תפיסת החלל התיאטרוני בעבודתו של פיטר ברוק

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
החלל הקוגניטיבי
התיאטרון המיידי
התיאטרון הקדוש
התיאטרון המחוספס
החלל הפיזי
מילוי החלל כאינטראקציה בין השחקנים והקהל
בימוי המהברטה
בחירת השחקנים
בחירת הסטרוקטורה המוסיקלית
ריקוד
תלבושות
מבנה הבמה
דוגמאות מההצגה לשילוב כל האלמנטים שהוזכרו
הרצאת הציפורים
כרמן
סיכום
מראי מקום

מבוא
מושג החלל במשנתו של פיטר ברוק הוא בעל שתי משמעויות. משמעות אחת היא המשמעות הפיזית. החלל של הבמה והאולם בו יושבים הצופים והדרך בה מעמת הבמאי את החלל והאולם זה כנגד זה. זהו אירוע אמצעי בו משתמש כבמאי כדי ליצור את האימפקט הרצוי על קהל הצופים החלל הפיזי הוא בבחינת אינסטרומנט הבא להעביר תכנים עלילתיים של הצגות ולעיתים גם בהעברת המסרים.

החלל השני הוא הכלל הקוגניטיבי - זהו אותו חלל מנטלי המתמלא באותם תכנים בזמן ההצגה ואשר מאצילים הן על השחקנים והן על קהל הצופים את החוויה התיאטרלית. מושג "החוויה התיאטרלית" הוא מושג חמקמק וקשה להגדרה, אך בהחלט מוחשי ביותר. הוא פורט על נימים רגישים ביותר ויוצר את התחושה של מלאות חווייתית. ובמילים של ברוך עציו: "אפשר להתייחס לכל חלק ריק כאל במה עירומה. אדם חוצה חלל ריק ובה בשעה אדם אחר צופה בו וזה כל מה שנחוץ כדי שתיווצר התרחשות תיאטרלית. אך בכל זאת, בשעה שאנו מדברים על תיאטרון, אין אנו מתכוונים בדיוק לזה. מסכים אדומים, פנסי תאורה, חוזר לבן, צחוק, חשכה, כל אלה משולבים באופן מטעה בתוך דימוי משוך ושרויים תחת מילת גג כוללנית".1

מבחינת החלל הקוגנטיבי ברוך מבחין בין ארבעה סוגי תיאטרון והם התיאטרון הממית, התיאטרון הקדוש, התיאטרון המחוספס והתיאטרון המיידי. אפשר להבחין כאן בשני רצפים דיכיטומיים. רצף אחד הוא בין הממית והמיידי והרצף השני הוא בין הקדוש והמחוספס. "התיאטרון הממית הוא תיאטרון שלמעשה אינו משתנה ואשר משמר באופן חקייני קונבנציות משחק ובימוי, שעבר זמנן בניגוד גמור אליו. התיאטרון המיידי תופש את החוויה התיאטרלית כאירוע ואקט של תקשורת השייך לזמן ולמקום מסוים, לרגע התרחשות חד פעמי.

בעוד שהממית הוא פונקציה של סטטיות וניוון, הרי שהיסוד המיידי הוא פונקציה של דינמיות והתרחשות מתמדת. לעומתן ההגדרות קדוש ומחוספס הן פונקציות הבאות לתאר שתי מגמות מנוגדות זו לזו שפועלות במונח התיאטרלי.
"הקדוש" והשאיפה לגילוי הנשגב שמעבר למציאות החדגונית והמוכרת.
"המחוספס" - הצורך לעסוק ביסוד הגשמי. בחושניות ובחספוס של מרכיבי המציאות.2

טיפולוגיה זו מאפשרת לברוך לבצע מניפולציות ברבדים מטפיזיים ופילוסופיים של מחזאים שונים ובצורה כזו של מחזאים שכתבו לפני מאות ואפילו אלפי שנים הופכים לאנטאליים. אצל שייקספיר מגלה ברוך "דברים הקרובים לזמננו את הגסות והאלימות את המוזרות הפסיכולוגית ואת הארוטיות ואת ההתפתחות המינית".3

ומנגד סיפור המיתוס ההודי, המהברטה שבו מתוארת השתלשלות מלחמה הפרצה בין שתי משפחות אשר כתוצאה לה האנושות עומדת להתדרדר לחורבן ולהרס. ברוך רואה קשר ישיר בין אפוס זה לבין התהליך ההיסטורי העכשווי להוביל את האנושות לכלייה.

בעבודה זו ננסה לראות את תמהיל החללים בו פיטר ברוק משתמש באמצעות הקונצפיות שעליהן בנה את הצגותיו. בגלל היקף העבודה שלו, נתמקד במספר מצומצם של הצגות. להצגה אחת - המהברטה נקדיש חלק מרכזי מהעבודה ולהצגות אחרות "הרצאת הציפורים" Les bouffes de "Nord", ו"כרמן" נקדיש דיון קצר יותר. הדיון הארוך במיוחד במהברטה נובע מהעובדה שמשך ההצגה חורג מאורכה הבלתי רגיל כ- 9 שעות..
---------------------------------------------------------------------------------
1. פיטר ברוק - החלל הריק הוצאת אור עם, 1991 עמ. .15
2. שם עמ'. .12
3. שם עמ'. .9

תגים:

אמנות · מחזאות · שייקספיר · בימוי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תפיסת החלל התיאטרוני בעבודתו של פיטר ברוק", סמינריון אודות "תפיסת החלל התיאטרוני בעבודתו של פיטר ברוק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.