורדון
מודל של אבטלה ואינפלציה
מדיניות שווי משקל
תכונותיו של שווי משקל ללא חוקים
הרחבה למודל
צמיחה מוניטרית ככלי מדיניות
השפעות מתמשכות של זעזועים נומינליים
חוקים מול תבונה
מוסדות מוניטריים ובחירת מדיניות
ב. אמינות של מדיניות מול אמינות של מדינאי
מאת אץ דרזן ופ. מאסון
המודל הבסיסי
האם היסטוריה של מדיניות קשוחה תביא בהכרח
לעליה באמינות?
מסקנות
ג. אסטרטגיה, אמינות ועצמאות של בנק מרכזי
מאת א. צוקרמן

סיכום

הערות לביבליוגרפיה

ביבליוגרפיה

תגים:

מוניטרית · מדיניות · צוקרמן · דרזן · מאסון · בארו · אינפלציה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בנק ישראל-אמינות, מוניטין ועצמאות", סמינריון אודות "בנק ישראל-אמינות, מוניטין ועצמאות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.