ההיבט האסטרטגי של הרחבת ממלכת יהודה בימי אלכסנדר ינאי בחלוקה לשתי תקופות

תקציר העבודה:

הרחבת ממלכת יהודה בימי אלכסנדר ינאי, ההבט
האסטרטגי של הכיבושים.
מבואhc0529-

אלכסנדר ינאי בנו של יוחנן הורקנוס עלה לשלטון בארץ ישראל בשנת 103 לפני
הספירה לאחר מותו של אחיו, יהודה אריסטובולוס הראשון, אשר שלט שנה אחת
בלבד. בכדי להבין את הרקע לתקופתו של ינאי יש לחזור לתקופת שלטונו של אביו
יוחנן הורקנוס. הורקנוס עלה לשלטון בשנת 129 לפנה"ס לאחר מותו של אנטיוכוס
השביעי. עלייתו של יוחנן הורקנוס לשלטון מסמלת את תחילתה של תנופת הכיבושים
הגדולה בימי החשמונאים. מטרת מסעות המלחמה של יוחנן הורקנוס היתה להרחיב
את תחומי הממלכה ולהחזיר לה את עצמאותה המדינית לאחר הסתלקות הסלוקים.
העובדה החשובה ביותר שהשאירו כיבושי יוחנן הורקנוס בארץ ישראל היתה השליטה
על דרכי המסחר ועל הדרכים הראשיות אשר נתנו לממלכה ייתרון אסטרטגי על
שכנותיה. הכיבוש הראשון של יוחנן שהסתיים לאחר מצור של חצי שנה על מידבא נתן
לו את השליטה על "דרך המלך" אשר נמשכת לאורך הרכסים ההרריים של עבר הירדן
המזרחי ומובילה צפונה לדמשק וסוריה. ייתרונות אסטרטגים נוספים שיצרו כיבושיו
של הורקנוס היו חיזוק הפראיה היהודית והשליטה על הדרכים הדרומיות המובילות
לעזה. השליטה על דרכי המסחר העניקה ייתרונות כלכליים חשובים ביותר וכן שליטה
אסטרטגית על האזור.
במהלך עבודה זו אסקור את מסעות כיבושיו של אלכסנדר ינאי בנו של יוחנן הורקנוס
אשר נקודת ההתחלה שלו בעקבות כיבושי אביו נתנה לו ייתרון במהלך מסעות
הכיבוש הראשונים בעיקר מבחינת השליטה על הדרכים החשובות.

בתקופת שלטונו של ינאי ניתן לסמן שתי תקופות כיבושים עיקריות כאשר בינהן
תקופה בה נאלץ להתמודד עם הבעיות מבית ולחזק את מעמדו. מכיוון שעבודה זו
מטרתה לדון בכיבושיו ובדרכים האסטרטגיות בהן השתמש לא ארחיב על תקופת
ביינים זו אלא רק בסוגיות הרלוונטיות לנושא.

מקורות:

500
הרחבת ממלכת יהודה בימי אלכסנדר ינאי
ההיבט האסטרטגי של הכיבושים
מבוא
אלכסנדר ינאי בנו של יוחנן הורקנוס עלה לשלטון בארץ ישראל בשנת 103 לפני הספירה לאחר מותו של אחיו, יהודה אריסטובולוס הראשון, אשר שלט שנה אחת בלבד. בכדי להבין את הרקע לתקופתו של ינאי יש לחזור לתקופת שלטונו של אביו יוחנן הורקנוס. הורקנוס עלה לשלטון בשנת 129 לפנה"ס לאחר מותו של אנטיוכוס השביעי. עלייתו של
יוחנן הורקנוס לשלטון מסמלת את תחילתה של תנופת הכיבושים הגדולה בימי החשמונאים. מטרת מסעות המלחמה של יוחנן הורקנוס היתה להרחיב את תחומי הממלכה ולהחזיר לה את עצמאותה המדינית לאחר הסתלקות הסלוקים. (1)
העובדה החשובה ביותר שהשאירו כיבושי יוחנן הורקנוס בארץ ישראל היתה השליטה על דרכי המסחר ועל הדרכים הראשיות אשר נתנו לממלכה יתרון אסטרטגי על שכנותיה. הכיבוש הראשון של יוחנן שהסתיים לאחר מצור של חצי שנה על מידבא נתן לו את השליטה על "דרך המלך" אשר נמשכת לאורך הרכסים ההרריים של עבר הירדן המזרחי ומובילה
צפונה לדמשק וסוריה. יתרונות אסטרטגים נוספים שיצרו כיבושיו של הורקנוס היו חיזוק הפראיה היהודית והשליטה על הדרכים הדרומיות המובילות לעזה. השליטה על דרכי המסחר העניקה ייתרונות כלכליים חשובים ביותר וכן שליטה אסטרטגית על האזור.(2)
במהלך עבודה זו אסקור את מסעות כיבושיו של אלכסנדר ינאי בנו של יוחנן הורקנוס אשר נקודת ההתחלה שלו בעקבות כיבושי אביו נתנה לו יתרון במהלך מסעות הכיבוש הראשונים בעיקר מבחינת השליטה על הדרכים החשובות.
בתקופת שלטונו של ינאי ניתן לסמן שתי תקופות כיבושים עיקריות כאשר בינהן תקופה בה נאלץ להתמודד עם הבעיות מבית ולחזק את מעמדו. מכיוון שעבודה זו מטרתה לדון בכיבושיו ובדרכים האסטרטגיות בהן השתמש לא ארחיב על תקופת ביניים זו אלא רק בסוגיות הרלוונטיות לנושא.
פרק א: תקופת הכיבושים הראשונה
המצב המדיני בארץ ישראל עם עלייתו של אלכסנדר ינאי לשלטון:
העמים אשר ישבו בארץ ישראל עם עלייתו של יוחנן הורקנוס לשלטון: היישוב היהודי - התרכז בהרי יהודה ומישור החוף. מעט התיישבו בגליל ובעבר הירדן המזרחי.
אדומים - שכנו בחברון ודרומית לה, כוחם הפוליטי והצבאי קטן.
שומרונים - בשומרון והר גריזים. כח מצומצם.
יוונים - ישבו בערי החוף, בית שאן, בית ירח, בשומרון ועבר הירדן. לא היו יחידה מנהלית אחת.
נבטים - תקופת התחזקות הממלכה הנבטית בנגב, תמכו בזמן המרידה בחשמונאים. ממלכה מאורגנת וחזקה. הכח היחיד שהווה סכנה לממלכה היהודית. ואכן היתה התנגשות בין שני העמים בשלב מאוחר יותר.
כאמור לאחר מותו של הורקנוס שלט במשך שנה יהודה אריסטובולוס וכאשר קיבל לידיו אלכסנדר ינאי את השלטון היה המצב המדיני שונה לחלוטין מהמתואר לעיל. ממלכת יהודה התפשטה על רוב שטחה של הארץ וכמעט כל האוכלוסיה שמחוץ לתחומי הערים ההלניסטיות נמצאה תחת שלטון יהודי.(3)
המעצמות הצבאיות הגדולות בתקופה זו היו שרויות בתהליך של ירידה מתמדת. ממלכת סלוקוס גססה ומותו של אנטיוכוס השביעי ציין את קץ המדינה המאוחדת. עד לסוף המאה השניה לפנה"ס נותקו הערים ההלניסטיות החשובות שלאורך החוף מן הגוף העיקרי של האמפריה. נוצר נתק בין המושל באנטיוכיה לבין המלך. מספר ערים גדולות השיגו
אוטונומיה מהמדינה הסלוקית.
בערים אלו התפתחו חיים עירוניים חופשיים. לעיתים נוצרו מאבקים בין הערים השונות כגון אשקלון ועזה, ולעיתים נוצרו מאבקים בתוך הערים עצמן.
היתה זו תקופה של התחזקות מלכות הנבטים בדרום הארץ. השפעתם על המאורעות המדיניים גברה בעיקר בתקופת שלטונו של אלכסנדר ינאי והיתה לה משמעות רבה על מהלכיו המדיניים והצבאיים. יחסי שני העמים עלו על שרטון בתקופה זו כאשר מגמות ההתפשטות של שני המנהיגים יצרו ניגודים והביאו לבסוף לעימות. הסיבה העיקרית לעימות
היתה בעקבות סוגיית השליטה בדרכים הראשיות אשר היוו מקור כלכלי חשוב וכמובן שליטה אסטרטגית.
בית תלמי היווה גורם מדיני חשוב ממדרגה ראשונה בארץ ישראל ובדרום סוריה. המאבקים בין תלמי לבין אימו קלאופטרה השלישית אשר שלטה במצרים היוו צד חשוב בקביעת המדיניות הצבאית בתקופת אלכסנדר ינאי והביאו אף ליצירת ברית בין ינאי לבין קלאופטרה.(4)
עם עלייתו לשלטון נכללו בממלכתו רב חלקיה הפנימיים של ארץ ישראל והיו רובם מאוכלסים באוכלוסיה שמית.
תחילת הכיבושים:
עם עלייתו לשלטון הכיר ינאי בצורך לסיים את מלאכת הכיבושים של אביו ולאכוף את שלטונו על כל ארץ ישראל המערבית ועל חלקים מעבר הירדן המזרחי. ראייתו היתה הן מדינית והן כלכלית. מבחינה מדינית ראה צורך להחזיר את נחלת האבות לעם. ומבחינה כלכלית כיבוש ערי החוף היה משמעותי לממלכה מכיוון שעד אז היתה התפתחות
המסחרית של ערי יהודה מצומצמת. פיתוח ערי חוף הביא לעלייה בהכנסה מגביית המכסים על ייצוא וייבוא. המכס אמור היה להוות את ההכנסה העיקרית להחזקת צבא המגויסים.(5)
א. כיבוש עכו: אחד מכיבושיו הראשונים של אלכסנדר ינאי, היה מבצע הכיבוש של העיר עכו. עכו היתה אחת מערי הנמל החשובות ביותר בארץ ישראל ואוייבת ליהודים ולשלטונם בגליל. הטקטיקה בה השתמש אלכסנדר ינאי בכיבוש עכו וגם בכיבוש ערים אחרות היתה מצור על העיר.
לעיר עכו היה תפקיד חשוב בקביעת מאזן הכוחות הצבאי, מדיני בארץ ישראל בתקופה האמורה. העיר זכתה לעצמאות לאחר שהשתחררה משלטונו של אנטיוכוס השמיני, היא טבעה מטבעות משל עצמה ושגשגה מבחינה כלכלית. מבחינה מדינית היתה העיר מחולקת לשתי סיעות, אחת שתמכה בתלמי לתירוס והשניה ראתה עצמה קשורה בקלאופטרה.
עם תחילת המצור על העיר מגיע תלמי לעזרתה של עכו. תלמי מגיע עם כח של כ30,000- איש. הופעתו בחופי ארץ ישראל השפיעה מיידית על ינאי והוא הפסיק את המצור על עכו. בשלב זה משנה ינאי את הטקטיקה ופותח במשא ומתן עם תלמי לעשיית שלום ומבטיח לו עזרה וויתורים בחוף ארץ ישראל. משא ומתן זה יצר מצב שבו נעשה ינאי תלוי
בחסדיו של תלמי. הוא נוקט בתחבולה ומנהל משא ומתן חשאי עם קלאופטרה השלישית אימו של תלמי ויריבתו.
הקשר החשאי שיצר ינאי עם קלאופטרה יצר חזית לחימה נוספת בעקבות יציאתו של תלמי למלחמה על מלכות יהודה. מסע המלחמה של תלמי מערער את יציבותו של ינאי מבחינה צבאית ואסטרטגית. כאשר הדבר בא לידי ביטוי באופן בולט בקרב ליד צפון בזמן שכחותיו של תלמי חוצים את הנהר ללא התנגדות מצד צבאו של ינאי. ינאי נוחל תבוסה
ומאבד באותה עת גם את העיר עכו. כיבושי תלמי היוו איום על קלאופטרה השלישית במצרים וינאי משכיל להבין זאת וכורת איתה ברית שלום, ברית סקיטופוליס. (6)
התערבותה הצבאית של קלאופטרה מביאה לשינוי המצב הצבאי בארץ ישראל. ברית סקיטפוליס מנעה את אפשרות התפשטותו של תלמי בארץ ישראל.
ב. כיבוש ערי עבר הירדן: לאחר נסיגתו של תלמי לתירוס המשיך ינאי במסעות הכיבושים אותם החל עם עלייתו לשלטון, אך עם זאת היה מוגבל כעת במסגרת הברית החדשה שיצר עם קלאופטרה.
ערי עבר הירדן היו הערים העשירות, נושאות התרבות היוונית ואוייבות לישראל וליהדות. כל עוד לא היו ערים מסחריות אלו בידה לא יכלה ממלכת יהודה להמשיך ולהתפתח בשלווה.
ההישג הגדול ביותר בכיבושי ערי עבר הירדן היה כיבושה של גדרה לאחר מצור בן עשרה חודשים. על ידי כיבוש גדרה השיג את השליטה בגבול הצפוני הטבעי של הגלעד (הירמוך), והביא לנתק ברצף הערים ההלניסטיות ממזרח לירדן. עיר נוספת אשר נכבשה לאחר מצור היתה פילוטריה, העיר ההלניסטית הגדולה מדרום לימת הכינרת. גם על העיר
אמתוס הושם מצור. אמנם ינאי הצליח לכבוש את העיר אך יש לציין כי היא לא נכנעה בקלות ויצאה במתקפת פתע נגד צבאו של ינאי שאף ספג אבדות בקרב.
כיבוש ערי החוף הדרומי נכלל אף הוא בתקופה זו. לאחר כיבוש ערי עבר הירדן, כובש ינאי את נמלי רפיח ונתדון ולאחר שנת מצור נכבשת גם עיר הנמל עזה. כיבוש עזה בשנת 69 לפנה"ס היה מבצעו הצבאי הגדול ביותר של ינאי בתקופת הכיבושים הראשונה. מעורבותו בסכסוך בין תלמי וקלאופטרה הכין את הרקע המדיני ליציאה לכיבוש עזה.
הרצון לכיבוש העיר היה חלק מן המרוץ להשתלטות על דרכי המסחר הראשיות שהובילו מחצי האי ערב אל מצרים סוריה ופינקיה. כיבוש עזה העניק לממלכת החשמונאים יתרון אסטרטגי עצום, מכיוון שהעיר היוותה את השער הימי הראשי לתנועת הסחורות מארץ ישראל למצרים והיתה המחסום החשוב ביותר מבחינה אסטרטגית לגבי צבא פולש
ממצרים.(7)
בתקופת הכיבושים הראשונה הרחיב אלכסנדר ינאי את ממלכת יהודה בעיקר מצידה המערבי. המאמץ העיקרי שלו היה לאורך רצועת החוף. בתום התקופה זה הגיעה ממלכת יהודה לשיא פריחתה מבחינה כלכלית. השליטה על ערי החוף תרמה להגברת המסחר אשר הפך לאחד מענפי הכלכלה העיקריים בממלכת יהודה. זאת הודות לשליטה על הדרכים הראשיות
וגביית מכסי הייבוא שהכניסו הכנסות גבוהות.
פרק ב: תקופת הכיבושים השניה
תקופת הכיבושים השניה החלה בשלב מאוחר יותר לאחר תקופה ארוכה בהן הגיע ינאי לנקודות שפל בשלטונו בעיקר מבחינת ההתפתחות הפנימית של הממלכה. היתה זו תקופה (92-83 לפנה"ס) של התנגשויות בין חלקים שונים של האומה היהודית ובית חשמונאי. בזירה החיצונית גבר הסכסוך בין היהודים לבין הנבטים עם הופעתו מחדש של תלמי
לתירוס. באותה עת נמצא אלכסנדר ינאי במצוקה קשה והיה מוקף אוייבים רבים.
התקופה האמצעית סימלה את השפל בשלטונו של ינאי. הוא נחל כישלון במלחמה עם עבדת הראשון מלך הנבטים, בגולן. יש לציין שנסיונם של הנבטים להשתלט מחדש על עזה נכשל בעיקר מהסיבה שינאי שלט על הדרכים הראשיות והיה לו ייתרון אסטרטגי.
נראה כי לנבטים יש עליונות צבאית על ינאי אך זו היתה קצרה מכיוון שלא היתה להם העוצמה המספקת כדי לערוך התקפה מתוכננת נגד יהודה. במקביל להחלשותם של הנבטים מתגבר ינאי על בעיות הפנים ומצליח לדכא את מרד הפרושים. המלחמה הפנימית ביהודה החלישה מעט את כוחו של ינאי והדבר מתטבא בכך, כאשר אנטיוכוס ה12- מגיע
ליהודה לא יצא מולו ינאי במערכה גלויה אלא הסתפק בביצורים וחפירות ובנה חומה מבוצרת עם מגדלי עץ לאורך הדרך מיפו לכפר סבא. ינאי נוחל מפלה בקרב לאחר שאנטיוכוס מנתץ את המגדלים. עם מותו של אנטיוכוס יוצא נגדו חרתת מלך הנבטים למלחמה וינאי מפסיד בקרב על-יד חדיד מזרחית ללוד. (8)
לאחר התבוסה בקרב משתמש שוב ינאי בטקטיקה ישנה וכרת ברית שלום עם חרתת. ברית שלום זו יוצרת שעת כושר בידיו להמשך הכיבושים בארץ ישראל. בידי ממלכת החשמונאים היו שלושה מחלקיה של ארץ ישראל: יהודה, שומרון והגליל רק עבר הירדן היה עדיין בידי זרים וינאי שם פעמיו להשלים את המלאכה לכיבוש הארץ.
תקופת הכיבוש השניה ארכה כ3- שנים והיתה מכוונת בראש ובראשונה כנגד הערים בעבר הירדן המזרחי. כיבושיו כללו את כל ערי מואב, גלעד, חורן. כבש את הערים היווניות והשלים את כיבושיו בגולן, את העיר גמלא המבוצרת.
נראה בסוף תקופה זו כי ינאי הגשים את תוכניותיו והשתלט על ארץ ישראל ומבואתיה כמעט בשלמות. שלוש סיבות סייעו לינאי להגיע להשגים המפליגים שהשיג בתקופה זו. 1. הוא גבר על המתנגדים לו בתוך ממלכתו. 2. מותו של תלמי לתירוס הסיר חשש. 3. נצחונו על הנבטים בעבר הירדן.
עם מותו של ינאי שלטה מדינת יהודה על כל ארץ ישראל כולל ערי החוף פרט לאשקלון שנשארה עיר חופשית הקשורה בברית עם יהודה והיתה תלויה בה.
סיכום
כיבושיו של אלכסנדר ינאי גרמו לשינוי עצום במבנה הכלכלי של יהודה ובמעמדה המדיני. מבחינה כלכלית המסחר - סחר המעבר וסחר הים הפך לאחד מענפי הכלכלה העיקריים ביהודה בעקבות השליטה על ערי החוף. ארץ יהודה הפכה לארץ מסחרית בעקבות השליטה בערי החוף הגדולות ונמלים חשובים שהיו קודם לכן בידי הכנענים בצפון ובידי
היוונים. בית חשמונאי החל לגבות מיסי ייצוא, ייבוא והארץ היתה בתקופת פריחה.
מבחינה מדינית היו כשלונותיו והישגיו של ינאי תוצאות של משחק מאזן הכוחות האזורי. ירידת המעצמות האזוריות, הסלוקית ומצרים התלמית מחד וכינון היחסים הידידותיים עם חצר המלכות שבאלכסנדריה, שנסתמך על הישוב היהודי שם.
מבחינה צבאית עמד לראשותו פוטנציאל צבאי משמעותי בקרב האוכלוסיה. אשר נתן בידו את היתרון בהתמודדות עם הערים ההלניסטיות ואיפשר לו לערוך פעולות מצור ממושכות. הערים לאורך החוף לא היו מסוגלות לעמוד בפני כוחותיו. העוצמה הצבאית של יהודה השתוותה לעוצמת הנבטים מה שיצר מאבק שקול במאבקם של מלכי הנבטים מול
אלכסנדר ינאי.
מבחינה אסטרטגית היתה חשיבתו של ינאי לשלוט תחילה על הדרכים הראשיות. השליטה על הדרכים הקנתה לו יתרון ברור על יריביו כפי שהוכח בנסיון הנבטים להשתלט על עזה לאחר שכבר היתה בידי היהודים. השליטה על הדרכים והביצורים מנעו מהם מלכבוש את העיר. ינאי יצר עומק אסטרטגי לממלכתו עם התרחבותו לעבר הירדן המזרחי
והגולן.
מבחינה טקטית נעשו הכיבושים תמיד בדרך של מצור ממושך על העיר, עד אשר נכנעו תושביה. במקרים מסוימים קראו תושבי העיר לעזרה מבחוץ כמו במקרה של עכו ואז נאלץ ינאי להתמודד בקרב מול מעצמה צבאית כגון צבאו של תלמי. לרוב הוכיחה שיטת המצור את עצמה והערים נפלו לידי ינאי.
בימי שלטונו של ינאי פרצה יהודה את מחסום הבדידות שהיתה נתונה בו. מבחינה חיצונית היא גילתה מעורבות בחיים הפוליטיים האזוריים.
הערות
1. יואל רפל, עורך, תולדות ארץ ישראל, (ת"א, משה"ב 1980) כ-א, ע"מ 265-.
2. רפל, ע"מ - 266.
3. שם.
4. י. קלוזנר, "יהודה אריסטובולוס וינאי אלכסנדר", בתוך ההסטוריה של עם ישראל בתקופה ההלניסטית, בעריכת אברהם שליט, (ת"א, עם עובד 1982) ע"מ 156.
5. אריה כשר, "מלחמות אלכסנדר ינאי בנבטים" בתוך מדינת החשמונאים, בעריכת אוריאל רפפורט וישראל רונן, (ירושלים, יד בן צבי 1993) ע"מ 383.
6. מנחם שטרן, "יהודה ושכנותיה בימי אלכסנדר ינאי", מחקרים בתולדות ישראל בימי בית שני, (ירושלים, יד יצחק בן צבי 1991).
7. כשר, ע"מ 382-3.
8. קלוזנר, ע"מ 160-1.
מקורות
1. כשר א. "מלחמות אלכסנדר ינאי בנבטים". בתוך מדינת החשמונאים.
בעריכת אוריאל רפפורט וישראל רונן. (ת"א, יד בן צבי 1993).
2. רפפורט א. תולדות ישראל בתקופת בית שני. (ת"א, עמיחי 1967).
3. רפל י. (עורך) תולדות ארץ ישראל. (ת"א, משה"ב הוצ"ל 1980)
4. שטרן צ. "יהודה ושכנותיה בימי אלכסנדר ינאי". מחקרים בתולדות ארץ ישראל בימי בית שני. (ירושלים, יד יצחק בן צבי 1991)
5. קולזנר י. "יהודה אריסטובולוס וינאי אלכסנדר". בתוך ההסטוריה של עם ישראל, התקופה ההלניסטית. בעריכת אברהם שליט. (ת"א עם עובד 1982)

תגים:

הורקנוס · אריסטובולוס · חשמונאים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ההיבט האסטרטגי של הרחבת ממלכת יהודה בימי אלכסנדר ינאי בחלוקה לשתי תקופות", סמינריון אודות "ההיבט האסטרטגי של הרחבת ממלכת יהודה בימי אלכסנדר ינאי בחלוקה לשתי תקופות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.