שמות המשפחה כאבני דרך לתפיסת הזיקה בין העם היהודי לבין המסורת

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
הקדמה
א. מבוא: משמעות ותוכן לשם
א.1. אדם הראשון קורא בשמות
א.2. שינוי השם או הוספת שם לחולה
ב. נתינת שם לאיש בימי קדם
ב.1. שמות אנשים בתקופת המקרא
ב.2. שמות אנשים בתקופת בית שני והמשנה
ב.3. שמות בתקופת התלמוד והגאונים
ג. קריאת שמות משפחה בימי הביניים
ג.1. הוספת כינוי המציין מוצא או השתייכות עדתית
ג.2. הוספת כינוי המתייחס לתכונה גופנית או לתכונות אופי
ג.3. משפחות שהחזיקו בשמות משפחה כבר בימי הביניים
ד. קריאת שמות בזמן החדש
ד.1. הסיבות לקביעת שמות משפחה בעת החדשה
ד.2. אופן חלוקת השמות
ד.3. השפעת הסביבה הנכרית על קביעת שם משפחה
ה. דגמי שמות משפחה בעת החדשה
ה.1. שמות שנגזרו משמות פרטיים
ה.2. שמות שמקורם במקומות ובארצות
ה.3. שמות שנקבעו לפי משלח היד
ה.4. שמות שנוצרו על פי תכונות אופי או תכונות גוף
ה.5. מקורות מיוחדים לקביעת שמות
ה.6. שמות שנוצרו כתוצאה משיבושים לשוניים
ה.7. שמות משפחה הבנויים מראשי תיבות
ו. גלגולי שמות משפחה בישראל
ו.1. קורות משפחת אש
ו.2. משפחת שפטלוביץ
ו.3. משפחת טראוב
ו.4. משפחת ואז דיאס
ו.5. השם לכמן
ו.6. השם שרתוק
ו.7. משפחת מרגליות
ז. שמות משפחה ושמירת הדת והמסורת היהודית
ז.1. יחסם של הדתיים לבחירת שמות
ז.2. גישת ההלכה היהודית לשינוי שמות משפחה
ח. קריאת שמות יהודיים בעת החדשה
ח.1. ארץ ישראל
ח.2. התפוצות (ארצות הברית)
ט. סיכום ומסקנות
י. מראי מקום
יא.בבליוגרפיה


הקדמה:
את ההתפתחות החשובה ביותר בהסטוריה של העם היהודי אנו רואים בהופעתם של שמות משפחה - מאוחר הרבה יותר מן הקהילות הלא יהודיות בארצות השונות.
בכל תקופות שהותם של היהודים בגולה הם נבדלו, מרצון ושלא מרצון, במנהגיהם ובדתם מסביבתם הגויה. ולמעשה גם בארץ ישראל, תחת כיבושיהם של עמים שונים, חיו היהודים במבודד ובמבנה חברתי-דתי נבדל, שהשתקף ברוב המקרים בשמות שנתנו לבניהם.
ניתן לסכם את תהליך מתן השם לאדם בעם היהודי בכמה ציוני דרך מרכזיים:
1. תקופת המקרא - תיארוכים שונים ולא תמיד ודאיים - מגוון שמות שכולם נושאים משמעות רבה ואינם שרירותיים.
שלטונם הבלעדי של שמות פרטיים (ולעיתים רחוקות כינויים מתוספים), בעיקר תיאופוריים, המצביעים על קשר הדוק עם האל ומצוותיו.
2. עד ימי הביניים - תהליך איטי ומתמשך של גידול הקהילות היהודיות, התחלתה של השפעה נוכרית וחיכוך סוציולוגי ולשוני עם עמים אחרים.
התפתחות מנהג השמות הכפולים, בעיקר בתוספת שם האב, והתפתחות הוספת כינויים ממקורות שונים להבחנה בין אנשים בעלי שם זהה.
3. ימי הביניים - השפעה גדולה לסביבה הלטינית (ספרד, איטליה, פורטוגל) והתחלת אימוץ שמות משפחה של ממש. בדרך כלל נובעים שמות אלה מאותם מקורות מהם נבעו הכינויים הקדומים יותר, ומתרחשת התרחקות גוברת והולכת מן השמות התנ"כיים.
4. העת החדשה - תהליך אימוץ שמות המשפחה בעיצומו, עיקרו ורובו כתוצאה מכפיה שלטונית. כנראה שהכפיה הביאה למגמה הנגדית של רצון להתבדלות שמית מן הגויים ואימוץ שמות משפחה בעלי משמעות עברית, גם אם נהגים בלשון המקום.
5. ארץ ישראל - מגמה ציונית ולא מניעים דתיים מביאים לגל עברותים עצום של שמות משפחה בעלי צליל גלותי. את מרבית השמות קל לתרגם בשל מקורם העברי ממילא, ושמות אחרים מקורבים לעברית על ידי תרגום צליל ומשמעות. חזרה סוחפת לשפה העברית כמקור הבלעדי כמעט לשמות פרטיים ושמות משפחה חדשים, אך הפעם אינה בעלת גוון דתי כי אם גוון לאומי - ישראלי.
הגוון הדתי בשמות מסויימים נובע יותר מחזרה נוסטלגית לשמות קדומים יותר במשפחה, ולא משקף קשר הדוק עם הדת ושמירת המצוות. מצד שני אין כמעט, למעט בשנים האחרונות, אימוץ של שמות בעלי צלילים נוכריים או חסרי משמעות בשפה העברית.
6. הגולה החדשה - מרבית יהודי הגולה כיום מתאימים את שמותיהם המקוריים לצלילן של השפות בארצות מגוריהם, אך ישנם גם המאמצים שמות שאינם בעלי משמעות עברית, וכמובן לא תיאופורית. הקשר בין דינמיקת בחירת השמות ליהודים בגולה לבין הדת והמסורת היהודית מתבטא בכך שקהילות דתיות וחרדיות נוטות באופן ברור יותר לשמור על שמות עבריים ואף על צלילם העברי של שמותיהם.
במובן זה מחזירה ההתבוללות, והפעם מרצון, את תהליך החזרה לשמות עבריים (בדמות שמות משפחה) לתקופות קודמות, שבהן נאלצו היהודים לקבל על עצמם שמות חסרי צליל עברי....

מתיאור כרונולוגי, הסטורי-סוציולוגי, זה אפשר להסיק על משמעותו ותפקידו של שם האדם בקשר שבינו ובין אלוהיו. עד לתקופת האמנסיפציה, שבה החלה ההתבוללות הגדולה של היהודים בגולה (למעט עידן המומרים מכפיה), היתה החברה היהודית חברה דתית מאוד. גם אם צרכי הקהילה וההתפחויות החברתיות מסביב דרשו התייחסות מחודשת לאופי השמות בהם נקרא האדם, עדיין ביטא השם ברוב המקרים את הקשר היהודי. בנקודה זו ראוי לציין, כי השמות הפרטיים נשאו תמיד את "משא" הדת, ואילו שמות המשפחה שהופיעו אחר כך היו מגוונים וחופשיים יותר מבחינת מקורותיהם. חדירתם של השמות הפרטיים על עולם הכינויים ושמות המשפחה (קריאת שם המשפחה על שם האב למשל) החדירה גם בשמות אלה את המימד התיאופורי ואת הביטוי הדתי.

מקורות:

ארזי, א., 1982, ואלה שמות בני ישראל, הוצ' לשרשים, תל אביב.
אריכא, י.א., תשי"ד, "שינוי שם משפחה", לשוננו לעם, מחזור ה', קונטרס ט'-י', אלול, תשי"ד.
ארנון, י., תשנ"ה, "עברות שמות המשפחה אצל יהודי תימן בשנים 1947-1957", לשוננו לעם, כרך כו', 59-60, עמ' 196-226.
בן עזרא, ע., תשל"ב, "שינויי שמות המשפחה של יהודים בארצות הברית", ידע עם, טז', תשל"ב.
ברילינג, ד., תשי"ד, "ואלה שמות בני ישראל", ידע עם, כרך ב', תשרי, תשי"ד, ע' 13.
ברילינג, ד., תש"ח, "על שמות היהודים", ידע עם, שבט, תש"ח, עמ' 8-9.
דותן, א., תשי"ד, "על שינוי שמות משפחה", לשוננו לעם, מחזור ה', קונטרס ח', סיון, תשי"ד, עמ' 17-21.
טראוב, פרקים בתולדות משפחת טראוב.
יום טוב, ל., תש"ט, "שרתוק - שם עברי", ידע עם, ג'-ד', טבת, תש"ט, ע' 25.
מוניץ, ש., תשמ"ט, שמות בני אדם - מנהג והלכה, חיבור לתואר מוסמך, אונ' בר אילן.
רוזן, ד., תשמ"ב, באהלי שם, הוצ' דפוס אופסט ש. מונזון, י-ם.
שטאל, א., תשמ"ז, שמות משפחה יהודיים, ת"א.
שפטלוביץ, א., 1990, ההיסטוריה של משפחה יהודית, הוצ' דפוס המכפיל, ירושלים.
Jeffreys, L.D., 1906, Ancient Hebrew Names, Ballantyne Hanson Co., London
Kaganoff, B.C., 1978, A Dictionary of Jewish Names And Their History, Schocken Books, New York

תגים:

יהודים · גולה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שמות המשפחה כאבני דרך לתפיסת הזיקה בין העם היהודי לבין המסורת", סמינריון אודות "שמות המשפחה כאבני דרך לתפיסת הזיקה בין העם היהודי לבין המסורת" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.