בעיית הקיזוז

תקציר העבודה:

בעיית הקיזוז

תוכן העניינים:
הקדמה
מהותו של מוסד הקיזוז
קיזוז על-פי המשפט העברי
סוגים שונים של חיובים במשפט העברי
התנאים לקיזוז חובות
התפתחות דיני הקיזוז בשיטות השונות
התפתחות דיני הקיזוז בישראל
קיזוז לעניין פשיטת רגל
טענת קיזוז נגד זכות שטרית
הערות שוליים


הקדמה
בעיית הקיזוז אינה מוסדרת במפורש בפקודת השטרות. דיני הקיזוז עצמם לא נתייחדו לדיני השטרות ואין הם מטפלים ביסוד הסחרות בשטר. מסגרת דיני הקיזוז אינה חלה על השטר כמסמך סחיר אלא מתיחסת אליו בתכונתו כחיוב. דרך הפתרון הנראית לנו היא למצוא את התשובה העקרונית במסגרת הדין הכללי, המסדיר את דיני הקיזוז.
טענת קיזוז אינה אפשרית בד"כ בין צדדים קרובים במסגרת תביעה שטרית. רק כאשר יפעל הקיזוז כלפי עיסקת היסוד, במסגרת נסיבות מסויימות ובכפוף לתנאים שונים, תוכל הטענה להישמע . העובדה שכישלון תמורה בלתי קצוב והפרות אחרות של החוזה המגלם את עסקת היסוד מהוות טענות הגנה טובות בקביעה חוזית בין הצדדים
הסמוכים ואינן מהוות טענות הגנה בתביעה על-פי השטר, מלמדת אותנו כי לעניין זה אין דין החוזה כדין השטר. על-פי ההלכות יש לשלול ההכרה בקיזוז כטענת הגנה בתביעה שטרית. זה הדין, אפילו נובע החוב הנטען לקיזוז מן החוזה המקורי (עסקת היסוד) ועל אחת כמה וכמה אם מקורו של חוב כזה בעסקה אחרת כלשהי בין הצדדים
הקרובים. רמז לכך ניתן למצוא באחד מפסקי הדין של בית-המשפט העליון בו דחה טענת קיזוז נגד תביעה שטרית. בפסיקה האנגלית נמצא סיוע חשוב לעניין זה. הקיזוז הסטטוטורי שהוגבל בשעתו רק לחוב כספי קצוב (DEBT) בין אותם צדדים, בנוגע לאותה זכות, הורחב באופן שנשוא הקיזוז כלפי חוב קצוב יכול להיות גם תביעת פיצויים בלתי קצובה מראש הנובעת מאותה עסקה49).) אף על פי כן הפסיקה האנגלית הבחינה בין חוזה לשטר וקבעה דין אחר בכל הנוגע לעסקה השטרית. ההלכה שנקבעה היא כי לא ניתן לקזז חוב הנובע מהפרת החוזה נשוא העסקה השטרית כנגד השטר אפילו החוב הניתן עולה על סכום השטר, אלא בנסיבות מיוחדות. ההלכות הנוגעות לכישלון תמורה בלתי קצוב בנוגע לתביעה שטרית יחולו לא רק בדרך ההקש, אלא גם בדרך של קל וחומר על טענת קיזוז של חוב כזה. גם לשון החוק תומכת מסקנה זו.
שלילת קיזוז של חוב בלתי קצוב כלפי תביעה שטרית מעוגנת גם בטעם נוסף שענינו פגיעה בסדרי הדין. ראה בעניין זה את פסיקת השופטת בן-פורת בעניין ס.ט.ס אלקטרוניקה.

מקורות:

כלומר, מי שנזקיו גדולים יותר, משלם רק את היתרה שלאחר הקיזוז. בתחום חיובים שלא מתחום הנזיקין, לא הוזכר המוסד קיזוז בתקופת המשנה במפורש. אומנם קיימת משנה קדומה הדנה בחיובים הדדיים הנובעים מהלוואה, אך שם מדובר במקרה שבו אחד הצדדים מתכחש לעצם קיום החוב.(6) במשפט העברי הודגש הנימוק של היגיון ותועלת
בנוגע לקיזוז, דבר זה משתקף במשפט: "הפוכי מטרתא למה לי", ומכאן נובע שאם יש תועלת לאחד הצדדים או לשניהם בפעולת גבייה כפולה, לא חל דין הקיזוז. רש"י מפרש זאת בדרך של משל: "הנושא שני מרצופין של עור ומשאן שווה, מה יתרון לו להפוך של ימין לשמאל, ושל שמאל לימין".(7)
סוגים שונים של חיובים במשפט העברי:
א. חיוב ממון וחיוב כלים: ע"פ ההלכה דין קיזוז אינו חל רק במקרה ששני החיובים הם חיובים שבממון, אלא שהוא חל גם במקרה שחיוב אחד הוא ממון והשני הוא כלים (דבר ערך שאינו פיסקאלי).
ב. קיזוז חיובים הנובעים מעסקאות שונות ומעסקאות מסוגים שונים: ע"פ המשפט העברי אין הבדל ביו חיובים הנובעים מעסקה אחת או מעסקאות שונות. סוגיה זו משתקפת מההלכה של רב ששת: "זה לווה מזה מנה, וזה לווה מזה מאתיים...יוציא מנה כנגד מנה".(8) ומכאן שדין הקיזוז חל כאן למרות ששני המלוות הנ"ל עסקאות שונות הן
והקשר נוצר בשעת הקיזוז ולא בשעת קבלת המלוות. במשפט העברי מבדילים גם בין חיובים הנובעים מעסקאות שונות, כשגם כאן הקיזוז תקף. דין זה בא לידי ביטוי במשנה זו: "המוציא שטר חוב על חברו והלה הוציא שמכר לו את השדה...(9)- אחד הוציא שטר הלוואה והשני הוציא שטר מכירה.
ג. קיזוז חיובים בלתי שווים בסכומיהם: המשפט העברי אינו מבדיל בין חובות שווים בסכומיהם לבין חובות בלתי שווים. בירושלמי נאמר: "זה לווה מזה מנה וזה לווה מזה מאתיים...יוציא מנה כנגד מנה".(10)
התנאים לקיזוז חובות:
א. שני החובות ברורים: בין ששני הצדדים מודים בכך באופן עצמאי, ובין שעובדת החיוב מוכחת מכורח הנסיבות. כלל נוסף בהלכה הינו שאם אחד מבעלי החובות לא השתמש בזכותו לנכות את חיובו מהחיוב שכנגד של בעל החוב האחר, ללא סיבה מוצדקת, יכול בעל החוב האחר לטעון שהחיוב לא היה קיים כלל, או שהוא כבר נפרע. כפי שנאמר
במסכת כתובות: "שניים שהוציאו שטר חוב זה על זה, אדמון אומר: אילו הייתי חייב לך, כיצד אתה לווה ממני..."(11)
ב. התנאי שזמן פרעונם של שני החובות הגיע: בעלי החובות אינם יכולים לקזז חובותיהם זה מזה, אלא אם כן, זמן הפרעון של שני החובות הגיע. בנושא זה אמר בעל תוספת ריד: "זה גובה שטר חובו בזמנו, וזה גובה שטר חובו בזמנו".- ואם זמן פרעון אחד החובות קודם לזמן פרעון החוב שכנגד, יחכו שני בעלי החובות עד שיגיע זמן
הפרעון של החוב השני. "זה יעמוד בשלו וזה יעמוד בשלו...".(12)
ג. התנאי שבעלי החובות יהיו שווים בנכסיהם:
1. קרקעות בעלי החובות אינן שוות.
2. מלווה בע"פ ומלווה בשטר. כאשר בעלי החובות אינם שווים בנכסיהם, וכתוצאה מכך, לאחד הצדדים מופקת תועלת בכך שבית-הדין יגבה את חובו של כל אחד מהם מנכסיו של השני, לא מעכבים את הקיזוז אלא שבית-הדין עוסק בגבית החובות.
ד. העברת החוב לאדם שלישי:
1. קיזוז חוב נגד חוב השותפות (13).
2. העברת חוב ליורשים (14). הגאונים גם פסקו שבעל חוב יכול לגבות חובו גם ממטלטלין וזאת מפסיקת הטור.(15)
3. מכירת חוב לאדם אחר: לדעת הרא"ש, הקיזוז יכול להיעשות בין בעל חוב האחד והקונה (או זה שקבל במתנה את החיוב) של בעל החוב השני ואף בין הקונים של שני בעלי החובות.(16) זאת בתנאי ששני החובות יהיו ברורים כל צרכם כדבריו של סמ"ע.(17)
4. הקניית חוב לאדם אחר בשעת יצירת החיוב: ע"פ פסיקת הר"י טבק: אם הוסכם בין בעל החובות שחיובו של אחד מהם יועבר לאדם שלישי, אין דין קיזוז בין בעל חוב זה ולבין מי שהחיוב הוקנה לו.(18)
5. קיזוז בין ערב של מלווה לבין לווה: ע"פ פסיקת הר' צבי אשכנזי, כאשר המלווה הראשון מכר את שטר החוב לצד שלישי, הוא אינו רשאי לבוא בטענות אל הלווה הראשון. המלווה הראשון שקול לערב ואילו הלווה הראשון הוא לווה גמור.(19)
תביעת קיזוז: ע"פ המשפט העברי אין הקיזוז בא באופן אוטומטי, אלא ע"י תביעה בבית-דין, שכן המשפט העברי רואה בקיזוז מוסד דיוני.
התפתחות דיני הקיזוז בשיטות השונות
דיני הקיזוז, כפי שהם מופיעים כיום בשיטות משפט שונות, מהווים תוצאה של התפתחות משפטית משך מאות בשנים שמקורם במשפט הרומי במיוחד, בו דיני הקיזוז מושתתים על רקע מוסרי. הקיזוז הקונטיננטלי הוא כלל מהותי לפיו פוקעים חיובים הדדיים. הקיזוז המהותי מתרחש בדין הצרפתי ובדין האיטלקי ברגע שמתקיימים התנאים המתאימים
ללא צורך בפעולה של מי מהצדדים ואפילו ללא ידיעתם. לעומת זאת, במשפט הגרמני למשל, מותנה הקיזוז במתן הודעה מצד אחד למשנהו. ביסוד הקיזוז עומדים שיקולי השכל הישר, לפיהם אין זה הגיוני לדרוש מאדם לשלם לרעהו סכום כסף אותו הוא יוכל לגבות מיד לאחר מכן, ואין זה צודק לדרוש זאת ממנו כאשר רעהו משתמט מתשלום חובו.
א. שיטה שלפיה הקיזוז נוצר מכוח החוק: נתקבלה ע"י הקודכס האזרחי של צרפת וע"י מס' חוקים ההולכים בעקבותיו- ברזיל, איטליה, מצרים, אוסטרליה. לפי השקפה זו הקיזוז הינו דרך של פקיעת החוב בהסדר מהותי ולא דיוני. החוק הוא הקובע את הסילוק הכפול של החובות ההדדיים.
ב. שיטה שלפיה הקיזוז מופעל ע"י הודעה: המחוקק הגרמני קבע את שיטת ההודעה שלפיה זכאי כל צד, מבלי קשר עם שום תביעה שהיא, להודיע לצד השני על רצונו לקיים את הקיזוז
ג. שיטה שלפיה הקיזוז נעשה ע"י בית-המשפט: קיזוז בדרך דיונית בולט במיוחד בארצות האנגלו-סכסיות. באנגליה נוצרה טענת קיזוז דיונית השוללת כל יסוד מהותי. המחוקק העניק לביהמ"ש סמכות לדון בשעת בירור התביעה העיקרית, גם בתביעת הנתבע כלפי התובע, הן בתביעה שבדין והן בתביעה שביושר, בכל אותם המקרים שבהם היה הנתבע
רשאי לתבוע את המגיע לו בתביעה נפרדת. ע"י המושג הSET OFF- שהוא הקיזוז של השיטה האנגלית החדיר החוק האמור למערכת סדרי הדין את התביעה שכנגד המהווה תרופה דיונית מובהקת. טענת הSET OFF- כפי שנקבעה באנגליה, נתקבלה ברב מדינות ארה"ב אולם עם שינויים.(20) התחיקה האמריקאית מכירה למעשה בגוונים שונים של קיזוז
ותביעות נגדיות, כגון:
Counter Claim Set Off StatutRecopment Pea in .Recommention (21)
התפתחות דיני הקיזוז בישראל
לגבי המצב בארץ, באמצע שנות השישים החל תהליך חקיקה בשלבים של סוגיות שונות במשפט האזרחי, כאשר החוקים החדשים נועדו להחליף את הדין הקודם שהיה מבוסס בעיקר על המשפט העותומאני והאנגלי. התפתחות זו באה לידי ביטוי בפסק-דין מנחה בעניין קניגסוהפר בו פסק השופט אגרנט כי הקיזוז היא זכות מהותית ועל כן אינו יכול
להיות מוענק מכוח הוראה של סדרי-הדין, עוד הוא קבע כי אין להכיר בטענת קיזוז אלא אם היא מעוגנת בחוק או בהסכם בין הצדדים, שכן בתקופה זו עדיין לא באה לידי ביטוי דעתו של המחוקק הישראלי בנוגע לדיני הקיזוז.(22)
כיום, החקיקה האזרחית החדשה שינתה מצב זה ומכירה בזכות הקיזוז בשתי רמות: א. ברמה הכללית: סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) וסעיף 20 לחוק החוזים תרופות.
ב. ברמה הספציפית: ס"ע 13 לחוק השליחות, ס"ע 10 לחוק השומרים, ס"ע 36,26 לחוק המקרקעין, ס"ע 25 לחוק השכירות והשאילה, ס"ע 32 לחוק המכר.
ההוראה המרכזית החלה על כל דיני החיובים מצויה בסעיף 53 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973. על-פי החוק הנוהג כיום הקיזוז מוכר בשני מקרים: 1)בחיובים כספיים הדדיים הנובעים מתוך עסקה אחת, אף כשאינם קצובים. 2)בחיובים כספיים הדדיים הנובעים מעסקאות שונות אם הם קצובים.
בפרשת "פיוניר" ביהמ"ש העליון הפך את החלטת ביהמ"ש המחוזי ופסק כי יש לפרש את המונח "חובות" בכל הוראות הקיזוז שבחוקים השונים ככולל גם חובות קצובים וגם חובות בלתי קצובים, ורק מקום שהמחוקק הבחין בלשון מפורשת בין חוב קצוב כגון סעיף 53 (ג) לחוק החוזים, יש מקום להבחנה כזו. נפסק כי הודעת קיזוז לגבי חיוב
בלתי קצוב צריכה לעמוד בד"כ בתנאים הבאים: 1)ההודעה חייבת לכלול את הסכום אותו מבקשים לקזז וכן פירוט הטענה על מרכיביה השונים על-מנת שבעל-הדין שכנגד יידע בדיוק במה מדובר, 2)מידת הפירוט בהודעת הקיזוז תלויה בנסיבות כל מקרה, 3)נתבע שלא מסר הודעת קיזוז מפורטת, חזקה עליו שאינו מעלה טענת קיזוז בתום לב,
4)ההודעה צריכה להישלח תוך זמן סביר מיום שנשוא הטענה נודע למקזז, וחזקה על נתבע שלא נהג כך שלא עשה שימוש בזכות הקיזוז בתום לב.(23)
דומה שהלכה זו ממזגת את הקיזוז שבדין וביושר במשפט האנגלי. המשפט המקובל הכיר בטענת קיזוז כאשר החיובים ההדדיים היו קצובים אף שנבעו מעסקאות שונות.(24) דיני היושר הרחיבו את הקיזוז גם לטענה של סכום לא קצוב אם הזכות שלה טוען הנתבע קשורה לתביעה העיקרית, כך שאין זה מן הצדק לדון בה בלא לצרף אליה את התביעה
הנגדית של הנתבע.
בישראל אין חולק כיום על כך שהקיזוז מופעל ע"י הצדדים עצמם והיא אחת הדרכים לקיום חיובים. מסקנה זו עולה מסעיף 53 (ג) לחוק החוזים. וביהמ"ש אכן קבע ש"לגבי חיובים, הקיזוז היא דרך של קיום ולגבי חובות היא של תשלום".(25) כיום, בשיטות המשפט הקונטיננטליות, נתבע המעלה הגנת קיזוז, טוען למעשה, שהוא קיים כבר את
החיוב המוטל עליו.(26) סעיף 53 קובע שעל הצד המעוניין בקיזוז להודיע על כך לצד השני. דע עקא, סעיפי הקיזוז בחוקים הספציפיים אינם מזכירים מפורשות את עניין ההודעה. אף שמהלשון "ניתנים לקיזוז" משתמע שהפעלת הקיזוז אינה אוטומטית.(27)
פרופסור לרנר ופרופסור פרוקצ'ה תומכים בדעה שתנאי מוקדם להפעלת קיזוז בישראל הוא מתן הודעה ע"י הצד המעוניין בקיזוז. זאת משום שלא רצוי להפקיע מידי הצדדים את השליטה על חיוביהם וזכויותיהם.(28) גם בעניין לשוביץ נפסק שהחוק לא יצר קיזוז אוטומטי אלא עליו להיעשות ע"י מתן הודעה של צד אחד למשנהו. כאשר יש נטיה
לראות כי מתן ההודעה יפעל למפרע, כלומר מרגע הווצרות אפשרות הקיזוז.(29) די באמירה של המצהיר שאינו חייב עוד דבר לצד שכנגד, או שהוא דורש ממנו את תשלום ההפרש בלבד.(30) הדין המהותי הישראלי אינו נותן בידי החייב זכות קיזוז כללית, ולשימוש בתקנה 59 לתסד"א, תשכ"ג- 1963 לא נותרים איפוא אלא אותם עניינים בהם
הסכימו הצדדים בחוזה, אם בפירוש ואם מכללא, שהנתבע יהא רשאי לקזז או שהנתבע יכול לסמוך את טענת הקיזוז על הוראה מפורשת בחוק כגון, סעיף 31 לחוק השליחות, 1965. טענת הקיזוז היא טענת מגן טהורה ולכן היא תלויה בגורל התביעה המקורית. יש להדגיש שהקיזוז היא דרך פרעון רק כאשר החיובים השונים הם בין אותם צדדים, הן
ע"פ סעיף 53 (א) לחוק החוזים הכללי והן ע"פ סעיפי הקיזוז בחוקים הספציפיים. דרישה זו מובנת לאור הגיונו של מוסד הקיזוז.(31) בעניין צור-גת הועלתה טענת קיזוז של חוב בלתי קצוב ושם נידון היחס שבין סעיף 53 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) לבין סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות). השופט בך טען כי יש לתת פרשנות שתתישב
במידת האפשר עם שניהם, ולכן פסק כי קיזוז יכול להתבצע רק אם כל החיובים נבעו מעיסקה אחת, או אם מדובר בחובות קצובים, למרות שלא הוזכרו שום הגבלות ביחס למקור החובות, ולהיותם קצובים בסעיף 20 הנ"ל.(32)
סעיף 32 לחוק המכר- חובות שהצדדים חבים זה לזה עקב עסקת מכר ניתנים לקיזוז.
בדומה להוראות המקבילות בחוקים אחרים, אין זכות הקיזוז לפי סעיף 32 לחוק המכר מוגבלת דווקא לחיובים קצובים. אף חיובים בלתי קצובים שהצדדים חבים זה לזה עקב אותה עסקת מכר ניתנים לקיזוז כפי שנפסק בפרשות פיוניר וקיהל.
סעיף 32 דן אך ורק בחובות שבין המוכר והקונה, ואינו דן בחובות שבין אחד מהם לאדם שלישי. ביחסים עם אדם שלישי תצמח זכות הקיזוז ע"פ הוראתו של חוק החוזים הכללי. בניגוד לזכות הערבון המוענקת רק לצד הנפגע מהפרת החוזה, אין בקיזוז הגבלה דומה. בהיעדר התנאה נוגדת אין הסעיף מתיר לקזז חובות שנוצרו מתוך עסקאות
שונות, אך אם אלו חובות קצובים יתאפשר הקיזוז מכח סעיף 53 לחוק החוזים הכללי. החוק מאפשר קיזוזם של חיובים כספיים שמקורם בחוזה, בפגמים בכריתתו או בהפרתו. מבחינה זו ישנה חפיפה בין תחולת סעיף 32 ובין זכות הקיזוז לפי סעיף 20 לחוק התרופות.(33)
סעיף 13 לחוק השליחות- חובות שהשולח והשלוח חבים זה לזה עקב השליחות ניתנים לקיזוז.
זכות הקיזוז אינה מוגבלת לחובות שמקורם בחוק השליחות. על כן חוב שהשולח חב לשלוח מכוח חוזה ניתן לקיזוז כנגד כל חוב שהשלוח חב לשולח, בין אם מקורו בחוק ובין אם מחוצה לו. עם זאת, זכות הקיזוז מוגבלת לחובות שנוצרו "עקב השליחות", (מבחן סיבתי). אף כי במקרה כזה יתכן שהם ניתנים לקיזוז מכוח הוראת דין אחרת כגון,
סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי).
קיזוז עפ"י סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה).
"החובות שהצדדים חבים זה לזה" שעליהן דן סעיף 20 הנ"ל של חוק התרופות הם ראשית לכל, חובת ההשבה הקבועה בסעיף 9 של החוק, והחובה לשלם פיצוים, בין בלתי קצובים, כאמור בסעיפים 10-13 של החוק, ובין קצובים לפי סעיף 15 הימנו. כאשר בפיצוים בלתי קצובים המדובר, נקבע בעניין קיהל כי אין צורך בקביעה קודמת של שיעור
הפיצויים, שלהם זכאי הנפגע, החייב בהשבה, אך היעדר קביעה כזו, אינו מונע קיזוז, והוא יתבצע משיפסוק ביהמ"ש בתביעה תוך קביעת שיעור הפיצויים הקצוב.(34) בעניין צור גת הוכרה זכותו של מי שנתבע לתשלום חוב על פי סד"ם, להעלות במסגרת הבקשה לרשות להתגונן, טענת קיזוז בשל פיצוים, המגיעים לו לטענתו מאת התובע. אולם
נקבע בהמשך כי אותם פיצוים בלתי קצובים שלהם טוען הנתבע, מן הדין שינבעו מן העיסקה, שבגינה הוא נתבע. זאת על יסוד הוראת סעיף 53 (א) לחוק החוזים. בעוד שבחיובים הנובעים מעסקה אחת אפשר שהפיצויים העומדים לקיזוז יהיו בלתי קצובים, הרי ניתן לקזז חיובים "שלא מתוך עסקה אחת", רק כאשר הם קצובים. הלכה זו אוששה ע"י
השופט גולדברג בעניין בירטל וע"י השופט בן-יאיר בעניין בליט.(35) פרופסור ידין גורס, בניגוד לשופט ברק, כי הוראות הקיזוז הספציפיות עומדות בעינן והרי הן קובעות את העיקרון הכללי, אשר עידונו, שכלולו וקביעת היקפו נקבעו בחוק החוזים (חלק כללי).(36)
קיזוז לעניין פשיטת רגל
מטרת הקיזוז לפי הדין הכללי היא מניעת ריבוי תביעות. זכות קיזוז קיימת גם בדיני פשיטת רגל אך מטרתה שונה: מניעת אי-צדק ביחסים שבין הנושה לבין הנאמן. זכות הקיזוז כוחה יפה הן כטענת הגנה מפני תובענה המוגשת ע"י הנאמן והן לטובת הנושה המוכיח את חובו ומבקש לקזז חוב המגיע לחייב. סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל הוא
חוק מיוחד וממצה בעניין חדלות פרעון ואין תחולה לדין הפלילי (סעיף 53 לחוק החוזים). רק מי שממלא את תנאי הסעיף יכול ורשאי לקזז. אין צורך במתן הודעה ע"פ סעיף 74 לפשט"ר.(37) יסודו של סעיף 74 לפשט"ר בסעיף 31 לחוק פשיטת הרגל האנגלי משנת 1914 והוא תולדה של התפתחות הלכתית בפסיקה האנגלית.(38) מכח סעיף 334
לפקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג- 1953, חל סעיף 74 בפירוק חברה. מסעיף 74 עצמו נמצאנו למדים כי כל אימת שקיימים "אשראי הדדי" או "חוב הדדי" או "עסקים הדדיים אחרים" ביו חייב שניתו עליו צו כינוס לבין הבא לתבוע את חובו, יש לערוך ביניהם חשבון כדי לברר מה מגיע מכל צד למשנהו והחובות יקוזזו.
בנוגע לדינו של חוב על-תנאי לעניין קיזוז
בשנת 1931 נפסק באנגליה (39) כי חוב על תנאי ((CONTINGENT אינו ניתן לקיזוז. לפיכך אם תבע נאמנו של החייב חוב מערבו של החייב שטרם עמד בערבותו, אין הערב רשאי לקזז מהחוב את זכותו (המותנית) לחזור על החייב. בשאלה מה דינו של ערב שביום מתן צו הכינוס טרם פרע את החוב, אך פרע אותו לאחר מכן נפסק ב1956- שלצורך
סעיף 74 אין כלל חוב הקיים ביום מתן צו-הכינוס.(40) התוצאה היא שחוב על תנאי אינו ניתן לקיזוז לפי סעיף 74. בפסיקה נקבע כי מכח סעיף 353 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג 1983 חלים על חברה חדלת פרעון דיני פשיטת רגל החלים על מי שהוכרז פושט רגל בכל הנוגע לזכויותיהם של נושים- בין מובטחים ובין שאינם מובטחים
ובכל הנוגע לחובות הניתנים לתביעה. הואיל ונושה רשאי לתבוע מפושט רגל, או מחברה חדלת פרעון גם חובות מותנים ועתידיים, יש מקום לראות בחובות עתידיים כאלה, חובות שהם בני קיזוז ע"י חייב של פושט הרגל או של החברה לפי סעיף 74 לפשט"ר. כל עוד לא שילם הערב מכח ערבותו, חיוב החייב כלפיו אינו אלא חוב על תנאי וחוב
כזה אינו ניתן לקיזוז במסגרת תביעה נגד חייב של פושט רגל.(41) ההלכה בישראל ובאנגליה היא כי זכות הקיזוז כנגד חוב אפשרי תעמוד בפני נושים מובטחים בעלי שיעבוד או נושים אחרים. ברוח זו הלך בית-המשפט המחוזי בהמרצה 77/457. (42) כמו כן נקבע בפסיקה כי רק תביעות שנתגבשו ביום צוו קבלת הנכסים ניתנים לקיזוז,
תביעות אלו יכול שתתגבשנה בין על-ידי ביטויין בסכום קצוב, ובין על-ידי קיומה של אפשרות באותו מועד לערוך חשבון ולבטאן בסכום קצוב.(43) -8-
צעד נוסף נעשה בע"א 69/393 שם נקבעה הלכה ע"י השופט כהן שאמר כי "מקום שהעסקאות בין בעלי הדין הן חוזיות בלבד, אין נפקא מינה שהתביעות לא בוטאו עדיין בסכומים קצובים מקום שאפשר יהיה לערוך חשבון ולבטא את התביעה בסופו של חשבון, בסכום קצוב, ניתנת זכות קיזוז".(44) הלכה זו הסתמכה על הלכה אנגלית שם דובר על
חובות, או אשראי, או עסקאות אחרות הדדיות בין החייב ובין הנושה, וכשקיימת הדדיות כזאת, עורכים חשבון על המגיע אחד מהשני, מקזזים פריט נגד פריט והיתרה בלבד היא שמגיעה ומשתלמת.(45) פסק דין של בית-המשפט העליון נתן גושפנקא להלכה האמורה לעיל, שם נקבע כי לפי סעיף 31 לפקודת פשיטת הרגל סכומים שטרם שולמו ביום
צוו קבלת הנכסים או תביעות שלא בוטאו בסכומים קצובים ביום צוו קבלת הנכסים ניתנים לקיזוז.(46) הלכה זו מבוססת על פסקי דין אנגליים בהם ניתן פירוש לסעיף מקביל בחוק פשיטת הרגל האנגלי ושם נקבע כי אין צורך שהחוב המגיע לפושט הרגל יהא ידוע כבר בתאריך צוו קבלת הנכסים, די אם היה קיים חוזה שיצר את החבות לתשלום
בעתיד.(47)
טענת קיזוז נגד זכות שטרית
בעיית הקיזוז אינה מוסדרת במפורש בפקודת השטרות. דיני הקיזוז עצמם לא נתייחדו לדיני השטרות ואין הם מטפלים ביסוד הסחרות בשטר. מסגרת דיני הקיזוז אינה חלה על השטר כמסמך סחיר אלא מתייחסת אליו בתכונתו כחיוב. דרך הפתרון הנראית לנו היא למצוא את התשובה העקרונית במסגרת הדין הכללי, המסדיר את דיני הקיזוז. טענת
קיזוז אינה אפשרית בד"כ בין צדדים קרובים במסגרת תביעה שטרית. רק כאשר יפעל הקיזוז כלפי עסקת היסוד, במסגרת נסיבות מסויימות ובכפוף לתנאים שונים, תוכל הטענה להישמע . העובדה שכישלון תמורה בלתי קצוב והפרות אחרות של החוזה המגלם את עסקת היסוד מהוות טענות הגנה טובות בקביעה חוזית בין הצדדים הסמוכים ואינן
מהוות טענות הגנה בתביעה על-פי השטר, מלמדת אותנו כי לעניין זה אין דין החוזה כדין השטר. על-פי ההלכות יש לשלול ההכרה בקיזוז כטענת הגנה בתביעה שטרית. זה הדין, אפילו נובע החוב הנטען לקיזוז מן החוזה המקורי (עסקת היסוד) ועל אחת כמה וכמה אם מקורו של חוב כזה בעסקה אחרת כלשהי בין הצדדים הקרובים. רמז לכך ניתן
למצוא באחד מפסקי הדין של בית-המשפט העליון בו דחה טענת קיזוז נגד תביעה שטרית.(48) בפסיקה האנגלית נמצא סיוע חשוב לעניין זה. הקיזוז הסטטוטורי שהוגבל בשעתו רק לחוב כספי קצוב ((DEBT בין אותם צדדים, בנוגע לאותה זכות, הורחב באופן שנשוא הקיזוז כלפי חוב קצוב יכול להיות גם תביעת פיצויים בלתי קצובה מראש הנובעת
מאותה עסקה.(49) אף על פי כן הפסיקה האנגלית הבחינה בין חוזה לשטר וקבעה דין אחר בכל הנוגע לעסקה השטרית. ההלכה שנקבעה היא כי לא ניתן לקזז חוב הנובע מהפרת החוזה נשוא העסקה השטרית כנגד השטר אפילו החוב הניתן עולה על סכום השטר, אלא בנסיבות מיוחדות.(50) ההלכות הנוגעות לכשלון תמורה בלתי קצוב בנוגע לתביעה
שטרית יחולו לא רק בדרך ההקש, אלא גם בדרך של קל וחומר על טענת קיזוז של חוב כזה. גם לשון החוק תומכת מסקנה זו. שלילת קיזוז של חוב בלתי קצוב כלפי תביעה שטרית מעוגנת גם בטעם נוסף שענינו פגיעה בסדרי הדין.(51) ראה בעניין זה את פסיקת השופטת בן-פורת בעניין ס.ט.ס אלקטרוניקה.(52)
ביבליוגרפיה
1. *תקנה 52 לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד1984-.
*י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה רביעית (תל-אביב, תשל"ד), עמ' 250.
2. ת"א 90/23895 בבית משפט השלום בתל-אביב יפו. החברה הדרומית לשווק בע"מ סנו נ' אמויאל ואח'.
3. כתובות ק' (יה), מתניתין.
4. בבא קמא, לג. א'.
5. שם ד"ה במותר.
6. כתובות ק' א.
7. רש"י, כתובות ק' א. ד"ה הפוכי.
8. שם
9. שם
10. שם
11. שם
12. שם
13. שו"ת, לחם רב, סימן רל.
14. סימן פה, סעיף ד'.
15. תרומות, שער ל"ד, חלק א'.
16. שו"ת הרא"ש, כלל ע. סימן א.
17. סימן פ"ה. ס"ק כג סמ"ע.
18. קידושין ז. א.
19. שו"ת חכם צבי, סימנים קמ"ז וקמ"ח.
20. Corpus Juris Secundum כרך LXXX עמ' 4.
21. ע סביט, דיני הקיזוז במשפט המשווה, הפרקליט ט"ו 351.
22. ע"א 55/217 קניגסהופר נ' הליגה להטבת השמיעה, פ"ד יא, 171.
23. ע"א 74/664 רמט בע"מ נ' פיוניר קונקריט (ישראל) בע"מ, פ"ד לב (1) 193, 188.
24. I.C.F Spry, Equitable Remedies (168) London, 2nd ed 1980
25. ע"א 81/604 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ וערעור שכנגד, פ"ד לו (3) 518.
26. ז' צלטנר, דיני חוזים של מדינת ישראל (אבוקה תשל"ד), כרך א', 166
27. א' ידין, "חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970
פירוש לחוק החוזים (המכון למחקר חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הארי סאקר, ג' טדסקי עורך מהדורה 2, ירושלים, תשל"ט) 166
28.ש. לרנר- קיזוז נגד נמחה, משפטים ט"ו תשמ"ה, 84, 81.
א. פרוקצ'ה, דיני פשיטת הרגל והחקיקה האזרחית בישראל (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הארי סאקר, ירושלים, תשמ"ד) 175-170
29. ע"א 75/82 לשוביץ חברה לביניין בע"מ נ' פיבל פרבמן בע"מ, פ"ד כט (2) 660.
30. ע"א 82/476 תדהר נ' מרקוביץ, פ"ד לט (2) תשמ"ה, 1985, 813
ע"א 89/636 כחולי ואח' נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, פ"ד מה
(3) תשנ"א, 1991, 265.
31.א. רוזן צבי, "טענת קיזוז נגד זכות שטרית" עיוני משפט ז' (תש"ם) 653-654.
32. ע"א 82/377 התעשיה האוירית נ' צור גת, פ"ד מ"ב (2( 752.
33. ע"א 72/602 שוק הלוי נ' מוכתר, פ"ד כח (1) 519, 522 + פ"ד
פיוניר.
34. ע"א 87/411 חזן נ' דגן, פ"ד מג (2) 273.
35. ע"א 87/725 חברת ביר-טל סחר מזון בע"מ נ' חברת אוליבקס בע"מ, מ"ד (3), תש"נ 1990, עמ' 177.
ע"א 87/779 בליט ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, מ"ד תש"נ, 1990, עמ' 304.
36.ידין, שם.
37.א. פרוקצ'ה, שם. עמ' 269-273.
ש. לוין, פשיטת רגל, הוצאת חברה ישראלית להכשרה מקצועית, ירושלים, 1984, עמ' 199-210.
38. Re Mid Kent Fruit Factory Ch.1.
39. Ch.1, 85 (1931) Re Fenton
40. Re A Debtorv The Trustee of the Property of Waite (1956) 3 All E. R. 225
41. ע"א 88/826 אל-על אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' קרן החקלאות השיתופית בע"מ (בפירוק)- פ"ד מ"ה (2), תשנ"א/תשנ"ב 1991, עמ' 247.
42. ע"א 72/522 מדינת ישראל נ' כונס הנכסים של החברה וולטקס צמרון תשלובת טקסטיל בע"מ, פ"ד כז (2), 395.
ע"א 65/140 הנאמן בפשיטת רגל ש מ. ארנר נ' וורצה, פ"ד י"ט
(4), עמ' 57.
ע"א 69/14 סהר נ' מפעל סרן מאוחדים, פ"ד כ"ד (2), 746.
ע"א 69/393 הנאמנים לנכסי חיים דרוקר בפשיטת רגל נ' א. פולני, פ"ד כ"ג (1), 382.
עודד מצקין נ' משרד הביטחון, פסקים מחוזים תשל"ז, חוברת 8, עמ' 214.
43. ע"א 68/41 זלמן קופלמן נ' הנאמן בפשיטת רגל של מאיר גרבר, פ"ד פ"ב (2), עמ' 19-22.
44.הנאמנים לנכסי חיים דרוקר ...שם, פ"ד כ"ג (2), עמ' 382-385.
45. 618, 2 (1895) Palmar V Duy and Sons
46.מדינת ישראל נ' מאיר מקליס עו"ד פ"ד כרך ל"ב (1) עמ' 105.
47. (1910) Re Taylor Ex Parte Norvell
48.ע"א 59/418 החברה הלונדונית הא"י בע"מ נ' שינדל, פ"ד י"ד 775
49. Halsbury's Statutes of England (3rd. ed. , London, 1971.
Banks V. Jarnis (1903) 1. The Supreme Court Practice 308-309 (1979).
50. Lammont V. Hyland, Supra note 17, Elannie V. Imri, Supra note 17
51.א. רוזן צבי, שם, 653.
52.ר"ע מס' 85/22 ל'ט ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' סלון אמפיסל בע"מ (2) תשמ"ה, 565,1985 .

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בעיית הקיזוז", סמינריון אודות "בעיית הקיזוז" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.