אמנות בארמון הדוג'ה בונציה

תקציר העבודה:

ארמון הדוג'ה

הקדמהhc0450-
ארמון הדוג'ה היה למעשה מרכז הפעילות המדינית של ונציה. זה היה מין שילוב
של ארמון מלוכה ופרלמנט. כל מה שקשור לחייה המדיניים הכלכליים והצבאיים
של עיר מדינה זו התבצע בארמון זה. העדויות השונות מלמדות שהיה זה בניין
שוקק חיים.
מבחינת מבנהו לא היה זה רק בניין בעל מבנה פונקציונלי. הושקעה בו עבודה רבה
גם בתחום האמנותי. במונחים של ימינו מבנה זה היה
בבחינת מוזיאון. הארמון משופע בפסלים ובציורי קיר רבים. בין שהם על בדי קנבס
ובין שאלה ציורי פרסקו. העבודה האמנותית בבנין הייתה מונומנטלית והושקעו בה
כספים רבים.
עושרה הרב של ונציה אפשר לשליטיה להזמין ולתקצב אמנים מהשורה הראשונה.
ואמנם אמנים בעלי שיעור קומה כמו טיציאן ורוזנטה מצאו כאן את פרנסתם.
מבחינת סגנון הציור, הרי שהקו שהציירים השונים נקטו בו היה סגנון ריאליסטי.
בציורים אלה יש מימד דוקומנטרי חזק מאד והראייה לכך אלה הם פרטי הפרטים
שציורים אלה שופעים בהם מאד.
יש כאן אפקט צילומי חזק מאד מבחינת רוחב היריעה המשתקף בציורים כאלה.
ישנם ציורים בעלי מרחב פנורמי גדול מאד וישנם ציורי תקריב (Close up) בהם
אפשר להבחין בפניהם ובתווי פניהם של הציורים.
בפרט באותם ציורים בהם הפנים תופשים חלק נכבד מהמרחב של הציור.
לא חסרים גם ציורים בעלי נופך דרמטי ועוצמת החיות מאפשרת לצופה לחוש
באווירה המוקרנת מהם.
דוגמה בולטת לכך הוא הציור "המשפט האחרון". מבחינת התכנים
הציורים מטפלים בשלושה נושאים והם התנ"ך, הנצרות ועולם הריאליה של ונציה.
יש גם לראות בציורים אלה כעין השלמה לחומר הכתוב של אותה תקופה.
מציורים אלה אפשר ללמוד על העוצמה הפוליטית של שליטי ונציה, יחסים
בינלאומיים, תיאורי קרבות וכלי נשק שהיו בשימוש באותה תקופה, סגנונות לבוש
וגינוני טקס פורמלים.

מקורות:

אחת מחברותיה מחזיקה בה ועוזרת לה לסדר את בגדיה ולכסות את שדיה.
החברה השניה עוזרת לה לסדר את החלק האחורי של שמלתה והשלישית מדברת עם דמות שיושבת על ענף.
נראה שהתמונה המתוארת היא על חוף הים ושמאחורי הדמויות נראה חורש. ברקע רואים מספר נשים, שני ילדים מכונפים כשאחד מהם עף בשמיים ופרש שנמצא עם סוסו במים. הצבעים הם בהירים ויש בהם הרבה יופי ושמחה בניגוד לאירוע הקשה של אירופה. מצד אחד דרמה ומתח רב שהמשתתפות בו אינן יודעות איך לפרקו. מין תחושה שהן עומדות
לאבד שליטה ולהתפרק. מנגד אוירה רגועה, פסטורליה בשיא שלמותה.
"הגילוי המחודש של אריאדן" של J. Tintoretto.
את אריאדן חיפשו והיא למעשה ישבה מתחת לעץ. הצבעים הם רכים ויוצרים מין אווירה רגועה מאד מה שתורם לאווירה זו הוא איכות הצבע. אין זה ירוק חד ובוהק. מין ירוק משולב עם גוון של אפור ובזכות זה הוא מקרין חמימות. גם השמש המוסתרת על ידי העץ שב צילו יושבת אריאדן הוא במין גוון של צהוב ירוק והוא כאילו מלטפת את
כל הסביבה.
אריאדן כמעט מעורטלת ואלה שמוצאים אותה, אחד מהם מהלך על הקרקע והשני מרחף באוויר ושם על ראשה כתר משובץ כנראה ביהלומים. יש לשים לב גם לידיים הקרובות זו לזו בפרט ידה של אריאדן וידו של מי שמרחף באוויר. תנועה של הדמות המרחפת דומה לתנועת אדם השוחה במים. בדמות זו נוצר שילוב של כוח ועדינות.
אפשר לחוש כאן בצורך במגע אנושי בחמימות וכף ידו של זה שעומד נראית כאילו פרושה למחצה כדי לבקש דבר מה, אולי גם כן לאחוז בידה של אריאדן. יש לשים לב לפניו של העומד. אלה פני ילד ולא סתם ילד, אלא ילד נבון ורגיש המקרין את תחושת האמפטיה שהוא חש כלפי אריאדן.
"פלס ומרס" ציורו של J. Tintoretto
בציור זה נראית פלס חשופת שד כשהיא מוגנת על ידי דמות נשית מידיו של מרס אל המלחמה. נראה שמרס חשק בה בפלס, אך דמות זו נחלצה לעזרתה ומנסה להצילה תוך הרחקתו של מרס.
למרות שהפנים של שלושת הדמויות נראים רק בחלקם אפשר להרגיש במתח ובאווירה הקשה השוררת במקום. תורמים לכך גם הצבעים הקודרים של בגדי הדומיות כחול כהה עם אלמנטים שחורים. נראה שציור זה דומה באופן הצגת הנושא שלו לסדנה מתוך סרט בסגנון ה Film Noir. התמונה מדברת על יצרים אפלים.
"הנפחיה של וולקן" של J. Tintoretto
ציור נוסף שנושאו לקוח מתוך המיתולוגיה היוונית. על פי המיתולוגיה היוונית וולקן (הפיסטוס בשמו היווני) הוא נפח וחרש ברזל של האלים והוא בונה להם את כלי הנשק שלהם. מתוך שם הציור נראה ש - Tintoretto לא צייר את דמותו של וולקן, אלא את הנעשה בבית המלאכה שלו עצמו ואמנם בציור זה נראים עובדיו של וולקן בזמן
עבודה, כשכל אחד מהם מחזיק בידיו כלי עבודה אחר.
הדמויות נראות שריריות ומוצקות מאד והן אינן מיוזעות. נראה שעבודתם אינה קשה אליהם. אין הם עובדים בעמידה אלא במין מצב ביניים בין עמידה לישיבה. הם עומדים על ברכיהם, מתוך מטרה להקל על עבודתם לא להתכופף יותר מדי. כנראה שכך עבדו הנפחים בימיו של הצייר. מצד ימין נראה קיר כהה ומצד שמאל כולל המרכז נראה רקע
כחול וחלק משיח. הרקע שנראה הוא איזור מימי נהר או אגם והראיה שנראית בו סירה. הנפחיה ממוקמת כנראה בתויך מערה.
"מרקורי ושלושת הגראציות" של J. Tintoretto
מרקורי במיתולוגיה היוונית הוא שליח האלים. את מרקורי רואים בפינה השמאלית העליונה של התמונה. שלושת הגראציות הן כמעט מעורטלות והוא מרקורי נראה כבוחן אותן בתמונה. תמונה עם מוטיב אירוטי מובהק. הדמויות נראות כאילו שהן בעיצומה של בכחנליה.
ידיהן של הנשים הן שריריות ומוצקות ונוצר כאן שילוב של כוח, והנחתות ומיניות חסרת מעצורים.
אולם הקולג':
"החתונה של קתרינה הקדושה" של J. Tintoretto
בתמונה זו נראית קתרינה הקדושה בזמן חתונתה. תינוק בן יומו המוחזק בידי אדם מבוגר עונד על אצבעה טבעת נישואין. קתרינה עצמה נראית עומדת בעמידה רכה ופניה נראים כחולמניים. אפשר להניח שעיניה ברגע מרגש זה נראות מצועפות מרוב התרגשות.
על ראשה כתר, היא בבחינת מלכה ביום נישואיה. התינוק בעירומו מציין טוהר ותמימות ואלה משתזרים ביחד עם שמלתה הכחולה של קתרינה והכחול הרך של הרקע. האדם המבוגר האוחז בילד נראה עומד על מדרגה משל הצייד רוצה להגיד שביום נישואיה, קתרין נמצאת מעל לקרקע.
המדרגות כמטאפורה להתרוממות הרוח שלה.
Sebastoamp Venier אחרי קרב Lepanto של P. Veronese
בציור זה נראה המון אנשים מסתכלים על דמות מנגנת בגיטרה, בקצה העליון הימני. במרכז נראית דמות עם זר ניצחון על ראשה ומימינה בגלימה כחולה דמותו של ישו המחזיק בידו הימנית דיסקה כצלב. משמאל למטה נראית מי שהיא מגישה כוס יין. כן נראית כף יד המחזיקה דגל.
האווירה המוצגת כאן היא אווירה של שמחה. הצבעים הולכים ומתכהים כלפי מטה. למעלה לבן - זהב, לאחר מכן צבעים כחולים ולמטה בולטות שתי דמויות דמות אשה המחזיקה בידה מעין לולב ודמות גברית מזוקנת כורעת על ברכיה.
שתי דמויות אלה לבושות בגלימות אדומות. אלה כנראה דמויות מרכזיות הקשורות למלחמה ב - Lepanto והראיה לכך היא שמגישת כוס היין פונה אליהן.
באמצע התמונה למטה נראית דמות של דוב. בדובים השתמשו ומשתמשים גם כיום במופעי קרקסים. מין תוספת לאירוע המשמח המתואר בתמונה.
בתקרה יש 17 ציורים במסגרות גיאומטריות שונות. יש להבחין בין ציורים כהים לציורים בהירים.
הציורים הכהים הם במסגרות אליפטיות והם מתארים קרבות ובמקרה אחד מתוארת אפילו הוצאה להורג. מסביב למסגרת הראשית ציורים בעלי תצורות של מלבנים בעלי מבנה חסר. כל הדמויות הן דמויות יושבות, להוציא מקרה אחד הדמויות הן נשיות. כאשר כל אישה מבצעת פעולה אחרת. אחת מהן מחזיקה בידה את סמלו של מרקורי, שליח האלים.
הדמות הגברית המצויירת נראית כמשליכה חץ.
במרכז 3 תמונות גדולות שתיים מלבניות ואחת אליפטית. בכל אחת מהן מתוארות מספר דמויות. בתמונה המלבנית הראשונה רואים שתי נשים מנסות לעלות במדרגות לקראת דמות נשית שלישית היושבת למעלה ומה שמעכב אותן הוא אריה היושב על אחת המדרגות. בתמונה המלבנית השניה נראה פרש רוכב על סוס, לידו גבר המחזיק בידו קלשון (אולי
פוסידון אל הים) ולמעלה שני ילדים מכונפים המבצעים פעולות שונות.
בתמונה האליפטית שתי "קומות": ב"קומה" הראשונה מספר גברים ליד שולחן. שניים לבושים בגלימה ירוקה, אחד בגלימה אדומה ושניים בגלימה צהובה. ב"קומה" השניה, אישה מרחפת על ענן, לבושה בבגד לבן ומחזיקה בידה איזה שהוא חפץ.
אולם מועצת העשר:
"נצחונה של ונציה" של J. Tintoretto
תמונה זו היא תמונה "רב קומתית". בקומה העליונה נראית דמות נשית היושבת על כסא. דמות זו כתר על ראשה, ידיה פרושות ובאחת מהן שרביט. מימינה ארבעה גברים יושבים על עננים. אחד מהם מחזיק חרמש השני מחזיק את סמלו של מרקורי שליח האלים ואחר מחזיק ביד אחת כלי פריטה ובשניה קשת פריטה. מימינה של הדמות שלושה גברים גם
הם יושבים על עננים וזאת הסמוכה אליה מחזיקה כלי פריטה.
בקומה מלמטה נראות 14 דמויות יושבות על עננים. בקבוצה זו שלוש נשים ואחד עשר גברים. הדמויות שבמרכז התמונה מסתכלות אם לצדדים ואם למטה והדמויות שבצדדים מסתכלות למעלה. הדמות הקיצונית השמאלית מחזיקה חרב בידה.
במצב מעבר נמצאים אחד עשר דמויות. אפשר להבחין בשלוש נשים.
הכיוון הכללי של הריחוף הוא כלפי מעלה. דמות אחת מחזיקה שני ענפי עצים אחד בכל יד. דמות אחרת מחזיקה קלשון בידה. אולי קלשונו של פוסידון אל הים ומשמאל נראית דמות של איש צבא.
בקומה התחתונה רואים ארבע דמויות אחת מהן נשית, רכובות על דרקונים ימיים. הדמות הנשית מחזיקה בידה איזה שהוא חפץ ואחת הדמויות הגבריות נראית נושאת אבן כבדה על כתפה.
ברקע הקומה התחתונה רואים כדור המצוייר בקווי זרימה. יתכן ולגיאוגרפים באותה תקופה היתה ידיעה כי העולם הוא כדור וכי חלק גדול מפניו הם מים. קיים כאן מעבר הדרגתי מכחול - ירוק כהה בתחתית התמונה לצבעים בהירים מלאי אור בחלק העליון של התמונה.
אולי מין התייחסות ויזואלית למעבר מהשאול והגהינום לשמיים. בין הטוב לרע.
אולם המועצה הגדולה:
"הדוג'ה Sebastiano Ziani בהפלגתו לקראת המלחמה בברברוסה"
ציורו של F. Bassano
ציור זה מתאר את הרגעים שלפני הפלגתו של הדוג'ה. רואים אותו סמוך למים כשברקע נראים מימינו הארמון, במרכז סמלה של ונציה האריה המכונף נישא על גבי עמוד שיש ומשמאל נראה מגדל הפעמון.
משמאלו של המלך נראים אנשי הצבא ומימין מתקדמים לעברו בטור אנשי הכנסיה לברך אותו לקראת ההפלגה. בחזית התמונה נראים שני סוגי ספינות, מימין ספינות גדולות ומימין סירות. בולטים בחלק זה של התמונה האנשים בכחול ואחד מהם מחצצר.
במרפסת הארמון ועל גגות נראים אנשים רבים. את המסה הזאת של האנשים אפשר להבין על רקע גודלו של האירוע שיקבע רבות לגבי עתידה של ונציה. על פי הכללים אפשר להעריך שאירוע זה התרחש בשעות הבוקר ולא הערב וזאת מהסיבה שבאותה עת היו יוצאים לקרבות בשעות הבוקר ולא בערוב היום.
כניעה מרצון של הפרובינציות בפני הדוג'ה - של Jaccop Tintoretto.
ציור זה נמצא במרכז התקרה. בקצה העליון של הציור רואים את ונציה בדמותה של אישה לבושה לבן. היא נמצאת באויר עומדת על ענן ומעליה הילה זוהרת על רקע כחול - כחול השמיים ומצידה עומדות שתי נימפות.
לידה עומד אחריה המסתכל עליה. ונציה עומדת ממול ארמון ומתחתיה רואים מדרגות צידיות ומתחתם מדרגות חזותיות. הצבע השולט כאן הוא אדום חום.
רוב האנשים בתמונה הם מתחת לוונציה על המדרגות הצידיות. כולם עומדים. קצת מתחתם במרכז שני אנשים עומדים המחזיקים בידיהם מגילות קלף. מתחתם רואים במרחב הנותר של התמונה אנשים בתנוחות שונות. מלומדים אשר בידיהם מגילות קלף וחיילים. החיילים אינם בעמדת רקב. התמונה המתקבלת היא טקס רב רושם שבו שליטי הפרוביניות
עולים לעבר ונציה למסור לה את כתבי הכניעה שלהם.
סדנה של קרב - של Francexco Bassano.
הציור הוא על התקרה. הצייר מבליט את המעמסה הנפשית של הקרב.
הלוחמים נראים תשושים וחסר כאן המימד של תהילת המלחמה. לא רואים כמעט את פניהם של הלוחמים. הצייר לא בא לשבח ולהלל לוחם ספציפי או מפקד ספציפי. הכל מוצג באיזו שהיא אנונימיות. אף לוחם אינו זקוף. הדוגמה הבולטת היא זו של לוחם הנמצא על מבצר ונראה כאילו שהוא עומד ליפול. הסוס גם כן נראה מפוחד. התחתון שבימין
התמונה, הקנה שלו מכוון כלפי הקרקע. הוא אינו מכוון לשום מקום.
אולם ההצבעות:
"המשפט האחרון" - ציורו של J. Palma הצעיר.
ציור זה מראה שתי דמויות נשיות כשאחת מהן מעורטלת למחצה והשניה מחזיקה בידה חרב. מהתמונה עולה שמדובר בגזר הדין עצמו. שתי הנשים אינן מסתכלות זו לזו בעיניים. האישה המעורטלת נראית כמחכה בהשלמה עם גורלה שנקבע עבורה.
ערטול זה, יש בו מימד אירוטי חזק. גם ברגעיה האחרונים, הנידונה למוות מקרינה מיניות רבה. בצד המוות הקרב ובה היא מסוגלת ויש לה את הכוח הנפשי לשמור על ויטליות. זהו גוף של אישה שלא רק ראתה, הרבה בחיים, אלא גם נהנתה ממנעמי החיים.
מותה קרב והאישה השניה מחזיקה את החרב בתנוחה שמובילה לנעיצתה בגופה של השניה. יש לשים לב לאישה העומדת למות המשעינה יד אחת על כתפה של האישה השניה. למרות שהצבעים הרכים, הרי שהתמונה היא דרמטית מאד ובולטת בריאליזם שלה.
שביותה של Zara של Jaccop Tintoretto.
כאן מתואר הקרב בין צבא ונציה לצבא הונגריה. המלחמה לא נצבעת בשום הילה. הקרב מתואר במלוא אכזריותו. זהו מבט פנורמי על שדה הקרב. משמאל נראה כוח צבאי המנסה לטפס על חומה, אך סולמות הטיפוס מופלים ארצה ואנשים נופלים ונהרגים. בסמוך לחומה רואים כוח לוחם על גבעה המשלח את חיציו לכיוון הכוח שבימין התמונה. כוח
זה משיב גם הוא בחיצים, אך תותחיו לא מופעלים. כנראה שתותחים אלה נפגעו.
ובמרכז נראה חייל המנסה בצורה פתטית להניף דגל.
ציור זה כנראה הוא בעל אופי תיעודי ויחד עם זאת מעביר בצורה בוטה מאוד את דעתו של הצייר על המלחמות.
ציורי שליטים
הציירים שנטלו חלק בציור התמונות המכסות את קירותיו ותקרותיו של הארמון, ציירו גם תמונות של השליטים. חלק מהציורים מתארים שליטים אלה במלוא הדרם וחלק מציורים אלה הם ציורי פורטרט. ישנם ציורים שנשארו בארמון וישנם ציורים שמצאו את מקומם במוזיאונים שונים.
ציורים אלה מילאו את אותו תפקיד שממלאים כיום צילומים רשמיים.
מכיוון שהציירים ציירו את השליטים בכל מהלך חייהם מקטנותם עד לימיהם האחרונים. יש להתייחס לציורים אלה כאל מסמכים ובמקרים מסויימים אפשר ללמוד גם על חשיבותם של שליטים אלה.
דוגמאות לציורים אלה:
1. ציורו של J. Tintoretto הדוג'ה Pietro Loredan. ציור זה נמצא בארמון. במרכז הציור רואים את הדוג'ה כשמאחוריו אחד מהארמונות של ונציה והרחבה שלידה. משני צידיו של הדוג'ה רואים מספר אנשים עומדים אם ביחידות ואם בקבוצות. הם נראים קטנים ומגומדים ביחס לדוג'ה. יש להניח שציור זה בא להאדיר את עוצמתו של
הדוג'ה. הדוג'ה עצמו היה כנראה אדם רחב מידות על בגדיו הוא עוטה גלימה ארוכה וצהובה, כשהקפלטים שלה משתרכים על הרצפה. על גלימה זו באה גלימה קצרה ולבנה. ידיו של הדוג'ה משוכלות זו בזו, פניו מזוקנות ועל ראשו מצנפת צהובה. מכיון שרצפת המקום בו הוא עומד היא מעוטרת ומשמאלו (ימין התמונה) מלמעלה נראה בד אדום
ומקופל. כנראה שהוא עומד על איזו שהיא במה בזמן אירוע כל שהוא. מהתמונה מוקרנת דמות של שליט כל יכול וסמכותי ביותר.
2. ציורו של J. Palma הדוג'ה Venier  בילדותו. הציור נמצא בארמון. בניגוד לציור הקודם שמראה אדם בעל עצמה רבה, כאן רואים פני ילד. אם בציור הקודם הדוג'ה הוא במרכז התמונה, כאן הילד הוא חלק מתמונה. ככל שהדוג'ה מתבגר הרי שבתמונות שלו כבוגר הסיכויים רבים יותר למצוא אותו במרכז התמונה.
הילד לובש גלימה אדומה עם צווארון גדול ולבן המכסה את כל צווארו. לא רואים שום חיוך, הוא נראה חמור סבר. כנראה שהדריכו אותו לעמוד בתנוחה זו כאשר ציירו אותו.
הקרב על Cadolio של טיציאן.
ציורו זה אינו מראה קרב של ממש אלא התכתשות, בבחינת הכנה לקרב עצמו. במרכז התמונה ומתחת לגשר נראית נערה יוצאת מהמים בהפתעה.
כנראה שהסביבה הייתה בזמן בואה שקטה והיא שכשכה במים להנאתה.
לפתע הגיחו כוחות לוחמים שהחלו להתכתש זה עם זה.
באופק התמונה רואים מספר בתים. נראה שהנערה הגיעה משם לכיוון המים. הכוחות הלוחמים זה מול זה משני צידי גשר. אפשר להבין מתוך התמונה, שכוחות אלה נמצאים משני צידיו של נהר. רוב הלוחמים הם בחרבות שלופות. הדגלים של הכוח בצד שמאל של התמונה בקושי נראים ואילו אלה של הכוח שנמצא בימין התמונה, נראים בבירור אחד
מהם אפילו פרוס במלואו. אצל הכוח שבצד שמאל של התמונה יש נפגעים. אצל הכוח שמצד ימין שבתמונה אין נפגעים. אפשר להבחין אפילו בנושאי החצוצרות ובתותח. שרת מנסה לרסן סוס של הכוח הימני. אחד הפרשים של כוח זה הצליח לעבור את הגשר והביא לנסיגת הכוח השמאלי.
הדוג'ה Niccolo da Ponte לפני המדינה של Jacopo Tintoretto.
בתחתית הציור נראה גרם מדרגות המוביל למין בימה. בימין התמונה, חלק מהאנשים בצד זה, צד ימין של התמונה יושבים וחלק עומדים. בחלק השמאלי של התמונה נראית קבוצת אנשים מרחפת על עננים. כולם מביטים לעבר מרכז התמונה, לעבר הדוג'הNiccolo da Ponte. ברקע בין שני חצאי התמונה, באמצעה רואים את הים ואת ארמון הדוג'ה.
עצם ההסתכלות על הדוג'ה מראה עד כמה הוא חזק ובעל עוצמה רבה, שהרי כולם מחכים למוצא פיו. יש לשים לב למטה שבידי הדוג'ה. בקצה המטה נמצא פעמון. היה זה כלי שבאמצעותו הדוג'ה היה מזמין את משרתיו. מימינו של הדוג'ה (משמאל לתמונה) מרחפת המדונה המחזיקה בידה את ישו התינוק. מימינה רואים ילד קטן נוסף. מעל המדונה
ושני הילדים רואים אפיריון המוחזק על ידי אנשים שונים בקצותיו. גם לדוג'ה, גם לישו התינוק וגם למדונה הילה מעל ראשם. ההילה של המדונה היא הגדולה ביותר. בתחתית החלק השמאלי של התמונה רואים אישה מכונפת.
הדוג'ה Alvise Mocengio לפני ישו של Jacopo Tintoretto
כמו בציור הקודם הדוג'ה נמצא במרכז התמונה. גם הוא כמו בציור הקודם יושב על כסא. ההבדל ביניהם הוא שהדוג'ה Alvise  צעיר יותר.
הוא חובש כתר על ראשו ולא כקודמו המסתכל הצידה, דוג'ה זה ישר ובידיים פרושות כעומד לקבל מישהו. ואומנם מתקרבת אליו דמות מכונפת. מימינו (שמאל התמונה) ישו מרחף באויר ומסתכל לעברו.
מעליהם רואים ענן ובתוכו דמויות שונות. אחת מהן פורשת ידיים משמאלו של הדוג'ה (ימין התמונה).
מספר דמויות על פי לבושן נראה שהן מהמעמד השליט. אנשי חצרו של הדוג'ה. חלק מהם מחזיק בידיו סמלים בעלי משמעות דתיים. נראה
שהמיקום של המצויירים הוא מין מרפסת גדולה מהחלון הגדות נראים אחת מכיכרותיה של ונציה, הים השמים ומשמאל נראה חלק מבנין הנשקף מהחלון.
הכנעתו של ברברוסה של Federico Zuccari
בציור זה נראה מלך ברברוסה מנשק את רגלו של האפיפיור. טקס משפיל ובעל משמעות דתית. המלך החילוני מקבל את מרותו של איש האלוהים.
סצנה זו היא במרכז התמונה. המיקום הוא בכניסה לארמון הדוג'ה.
העובדה שארוע זה התרחש בוונציה, ולא במקום אחר מראה מה רב היה כוחם של שליטי ונציה שהיו יכולים לארח במשכנם את בעלי התפקידים החשובים באירופה ולקיים טקסים דתיים ופוליטיים.
כוחה זה של ונציה מוצג בצורה סמויה באמצעות עמוד השיש שבכיכר והאריה הניצב מעליו. מעל למבצעי הטקס נראה אפיריון שאיננו מוחזק על ידי אנשים, אלא מחובר בחבלים לתורן ולארמון הדוג'ה. ישנם גם כאלה המטפסים על קירות הארמון כדי לצפות באירוע.
בחזית התמונה משני צידיו רואים אנשי צבא ותפקידם הוא לאבטח את הארוע. במרכז התמונה למטה, רואים ילד קטן משוחח עם אימו ומסביבם אין שום דבר. משל כאילו שכל המתרחש איננו מעניינם. הם במקרה נקרו למקום.
הקרב על אגם Garda של Jacopo Tintoretto
בציור זה מוצג קרב בין כוחות לוחמים שאחד מהם הוא צבאה של ונציה.
Tintoretto אינו מציג ניצחון מזהיר של ונציה, אלא קרב אכזרי לחיים ולמוות. הקרב אינו מוצג מנקודת מבטו של מפקד הכוח הלוחם או מנקודת מבטם של המנצחים. זוהי נקודת מבט של אדם מהצד. מהפרטים המופיעים בתמונה נראה שמדובר בקרב ימים. התנגשות בין ספינות מלחמה, כאשר הלוחמים עולים מסיפון של ספינה אחת לספינה השניה.
התמונה היא מלמטה למעלה, כאילו שהצייר נמצא במים ומי שנמצא במים במצב כזה הוא או לוחם פצוע, או לוחם שקפץ למים כדי להימנע מפגיעת חרב, או מחץ שהבחין כי הוא נורה לעברו. אפילו העננים שברקע נראים קודרים, כאילו שהם משתתפים בקרב, מבחינה האווירה שהם משרים על הכוחות הלוחמים. זוהי תמונה בלתי רגילה מבחינת
הריאליזם שבה.
התייר מבין מהו קרב, מה זאת מלחמה ומהו המחיר הנגבה מהחיילים.
נצחונה של ונציה ציור של Jacopo Palma הצעיר.
מדובר בציור זה באחד מנצחונותיה הצבאיים של ונציה. העיר משולה לאישה ובציור רואים מלאך השם כתר על ראשה. ונציה האשה יושבת על כיסא מורם ורבים מנסים להגיע אליה בטפסם על המדרגות. ציור בעל אופי אלגורי.
מתוקף נצחונה, ונציה זוכה למעמד פוליטי רב עוצמה ומי שמנסים להיפגש עם שליטיה חייבים לעבור מנגנות ביוקרטי כדי להיפגש איתה.
העובדה שהעולים במדרגות מעורטלים למחצה, מראה שהם משפילים עצמם כדי להפגש עם השליטים. הם אפילו נלחמים זה בזה.
שלום ונציאני ציור של Paolo Veronse.
ציור בעל אופי אידילי. מבט מלמטה למעלה לעבר מרפסת של אחד מארמונות העיר. בכיכר עצמה רואים המולת אנשים וגם מספר פרשים.
במרכז רואים אריה כשפניו מעידים על עייפות. מהמרפסת של הקומה הראשונה רואים אנשים ובולטות שתי נשים המסתכלות לצד ולמעלה לעבר ענן שיושבות עליו מספר דמויות. דמות נשית אחת מעורטלת נראית מגבה.
במרכז דמות נשית גדולת מימדים ויש להניח שהכוונה היא לוונציה ומימינה (שמאל התמונה) מסתכל לעבר כנראה אדם בעל עמדה בכירה.
במרכז התמונה למעלה נראות מספר דמויות מרחפות.
סיכום
ארמון הדוג'ה היה למעשה מרכז הפעילות המדינית של ונציה. זה היה מין שילוב של ארמון מלוכה ופרלמנט. כל מה שקשור לחייה המדיניים הכלכליים והצבאיים של עיר מדינה זו התבצע בארמון זה. העדויות השונות מלמדות שהיה זה בניין שוקק חיים.
מבחינת מבנהו לא היה זה רק בניין בעל מבנה פונקציונלי. הושקעה בו עבודה רבה גם בתחום האמנותי. במונחים של ימינו מבנה זה היה בבחינת מוזיאון. הארמון משופע בפסלים ובציורי קיר רבים. בין שהם על בדי קנבס ובין שאלה ציורי פרסקו. העבודה האמנותית בבנין הייתה מונומנטלית והושקעו בה כספים רבים.
עושרה הרב של ונציה אפשר לשליטיה להזמין ולתקצב אמנים מהשורה הראשונה. ואמנם אמנים בעלי שיעור קומה כמו טיציאן ורוזנטה מצאו כאן את פרנסתם.
מבחינת סגנון הציור, הרי שהקו שהציירים השונים נקטו בו היה סגנון ריאליסטי. בציורים אלה יש מימד דוקומנטרי חזק מאד והראייה לכך אלה הם פרטי הפרטים שציורים אלה משופעים בהם מאד.
יש כאן אפקט צילומי חזק מאד מבחינת רוחב היריעה המשתקף בציורים כאלה. ישנם ציורים בעלי מרחב פנורמי גדול מאד וישנם ציורי תקריב ((Close up בהם אפשר להבחין בפניהם ובתווי פניהם של הציורים.
בפרט באותם ציורים בהם הפנים תופשים חלק נכבד מהמרחב של הציור.
לא חסרים גם ציורים בעלי נופך דרמטי ועוצמת החיות מאפשרת לצופה לחוש באווירה המוקרנת מהם.
דוגמה בולטת לכך הוא הציור "המשפט האחרון". מבחינת התכנים הציורים מטפלים בשלושה נושאים והם התנ"ך, הנצרות ועולם הריאליה של ונציה.
יש גם לראות בציורים אלה כעין השלמה לחומר הכתוב של אותה תקופה.
מציורים אלה אפשר ללמוד על העוצמה הפוליטית של שליטי ונציה, יחסים בינלאומיים, תיאורי קרבות וכלי נשק שהיו בשימוש באותה תקופה, סגנונות לבוש וגינוני טקס פורמלים.
מקורות
1. אנציקלופדיה העברית בערך ונציה.
2. Italy - History - Art - Landscape - Mercury art books 1957' p.47.
3. האנציקלופדיה העברית - שם .
4. Herman Kinder, Werener Hilgemann - Atlas of World History Penguin books 1964, p. 118.
5. ארבל בנימין - "הרפובליקה שהייתה מלכת הים - ונציה בימי הרנסנס בספרו של מיכאל הר-סגור מבוא לתקופת הרנסנס.
אוניברסיטה משודרת הוצאת משרד הביטחון 1978 עמ' 84.
6. שם עמ' 90.
7. שם עמ' 86.
8. שם עמ' 86-90
9. האנציקלופדיה העברית - שם.
10. ארבל בנימין - שם עמ' 87.
11. שם שם.
12. האנציקלופדיה העברית.
13. ארבל בנימין - שם עמ' 88.
14. שם שם.
15. T. G. Links - Venic for pleasure Farrai Straus Giroux New York 1966. p.60.
16. Herman Kinder Werner Hilgeman - Ibid p. 183.
17. Edizioni Storti  - Venice and its Treasures Storti  Edition1977. p. 16-31.
18. Norbert Huse, Wolfang Wolters - Venice University of  Chicago Press 1990 382 p.

תגים:

ציור · הביניים · פיסול · ימי · ארכיטקטורה · היסטוריה · איטליה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אמנות בארמון הדוג'ה בונציה", סמינריון אודות "אמנות בארמון הדוג'ה בונציה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.