הדרכים הרומיות

תקציר העבודה:

הדרכים הרומיות

תוכן העניינים

1. מבוא - הדרכים הרומיות
2. האספקטים הכרוכים בבניית הדרכים הרומיות.
3. אבני המיל.
4. דרכים ראשיות בשרון בתקופה הרומית - ממצאים ושחזור התוואי.
5. מסקנות מהממצאים.
6. הדרכים הרומיות לירושלים - התפתחות היסטורית.
7. סיכום.
8. ביבליוגרפיה.

מבוא
הרומאים ראו בתחבורה מרכיב מרכזי במערכת השלטון שלהם, משום כך השקיעו
את מיטב האמצעים והידע הטכנולוגי שעמדו לרשותם בבניית רשת כבישים,
שכיסתה את כל האימפריה. הסיבות לכך היו צבאיות ואדמיניסטרטיביות:
1. לאפשר העברה מהירה של יחידת צבא אל שדות המערכה במקרה של מלחמה או
מרד.
2. להבטיח קשר יעיל בין מוסדות המנהל השונים בימי שלום ורגיעה. תוצאה
מישנית של סלילת הכבישים הייתה התפתחות התעבורה האזרחית על היבטיה
השונים, ובייחוד התפתחות הכלכלה סלילת הדרכים בארץ ישראל במתכונת של
כבישים רומיים החלה, כפי הנראה, כבר במאה הראשונה לספירה, ואולי אף במאה
הראשונה לפני הספירה, אבל סלילת הדרכים נפוצה בעיקר מאז תקופת המרד הגדול,
המחצית השניה של המאה הראשונה לספירה, ואולי אף במאה הראשונה לפני
הספירה, אבל סלילת הדרכים נפוצה בעיקר מאז תקופת המרד הגדול, המחצית
השניה של המאה הראשונה ואילך. במאה השלישית לספירה, כבר הייתה רשת
הדרכים מושלמת בעיקרה, ולא נותר אלא לדאוג לאחזקתה ולשיפורה, ואכן, כמה
מהדרכים הסלולות המשיכו לשמש גם בתקופה הביזאנטית ואפילו בתקופה הערבית
הקדומה.

התחבורה היבשתית בתקופה ההיא סבלה ממגבלות לא מעטות. מהירות התנועה
הממוצעת הייתה בערך 30 ק"מ ליום. עגלה רגילה יכלה לשאת מטען שמשקלו חצי
טונה לכל היותר. קפיצים לבלימת זעזועים עדיין לא היו בנמצא ונסיעה בכרכרה
גרמה סבל רב למשתמשים בה. למרות זאת התנהלה בכבישים הרומיים תעבורה
ענפה ודינמית ובהיקף שלא נודע כמוהו לפני כן, וגם לאחר מכן, עד העת החדשה.

הדרכים הרומיות הן אחת העדויות המרשימות ביותר לרמתה הגבוהה של תרבותה
החומרית של ארץ ישראל בתקופה הרומית הן מבחינת רמתה הטכנולוגית והן
מבחינת היקפה. אורך הכבישים הראשיים בפרובינקיה יהודה שסללו הרומים מרפיח
ובאר שבע צפונה היה כ1000 - מליון (כ1500, - ק"מ) . יש להדגיש, שמערך כבישים
כולל, מלבד האלמנטים השייכים במישרין לכבישים - כגון גשרים, קירות תמך,
פעולות חציבה וכו' גם את כל המרכיבים המאפשרים תחבורה תקינה: תחנות דרכים
ופונדקים, בארות ובריכות אגירה, תחנות משמר ומגדלי שמירה, אבני מיל ומבנים
ממלכתיים אחרים. ניתן להסיק מכך שמערך הדרכים הרומיות היה המפעל החשוב
ביותר של המנהל הקיסרי בארץ ישראל.

הכבישים בארץ ישראל נסללו ברובם תוך כדי הפעולות הצבאיות שניהל השלטון
הרומי נגד הישוב היהודי, שלא השלים עם ממשל זר, או בעקבות השלבים השונים
של ארגון השלטון הקיסרי בארץ. ואכן, מערך הדרכים הרומיות בארץ ישראל לא קם
בבת אחת אלא הלך והתגבש בהדרגה, ורק מימי המרד הגדול ואילך החל להתפתח
בתנופה. עד אז הוסיף המנהל הרומי להשתמש בדרכים מימי הורדוס ומן התקופות
שלפני כן. המקורות ההיסטוריים אינם מזכירים שום פעולות הקשורות בסלילת
דרכים ובתחזוקתן מלפני פרוץ המרד בשנת 66 לספירה. מכאן ניתן להסיק שהנושא
לא היה בראש מעייניהם של הנציבים הרומיים. מהמקורות התלמודיים, לעומת זאת,
ניתן ללמוד כי בתקופה שלפני המרד היו אלה דווקא מוסדות ההנהגה היהודית
שהשקיעו מאמצים רבים בתיקון הדרכים לירושלים, במגמה להקל על עולי הרגל
שעלו לעיר הקודש בשלוש הרגלים. עם פרוץ המרד הגדול השתנה המצב לגמרי. אנו
למדים מכתבי יוסף בן מתתיהו כי בעקבות זה רוכב בפטולומיאוס (עכו) צבא אדיר,
שכלל שלושה לגיונות, עשרים ושלושה גדודי רגלים, ששה גדודי פרשים ויחידות עזר
נוספות ששלחו אגריפס ומלכי קומאגנה, אמסה והנדאטים - בסך הכל ששים אלף
איש.

מקורות:

אילת והערבה, ירושלים 1995 עמ' 209.
2. אבני מיל שנמצאו בארץ, הכתובות בלטינית (ובשלושה מהן גם ביוונית) ושחזור הכתובת רול ישראל: "מערך הדרכים הרומיות בארץ ישראל" קדמוניות רבעון לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא, ט' 3 - 2 1977 עמ' 46 - 47.
3. כביש עכו קיסריה אבן מיל עם כתובת מימי ספטימוס סווריוס, שני מילים מקיסריה, ותוואי הדרך החצוב בכורכר.
רול ישראל, איילון איתן "דרכים ראשיות בשרון בתקופת הרומיות והביזאנטית.
ישראל עם וארץ, ד' (22) תל - אביב, 7 - 1986 עמ' 149.
4. הקטע של מפת פויטינגר המתאר את חלקה הדרומי על ארץ ישראל בוארה מצרימה,
רול ישראל, "מערך הדרכים הרומיות בארץ ישראל קדמוניות - רבעון לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא, ט' 3 - 2 , 1977.
5. כביש קיסריה - אנטיפטריס ; נבי ימין - תחנת דרכים קדומה. מלפנים - בית מרחץ רומי ובריכות ביזאנטיות. במרכז - באר אנטיליה קדומה. מאחור - הקבר הקדוש.
רול ישראל, איילון איתן "דרכים ראשיות בשרון בתקופה הרומית והביזאנטית
ישראל עם וארץ, ד' (22) תל - אביב , 7 - 1986 עמ' 153.
6. אבן המיל שנמצאה ממערב לגבעת עדה, תעתיק הכתובת, והנוסח המוצע להשלמתה.
רול ישראל, איילון איתן, דרכים ראשיות בשרון בתקופה הרומית והביזאנטית
ישראל אם וארץ, ד' (22) תל - אביב , 7 - 1986 עמ' 156.
7. דגם סכימטי של מערכת הכבישים בשרון בתקופה הרומית - ביזאנטית.
שרטט - אראל גלבוע.
"רול ישראל, איילון איתן : "דרכים ראשיות בשרון בתקופות הרומית והביזאנטית"
עמ' 159.
8. צרכי תחבורה מיפו לירושלים בתקופה הרומי והביזאנטית.
רול, ישראל "צרכי התחבורה מיפו לירושלים בתקופה הרומית והביזאנטית"
ספר זאר וילנאי (קובץ) כרך ב' ירושלים 1987, עמ' 123.
ביביליוגרפיה
עברית
1. איילון איתן, רול ישראל "דרכים ראשיות בשרון בתקופות הרומית והביזאנטית"
ישראל עם וארץ, 3 (22) תל - אביב 7 - 1986 (איילון).
2. איילון איתן, רול ישראל "שיטות סלילה ובחירת תוואי בכבישים רומיים במערב הר שומרון" מעלות קדומים לישראל, תל - אביב 1988 (איילון 1).
3. צפריר יורם ארץ ישראל מחורבן בית II עד הכיבוש המוסלמי - המימצא הארכיאולוגי והאמנותי, ירושלים 1986.
4. רול ישראל, "מפת הכבישים הרומיים הממלכתיים בארץ ישראל, בנגב ובעבר הירדן" אילת והערבה, ירושלים, 1995. (רול 1).
5. רול ישראל, "מערך הדרכים הרומיות בארץ ישראל" קדמוניות - רבעון לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא, ט' 2 - 3 1977. (רול 2).
6. רול ישראל, "צרכי התחבורה מיפו לירושלים בתקופה הרומית והביזאנטית"
ספר זאב וילנאי (קובץ) כרץ ב', ירושלים, 1987 (רול 3).
אנגלית
1. Fischer Moshe, Isaac Benjamin, Roll Israel
Roman Roads in Judaea II - The Jaffa Jerusalem Roads, Bar International Series 628 1996.
ה ע ר ו ת
1. רול, ישראל. "מפת הכבישים הרומים הממלכתיים בארץ ישראל, בנגב ובעבר הירדן אילת והערבה, ירושלים, 1995, עמ' 207. להלן: רול 1
2. צפריר, יורם "ארץ ישראל מחורבן בית II עד הכיבוש המוסלמי - הממצא הארכיאולוגי והאמנותי, ירושלים 1986. עמ' 47. להלן: צפריר.
3. שם.
4. רול 1, שם.
5. במספר זה לא נכללו הדרכים שנסללו ממזרח לירדן. ראה נספח 1.
6. רול, ישראל "מערך הדרכים הרומיות בארץ ישראל", קדמוניות - רבעון לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא, ט' 3 - 2 1977. להלן: רול 23.
7. שם, 39.
8. מלח' ג: ז: ג: בתרגומו של שמחוני, שם, עמ' 40.
9. שם ג: ו: ב. שם.
10. שם, עמ' 41.
11. שם.
12. שם.
13. שם, עמ' 43 - 42.
14. רול 1 עמ' 207 - 208.
15. רול 2, עמ' 48.
16. צפריר, עמ' 53 רול 2 מצוין שגבה האבנים 2.50 - 1.50 ושקצות הגליל מעוטרים לעיתור בכרכוב.
17. רול 2, עמ' 48
18. שם.
19. צפריר, עמ' 53.
20. רול 2, עמ' 49.
21. רול, ישראל. "צרכי התחבורה מיפו לירושלים בתקופה הרומית והביזאנטית" ספר זאב וילנאי (קובץ) כרך ב', ירושלים, 1987 עמ' 121 להלן: רול 3.
22. רול, ישראל. איילון, איתן. "דרכים ראשיות בשרון בתקופות הרומיות והביזאנטית" ישראל עם וארץ, ד' (22) תל אביב 7 1986-. עמ' 150. להלן: איילון.
23. מפת פויטינגר - מפה מיוחדת במינה, המתארת בפרוטרוט את רשת הכבישים של האימפריה הרומית, מביאה את שמותיהם של הערים והתחנות החשובות ומציינת את המרחק ביניהן. מפה זו נודעה ברבים משנרכשה בראשית המאה הט"ז ע"י המלומד קונארד פויטינגר. היא צוירה במאה הי"ג על ידי נזיר אלמוני מקולמאר בצרפת. היתה זו העתקה של
מפה שצוירה כנראה, במאה הרביעית לספירה, אך בחלקה הגדול היתה מבוססת על נתונים קדומים יותר. בכל הנוגע לארץ ישראל משקפת מפת פויטינגר מציאות מהתקופה האנטונינית כלומר, המחצית השניה של המאה השניה לספירה. רול 2 עמ' 42, ראה נספח 4.
24. איילון, עמ' 151.
25. שם, עמ' 152.
26. שם, עמ' 153.
27. צד ש' אפלבאום ש' תשל"ג "הדרך הרומית מאנטיפטריס לקיסריה" התקופה הרומאית בארץ ישראל עמ' 242 בתוך: איילון, עמ' 153.
28. מלאכת התיעוד של הכבישים הרומיים ושל אבני המיל שהוצבו לאורכם הגיע לשיא במאה הקודם עם הסקר הבריטי על ארץ ישראל, במסגרתו הצליחו קונדר וקיצ'נר ליצור תמונה מקיפה, מפורטת ואמינה של מערך הדרכים הרומיות שממערב לירדן. רול 1 עמ' 208.
29. אילון, עמ' 154.
30. שם.
31. איילון, עמ' 156.
32. שם, עמ' 157.
33. שם.
34. שם, עמ' 158.
35. שם.
36. שם, עמ' 147.
37. שם.
38. שם, עמ' 159.
39. רול ישראל, "שיטות סלילה ובחירת תוואי בכבישים רומיים במערב הר שומרון" איתן איילון בתוך: מעלות קדומים לירושלים, ת"א 1988 להלן: איילון 1.
40. Fischer Mose, Isaac Benjamin, Roll Israel
Roman Roads in Judaea II - The Jaffa Jerusalem Roads.
TEMPVS REPARATUM BAR International Series 628 1996.
להלן: Fischer.
41. שם, עמ' 6.
42. שם.
43. איילון, עמ' 159.
44. Fischer , עמ' 7.
45. שם, עמ' 8.
46. שם, עמ' 64 - 61.
47. שם, עמ' 64 - 67.
48. רול 3 עמ' 124 - 125.
49. שם, עמ' 125.
50. רול ואיילון 1 חקרו את שיטת הסלילה ובחירת התוואי במערב הר שומרון ע"י ביצוע חתכים בשלושה כבישים. השלב הראשון של העבודה בוצע ע"י כלי מיכני כבד שחפר את החתך לרוחב הכביש ושוליו, עד הסלע הטבעי.
החתך נוקה בעבודת ידיים ונלקחו חרסים מתוך המילוי שנמצא מתחת לריצוף כדי לסייע בתיארוך סלילתו. מסקנות החוקרים הן שניתן להצביע על שיטה אחידה למדי בסלילת הכבישים הרומיים באיזור הנחקר. השיטה דומה במידה רבה לעיקרון של בנית טרסות חקלאיות באותם האיזורים: ניקוי פני הסלע והנחת מילוי אבנים הנשען על קיר תמך
בנוי אבני גוויל איפשרו חילחול וזרימה חופשית של מי נגר שאילולא כן היו סוחפים את הסוללה. שיטה זו בחתכים רומיים שבוצעו בכבישים רומיים נוספים בארץ ישראל והיא מצביע על אחידות מרשימה בשיטת הפעולה של סוללי הכבישים הרומיים.
51. רול 2, עמ' 49.
רול, ישראל. "מפת הכבישים הרומים הממלכתיים בארץ ישראל, בנגב ובעבר הירדן אילת והערבה, ירושלים, 1995, עמ' 207. להלן: רול 1
צפריר, יורם "ארץ ישראל מחורבן בית II עד הכיבוש המוסלמי - הממצא הארכיאולוגי והאמנותי, ירושלים 1986. עמ' 47. להלן: צפריר.
שם.
4 רול 1, שם.
5 במספר זה לא נכללו הדרכים שנסללו ממזרח לירדן. ראה נספח 1.
6 רול, ישראל "מערך הדרכים רומיות בארץ ישראל", קדמוניות - רבעון לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא, ט' 3-2 1977. להלן: רול 2.
7 שם, 39.
8 מלח' ג: ז: ג: בתרגומו של שמחוני, שם, עמ' 40.
9 שם ג: ו: ב. שם.
10 שם, עמ' 41.
11 שם.
12 שם.
13 שם, עמ' 43-42
14 רול 1 עמ' 207 - 208.
13
15 רול 2, עמ' 48.
16 צפריר, עמ' 53 רול 2 מצוין שגבה האבנים 2.50 - 1.50 ושקצות הגליל מעוטרים לעיתים בכרכוב.
17 רול 2, עמ' 48
18 שם
19 צפריר, עמ' 53.
20 רול 2, עמ' 49.
21 רול, ישראל. "דרכי התחבורה מיפו לירושלים בתקופה הרומית והביזאנטית" ספר זאב וילנאי (קובץ) כרך ב', ירושלים, 1987 עמ' 121 להלן: רול 3.
22 רול, ישראל. איילון, איתן. "דרכים ראשיות בשרון בתקופות הרומיות והביזאנטית" ישראל עם וארץ, ד' (22) תל אביב 1986-7. עמ' 150. להלן: איילון.
23 מפת פויטינגר - מפה מיוחדת במינה, המתארת בפרוטרוט את רשת הכבישים של האימפריה הרומית, מביאה את שמותיהם של הערים והתחנות החשובות ומציינת את המרחק ביניהן. מפה זו נודעה ברבים משנרכשה בראשית המאה הט"ז ע"י המלומד קונארד פויטינגר. היא צוירה במאה הי"ג ע"י נזיר אלמוני מקולמאר בצרפת. היתה זו העתקה של מפה
שצוירה כנראה, במאה הרביעית לספירה, אך בחלקה הגדול היתה מבוססת על נתונים קדומים יותר. בכל הנוגע לארץ ישראל משקפת מפת פויטינגר מציאות מהתקופה האנטונינית כלומר, המחצית השניה של המאה השניה לספירה. רול 2 עמ' 42, ראה נספח 4).
24 איילון, עמ' 151.
25 שם, עמ' 152
26 שם, עמ' 153.
27 צד ש' אפלבאום ש' תשל"ג "הדרך הרומית מאנטיפטריס לקיסריה" התקופה הרומאית בארץ ישראל עמ' 242 בתוך: איילון, עמ' 153.
28 מלאכת התיעוד של הכבישים הרומיים ושל אבני המיל שהוצבו לאורכם הגיע לשיא במאה הקודם עם הסקר הבריטי על ארץ ישראל, במסגרתו הצליח קונדר וקיצ'נר ליצור תמונה מקיפה, מפורטת ואמינה של מערך הדרכים הרומיות שממערב לירדן. רול 1 עמ' 208.
29 אילון, עמ' 154.
30 שם.
31 איילון, עמ' 156.
32 שם, עמ' 157.
33 שם.
34 שם, עמ' 158.
35 שם
36 שם, עמ' 147.
37 שם.
38 שם, עמ' 159.
39 "רול ישראל, שיטות סלילה ובחירת תוואי בכבישים רומיים במערב הר שומרון" , איתן איילון בתוך: מעלות קדומים לירושלים, ת"א 1988 להלן: איילון 1.
40 Fischer Mose, Isaac Benjamin, Roll Israel
Roman Roads in Judaea II - The Jaffa Jerusalem Roads.
TEMPVS REPARATUM BAR International Series 628 1996.
41 שם, עמ' 6.
42 שם.
43 איילון, עמ' 159.
44 Fischer , עמ' 7.
45 שם, עמ' 8.
46 שם, עמ' 64 - 61.
47 שם, עמ' 64 - 67.
48 רול 3, 124 - 125.
49 שם, עמ' 125.
50 רול ואיילון 1 חקרו את שיטת הסלילה ובחירת התנאי במערב הר שומחן ע"י ביצוע חתכים בשלושה כבישים. השלב הראשון של העבודה בוצע ע"י כלי מיכני כבד שחפר את החתך לרוחב הכביש ושוליו, עד הסלע הטבעי.
החתך נוקה בעבודת ידיים ונלקחו חרסים מתוך המילוי שנמצא מתחת לריצוף כדי לסייע בתיארוך סלילתו. מסקנות החוקרים הן שניתן להצביע על שיטה אחידה למדי בסלילת הכבישים הרומיים באיזור הנחקר. השיטה דומה במידה רבה לעיקרון של בנית טרסות חקלאיות באותם האיזורים: ניקוי פני הסלע והנחת מילוי אבנים הנשען על קיר תמך
בנוי אבני גוויל איפשרו חילחול וזרימה חופשית של מי נגר שאילולא כן היו סוחפים את הסוללה. שיטה זו בחתכים רומיים שבוצעו בכבישים רומיים נוספים בארץ ישראל והיא מצביע על אחידות מרשימה בשיטת הפעולה של סוללי הכבישים הרומיים.
51 רול 2, עמ' 49.
4

תגים:

כבישים · תחבורה · לוגיסטיקה · ארכיאולוגיה · רומא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הדרכים הרומיות", סמינריון אודות "הדרכים הרומיות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.